האם לראש העיר מותר לחסום תושבים מחשבונו ברשת חברתית? לפי פסיקה חדשה - אם החשבון אינו "ציבורי" התשובה חיובית. תושב גבעתיים עתר לבית המשפט לאחר שראש העיר, רן קוניק, חסם אותו מחשבון הטוויטר שלו בעקבות ציוץ ביקורתי שהעלה עליו. בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לדחות את העתירה בעקבות הטענה שחשבונו של ראש העיר פרטי, ועל כן אין חובה להחיל עליו את כללי המשפט הציבורי - אלה שנועדו להסדיר את היחסים בין התושבים לעובדי הציבור שמשרתים אותם, ולמנוע בין היתר הסתרה של תכני ביקורת כלפיהם.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
העתירה לבית המשפט באה בהמשך לציוץ של התושב, אלמוג רובינשטיין, שפורסם בעמוד הטוויטר שלו: "הולך רגל נהרג כשרכב עלה על המדרכה בגבעתיים, רחוב המעיין פינת ויצמן. עדיין לא ברור מהי הסיבה שנהג נוסע על המדרכה, אבל זה לא מחזה נדיר שרק קוניק ומשטרת ישראל מעודדים באופן יומיומי".
בעקבות אותו ציוץ הגיב קוניק לרובינשטיין בשני ציוצים נוספים: "הגיע הזמן רק לדבר אחד: לחסום איש עלוב שכמותך", ו-"ראוי שתמחק את הציוץ שלך איש בזוי שכמותך". לאחר מכן, חסם ראש העיר את התושב בטוויטר.
בעתירתו של רובינשטיין לבית המשפט טען כי: "מניעה מאדם לקחת חלק משיח על ידי חסימתו מטעם עובד ציבור בשל השקפתו, כמוה כסתימת פיות בכיכר העיר שאף פוגעת בזכות לשוויון. למשתמשים שנחסמו מעמודיהם של נבחרי ציבור אין חלופה אפקטיבית אחרת לניהול שיח ציבורי, מידי ובלתי אמצעי". עוד טען העותר כי "חשבונו של ראש העיר הינו חשבון בעל מאפיינים ציבוריים, ועל כן חלים עליו כללי המשפט החוקתי והמנהלי. הדף ציבורי ומצוין בו בצורה מפורשת כי קוניק הוא ראש עיריית גבעתיים".
טענות הנגיד לאלה של העותר טענו שפרסומו של התושב הינו מסית לכאורה, ושעניין מקומו לא בבית המשפט. עוד נטען שהעותר רודף את ראש העיר כבר תקופה ארוכה".
בעקבות החשיבות הציבורית של הנושא הצטרף להליך הפסיקה משרד היועמ"ש, שסבר כי בחינת פעולותיהם של נבחרי ציבור בחשבונות ברשת החברתית תיעשה בין היתר בתשומת לב למאפייני החשבון והתוכן שמפורסם בו - גם אם הוא אינו מוגדר כ"נכס" של הרשות הציבורית שהוא מייצג או מתופעל באמצעות משאביה. עם זאת, אין לומר כי כללי המשפט הציבורי יחולו בהכרח במלואם על חשבונות מסוג זה.
השופטת אביגיל כהן קיבלה את עמדתם של באי-כוחו של קוניק, עורכי הדין דן חי, יארא חידר ושי דרעי ממשרד דן חי ושות', דן שווץ ועופר רזניק ממשרד גדעון פישר ושות' ודחתה את העתירה: השיח בחשבון הוא גם בעניינים בעלי היבט ציבורי, אך מטבע הדברים בחשבונו הפרטי של אדם פרטי שהוא גם ראש עיר ינוהל גם שיח בעניינים ציבוריים והעובדה שבחשבון הפרטי – פוליטי מועלים גם עניינים שיש להם היבט ציבורי אינה הופכת לכשעצמה את החשבון הפרטי לציבורי. משהגעתי למסקנה ולפיה החשבון הספציפי הינו פרטי – פוליטי, אזי אין להחיל עליו את כללי המשפט הציבורי. על השאלה שעמדה במרכז העתירה: האם יש להחיל על חשבון טוויטר של ראש העיר את כללי המשפט המנהלי או הפרטי, כאשר אינו ממומן ומתופעל על ידי עובדי עירייה, לא ניתן להשיב במילה אחת: "כן" או "לא". יש לבדוק את התכלית הדומיננטית של החשבון ולבדוק את מאפייניו הפרטניים, ורק אז להשיב לגופו של עניין. במקרה שלפנינו, הגעתי למסקנה ולפיה מדובר בחשבון פרטי". עוד הוסיפה: "לא אתן הוראות בנוגע לחסימת התושב".
רן קוניק, ראש עיריית גבעתייםצילום: גיא יחיאלימראש עיריית גבעתיים רן קוניק נמסר: "מרגע כניסתי לתפקיד, חרטתי על דגלי לקיים שיח פתוח עם תושבי העיר באופן פרונטלי ודיגיטלי כאחד, תוך הקפדה על מענה לפניות של גולשים, גם אם הן כוללות תלונות ודברי ביקורת. במקרה שנידון בבית המשפט, צורת ההתבטאות של התושב חרגה מגבולות הביקורת העניינית והלגיטימית ברשת, והגולש נחסם לאחר שהגיב באופן משתלח ולא ענייני. מעתה, נבחרי הציבור יהיו רשאים גם הם למתוח גבולות בחשבון הטוויטר, המנוהל באופן פרטי ואינו ממומן ע"י הציבור, ולחסום עוקבים".
עו"ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית בירושלים, שמייצגת את העותר רובינשטיין, מסרה: "לשמחתנו, פסק הדין מקבל את העמדות העקרוניות שלנו בנושא: בית המשפט למעשה הבהיר בפסק הדין שלא ניתן לחסום באופן שרירותי משתמשים מחשבונות ציבוריים של נבחרי ציבור, ובית המשפט הבהיר שפרופיל של נבחר ציבור יכול להיחשב כציבורי גם אם אינו ממומן על ידי הרשות או מופעל על ידי עובדי הרשות. זו התקדמות משמעותית.
"לצערנו, בית המשפט הפעיל את המבחנים העקרוניים האלה באופן שגוי וקבע נקודתית שהפרופיל של ראש עיריית גבעתיים פרטי ולא ציבורי. אנחנו חושבים שקביעה זו בעייתית מאוד כי היא פותחת פתח לנבחרי ציבור להתחמק בקלות מהדין לצנזר ולפגוע בשיח הציבורי. יחד עם העותר אנחנו שוקלים כעת אם להגיש ערעור".
