הניו יורק טיימס חושף את קיומה של תעשיית צללים, המכונה "דיסאינפורמציה להשכרה", במסגרתה חברות פרטיות משלמות למשפיעני רשת כדי להפיץ מידע שקרי ברשתות החברתיות. התחקיר סוקר מקרה שקרה במאי השנה, בו משפיענים צרפתיים וגרמנים קיבלו הצעה מחברת יחסי ציבור בשם "Fazze" להפיץ מידע שקרי בנוגע לחיסונים נגד קורונה של חברת פייזר, בתמורה לתשלום.
עוד בנושא:
החברה הצהירה כי היא ממוקמת בלונדון, אך לא נמצאו ראיות לכך שחברה כזו קיימת בכתובת שציינה. אחרי שחלק מהמשפיענים פרסמו צילומי מסך של אותה הצעה, החברה סגרה את חשבונות המדיה החברתית שלה. באותו שבוע, משפיענים מברזיל והודו פרסמו סרטונים שמהדהדים את אותם מסרים, למאות אלפי צופים. חלק מאותם מסרים בנוגע לחיסון של פייזר דומים למסרים השיווקיים של החיסון הרוסי, ספוטניק V. מפרופיל הלינקדאין של חברת Fazze ניתן ללמוד כי היא חברה בת של חברה רוסית בשם Andow. כעת, גורמים רשמיים באירופה חוקרים מי השתמש בשירותיה.
לפי התחקיר, תעשיית ה"דיסאינפורמציה להשכרה" נמצאת בצמיחה ומאפשרת לחברות פרטיות למכור שירותים שפעם היו בעיקר נחלתם של רשויות מודיעין. מלבד לשימוש במשפיענים, הן עושות זאת באמצעים נוספים כמו פתיחת פרופילים מזויפים. הן זורעות מחלוקת, מתערבות במירוצי בחירות, ומביאות להפצת נרטיבים שקריים ותיאוריות קונספירציה - בעיקר דרך רשתות חברתיות. מבצעים כאלו לא תמיד הצליחו להיות יעילים, אך הם הולכים והופכים למתוחכמים יותר, ואף לשכיחים יותר בכל העולם. ההשלכות החברתיות עשויות להיות קשות מאחר שהן מקדמות סנטימנט ציבורי מזויף, ופוגעות בחוויית המציאות המשותפת. הקמפיינים האלו ככל הנראה זולים, וקל למי ששוכר את שירותי החברות הללו להכחיש קשר אליהן. חלק מהחברות שנתפסו אף טענו כי פעלו ללא ידיעת הלקוח.
מומחים טוענים כי התופעה החלה אחרי שערוריית קיימברידג' אנליטיקה ב-2018, במסגרתה חברת הייעוץ הפוליטית, שהייתה מקושרת לקמפיין הנשיאותי של טראמפ ב-2016, השתמשה במידע על מיליוני משתמשי פייסבוק כדי להגיע לקהלים ספציפיים עם מסרים ספציפיים, ולבחון מה פעל עליהם. בעקבות אותה שיטה, גם יועצים אחרים למדו על הכח שבשיווק באמצעות רשתות חברתיות למטרות פוליטיות, שמוסווה כפעילות אורגנית. הן אף למדו כי דיסאינפורמציה מצליחה במיוחד ברשתות חברתיות.
לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד, חברות מסחריות ערכו מבצעי דיסאינפורמציה להשכרה במעל 48 מדינות בשנה שעברה, נתון כמעט כפול מבשנה לפני כן, והחוקרים זיהו 65 חברות שהציעו שירותים כאלה. בעוד שהרשתות החברתיות אמנם הגבירו את מאמציהן להפסיק פעילויות מתואמות של הפצת דיסאינפורמציה, מחקרים מצאו כי מאפיינים של האלגוריתמים והעיצוב שבבסיסן נותנים תעדוף לתכנים מעוררי מחלוקת ולקונספירציות, ובכך משרתים מבצעים כאלה. לפי התחקיר, במבצעים כאלה נעשה שימוש בזמן קמפיינים של בחירות, וכן גם ע"י פוליטיקאים וממשלות מכהנות בעולם כדי לדחוף נרטיב מסוים ולקדם אינטרסים שונים שלהן.
