חברת האם של הרשת החברתית טיקטוק, בייטדאנס (ByteDance), הודיעה אתמול (ג') על סגירת שירות הסטרימינג המתחרה שלה לספוטיפיי, יוטיוב מיוזיק ואפל מיוזיק - טיקטוק מיוזיק. מדובר במכה קשה לפלטפורמה ששיווקה את עצמה כבית למוזיקאים וכאחת מהדרכים המובילות לשיווק מוזיקה. "אנו מצטערים להודיע לכם על כך שפלטפורמת טיקטוק מיוזיק תיסגר החל מה-28 בנובמבר 2024", נכתב באתר. השירות היה זמין עד כה באינדונזיה, ברזיל, אוסטרליה, סינגפור, ומקסיקו.
בייטדאנס לא הסבירה למה החליטה לסגור את השירות בהתראה כל כך קצרה ולאחר זמן הפעלה קצר יחסית. במקור, טיקטוק מיוזיק הייתה שירות בשם Resso שהושק בתחילה באינדונזיה והודו ב-2019 ולאחר מכן הורחב לברזיל.
אולם כבר מוקדם יותר השנה, הודו הודיעה שהיא חוסמת את השימוש ב-Resso למרות ההצלחה שלו בשוק המקומי, עם כ-21 מיליון הורדות בארבע שנים. ישנה סבירות גבוהה שהמהלך נבע מהעוינות הכללית של הודו כלפי טיקטוק וסין ובהמשך לחסימת הרשת החברתית במדינה עוד ב-2020.
תעשיית המוזיקה לא התלהבה
אולם זו לא הסיבה היחידה ככל הנראה לסגירת השירות. טיקטוק הפכה עם השנים לאמצעי פופולרי לגילוי אמנים ומוזיקה חדשה, ובהתאם היא גם רצתה להרחיב את עסקיה להפצה של מוזיקה. לשם כך היא הקימה שירות בשם SoundOn, שאפשר למוזיקאים להעלות את המוזיקה שלהם ישירות לטיקטוק, להפיץ אותה באופן עצמאי ולקבל 100% מהתמלוגים.
3 צפייה בגלריה
מנכ"ל טיקטוק שו זי צ'ו בשימוע בקונגרס. תיחסם בארה"ב?
(צילום: Chip Somodevilla / Getty Images)
הרעיון הגדול - לאפשר למוזיקאים למכור את השירים שלהם, בין היתר בפלטפורמת טיקטוק מיוזיק וליוצרי תוכן בטיקטוק עצמה - שיש להזכיר מוכרת בעיקר בזכות סרטוני ריקוד של משתמשים לקליפים קצרים של מוזיקה.
אבל לתעשיית המוזיקה כנראה שהמודל הזה לא ממש התאים. יוניברסל מיוזיק גרופ (UMG) הסתכסכה עם בייטדאנס מוקדם יותר השנה והוציאה את הקטלוג המשמעותי שלה מהשירות של טיקטוק. אמנם החברות ישרו את ההדורים במרץ שעבר ואף חתמו על הסכם מסחרי חדש, אבל נראה שהסיכון שטיקטוק תמצא את עצמה בלי מוזיקה היה גדול מדי.
יש לזכור שטיקטוק עדיין נחשבת לפלטפורמה מצורעת בעיני רוב הרשויות בעולם המערבי ובעיקר כסוג של דלת אחורית וסוס טרויאני של השלטון הקומוניסטי בסין. למעשה, טיקטוק נלחמת ממש בימים אלו בהצעת חוק שעשויה לחסום אותה לחלוטין מפעילות בארה"ב.
כלומר אם תפסיד, הפלטפורמה תיחסם משוק ששוויו לתעשיית הסטרימינג עומד על כ-12 מיליארד דולר. לשם השוואה, כל הכנסות החברה מפעילותם של כ-21 מיליון משתמשים בהודו (לפני החסימה של הפלטפורמה במדינה) הניבו לה רק כ-3 מיליון דולר. כלומר, הסיכון של הפעלת שירות סטרימינג יקר ככל הנראה לא השתלם מול הסיכון מולו היא עומדת כיום.
