התחלה זה נראה כמו מתיחה: היום שבו בחרה גוגל, לפני 20 שנה בדיוק, להכרזה על שירות אי-מייל חינמי חדש בשם Gmail היה 1 באפריל 2004. גם ההודעה נוסחה בצורה מבודחת — היא תיארה את Gmail כרעיון של מהנדס בודד, שפיתח אותו ביוזמתו הפרטית תוך "צריכה של כמה מיליוני סוכריות M&M" והפך אותו למוצר שמנהלי החברה אינם יכולים להפסיק להשתמש בו. גם הפרטים נראו אז מופרכים: שירות חינמי, עם נפח אחסון של 1 גיגה-בייט, שנחשב עצום בתקופה שבה האחסון המקסימלי בשירותים דומים, שנמכרו בתשלום, הגיע ל-15 מגה-בייט בלבד.
הרעיון נשמע כל כך מטורף, שזמן קצר לאחר שסוכנות הידיעות AP פירסמה ידיעה על ההכרזה, התקשרו קוראים למשרדיה והזהירו כי נפלה בפח מעשי הקונדס של גוגל. בסוכנות ידעו כי לא מדובר בבדיחה, כיוון שאחד מכתביה הוזמן למטה החברה במאונטיין-ויו, קליפורניה, שם הובל למשרד קטן וקיבל הדגמה אישית מאחד משני מייסדי החברה, לארי פייג', אז בן 31. פייג' אפילו התגאה בכך שאין כפתור מחיקה בחלון הבקרה הראשי כיוון שהוא לא יהיה נחוץ עם כל כך הרבה נפח אחסון.
לא צריך למחוק
החשש למתיחה היה ריאלי למדי: פייג' וחברו סרגיי ברין נהגו לבצע מתיחות כאלה בכל שנה ב-1 באפריל. גם היכולת לעמוד בהבטחה הייתה מפוקפקת. שירות Gmail הוגבל בתחילה לעד 10,000 משתמשים, בהתאם ליכולת המחשוב של החברה באותו זמן — 300 שרתים בלבד. תקופה מסוימת נדרשה הזמנה מחבר כדי להתחבר לשירות, וההזמנות הפכו למצרך המבוקש ביותר ברשת. רק עם ההשקה הרשמית של השירות, ביום האהבה של שנת 2007, הוא הפך פתוח לכל.
אבל כל השאר היסטוריה: Gmail חולל מהפכה בדואר האלקטרוני, ולמעשה סלל גם את הדרך לשירותי המסרים המיידיים והרשתות החברתיות שבאו בעקבותיו. עם כ-1.2 מיליארד משתמשים — יותר משביעית מאוכלוסיית העולם — השירות הפך לחלק בלתי נפרד כמעט מהזהות המקוונת של כל אדם כיום.
מעטים זוכרים, אבל החידוש העיקרי שהביא Gmail לעולם היה יכולות החיפוש בכמויות הדואר העצומות שהלכו והצטברו אצל המשתמשים. אם פעם היה צורך למחוק כל הזמן מיילים כדי לפנות מקום לחדשים, נפח האחסון הענקי שהציע Gmail — שמספיק לפחות ל-13,500 מיילים — פתר את הבעיה מצד אחד, ויצר בעיה חדשה, של עודף מיילים, מצד שני. מנוע החיפוש בתוכנה עשה סדר גם בזה: לא צריך למחוק מיילים, תמונות, או מידע אחר. אפשר לחפש, ובקלות. וכשיש לך שטח אחסון כל כך גדול, בנוסף לשירות התמונות של גוגל וגוגל דרייב, אתה מוזמן לשמור כאן, דרך Gmail , תיעוד של חייך: קבלות, מסלולי טיולים, הודעות, תמונות, פגישות, ומסמכים. הכל ניתן לחיפוש ולשליפה בכל רגע. השירות גם איפשר "לשרשר" שורה של מיילים באותו נושא, כאילו מדובר בשיחה רציפה אחת.
אחרי 20 שנה Gmail יכול גם לרגש, כמו דפדוף באלבום תמונות ישן, או בספר זיכרונות מתקופת התיכון. תיבת המייל שלנו הפכה לפצצת נוסטלגיה.
סינון ספאם ופישינג
מפתיע, אבל השינויים שעברה תוכנת המייל הפופולרית בעולם מאז הושקה מינוריים למדי: היא מאפשרת היום אחסון חינמי של 15 גיגה-בייט; מותאמת לפעולה גם במכשירי סלולר; זכתה לעיצוב (מינימליסטי) חדש, כולל אפשרות בחירה בערכות נושא; מאפשרת לסדר מיילים על פי סדרי עדיפויות וקטגוריות; מציעה "מצב סודי" למיילים רגישים (למרות שלא באמת ניתן, ה''ע), תזמון הודעות, ביטול שליחה, ועוד. Gmail יודעת גם לסנן אוטומטית ספאם ומיילים לקידום מכירות — היא חוסמת בכל יום כ-15 מיליארד הודעות אי-מייל לא רצויות ומצליחה לזהות כ-99.9% מהודעות פישינג זדוניות. מדצמבר האחרון החלה גוגל לסגור חשבונות אימייל שלא היו פעילים במשך שנתיים (לאחר הזהרה מראש, כמובן).
בגלל תפוצתה האדירה בעולם, גוגל מאוד זהירה בשילוב תכונות חדשות ב-Gmail. היא משלמת על זה מחיר: Gmail כבר לא משמשת לניהול צ'אטים, גם לא בארגונים. כשהתגלתה כאיטית מדי לתקשורת יומיומית — התוכנה, והדואר האלקטרוני בכלל, הפכו לערוץ תקשורת "רשמי". כתובת ה-Gmail והסיסמה משמשים היום כמו סוג של תעודת זהות; הן נדרשות כשם משתמש בכניסה לאין-סוף שירותים או אפליקציות המלווים אותנו בחיינו.
גוגל מתלבטת בימים אלה כיצד לקדם את השירות ולקחת אותו לעידן החדש. הכיוון הוא, כמובן, בינה מלאכותית: בשלב ראשון מדובר על ניסוח אוטומטי של הודעות בסגנונות שונים — מרשמי ועסקי עד שובב ולא פורמלי, או על סיכום מתומצת של מיילים. וכמובן, אם שלחתם מייל לחבר והזמנתם אותו לקפה, הבינה המלאכותית תוכל להקפיץ המלצה מותאמת אישית לבית קפה מקומי ולשתול אותה ביומן גוגל שלכם. בכל זאת, מישהו צריך להרוויח מזה.
