מלחמת סטרימינג: לנטפליקס יש יתרון על אפל
ענקית הטכנולוגיה הולכת להיאבק ראש בראש עם החברה שעשתה מהפכה בעולם הטלוויזיה ויש לה כבר ארכיון מרשים של סדרות וסרטים, כמו גם הרים של מידע על העדפות המשתמשים. כדי לעשות את זה היא תנסה לגייס את המיליונים שמשתמשים בחומרה שלה - ואולי תשלוף עוד טריקים מהשרוול
ההכרזה הדרמטית ועטורת הכוכבים של אפל אמש (ב'), הייתה אירוע מבלבל במיוחד: במקום בכירים ומנהלי מוצר, את מרכז הבמה תפסו שמות כמו סטיבן ספילברג ואופרה ווינפרי; במקום מכשירים ומפרטים טכניים הוכרזו שירותים ותוכניות מנויים; במקום זמינות ותגי מחיר קיבלנו בעיקר ציפיות לסתיו; ואולי הדבר המבלבל מכל - עוד מוצר למשפחת אפל TV שכבר עכשיו כוללת אפליקציה וגם סטרימר באותו השם. ההבדל היחיד הוא הפלוס הקטן שנוסף במטרה להבחין בין המוצרים, ומתאר את עולם התוכן החדש. ואם כל זה לא מספיק, האירוע כלל גם הכרזות על שירות צריכת חדשות ומגזין (אפל ניוז פלוס) ועל כרטיס אשראי חדש מבית החברה (אפל קארד).
קודם כל, קצת סדר. אפליקציית אפל TV שזמינה כבר היום תעודכן בצורה משמעותית במהלך חודש מאי, ותציע למשתמשים לעשות מנויים דרכה לספקיות תוכן כמו HBO, שואוטיים וסטארז. את הרישום עושים בנפרד עבור כל אחת מהן, ועל אף שאפל לא הודיעה כמה מנוי דרכה צפוי לעלות, ההערכות עומדות על כ-10 דולר לכל אחד מהשירותים האלה. בעצם, מה שאפל עושה כאן הוא לרכז בידיים שלה קטלוגים נפרדים של ערוצי תוכן פופולריים, ולתווך בין המשתמשים לבין השירותים עצמם. במקום להירשם בצורה עצמאית אפשר יהיה לעשות את זה באופן מרוכז ישירות מהאפליקציה של אפל.
אפל TV פלוס הוא עולם התוכן החדש, שיכלול אך ורק סדרות וסרטי מקור מבית הענקית עם פרויקטי תוכן שהחלו לרקום עור וגידים אי שם ב-2016. גם בהקשר הזה לא זכינו לקבל טבלת מחירים או זמינות, זולת ההודעה המעורפלת על כך שהשירות יהיה זמין במהלך "הסתיו הקרוב בכ-100 מדינות". האפשרות שכבר בסיבוב ההשקה הראשון ישראל תיכלל ברשימת 100 המדינות היא לא מופרכת במיוחד: אפל לא מוכרחה להציע ממשק בעברית מיד בהתחלה, והיא עשויה להיעזר בשירותי חברות תרגום וכתוביות חיצוניות עבור קטלוג התכנים שלה. גם אם נצטרך לחכות זו לא צפויה להיות המתנה ארוכה ומייגעת (קריצה לכל מי שעדיין מחכים לחנות הרשמית של הענקית בישראל): את שירות אפל מיוזיק שלה השיקה הענקית בישראל כשנה אחרי ההשקה העולמית, ועוד לפני שחתמה על הסכמי זכויות ותמלוגים, שהגיעו תוך כדי תנועה. מאחר ושירות אפל TV פלוס כולל רק תוכן מקורי - החברה לא צפויה להיתקל בהתנגדות כלשהי מצד ספקיות הטלוויזיה המקומיות.
שירות הסטרימינג החדש של אפל הוא בשורה - אבל בעיקר עבור החברה עצמה: הענקית שנחשבת למותג חומרה יוקרתי ופופולרי, נכנסת לעידן חדש של שירותים ותוכן - טריטוריה זרה עבורה. במים האלה כבר שוחה היום ענקית אחרת - נטפליקס, שמובילה את שוק הסטרימינג הטלוויזיוני, אבל גם שחקניות עולות אחרות כמו אמזון פריים והולו. אלא ששירות הסטרימינג של אפל לא כולל שום קטלוג זולת התכנים שהיא עצמה מייצרת, מה שהופך את הקרב הזה ללא כוחות - בעיקר מהזווית של הצרכנים. בזמן שנטפליקס מציעה כבר עכשיו קטלוג אחורי עשיר לצד תוכן מקורי מגוון במחיר ממוצע של 40 שקלים בחודש וללא תלות בחומרה ייעודית, אפל, שעוד לא הציגה תג מחיר עבור השירות שלה, תמכור בנפרד קטלוגים של כל ספקית בסכום דומה.
אבל זו רק נקודת התורפה הראשונה. בדומה למה שעשתה עם אפל מיוזיק, אפל נכנסת מאוחר לשוק תחרותי קיים שאותו מובילה נטפליקס - חברה עם למעלה משני עשורים של ותק בתחום, וזו שבעצם הגדירה את גבולות הגזרה שלו. נטפליקס משמעותית עד כדי כך שבאותו אירוע השקה של אפל אתמול, מרבית הדיווחים שעסקו בשירות "אפל ניוז" כינו אותו "הנטפליקס של החדשות". כי מעבר למותג המצליח, נטפליקס הפכה בעשור האחרון שם נרדף לקונספט שהוא מצד אחד חדשני, ומצד שני מועיל לצרכנים. החברה, שהחלה את דרכה בשנת 1997 כשירות השכרת סרטי DVD - שהגיעו במשלוח עד פתח הבית והוחזרו בדואר. לקח לה בערך עשור לזהות את הפוטנציאל ולטכנולוגיה להיות בשלה מספיק כדי להציע למשתמשים את קטלוג ה-DVD גם בצפייה ברשת. היא הצליחה לשנות את חוקי המשחק כמעט לגמרי, בייחוד בעידן של מאבק בלתי פוסט בהורדות פיראטיות ברשת.
לנטפליקס, בניגוד לאפל, יש קצת יותר מעשור של דאטה על הצופים. מפגן הכוח הזה בא לידי ביטוי בפעם הראשונה בשנת 2013 עם ההשקה של "בית הקלפים", להיט התוכן המקורי הראשון של נטפליקס, שהביא לידי ביטוי את האופן שבו כמויות של דאטה יכולות לסייע ביצירת תוכן שתפור למידותיהם וצורכיהם של הצופים. נטפליקס הימרה על הפרויקט עם לא פחות מ-100 מיליון דולר בהשקעה ובהתחייבויות לעונות נוספות, מפני שאנשי החברה ראו שמשתמשי נטפליקס נהנים במיוחד מתכנים של דייוויד פינצ'ר, הבמאי, ואוהבים לצפות בקווין ספייסי שלוהק לתפקיד הראשי.
היום, נטפליקס מחזיקה בהרבה יותר: לפי הדו"ח האחרון, לנטפליקס יש קצת יותר מ-139 מיליון מנויים, במגמה שעולה מרבעון לרבעון. היא מאפשרת צפייה מכל מכשיר, מספר משתמשים לכל חשבון, מבססת הצעות לצפייה על סמך אלגוריתם ואפילו השיקה סרט אינטראקטיבי שבו הצופים יכולים לבחור מה מתרחש (וצפויה להשיק סדרה נוספת בקרוב). הקטלוג של נטפליקס רחב הרבה יותר מהיריעה שהיא התעשייה האמריקאית, ולראייה אחד הלהיטים הגדולים שלה גם בישראל, "בית הנייר", הוא בכלל הפקה ספרדית. גם סדרות ישראליות מצליחות כמו "פאודה", "להיות איתה" או "שטיסל" זמינות בשירות, והכל במחיר חודשי אחד, מבלי לפצל תשלומים עבור כל יצרנית תוכן. וכן, התוכן של נטפליקס מתארח בפסטיבלים הנחשבים בעולם, וזוכה בפרסים - כולל בטקס האוסקר.
מנגד, אפל לא צריכה לעבוד קשה כדי לגייס משתמשים. כל מי שמחזיק במוצרי החומרה של הענקית - ולפי "בלומברג" 1.4 מיליארד מוצרים פעילים כאלה מסתובבים בעולם - הופך מיד לצרכן פוטנציאלי, ולפי הדיווחים ייתכן שאפל תציע כמה מהתכנים המקוריים שלה למשתמשיה בחינם, לפחות בשלב הראשון. גם מכונת השיווק שלה צפויה לעבוד שעות נוספות - וסנונית ראשונה אפשר היה לראות באירוע ההכרזה, עם תו התקן הכל-אמריקאי לאיכות, אופרה ווינפרי, והיחסים החמים שלה עם טים קוק. ראינו את זה קורה כבר בעבר: כשאפל מיוזיק נכנסה לשוק מבוסס, פחות או יותר אחרונה, היא ביקשה להיכנס ראש בראש במי שמובילה אותו - ספוטיפיי, ואכן הצליחה בזמן קצר ליצור התלהבות ולגרוף כמות גדולה של משתמשים. אבל לספוטיפיי, כמו לנטפליקס, היה קלף חזק במיוחד להישען עליו. שנים של ניסיון, שתורגמו לכמויות אדירות של מידע על משתמשים, הולידו אלגוריתמים חכמים יותר שבסופו של דבר יצרו חוויית משתמש אחרת לגמרי. ספוטיפיי, אגב, עדיין מובילה את השוק גם ארבע שנים אחרי השקת אפל מיוזיק, וסביר להניח שגם נטפליקס - על אף לחצים גוברים גם מצד שירותים מדוברים כמו דיסני פלוס, תמשיך לשאת את הלפיד בשנים הקרובות.
