דוח בזק מסכם חודש של מלחמה והנתונים בחלקם מפתיעים ובחלקם עצובים. עיקר הדוח שהתפרסם היום (א') מבוסס על נתוני השימוש בחיבורי אינטרנט שבזק מפעילה בקרב רוב הישראלים אם ישירות על ידה או דרך ספקיות השוק הסיטונאי כגון פרטנר, סלקום או חברות קטנות יותר. הנתונים עברו התממה כדי לא לחשוף נתונים אישיים והם שופכים אור על השינוי בהרגלי השימוש שלנו בתקשורת ובטכנולוגיה.
עוד בנושא:
קפיצה של 35% בשימוש באינטרנט הביתי בשבוע הראשון למלחמה
אין זה מפתיע לגלות שעם הכינוס של רובנו לבתים תחת חסות האזעקות, השימוש ברשת זינק בהתאם. אבל הפילוח של הסוגים השונים של שימוש באינטרנט מצא מספר טרנדים מעניינים. כך למשל, אין זה מפתיע לגלות זינוק בשימוש במדיה חברתית ובסטרימינג, אבל מעניין לגלות שנצפתה גם עלייה בשימוש במכשירים חדשים בבית. השימוש ברשתות החברתיות קפץ כמעט פי שניים ביחס לתקופה לפני פרוץ המלחמה, הסטרימינג גדל ב-21% ואפילו הגיימינג זכה לעדנה אצל הצעירים עם גידול של 12%. ברשתות החברתיות המצב מעט שונה. אם עד אמצע אוקטובר השימוש גדל מאוד, בהיקף של כ-40% יותר, הוא חזר להיקפו בשגרה בשלושת השבועות האחרונים.
הרשת החברתית המובילה בהיקפי השימוש היא כמובן טלגרם. היקף ההתקנות גדל פי שניים וחל זינוק של 50% בהיקף הכניסות של המשתמשים. רוב השימוש בטלגרם הוא לצריכת מידע לא מסונן שכן בערוצי הטלגרם הפרסומים מופיעים כמו שהם, ישירות מהשטח. היתרון הוא כמובן המיידיות של הדיווחים, אך אחוז הידיעות הלא מדויקות או אפילו הפייק גדול אף הוא. מפתיע לגלות שעבור רוב המשתמשים אין אפילו כל כך מודעות לכך שייעודה העיקרי של טלגרם היא לשמש כתחליף לוואטסאפ, כך שהישראלים עדיין לא ממש עושים בה שימוש כדי לתקשר אחד עם השני.
גם היקפי הצפייה בטלוויזיה זינקו בחסות צריכת החדשות. לפי בזק, ישראלים רבים משאירים את הטלוויזיה דולקת ברקע, אם כאמצעי לקבלת התרעות או פשוט בשביל לעקוב אחר החדשות וההתפתחויות האחרונות. היקף המכשירים המחוברים כאמור זינק, בעיקר קונסולות משחקים, מחשבים וטאבלטים, כמו גם סטרימרים (מזרימי תוכן) וטלוויזיות. ואולם דווקא החיבור דרך סמארטפונים צנח בכ-9% ביחס לזמנים רגילים. נראה שהשימוש בטלפון קטן אולי בגלל הנוחות הגדולה יותר של שימוש במסך גדול במחשב או בטאבלט או פשוט בגלל העובדה שפחות יוצאים מהבית.
מצב הסייבר מדאיג
המלחמה גם חשפה את הישראלים לאיומים חדשים מסוג שלא ממש הורגלו אליהם בעבר. כך למשל היקף מתקפות הפישינג (דיוג) במסגרתן מנסים האקרים זדוניים לגנוב פרטים אישיים או פרטי אשראי למשל קפץ ב-46%. זאת אומרת שאתם יותר חשופים להונאות או לניסיונות לנצל את הפרטים שלכם כדי לגנוב מידע ביטחוני למשל על מקומות בהם יקיריכם משרתים או על מצב הביטחון ביישובים השונים. גם עברייני סייבר רוכבים על הגל הזה בחסות מספר מאגרי מידע גדולים שמסתובבים ברשת בחסות פריצות סייבר שכבר בוצעו בעבר למאגרים עם מיליוני שמות ומספרי טלפון של אזרחי ישראל, כמו למשל מאגר הבוחרים שנגנב לפני כשלוש שנים ומאז מופץ בערוצים אנטי-ישראליים.
בזק חסמה מיליוני ניסיונות תקיפה דרך הרשת. החברה אמנם לא ציינה את המקור ממנו הם מגיעים, אך לפי מידע שהגיע לידי ynet חלק ניכר מגיע ממדינות כגון רוסיה, איראן, פקיסטן, אינדונזיה, בנגלדש וכן הודו. אלה גם מקור לבוטים שמנצלים את מלחמת ההסברה במדיה החברתית ומקשים מאוד על ישראל להעביר את הצד שלנו. העסקים כמובן עברו לשגרת מלחמה, אך בשבועות האחרונים רואים חזרה לשימוש בטלפון הקווי ובמוקדי השירות, סוג של חזרה לשגרה עבור המשק. היקף השיחות היוצאות עלה מ-3.2 דקות ליום בשבוע הראשון של המלחמה לכ-4.3 דקות שיחה יומיות, כמעט כמו בשבועות לפני המערכה, אז הממוצע עמד על כ-4.9 דקות שיחה יומיות. הטלפון הקווי הביתי גם חזר לעדנה עם 5 דקות שיחה יומיות בשבועיים הראשונים ללחימה. כעת, עם החזרה לשגרה, המספר ירד ל-3.5 דקות בשבועיים האחרונים.
הנתון האחרון והעצוב של הדוח מתייחס להיקפי השימוש ברשת ביישובים השונים בארץ. אם ברוב העיירות, הערים והיישובים הקטנים היקף השימוש ברשת גדל בממוצע בכ-20 עד 30 אחוזים, ביישובים שפונו הוא צנח בצורה חדה בכ-80 אחוז בממוצע. תזכורת כואבת לכך שתושבי שדרות, קרית שמונה, מטולה או יישובי עוטף עזה עדיין לא חזרו לבתיהם. בזק ציינה כי סייעה לחבר כאלף מקלטים לאינטרנט וביצעה כ-400 משימות תשתית עבור שירותים הממשלה, הצבא וכוחות הביטחון. היא גם הקימה מאות נקודות WiFi עבור המפונים ששוהים במלונות, אכסניות וצימרים.