מה שחשוב לדעת לפני שקונים ראוטר בחו"ל
מ-1 בינואר יכול כל אדם להכניס לארץ ביבוא אישי נתבי WiFi מהירים מכל סוג ובכל תדר. ולמי אסור? ליבואנים המסחריים, שנדרשים להביא לארץ מכשירים מעוקרים בלבד. ובכל זאת - לא כל נתב מתקדם כדאי לרכוש בחו"ל
הנה ההסבר: עד תחילת 2019 אסור היה לייבא לארץ נתבים מחו"ל. הסיבה היא, שחלק מהתדרים שבהם הנתבים האלה משדרים לא נמצאים בישראל ברשות הציבור אלא שמורים לצרכים ביטחוניים. זה לא מצב ייחודי לישראל - בהרבה מדינות יש מגבלות שידור אזוריות. מקובל להתגבר עליהן באמצעות הגדרות תוכנה בתוך הנתב, שמאפשרות לקבוע את האזור ולשדר בהתאם.
לשימוש עצמי בלבד
אבל, על פי הוראות משרד התקשורת, נתבים המיובאים לארץ באופן מסחרי נדרשים שלא לאפשר כלל שינוי הגדרות, אלא לעבוד מראש רק בטווחים המאושרים. לפיכך, היבואנים נדרשים לבקש מהיצרניות לשתף פעולה, ולייצר גרסאות נתבים מיוחדות עבור השוק הישראלי. זו גם הסיבה לכך שנתב לא מאושר, אם נתפס במכס בעבר, היה מוחרם. בשיחה עימנו טען נציג של אחת היבואניות כי המגבלה הזו בישראל שנייה מבחינת חומרתה רק למגבלות שמטילה צפון קוריאה. במקום השלישי, אגב, נמצאת קובה.
אם, לעומת זאת, יבואן מסחרי ירצה לייבא את הנתב שאתם הזמנתם מחו"ל וקיבלתם בדואר - הוא יידרש לעשות אותן ההתאמות כמו קודם.
"מדובר בחוסר צדק, ובאפליה חד משמעית של חברות יבוא המפרנסות מאות עובדים", אומר לנו גורם מסחרי בשוק. "כאילו לא מספיק שאנחנו נדרשים להתחרות בחנויות בחו"ל במחיר, ולהעביר את הציוד דרך מכון התקנים ומשרד התקשורת. הרי מלכתחילה השוק המקומי קטן כל כך, עד שיצרניות הנתבים שאנחנו עובדים מולן לא תמיד מוכנות לבצע את ההתאמות שמשרד התקשורת דורש. בסופו של יום, הצרכן היום יכול להזמין ביבוא אישי מוצרים שאנחנו בכלל לא יכולים להביא, וזה לא צודק בעליל".
ההבדל הקטן
ההבדל המהותי ביותר בין נתב שאפשר להביא כיום לישראל באופן אישי לבין נתב הנמכר בארץ הוא בתחום תדרי השידור של 5 גיגה-הרץ. בתחום הזה יש שתי קבוצות של רצועות שידור - בין 5.15 ל-5.35 גיגה, ובין 5.4 ל-5.8 גיגה. הטווח הגבוה יותר, שהוא גם הכי נקי מהפרעות (כי מספר המכשירים הפועלים בו נמוך ביותר), אסור בנתב שיובא לישראל בצורה מסחרית.
יש סיבה לבעייתיות של שידור בתחום של 5 גיגה-הרץ: מדובר בתחום שבו פועלות מערכות מכ"ם לגוניהן. אבל יש גם פתרון, שנמצא כמעט בכל נתב ביתי המשדר בתחום הזה. טכנולוגיה בשם DFS שמובנית במכשירים האלה. היא יודעת לזהות כשיש מכ"ם פועל בסביבה, לעבור לערוץ שידור אחר ולא להפריע לו. טכנולוגיה נוספת, בשם TPC, מובנית בנתבים האלה כדי להגביל את עוצמת השידור למינימום הנדרש ולמנוע הפרעה בטווח התדרים הזה.
במשרד התקשורת לא מפרטים את הסיבה לכך שנתנו הקלות רק ליבוא אישי בתחום הנתבים, אך גורם שעובד עם מספר יבואנים טען באוזנינו כי נראה שמדובר בניסוי - בדיקה מוגבלת, שנסייניה הם מיעוט האנשים שמייבאים נתבים ביבוא אישי שדרכם ניתן יהיה לבדוק אם הציוד המשווק ברחבי העולם אכן לא מפריע למערכות חיוניות בישראל.
ומה יקרה אם יתברר שהנתבים הללו אכן מפריעים? בהיעדר הסבר רשמי למדיניות ההפרדה שנוקט משרד התקשורת, אין לשאלה הזו תשובה. מי שמרוויחים כרגע הם הצרכנים שיכולים לייבא נתב ביבוא אישי, להגדיר אותו לבד ולהשתמש בו בלי תמיכה של אנשי מקצוע בארץ. אלה יכולים כעת לבחור כל נתב שירצו ולהביא לארץ - כולל כאלה שמשדרים בתקן המתקדם 802.11ax, הידוע גם בשם WiFi 6.
מי צריך WiFi 6
בכל מקרה, למי שיכול לרכוש נתב בחו"ל, כדאי לדעת את ההבדלים במונחים. מדי כמה שנים מגיחה לאוויר העולם גרסה חדשה של התקן אותו אנחנו מכירים כ-WiFi, ששמו הארוך והמלא הוא IEEE 802.11. המשווקים בארץ מתרכזים בהבדלים שבין רשת בטווח של 2.4 גיגה לרשת בטווח של 5 גיגה, אבל גם לתקן - ואפשר אפילו לומר שבעיקר לתקן - יש משמעות בכל הקשור למהירות. כיום, התקן הצרכני הנפוץ ביותר הוא 802.11ac, לפניו היה זה 802.11n.
לארגון הגג שאחראי על קידום הקישוריות האלחוטית נמאס מהשמות המסובכים האלה. לכן אנחנו נמצאים כיום בתחילתו של מהלך שיווקי שאמור להקל עלינו להבין את הגרסאות השונות של ה-WiFi. כך, גרסת ה-ac הנוכחית מותגה מחדש כ-WiFi 5, גרסת ה-N הקודמת כ-WiFi 4, וגרסת ה-ax הכמעט-עתידית כ-WiFi 6. למה רק כמעט עתידית? כי למרות שהתקן עדיין לא סופי, כבר יש בשוק מוצרים שתומכים בו. מה שכן, הם תומכים בגרסה הלא-סופית, וחלקם לא כוללים את היכולות שיהיו בתקן הסופי. זמינות רחבה של מוצרי WiFi 6 צפויה רק בסוף השנה, אחרי שברבעון השלישי יתחיל ארגון ה־WiFi Alliance להכריז אילו מכשירים הם "תואמי WiFi 6".
בכל מקרה, רכישת נתב 6 WiFi כיום לא תעזור לכם במיוחד. כדי להגיע למהירויות גבוהות באמת, גם הנתב וגם המכשיר שמחובר
אליו צריכים לעבוד באותו תקן, אחרת הם יתאפסו ב"מכנה המשותף" הנמוך ביותר. בינתיים טרם הוכרזו סמארטפונים או מחשבים ניידים עם תמיכה ב-WiFi 6, כך שנתב כזה יתפקד כיום בפועל בעיקר כנתב WiFi 5 יקר מאוד. לא כדאי.
קרינה מסוכנת ב-WiFi?
האם הקרינה שמפיקים מכשירי WiFi מסוכנת? נכון לעכשיו, התשובה היא לא. ההסתייגות הזו נובעת מכך שהיקף השימוש שלנו במכשירי WiFi משתנה כל הזמן, ומבחר המחקרים בנושא גדל משנה לשנה. עם זאת, עד היום לא נמצא קשר מוכח בין חשיפה ארוכת-טווח לקרינה בלתי-מייננת בעוצמה שבה משדרים הנתבים לבין מחלות כלשהן.
בשנים האחרונות התפרסמו בכלי התקשורת מגוון עדויות מאנשים הטוענים כי יש להם רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית. בתי משפט בכמה מדינות (צרפת, אוסטרליה, שוודיה) קבעו אפילו אחוזי נכות ופיצויים לאנשים שסובלים מרגישות היתר הזו. בתי המשפט האלה לא השתכנעו בזכות מידע - כאמור, אין לטענה סימוכין מדעיים - אבל זיהו כי הסבל של התובעים אמיתי.
