בלי ששמנו לב, בחודש שעבר עבר תיקון לחוק הביומטריה שיחייב שמירת טביעות אצבעות במאגר הביומטרי בכל בקשה להנפקת תעודת זהות או דרכון, גם ללא הסכמת המבקשים. ההסבר שניתן על ידי המדינה הוא כי "על רקע אירועי הלחימה בהם אנו נמצאים לאור העובדה כי רבים מהנעדרים והנרצחים זוהו בזכות המידע הביומטרי השמור במאגר, אושר בכנסת תיקון לחוק הביומטריה, כהוראת שעה. הוראת השעה, שתוקפה שנה, קובעת באופן גורף כי כל התושבים שיגישו בקשות לתעודות זהות או לדרכונים, יישמרו טביעות האצבעות שלהם במאגר הביומטרי גם ללא מתן הסכמה. במקביל, בתקופה זו, עד לתום תוקף הוראת השעה, לא ניתן יהיה להגיש בקשות למחיקת טביעות אצבעות מהמאגר הביומטרי".
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
המשמעות היא שבעקבות מלחמת חרבות ברזל, החל מ-8 בנובמבר 2023 ועד ל-7 בנובמבר 2024, בעת הנפקת תעודת זהות או דרכון, טביעות האצבעות יישמרו במאגר הביומטרי גם ללא מתן הסכמת האזרח או התושב. בנוסף, לא ניתן יהיה להגיש בקשות למחיקת טביעות אצבעות מהמאגר הביומטרי.
עד לאחרונה, אם רציתם להוציא דרכון או תעודת זהות ביומטריים, ההליך חייב אתכם במתן טביעות אצבע , אך לא את השמירה שלהן במאגר. כלומר, בטרם התיקון לחוק, יכולתם לבקש שטביעות האצבע שלכם לא יישמרו במאגר הביומטרי הממשלתי. בנוסף, עד התיקון לחוק, כל מי שטביעת האצבע שלו נשמרה במאגר הביומטרי יכול היה לבקש למחוק אותן מהמאגר. כאמור, מ-8 בנובמבר מצב הדברים השתנה.
ריפרש
האמת על הביקור של מאסק בישראל / עם ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר
27:06
בשנת 2009 חוקקה הכנסת את חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע. החוק קובע הסדרים להנפקת מסמכי זיהוי ביומטריים, שיאפשרו זיהוי ואימות זהות של תושבי ישראל ואזרחי ישראל באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת. באתר רשות האוכלוסין וההגירה מסבירים כי האמצעים שנבחרו בחוק הביומטריה הם תמונה של תווי הפנים ותמונות של שתי טביעות האצבעות המורות, שהן אמצעי זיהוי ייחודיים לכל אדם, ואי אפשר לזייף אותם. התמונה של תווי הפנים ותמונות של טביעות שתי האצבעות המורות יועברו באופן מוצפן למאגר הביומטרי לצורך אימות זהותו של המבקש.
עו"ד יהונתן קלינגרצילום: גלעד אילוז"נעשה בחופזה ללא דיון מעמיק"
עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, מציין כי "הבעיה עם אישור התיקון היא לא רק החופזה שבה הוא נעשה, כלומר ללא דיון ציבורי מעמיק, אלא כי הוא בא עקב אירוע טראגי נקודתי, הטבח שבוצע ביום הראשון למלחמה, הכשלים בזיהוי, ושימוש בו להצדקה למאגר צופה עתיד. ברור כי אף אחד מהחללים לא יתווסף כרגע למאגר ולכן לא תהיה בתוספת טביעות האצבע יכולת לפענח ולזהות מקורבנות האסון.
"מעבר לכך, מתן הגישה הדחופה לכלל הגורמים תחת ביקורת מופחתת, לצד הלבנה של מאגרי עבר, כולה גורמת לחשש ממשי לדליפת המידע. במסגרת מלחמת חרבות ברזל ראינו התגברות של אירועי סייבר, ואחד הסיכונים הוא שמרגע שמידע יצא מהמאגר הוא לא ימחק לעולם ועשוי להימצא בידי גורמים עוינים שיוכלו להשתמש בו כדי לזהות ישראלים בחו"ל או כדי לפרוץ למערכות. אנחנו בתנועה מבוססים על מתנדבים ועם משאבים מוגבלים. אנחנו נשקול ונראה האם לעתור ככל שנראה שימושים לרעה או הפסקה של הלחימה והמשך של הוראת השעה, אך כרגע לא נראה שהסנטימנט הציבורי והמצב הכלכלי של העמותה מאפשר זאת".
מדוע למעשה יש אנשים בישראל שלא הסכימו כי תמונת טביעות האצבע שלהם תישמר במאגר? ניב שגב, סמנכ"ל פתרונות טכנולוגיים ומומחה סייבר בחברת קווליטסט מסביר כי "באופן עקרוני ניתן לחלק את המתנגדים להוספת המידע הביומטרי שלהם למאגר לשתי קבוצות. ראשית, אלו שחוששים מ'האח הגדול' ומשימוש לא ראוי לדעתם במידע שבמאגר. לכאורה המטרה המוצהרת כעת היא לסייע בזיהוי בתקופת לחימה, אבל מי מבטיח לנו שמחר בבוקר שר או רשות ממשלתית יחליטו לעקוב אחר אזרחים לטובת אינטרסים פרטיים? ברגע שטביעת האצבע שלי נמצאת במאגר, אין לי שליטה על השימושים שיעשו בה.
ניב שגב"הקבוצה השנייה היא ככל הנראה המהותית ביותר והיא קשורה לאמון הציבור בכל הקשור ליכולת המדינה לשמור ולהגן על המידע. מדינת ישראל מהווה מוקד לעולמי לתקיפות סייבר בשגרה, קל וחומר כעת בימי לחימה. פרויקט המאגר הדיגיטלי הוא מיסודו פרויקט מאוד מסוכן ורגיש מבחינת סייבר, בכל העולם ישנה רגולציה מחמירה (GDPR) שמאפשרת לכל אדם לדעת איזה מידע מחזיק גורם כלשהו עליו ולרשותו הזכות לבקש למחוק את המידע מהמאגר ולקבל על כך אישור בכתב. עצם העובדה שהמדינה שוללת את האפשרות לא לקחת חלק במאגר, כפי שהיה עד עתה, ובנוסף על כך שוללת את האפשרות להימחק מהמאגר, מעלה תהיות וסיכונים רבים שאני כאזרח הייתי רוצה לקבל עליהם תשובות".
עו"ד קלינגר מוסיף כי "מאגר של טביעות אצבע משמעו מאגר סיסמאות ודליפה של המאגר או גישה לא מורשית אליו עשויה לגרום לנזק בלתי הפיך שיאפשר פריצה לטלפונים הסלולריים של כולנו, למחשבים של כולנו ועוד".
מה היתרון של המאגר לתקופת הלחימה ולמה צריך לשים לב?
שגב: "את היתרון של המאגר לתקופת הלחימה ראינו עכשיו עם הליך הזיהוי הנוראי של הרוגי הטבח בדרום. אלא שאנחנו רוצים להאמין שאזרחי מדינת ישראל לא נמצאים בסיכון לחטיפה ורצח על בסיס יומי ולכן צריך לאזן בזהירות את הסיכונים ואת הוראות השעה בהתאם.
"אם המדינה מוצאת לנכון להעביר הוראת שעה כזו אנחנו חייבים לוודא שהמידע נשמר ומאובטח באמצעות נהלים, ומבדקים תקופתיים בסטנדרטים הגבוהים ביותר. נדרשת פה שקיפות מירבית, עלינו לדעת מהם הנהלים? והאם מתוקף ההחלטה הזאת מדינת ישראל תשתף את הציבור גם בתוצאות המבדקים שיערכו. נדרשות בדיקות חדירה תקופתיות, הטמעת כלים לזיהוי חולשות אבטחה והקמת צוותי תקיפה ייעודים לאופי המערכות. חייבים להבין, מדובר בכמות עצומה של מידע, ברמת המדינה, שאם יפול לידיים הלא נכונות יוביל לקטסטרופות בסדר גודל שלא הכרנו, גניבת זהויות, העברות וגניבת כספים, סיכון כאמור למעקב אחר אזרחים שלא תחת צו בית משפט, או יצירת כאוס בזדון ודי 'להדביק' רישום פלילי לאדם שלא פשע כדי לפגוע בעתידו. עם הוראת השעה חייבת לבוא גם התחייבות לסטנדרטים ושקיפות".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "הנושא עבר ופורסם ולכן לא ברורה ההערה האמורה. על רקע אירועי הלחימה בהם אנו נמצאים ולאור העובדה כי רבים מהנעדרים והנרצחים זוהו בזכות המידע הביומטרי השמור במאגר, אושר לפני כשבועיים וחצי בכנסת תיקון לחוק הביומטריה, כהוראת שעה. הוראת השעה, שתוקפה שנה, קובעת באופן גורף כי כל התושבים שיגישו בקשות לתעודות זהות או לדרכונים, יישמרו טביעות האצבעות שלהם במאגר הביומטרי גם ללא מתן הסכמה".
