גולשים בארצות הברית ובאירופה שחיפשו לאחרונה מידע על אונר"א בגוגל, גילו שהקליק הראשון שלהם הוביל למשהו שונה לגמרי ממה שציפו. במקום להיתקל באתר הרשמי של הסוכנות הבינלאומית לסיוע לפליטים פלסטינים או בערך שלה בוויקיפדיה, מצאו את עצמם אלפי גולשים באתר ישראלי שסיפר סיפורים אחרים לגמרי – על איך אונר"א משמשת כסות לפעילות של חמאס ברצועה.
6 צפייה בגלריה
האתר הממשלתי שמציג מידע על הקשר בין אונר"א לבין חמאס
האתר הממשלתי שמציג מידע על הקשר בין אונר"א לבין חמאס
האתר הממשלתי שמציג מידע על הקשר בין אונר"א לבין חמאס
(צילום מסך)
כבר חודשים רבים שישראל מנהלת קמפיין דיגיטלי נרחב, שהופק ומומן על ידי משרד התפוצות, שמטרתו לחשוף את הפנים האמיתיות של אונר"א לציבור האמריקאי והאירופאי. המודעות האלו, שמופיעות בראש תוצאות החיפוש בגוגל, נרכשו ישירות מענקית הטק האמריקאית באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית והן מפנות את הגולשים לאתר ממשלתי המציג את הארגון כמשת״פ של חמאס.
הקמפיין החל בסביבות חודש ינואר, ומאז גולשים רבים הופתעו לגלות שתוצאות החיפוש הראשונות עבור יותר מ-300 מונחים הקשורים ל”-UNRWA" ו-"UNRWA USA" לא מובילות לאתרים הרשמיים של הארגון, אלא לאתרים ביקורתיים המנוהלים על ידי ממשלת ישראל.
6 צפייה בגלריה
שר החוץ ישראל כ"ץ קרא בביקורו הראשון בגרמניה לשחרור כל החטופים וחשף בפני הקהילה הבינלאומית בוועידת הביטחון של מינכן את "תיק אונר"א
שר החוץ ישראל כ"ץ קרא בביקורו הראשון בגרמניה לשחרור כל החטופים וחשף בפני הקהילה הבינלאומית בוועידת הביטחון של מינכן את "תיק אונר"א
שר החוץ ישראל כ"ץ חשף בפני הקהילה הבינלאומית בוועידת הביטחון של מינכן את "תיק אונר"א". מתחילת המלחמה ישראל פועלת באופן ברור נגד הארגון
(צילום: בועז ארד)

קמפיין מעורר מחלוקת

התוכן באתר הממשלתי לא משאיר מקום לספק: "אונר"א בעזה היא חסרת תקנה. מדינות תורמות הממשיכות לממן את אונר"א מממנות בעקיפין את חמאס, פשוט כך”, נכתב באחד המאמרים באנגלית, לצד טענות נוספות שמכחישות את הניטרליות של הארגון ומציגות את עובדיו כמי שמעורבים בטבח ה-7 באוקטובר. לצד מודעות החיפוש, ישראל גם רכשה מגוגל מודעות וידאו בארה"ב עם המסר: "אונר"א אינה ניתנת להפרדה מחמאס״ וכי היא "ממשיכה להעסיק טרוריסטים”.
הקמפיין עורר לא מעט ביקורת, כשגולשים רבים ועובדי גוגל עצמם, הביעו אי נוחות ממה שהם קראו לו "קמפיין בעל אופי ערמומי לפירוק אונר״א, בתקופה בה חיי האזרחים בעזה מותקפים״. הם קראו להנהלת החברה להסיר את הקמפיין, שלדבריהם מהווה הפרה של מדיניות המודעות של גוגל - מהתערבות פוליטית אסורה ופגיעה בדמוקרטיה, ועד הפרה של סימן מסחרי.
6 צפייה בגלריה
הפגנת עובדי גוגל נגד החברה בסן פרנסיסקו באוגוסט
הפגנת עובדי גוגל נגד החברה בסן פרנסיסקו באוגוסט
הפגנת עובדי גוגל נגד החברה בשל קשריה עם מדינת ישראל. החברה מצאה את עצמה מתחילת המלחמה מתמודדת עם ביקורת רבה
(צילום: רויטרס)
בגוגל, שרגילה לתלונות על מודעות מצד מתחרים עסקיים, דחו אמנם את רוב הטענות, אך זה לא בהכרח מעיד על התעלמות. באוקטובר האחרון החברה הסירה כ-30 מודעות ישראליות עם תמונות המציגות אלימות בעקבות תחקיר של ״פוליטיקו״. במקביל, החברה גם חטפה ביקורת על כך שאפשרה הצגה של מודעות ישראליות בעלות תוכן גרפי באפליקציות משחק לילדים.

מלחמה על התודעה, אבל לא רק

המהלך מצד ישראל הוא חלק מקמפיין דיגיטלי נרחב, בסכומי כסף משמעותיים מאוד, שמטרתו לשכנע את הציבור האמריקאי ואת ממשלות העולם להפסיק את תמיכתן באונר"א, בטענה שהארגון משמש כתומך בפעילות טרור. עבור ישראל, זו אינה רק מלחמה על התודעה, אלא גם על גיוס הכספים הממשלתי והבינלאומי שמממן את פעילותה של הסוכנות.
6 צפייה בגלריה
לזריני
לזריני
פיליפ לזאריני, מנהל אונר"א. בארגון הגבירו בתגובה את גיוסי התרומות
(צילום: REUTERS/Denis Balibouse)
ובזמן שישראל מגבירה את מאמצי הקמפיין, ארגוני UNRWA ו-UNRWA USA, שלוחה אמריקאית של הסוכנות אשר מגייסת כספים למען פעילויות הסיוע בעזה, מנסים להתמודד עם האתגר באמצעות גיוסי תרומות מוגברים – שכבר הובילו לעלייה משמעותית בהכנסותיהם.
לדברי המנכ״לית היהודייה של UNRWA USA, מארה קורנפלד, הארגון גייס למעלה מ-32 מיליון דולר מכ-73,000 תורמים בשנת 2023, זאת לעומת כ-5 מיליון דולר מכמעט 5,700 תורמים בשנה שקדמה לה. קורנפלד הצטרפה לארגון בשנת 2020 ולדבריה מה שהניע אותה למהלך הייתה העובדה כי סבה ברח מגרמניה הנאצית והנחיל לה ש״לעולם אסור להתאכזר לאיש על סמך המקום שבו נולד״.
6 צפייה בגלריה
כתבנו אלישע בן קימון במנהרות חמאס מתחת למטה אונר"א ברצועת עזה
כתבנו אלישע בן קימון במנהרות חמאס מתחת למטה אונר"א ברצועת עזה
כתבנו אלישע בן קימון במנהרות חמאס מתחת למטה אונר"א ברצועת עזה. ארכיון
(צילום: אלישע בן קימון)

מלחמת התשה דיגיטלית

אחת היוזמות של קורנפלד עם כניסתה לתפקיד הייתה הגברת הפרסום המקוון של הארגון. היא הודתה לאחרונה כי התחרות על מודעות החיפוש מול ממשלת ישראל הגבירה את הקושי של אונר"א והארגונים תחתיה להפיץ את מסריהם, מה שהוביל אותם להוציא עשרות אלפי דולרים בניסיון להישאר בראש תוצאות החיפוש בגוגל. כך שמרוויחה אחת ברורה כבר יש מכל העניין.
מלחמת ההתשה הדיגיטלית הזאת מעלה שאלות בנוגע למדיניות של גוגל ולגבולות האחריות שלה כחברה המנהלת פלטפורמה מסחרית עולמית. בעוד שגוגל טוענת שהיא פועלת לפי מדיניות האוסרת על הפצת מידע שגוי, ישראל משתמשת במודעות שהארגון רואה בהן "שקרים מכוונים".
6 צפייה בגלריה
מחאה מול משרדי אונר"א בירושלים
מחאה מול משרדי אונר"א בירושלים
מחאה מול משרדי אונר"א בירושלים. הקשר בין הארגון לבין חמאס לא ניתן להכחשה
(צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
ההתנהלות הישראלית מתוארת על ידי אונר"א כקמפיין פוליטי הרסני שמטרתו לערער את אמון הציבור האמריקאי בארגון ובתמיכתו בו. טענות אלה מצטרפות כאמור לאלה של חלק מעובדי גוגל, שמביעים דאגה מכך שהחברה מרוויחה לדבריהם מהפצת מסרים ״שנויים במחלוקת״. חלקם אף הגישו להנהלה תלונות רשמיות בעניין.
כך או כך, מאבק ההסברה הזה בעולם הדיגיטלי הוא הרבה יותר מסתם תחרות על תוצאות החיפוש בגוגל, אלא חלק ממערכה גלובלית שבה כל קליק יכול לשנות דעות ולהשפיע על תמיכה בינלאומית. בעולם שבו כל רסיס מידע נלחם על תשומת ליבם של הגולשים, השאלה הגדולה היא איך ינוהל הקרב הזה על דעת הקהל בעידן הדיגיטלי – ואם בסופו של יום, כל קליק ושורת פרסומת לא יסתיימו רק במציאת מידע, אלא גם יעצבו מציאות חדשה.
פורסם לראשונה: 11:22, 12.09.24