כמו משק כנפי הפרפר בארה"ב, כך הצווים הנשיאותיים שעליהם חתם ביום שישי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עשויים לגרום בסופו של דבר לסערה טרופית בישראל. במסגרת מדיניותו החדשה לקידום התחרות במשק האמריקאי הוציא ביידן שורה של הנחיות, חלקן בתחומי הטכנולוגיה והאינטרנט: פיקוח נוקשה יותר על שימוש של ענקיות הטכנולוגיה בנתונים הפרטיים שלנו, הקפדה על ניטרליות הרשת, חיוב ספקיות אינטרנט בהצגת "תווית סימון תזונתי לאינטרנט" ורגולציה שתאכוף זכות חדשה - הזכות לתקן את המכשירים שלנו.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
עיתוי ההנחיות החדשות מצוין מבחינתם של שר המשפטים גדעון סער, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן ושר התקשורת יועז הנדל, שמחפשים בימים אלה קווי מתאר למדיניות שהם רוצים להתוות בתחומי הפרטיות והטכנולוגיה בישראל. אם ישראל מבקשת לעמוד בחזית העולמית בתחומי זכויות הצרכנים והמשתמשים, הנה כמה רעיונות מבית היוצר של ביידן.
הנושא המשמעותי ביותר הוא הצהרת הכוונות של הבית הלבן להיאבק בכוח הגובר של ענקיות הטכנולוגיה: גוגל, פייסבוק, אמזון, אפל ונטפליקס ("חברות FAANG") וחברות נוספות. במסמך שפרסם הבית הלבן הוא מתייחס ל"פלטפורמות הביג-טק" מבלי לנקוב בשמותיהן וקובע: "הן אוספות יותר מדי מידע אישי. המודל העסקי של רבות מהפלטפורמות הגדולות נשען על צבירה של כמויות יוצאות דופן של מידע אישי רגיש ונתונים נוספים". הצו הנשיאותי מנחה את נציבות הסחר הפדרלית (FTC) לקבוע רגולציה חדשה ומחמירה בנושא מעקב ואיסוף נתונים. בין השורות ניתן להבין: בממשל ביידן רוצים להגביל מאוד את יכולתן של החברות האלה לעקוב אחרינו.
המאבק בפלטפורמות הגדולות מתפרש על פני תחומים נוספים. צו נשיאותי אחר של ביידן מנחה את זרועות הממשל לקפדנות רבה יותר בענייני אישור מיזוגים. אפשר להניח שבממשל חושבים למשל על עסקאות כמו רכישת וואטסאפ ואינסטגרם בידי פייסבוק. הממשל מתכנן להגביר את הפיקוח על מיזוגים, במיוחד על כאלה שבהם מעורבות "פלטפורמות אינטרנט דומיננטיות". הצו מבקש להקדיש "תשומת לב מיוחדת לרכישות שבהן החברה הנרכשת היא מתחרה בהתהוות, למיזוגים סדרתיים, למיזוגים לצורך צבירת נתונים, לתחרות דורסנית שבה מוענקים מוצרים בחינם ועל מיזוגים שבהם יש השפעה על פרטיות המשתמשים". הממשל מבקש גם להקדיש תשומת לב למקרים שבהן חברות ביג-טק לומדות, מעתיקות ובסופו של דבר מעלימות מהשוק מתחרות קטנות מהן על ידי הצעת שירותים או מוצרים זהים.
ניטרליות הרשת
הביטוי "ניטרליות רשת" היה בכותרות אי אז ב-2015, כשהנשיא אובמה קידם מדיניות שבה לספקיות תשתית האינטרנט (ISP) אסור להעדיף או למנוע מספקי שירותים מקוונים גישה ללקוחות. זו היתה חלק מהפעילות של רשות התקשורת האמריקאית (FCC) להגדיר את שירותי הפס הרחב כמשאב תשתית ציבורית. אחר כך, בתקופת הנשיא טראמפ, בוטלו ההנחיות האלה.
לפי מסמך המדיניות של הבית הלבן, ספקיות האינטרנט הגדולות יכולות אם רצונן בכך למנוע חיבור לשירותים מקוונים כאלה או אחרים, להעדיף שירות אחד על פני מתחרה שלו מסיבות של הסכמים מסחריים, להאט שירות אחד ולהעניק דחיפה לשירות מתחרה ועוד. במסמך נאמר: "הנשיא מעודד את ה-FCC להחזיר לקדמותן את הנחיות ניטרליות הרשת, שבוטלו על ידי הממשל הקודם". למדיניות הזו עשוייה להיות השפעה ישירה על מדיניות משרד התקשורת בישראל, שגם הוא מתחבט בשאלת התחרות על התשתית והשירותים שניתנים עליה.
יש עוד כמה יוזמות נקודתיות לעידוד התחרות בשירותי האינטרנט בארה"ב. למשל בצורך לאפשר מגוון של ספקים. לפי נתונים שמובאים במסמך הבית הלבן, יותר מ-200 מיליון אמריקאים גרים במקומות שבהם יש להם אפשרות להתחבר לאינטרנט באמצעות ספקית אחת או שתיים והתוצאה היא שהמחירים במקומות אלה גבוהים פי חמישה מהמחירים במקומות עם תחרות. הצו הנשיאותי מונע מחברות נדל"ן שמשכירות דירות לחייב את הדיירים בקבלת שירות מספקית מסוימת. בישראל, שבה במקומות רבים הבחירה היחידה היא בזק או HOT, האפשרות לתחרות משוכללת נראית חלום רחוק.
סימון תזונתי לאינטרנט
הממשל החדש מעודד את ה-FCC להחזיר לתוקפה את מדיניות "תווית הסימון התזונתי לאינטרנט" (Broadband Nutrition Label) מימי ממשל אובמה. על פי מדיניות זו, חברות האינטרנט חויבו לפרט את מרכיבי השירות והתשלום עבור האינטרנט, כשבמקרים רבים התברר שהמחיר הסופי גבוה ב-40 אחוזים לעומת המחיר שהובטח בפרסומים. גם מדיניות זו נעצרה בתקופת טראמפ.
יוזמות ביידן מגיעות אפילו לאינטרנט במטוסים: אם הזמנתם חיבור ל-WiFi בזמן הטיסה והחיבור היה איטי או שלא פעל, לפי המדיניות החדשה חברת התעופה תידרש להחזיר לכם את התשלום.
הזכות לתקן טלפונים
הזכות של בעל מכשיר טכנולוגי לתקן אותו כראות עיניו עלתה לכותרות בארה"ב בימים האחרונים, כשנחשף שיצרניות טרקטורים מחייבות את החקלאים לתקן את הציוד החקלאי רק באמצעותן. בממשל ביידן תומכים בזכות החקלאים לבחור איפה לתקן את הכלים החקלאיים שלהם וגם מרחיבים את הזכות הזו לכל התחומים כולל סמארטפונים ולפטופים.
העניין אינו פשוט, שכן לפי חוק זכויות היוצרים בארה"ב אסור לנסות ולעקוף חסימה או מגבלה שהיצרן שם על מתקן, אלא במקרים בהם ניתן פטור (למשל שחרור טלפונים נעולים). המסמך של הבית הלבן מציג את הזכות לתקן (right to repair) כזכות חוקתית כמעט: רשות ה-FTC מונחית לקבוע רגולציה שתאפשר למשל לתקן סמארטפון בחנויות טלפונים עצמאיות או ברשתות חנויות DIY. הסדרים כאלה אמורים להפחית את עלויות תיקון הטלפונים.
