מציאות נפרדת: AR, VR וכל השאר
קוראים כל הזמן על מציאות רבודה (AR), מעורבת (MR) ומדומה (VR) אבל לא מבינים במה בדיוק מדובר? אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר: מהטכנולוגיה שמשלבת אלמנטים דיגיטליים בעולם הממשי, עד לזאת שתיקח אתכם לעולם מקביל - וקצת על המכשירים שיאפשרו לכם לעשות את זה
ההבטחה הטמונה בטכנולוגיות של מציאות מדומה (VR ), רבודה (AR ) או מעורבת (MR ) - מתקרבת לכדי מימוש: כבר יותר מעשור שהטכנולוגיות האלה קיימות בשוק במידה כזו או אחרת, כשהן מיועדות לצרכים ולשימושים שונים - החל מאסקפיזם מוחלט בגיימינג ובידור, דרך התייעלות בתעשיות מסורתיות ועד להדמיות מתקדמות על שולחן הניתוחים. בכל זאת, רובנו לא לגמרי מבינים מה ההבדלים בין המוצרים השונים הזמינים היום בשוק, ועוד פחות מאיתנו מצליחים לשלוט במונחים הטכניים הבסיסיים. מחפשים נתיב בריחה מהמציאות? הנה מפה מפורטת.
בכיס הקטן: מציאות רבודה
את מנעד הטכנולוגיות והמוצרים אפשר להגדיר באופן כללי על סמך מידת ההיטמעות שלנו (Immersive) כצרכנים בעולם הווירטואלי. ככל שאנחנו יותר "בפנים", מנותקים מהסביבה הפיזית, כך אנחנו מתקרבים יותר לחוויית מציאות מדומה מלאה. בקצה ההתחלתי של הסקאלה נמצאות טכנולוגיות של מציאות רבודה - כלומר אלמנטים דיגיטליים שמשולבים בעולם הממשי.
הרבה משימושי ה-AR המוכרים לנו היום, כבר זמינים לנו בטלפונים החכמים וברשתות החברתיות, והדוגמה הבולטת והפופולרית היא הפילטרים השונים בסטורי שבאינסטגרם. בכל פעם שאתם מצלמים את עצמכם עם אוזניים של כלבלב שזזות בהתאמה כמעט מושלמת עם תנועות הראש שלכם - אתם משתמשים בטכנולוגיה מבוססת AR. גם משחקים כמו פוקימון גו, או המשחק החדש והמדובר Wizards Unite שמעיר את היקום של הארי פוטר לחיים, ואפילו פיצ'רים מתקדמים לחיפושי גוגל שמציגים בעלי חיים בגודל אמיתי בסביבה המיידית שלכם באמצעות המסך - כולם מבוססים על מציאות רבודה.
תרבות ארגונית: מציאות מעורבת או מוגברת
בעוד שמציאות רבודה נשענת על תיווך של מכשיר ומצלמה - סמארטפון או טאבלט למשל, במציאות מעורבת, שנקראת גם לעיתים "מציאות מוגברת", אנחנו לוקחים כמה צעדים קדימה - וחווים את הרכיבים הדיגיטליים באמצעות משקפיים. הטכנולוגיה עושה קפיצה - ובאמצעות חיישנים מציגה לנו על גבי המשקפיים את האלמנטים הווירטואליים, שמתמקמים במרחב הפיזי. בחודש שעבר חשפה הענקית גוגל את הדור הבא של משקפי ה"גוגל גלאס" - שזכו לשם Enterprise Edition ולא בכדי: מדובר בניסיון נוסף של החברה להשמיש את אחד הפיתוחים הכי מסקרנים אך ידועים לשמצה שלה. משקפי הגוגל גלאס הושקו ב-2013 והצליחו לשרוד כמעט שנתיים עד שגוגל הודיעה רשמית על הקפאת הפרויקט. הטענות המרכזיות אז נגעו לפגיעה עצומה בפרטיות - שכן המשקפיים תיעדו את הסביבה, וגם את האנשים בה - כמובן ללא הסכמתם המפורשת. עכשיו המשקפיים האלה עוברות הסבה לתחום התעשייתי-ארגוני, כשהן שואבות השראה מהמתחרה הישירה - "הולולנס" של מיקרוסופט.
הולולנס הם מערך עצמאי של משקפיים וכוח מחשוב, אבל יותר מכל הם פלטפורמה: מיקרוסופט השיקה את משקפי המציאות המעורבת שלה ב-2015, וייעדה אותם מראש (גם בגלל המחיר המופקע - 3,000 דולר) לתאגידים וחברות. כשחובשים אותם על הראש, מקבלים שילוב של אלמנטים דיגיטליים - הולוגרמות על גבי מסך, שמתמקמים בטבעיות במרחב הפיזי האמיתי של המשתמשים. מאז הושקו, ההולולנס מצליחים להשתלב כמעט בכל סוגי התעשייה - הם מסייעים בתהליכי הכשרה ולימוד, מגשרים על פערים של מרחק גיאוגרפי ומאפשרים הדמיות קרובות ככל האפשר למציאות.
שחקנית נוספת בתחום היא מג'יק ליפ, שהשיקה בשנה שעברה באיחור מאוד לא אופנתי את ה-Magic Leap One - גרסה למפתחים וליוצרים, בסכום של 2,300 דולר. במקרה הזה מדובר במערך שכולל משקפיים, יחידת מחשוב נפרדת ובקר שליטה, ועוד לא לגמרי ברור מי פלח השוק של המוצר הזה, שסופג ביקורות קשות מרגע השקתו.
אסקפיזם מוחלט: מציאות מדומה
לא מוכרחים להיות גיימרים מושבעים כדי ליהנות מחווייה של VR מדי פעם, למרות שכרגע מדובר בשוק הכי תוסס עבור המוצר הזה. במחירים שנעים מ-100 דולר ועד 1,400 דולר, אפשר ליהנות מהזכות להיטמע בעולם וירטואלי כתחליף לכל בילוי אסקפיסטי אחר. באופן כללי אפשר לחלק את משקפי ה-VR המצויים היום בשוק לשלושה חלקים: יחידה עצמאית, משקפיים מחוברים ומשקפיים מבוססי מובייל. האחרונים הם גם הזולים יותר - מדובר בעצם בגרסה מוזלת ומוקטנת של משקפיים, שבתוכם מרכיבים את הטלפון החכם. דוגמאות למוצרים כאלה אפשר למצוא למשל בסמסונג Gear VR או בגוגל DayDream, מוצרים שמתאימים בעיקר למי שרק רוצים טעימה קלה מהתחום הזה של מציאות מדומה.
המשקפיים המחוברים הם כאלה שבדרך כלל מכוונים יותר לשוק הגיימינג, שכן הם מחייבים קונסולת משחק או מחשב גיימינג עוצמתי. מדובר גם בהכרח במוצרים היקרים יותר בשוק, בעיקר אם לוקחים בחשבון שמלבד המחיר של ערכות ה-VR עצמן, גם הקונסולה או המחשב (ומוכרחים כאן מחשבים חזקים למדי) עולים לא מעט כסף. בין המוצרים הפופולריים אפשר למצוא את הפלייסטיישן VR - שמיועד לקונסולה, את HTC Vive או את אוקולוס ריפט S - המיועדים לשימוש במחשבים אישיים, ונעים במחירים של בין 250-480 דולר.
אבל אי אפשר להיטמע לחלוטין כשאתה קשור בחוטים למכונה. משקפי ה-VR המופעלים כיחידות עצמאיות הם כוח עולה בשוק - והם המוצרים שמצליחים לפתוח פתח גם עבור צרכנים ומשתמשים שאינם גיימרים מושבעים, ובעיקר כאלה שאין להם את הציוד הנלווה הדרוש עבור חוויית מציאות מדומה. מוצרים כמו אוקולוס גו ואוקולוס קווסט החדש והמתקדם יותר, לנובו מיראג' סולו ואפילו ה-Mi VR של שיאומי - כולם מספקים חוויית מציאות מדומה טובה בנוחות של הסלון הביתי. גם כאן, מדובר במוצרים שמחירם נע בין 200-500 דולר, וברובם תמצאו גם קטלוג משחקים מובנה וחינמי.
נקודה נוספת שחשוב לקחת בחשבון, היא מידת החופש. מוצרים כמו אוקולוס גו וערכת ה-VR של נינטנדו סוויץ', מציעים למשתמשים 3DoF - כלומר דרגות של חופש תנועה (Degrees of Freedom). העולם המציאותי מתנהל ב-6 דרגות, ואכן מוצרים מתקדמים יותר הם כאלה שמסוגלים להציע 6DoF כך שהתנועתיות שלכם במרחב הווירטואלי מרגישה טבעית יותר, ובהתאם - החווייה הופכת מקיפה וטובה יותר.
