בית המשפט העליון הורה היום (ה') לראש העיר גבעתיים, רון קוניק, להסיר מחשבונו הפרטי ב-X (טוויטר לשעבר) חסימה של תושב העיר שמתח עליו ביקורת. מדובר בערעור מנהלי על פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
אלמוג רובינשטיין, תושב גבעתיים, עתר נגד קוניק, העירייה ומרכז השלטון המקומי לאחר שנחסם על ידי קוניק. ענת ברון, השופטת שפרשה לאחרונה, כתבה בפסק הדין כי "משק כנפי הציפור הכחולה ברשת 'טוויטר' (Twitter) הוליד הליך בבית המשפט העליון בירושלים. רובינשטיין, המגדיר עצמו כ'פעיל חברתי בתחום התחבורה הציבורית', פעיל בטוויטר (ששינתה את שמה לאחרונה ל-X). בציוץ שפרסם התושב ב-2020 הוא כתב 'הולך רגל נהרג כשנהג רכב עלה על המדרכה בגבעתיים. רחוב המעיין פינת ויצמן. עדיין לא ברור מהי הסיבה שנהג רכב נוסע [על] המדרכה אבל זה לא מחזה נדיר שרן קוניק ומשטרת ישראל מעודדים באופן יומיומי. עד שישתנה סדר העדיפויות בגבעתיים נמשיך לחזות בהרוגים ופצועים באופן יומיומי".
רובינשטיין צירף לציוץ צילום מסך של התכתבות עם המוקד העירוני ותייג את ראש העיר. זה מצידו הגיב לפרסום וכתב "ראוי שתמחק את הציוץ העלוב שלך איש בזוי שכמותך". בתגובה נוספת כתב קוניק "הגיע הזמן רק לדבר אחד: לחסום איש עלוב שכמותך". קוניק חסם.
האזרח עתר לבית המשפט וטען כי חשבון הטוויטר של קוניק הוא חשבון ציבורי, והפעילות בו כפופה לכללי המשפט החוקתי והמינהלי. לדבריו, חסימתו פוגעת קשות בחופש הביטוי שלו, בזכותו למידע ובזכותם של אחרים להיחשף לעמדותיו באמצעות החשבון של קוניק. לדבריו, מדובר בביקורת לגיטימית והחסימה היא בלתי מידתית.
קוניק והעירייה טענו כי חשבון הטוויטר של ראש העיר הוא חשבון פרטי שמנוהל ומתוחזק על ידי קוניק עצמו ללא כל מעורבות או מימון של העירייה. העתירה העלתה שאלות עקרוניות, לכן גם משרד היועץ המשפטי לממשלה השתמש בסמכותו והצטרף להליך. עמדתו הייתה כי אין לחסום את גישתו של אדם לחשבון ציבורי או למחוק את תגובותיו רק משום שהביע ביקורת על הרשות או על איש ציבור, שכן חסימה שכזו תהווה פגיעה. עם זאת, כאשר מדובר בחשבון לא רשמי העניין מורכב יותר.
בית המשפט המחוזי דחה את העתירה וקבע כי החשבון של קוניק פרטי, ולכן אין מקום להורות על הסרת החסימה. רובינשטיין ערער לבית המשפט העליון וטען כי מדובר בחשבון ציבורי. בין היתר הוא הציג מאפיינים ציבוריים של החשבון, למשל תמונת פרופיל של קוניק במשרדו בעיריה ומאחוריו דגלי ישראל והעירייה.
ברון ציינה בפסק הדין כי היא "לא רואה לנכון לכונן במסגרת פסק הדין הסדר כולל ביחס לחשבונות של נבחרי ציבור ברשתות, לנוכח מורכבות הסוגייה והשלכות הרוחב שלה. ממאפייניו החזותיים של החשבון עולה כי הוא מזוהה עם קוניק כראש העיר גבעתיים, ולא כפוליטיקאי או כאדם פרטי. קוניק מעדכן בחשבון בפועלו כראש עיר, ובין היתר כותב על הקמת נתיב תחבורה ציבורית, הקמת מוקד עירוני לקורונה ועוד. בכך יוצר קוניק זהות בין פועלו כראש עיר ובין דמותו המשתקפת מהחשבון. החשבון גם משמש את קוניק כמוקד לפתרון בעיות. קוניק עצמו הפך את החשבון לכלי משילותי ולצינור קשר של התושבים עם עיריית גבעתיים. הוכח שהחשבון נושא מאפיינים ציבוריים משמעותיים".
לפיכך קבעה השופטת כי "החסימה פוגעת בחופש הביטוי של התושב... מניעה מראש של האפשרות להגיב לפרסומים בחשבון של קוניק... בהינתן השימוש שקוניק עושה בחשבון כמעין 'מוקד פניות', נטילת זכותו של המערער מלפנות לעירייה באמצעי זה מעוררת חשש אף לפגיעה בזכותו לשוויון. אף אם הדבר מרגיז, מקומם או מעליב את קוניק, התנהגות התושב איננה מצדיקה את האמצעי הפוגעני שבו נקט. לכן אין מקום להותיר על כנה את החסימה, ועל קוניק להסיר חסימה זו".
מסר למחוקקים
עוד כתבה השופטת כי "ראוי היה כי המחוקק ייתן דעתו לעניין וינחה את אישי הציבור המנהלים חשבונות ברשתות החברתיות שאינם נסמכים על מימון ציבורי, כיצד עליהם לפעול". השופטות רות רונן וגילה כנפי שטייניץ הסכימו עם דעתה של ברון, וההחלטה ניתנה פה אחד.
עו''ד דנה יפה, שייצגה את רובינשטיין מטעם הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר, האוניברסיטה העברית, מסרה ל-ynet כי מדובר ב"ניצחון גדול לתובע ולחופש הביטוי בישראל". לדבריה, "מדובר בפסק דין תקדימי, בנושא קריטי למימוש הזכות לחופש ביטוי בעידן הנוכחי. בית המשפט קיבל את הערעור שלנו כמלואו וקבע שחשבון של בעל תפקיד ציבורי יחשב כציבורי אם הנבחר עושה שימוש בחשבון לצורך התפקיד הציבורי שלו. גם אם לא משתמש לצורך כך במימון ציבורי, וזו נקודה קריטית. בית המשפט קבע שחסימה של משתמש מחשבון כזה בגלל תגובה בעלת תוכן ענייני ולגיטימי אסורה. לאחר שלוש שנים של חסימה בית המשפט הורה לראש עיריית גבעתיים להסיר את החסימה של המערער מר אלמוג רובינשטיין, פעיל חברתי בתחום התחבורה הציבורית בעיר".
רן קוניק, ראש העיר גבעתיים, מסר בתגובה לפסק הדין: "בעת הזו, כל כולי רק בכל הקשור לניהול העיר בשעת חירום ומלחמה. יש לי הרבה מה להגיד על ההחלטה הזו שמשמעותה בפועל היא שחברי כנסת, שרים, עיתונאים וכל מי שנקרא 'איש ציבור', כולל ראש הממשלה, לא יוכלו להרחיק מחשבונותיהם הפרטיים במדיה החברתית אנשים שמקללים, מנאצים, משמיצים או מוציאים דיבה, ולחלופין בתי המשפט במדינה צפויים ככל הנראה, לאור החלטה תמוהה זו, להיות מוצפים באלפי תביעות דיבה בשנה.
"בבוא היום אומר את דעתי המלאה על פסק דין זה שאינני בטוח כלל וכלל ששלוש השופטות המכובדות, שביטלו את החלטת בית המשפט המחוזי, הבינו לעומק את ההשלכות שלו מבחינת שמירה על אנשי הציבור מפני אלימות והסתה, והסיכון, שלא לומר האישור הרשמי, להתיר את דמם ברשתות החברתיות".
מעורכי הדין עפר שפיר וזאב מוק, שייצגו את עיריית גבעתיים, נמסר: "פסק הדין מכריע כי כל דף פייסבוק או חשבון טוויטר שמפעיל ראש רשות הוא בעל מאפיינים ציבוריים. אנו סברנו כי קביעה כזו מרחיקת לכת שכן שוללת מנבחר הציבור אפשרות לקיים חשבון פרטי שיוכל לנהל כרצונו, לרבות מסרים פרטיים ותעמולה האסורה בחשבון עירוני וכן לברור את התגובות. אנו עדיין לומדים את פסק הדין ומשמעויותיו".
עו"ד ד"ר דן חי, שמייצג את ראש העיר קוניק, מסר: "מדובר במקרה תקדימי, כפי שנכתב גם בפסק הדין עצמו, והגם שהרכב שופטים אחר היה עשוי לפסוק אחרת, אנחנו כמובן מכבדים את פסיקת בית המשפט הנכבד".