ארגוני חברה אזרחית והגנת הפרטיות מתריעים כי תיקון "חוק התקשורת הדיגיטלית", שהוא חלק מחוק ההסדרים המתוכנן, מהווה סכנה קשה לפגיעה בפרטיות ובהגנת המידע של תושבי המדינה. על פי ההצעה, המדינה תקבל את מספר הטלפון ואת כתובת הדואר האלקטרוני של כל אדם ואלה יישמרו ביחד עם שאר הפרטים אודותיו. הארגונים מזהירים כי שמירת הפרטים האלה תאפשר להצליב מידע בין מאגרי מידע שונים שמנהלת המדינה, לעקוב אחרי תושבים ולהעביר מידע על תושבים לגופים פרטיים מבלי שלתושב תהיה יכולת לדעת או למנוע זאת.
על פניה, מטרת החקיקה החדשה היא לאפשר לממשלה להעביר מידע לתושבים שלא באמצעות דואר מודפס. לשם כך היא מבקשת לרשום "מען דיגיטלי" של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, שאליו יישלח המידע כדואר אלקטרוני או הודעת SMS. לפי ההצעה יוכל כל תושב להודיע שאינו מעוניין בקבלת מסרים דיגיטליים.
הארגונים, בהם איגוד האינטרנט הישראלי, עמותת פרטיות ישראל, הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח והקליניקה לזכויות אדם בינ"ל באוניברסיטה העברית, פנו הבוקר במכתב דחוף לשר האוצר, אביגדור ליברמן, בדרישה לעצור את החקיקה ולקיים דיון ציבורי מקיף לפני קידומה.
הארגונים מציינים כי מהחקיקה המוצעת עולות סכנות הן בהיבטים של שליטה ובחירה של אזרחים על השימוש במידע על אודותיהם ושמירה על פרטיותם והן בהיבטים של ההגנה על המידע והשמירה שלא ייעשה בו שימוש על ידי אחרים. זאת, בנוסף להעמקת פערים חברתיים קיימים בחברה האזרחית בעקבות המעבר לדיוור דיגיטלי כברירת מחדל: "הנתונים העדכניים מלמדים כי היקף השימוש בדואר אלקטרוני בקרב האוכלוסייה הערבית, החרדית ואזרחים החרדים הוא נמוך מאוד".
"אנו קוראים לנבחרי הציבור שלא לקדם את חוק התקשורת הדיגיטלית במסגרת חוק ההסדרים ולהורות על שינויו (באמצעות דיון ציבורי ופרלמנטרי)", כותבים מחברי המכתב. הם דורשים להבטיח שהחוק יאפשר לכל אדם לבחור באיזו דרך יקבל מידע מהממשלה, ליצור הגבלה משמעותית על היכולת של גופי מדינה להצליב את המידע עם מאגרים אחרים שברשותם או להעבירם לגורמים אחרים, לקבוע אחריות של המדינה על ניהול סיכוני הסייבר של מערך הדיוור הממשלתי ועוד.
