השימוש במסכים רק ממשיך לעלות: שנת 2022 הייתה עוד שנה רוויית מסכים ואינטראקציות דיגיטליות, ונראה שההתמכרות שלנו אליהם רק הולכת וגדלה - ישראלים בילו השנה לא פחות מ-12.4 שעות ביום אל מול מסכים, עלייה של 0.4 שעות בהשוואה לזמן המסך הממוצע בשנים 2020 ו-2021 - כך על-פי דוח האינטרנט השנתי של בזק.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
העלייה בשימוש במסכים לא מפתיעה במיוחד בהתחשב בכך שהרוב המוחלט של הפעילות שלנו במהלך היומיום נעשית מולם, אולם השנה נראה שרוב הישראלים הגבירו את השימוש במסכים בזמנם הפנוי, ופחות בזמן העבודה - הזמן הממוצע לשימוש במסך לצורכי עבודה עמד על כ-5.1 שעות ביום, זאת בהשוואה ל-5.7 שעות בשנת 2020. ירידה הורגשה גם בזמן שימוש במסכים לצורכי לימודים - 3.2 שעות ביום לעומת 3.7 שעות ביום ב-2020.
אז איפה נרשמה העלייה? בעיקר בזמן הגלישה ברשתות חברתיות - 3.4 שעות ביום לעומת 2.6 שעות ב-2020, בזמן צפייה בטלוויזיה - 3.3 שעות ביום לעומת 2.6 שעות ב-2020 ובזמן גלישה כללית באינטרנט. עלייה נוספת שנרשמה היא בתחום הגיימינג - 70% מהישראלים הבוגרים משחקים יותר שעות ביום בהשוואה לשנה שעברה, זמן המשחק הממוצע ביום בקרב בוגרים עלה לכדי 2.6 שעות (לעומת 2.1 ב-2021).
גם השנה הסמארטפון המשיך לנהל אותנו
רבים מהישראלים מעידים שהסמארטפון שלהם משפיע באופן ישיר עליהם ברמה הרגשית. בראש הרשימה הרשתות החברתיות כמובן, שמצליחות גם השנה להסיח את דעתם של ישראלים רבים - 77% מהישראלים מעידים שהם נכנסים למדיות החברתיות מתוך הרגל או שעמום במהלך היום, זאת לצד 83% שמרגישים שהם חייבים לקרוא הודעות בוואטסאפ מיד עם קבלתן. לענות אנחנו דווקא לא ממהרים - 63% בלבד עונים על הודעת וואטסאפ מיד עם קבלתה.
באותה נשימה, נראה שלישראלים רבים נמאס מהרעשים והצלילים שהסמארטפונים שלהם מפיקים - 73% מהישראלים מכבים התראות על הודעות וואטסאפ ועדכונים מרשתות חברתיות. יחד עם זאת, רק 19% בלבד מגדילים לכבות גם את אישורי הקריאה (וי כחול) בוואטסאפ. כמו כן, 37% מהישראלים הבוגרים מעיד כי שקלו במהלך השנה האחרונה לקחת הפסקה משימוש ברשתות חברתיות - נתון שעולה לכדי 51% בקרב בני נוער.
השימוש ברשתות החברתיות משתנה גם הוא בהתאם לגיל - 70% מהילדים מבלים את רוב זמנם בטיקטוק, זאת לצד 61% מהצעירים בגילאים 35-13 שסיגלו לעצמם את אינסטגרם כרשת החברתית האהובה עליהם. לצידם, 81% מהבוגרים מעל גיל 35 משתמשים בעיקר ברשת החברתית פייסבוק. כמו כן, ישראלים רבים מחשיבים את הרשתות החברתיות כמקור מידע אמין - 69% מחפשים מידע ברשתות החברתיות או ביוטיוב לפני שיתחילו חיפוש בגוגל.
המרווח בין העולם הדיגיטלי למציאות מצטמצם
שנת 2022 סימנה בין היתר את עלייתו (או לפחות הניסיון לקידומו) של המטאברס, מי שרבים מאמינים שיהיה הדור הבא של האינטרנט שישלב אותנו עם העולם הדיגיטלי. אחת הדרכים הראשונות להתחיל להביע את עצמנו במרחב הדיגיטלי היא באמצעות אווטאר - דמות אישית איתה נוכל להסתובב בסביבות הדיגיטליות השונות.
מנתוני הדוח עולה כי 56% אחוז מהילדים בישראל כבר הספיקו ליצור לעצמם דמות אווטאר אישית, זאת לצד 46% מבני הנוער. כמו כן, 39% מבני הנוער מרגישים שהאווטאר הוא "חלק מהם". השימוש באווטארים פופולרי בעיקר במשחקי מחשב, אך השימושים בהם הורחבו בשנה האחרונה גם לתחומים אחרים, בעיקר לרשתות החברתיות.
אומרים שלום לכרטיס האשראי
השנה ישראלים רבים המשיכו לשלם מהנייד או מהשעון החכם, ואפילו יותר מבדרך כלל - הרוב המוחלט מאיתנו (93%) משתמשים נכון להיום באפליקציית ארנק דיגיטלי כלשהי, הגדולות שבהן הן כמובן Google Pay ו-Apple Pay. המעבר לשימוש בנייד כאמצעי תשלום גרם ל-54% מהמשלמים להסתובב פחות עם הארנק.
השנה גם המשכנו לרכוש המון דברים באינטרנט - אפליקציית הסחר המקוון הפופולרית בישראל לשנת 2022 היא עלי אקספרס, שבה רכשו במהלך השנה האחרונה 58% מהישראלים. במקום השני אתר Shein (עם 35%) ובמקום השלישי אמזון (30%).
שינוי גם בהרגלי הצפייה
השנה נראה שישראלים רבים החלו לשנות את הרגלי הצפייה שלהם: מספר הצופים בשירות הסטרימינג נטפליקס ירד, זאת ככל הנראה לנוכח העלייה בתחרות וכניסתן של מתחרות חדשות, בהן דיסני+, לשוק הישראלי.
החשש למתקפות סייבר עולה
המלחמה באוקראינה הגבירה באופן ניכר את המודעות להתקפות סייבר בקרב הישראלים - 57% חוששים מקיומן של מתקפות סייבר על תשתיות ישראליות, 88% מאמינים שמלחמות עתידיות יכללו בתוכן שימוש רחב יותר במתקפות סייבר. באותו הזמן - 96% מהישראלים מצפים שהמדינה תגן עליהם מפני איומי סייבר, 93% מצפים להתנהגות דומה גם מהחברות המובילות במשק.
כמו כן, ישראלים רבים חוששים ממתקפות סייבר גם על המכשירים האישיים שלהם, 54% חוששים ממתקפת סייבר ישירה על הסמארטפון. במקום הראשון ברשימת תקריות סייבר כלפי מכשירים אישיים של ישראלים - קמפיין הודעות הסמס לרכישת קנאביס, 76% מהישראלים הבוגרים קיבלו הודעה המציעה להם לרכוש קנאביס, לצידם 60% מבני הנוער ו-32% מהילדים.
הסקר בוצע בקרב מדגם 4500 מרואיינים הכולל מדגם ארצי ומייצג (גילאי 18+), מדגם בני נוער (גילאי 13-18) ומדגם ילדים (גילאי 8-12). לראשונה כולל הדוח גם מדגם מהמגזר החרדי.
