לפני כשלושה ימים הרשת הישראלית סערה לאחר הגילוי שהמנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, פתח חשבון רשמי בשפה העברית ב-X. בשלל הדיווחים סיפרו לאחר יום שהחשבון הוסר, ואולם בדיקה של ynet גילתה שהשמחה הייתה ככל הנראה מעט מוקדמת מדי, כי החשבון עדיין זמין ברשת החברתית של אילון מאסק.
לא ברור אם החשבון הוסר ואז הוחזר או שמעולם לא הוסר. בכל מקרה יש בו עדיין רק שני ציוצים, הראשון מלפני ארבעה ימים והשני מלפני שלושה ימים. אמנם לממשלת איראן וחבריה יש חשבונות רשמיים גם ב-X או בטיקטוק, אך אלה מיועדים לתקשורת רשמית מול האיראנים או מול העולם. החשבון בעברית של חמינאי לעומת זאת, כולל בינתיים רק איום על ישראל ותושביה.
מדובר בהתנהלות שלדעת עו"ד גיא אופיר, שחשף את העובדה שהחשבון ככל הנראה הוחזר (או כאמור לא הוסר כלל מלכתחילה), "גובלת בתמיכה בטרור, שכן איראן מוגדרת מדינה תומכת טרור על ידי ארה"ב כבר מ-1984".

רשת חברתית הישר בעיניה תעשה

רבות כבר דובר על העובדה כי הרשתות החברתיות אינן אוכפות בצורה שווה או הגיונית את תקנוניהן. למעשה, היה זה אילון מאסק שאמר לאחרונה בפה מלא ש-X תשמש לקידום הקמפיין של המועמד החביב עליו לנשיאות ארה"ב, דונלד טראמפ. בארה"ב כבר עלו טענות רבות על כך שהפלטפורמה מסירה יותר פוסטים המתנגדים לטראמפ לעומת כאלה התומכים בו, זאת ללא קשר לתכנים המופיעים בהם.
3 צפייה בגלריה
אילון מאסק בעצרת של טראמפ
אילון מאסק בעצרת של טראמפ
אילון מאסק בעצרת של טראמפ
(צילום: AFP)
דוגמה נוספת ניתן למצוא בפלטפורמת המסרים טלגרם, שבעליה ומייסדה פאבל דורוב נעצר ונחקר על ידי רשויות צרפת בדיוק על הנושא הזה - חוסר אכיפה של הפצת תכנים לא חוקיים. דורוב נעצר למשך מספר ימים וכעת עומד בפני משפט שעשוי לגרום לו הרבה מאוד נזק ואולי אף להכניס אותו לכלא הצרפתי.
ובטיקטוק, כמובן, המצב לא הרבה יותר טוב. מצאנו למשל בפלטפורמה ערוץ של קבוצת ההאקרים האיראנית Handala, אליו הועלו תכנים אותם הקבוצה מפרסמת בטלגרם וכוללים איומים על הרשת הישראלית, נתונים על אתרים ישראליים שתקפה ומידע שנגנב מהם. יש לציין כי נכון לכתיבת שורות אלו, נראה כי הערוץ נחסם ואינו מופיע עוד בפלטפורמה.
לצד זאת, בכל הנוגע לפלטפורמות של מטא (פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ות'רדס), אלו חוסמות לרוב תכנים המוגדרים פוליטיים מדי או כאלו המפיצים שנאה או פייק ניוז. אמנם גם אצלן מתפרסמים פוסטים בעייתיים, אבל זה מאוד תלוי בפלטפורמה האמורה.
3 צפייה בגלריה
נאצים בטיקטוק
נאצים בטיקטוק
נאצים בטיקטוק. הפלטפורמה עמדה לא פעם במרכז שערוריות מסוג זה
(צילום מסך: אתר ISD )
בפייסבוק למשל ניתן לראות (מניסיון סובייקטיבי שלנו) שהיקף התכנים הפוליטיים ירד בצורה ניכרת, זאת לאחר שנראה כי האלגוריתם שונה על ידי ההנהלה כדי למנוע אותם. באינסטגרם ות'רדס המצב שונה לעומת זאת, וניתן למצוא שם פעילים פוליטיים המתנגחים אחד בשני או תומכי מדינות שונות שמטיחים רפש במדינות אחרות.

ג'ונגל של מידע והחלטות

הסירוס של התכנים השונים העולים בפלטפורמות השונות מעלה עוד בעיה קשה - בעוד אמצעי המדיה המסורתית כגון עיתונים, רדיו או טלוויזיה חוסים תחת רגולציה ותקנוני אתיקה כאלה ואחרים, ברשתות החברתיות התחושה היא כשל ג'ונגל שבו כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה.
ובמקביל, אם עוברים על התקנון, בדרך כלל הדבר מתבטא בחסימה שרירותית ללא הסברים. התוצאה? גם דיווחים על חשבונות או פוסטים הפכו לכלי ניגוח. אם רוצים להשתיק מישהו, מספיק לדווח על תכניו כלא תקינים. אם יהיו מספיק דיווחים (כמה? לא ברור) - התכנים יוסרו ואולי חשבונו של אותו אדם אף יושעה.
3 צפייה בגלריה
כך נראה כלי הסרת האזהרות בפייסבוק
כך נראה כלי הסרת האזהרות בפייסבוק
האזהרה של פייסבוק למשתמשים שהעלו לראשונה תכנים שלא לפי מדיניות החברה
(צילום מסך: פייסבוק)
ולא חסרים מקרים בהם חשבונות הוסרו למרות שלא הייתה עילה אמיתית לדבר, בעיקר בקרב משתמשים ומשפיעני רשת שהביעו תמיכה בישראל מאז תחילת המלחמה. אמנם המצב קצת השתפר, אך לא בהרבה. המסקנה המתבקשת היא שהגיע הזמן לחייב את הרשתות החברתיות בכללי הפרסום השונים שחלים על כלי תקשורת מסורתיים.
כמובן שלא מדובר ברעיון חדש, אבל כפי שניתן לראות - קשה מאוד לראות כיצד אותן חברות מצליחות למשטר ולפקח על עצמן בצורה שוויונית וגלובלית. לכל מדינה יש את הרגישויות שלה וניכר שהכללים שונים בכל מקום.
לדבריו של עו"ד אופיר: "משרדי מנהל תביעות נגד תאגידים רב לאומיים שונים, לרבות x. בכוונת משרדי ומרשי (אותו אני כבר מייצג נגד x), לנקוט בכל ההליכים המשפטיים האפשריים בישראל על מנת להביא את הפלטפורמה לסגור את הפרופיל העברי של עלי חמינאי שכל ייעודו הפצת טרור. התנהלות x מהווה תמיכה בטרור והפרת הדין הישראלי שחל עליה, בוודאי כאשר עסקינן בפרופיל בעברית ולא בפרופיל הפרסי".
לגבי פרסום התכנים של עלי חמינאי בעברית, ביקשנו מ-X תגובה, ולמרות שציפינו למענה הקבוע שהפלטפורמה שולחת בדרך כלל לעיתונאים (והיא לא ממש יפה), הפעם לא קיבלנו אפילו את זה. מטיקטוק נמסר: "החשבון המדובר של קבוצת ההאקרים הוסר ונחסם מהפלטפורמה, כמו גם החשבון של חמינאי שנמצא מזוייף. בטיקטוק אין מקום לאלימות, לפעילויות בלתי חוקיות או מידע מטעה. אנו נוקטים בכל האמצעים למיגור התופעה ומסירים תכנים או משתמשים שמפרים את כללי הקהילה שלנו".