המכונית האוטונומית. כמובן שהמכונית האוטונומית. זה בדרך. תכף כאן. ממש מעבר לפינה, אצלכם בעוד - ובכן, כבר נותנים לכם הערכת זמנים מדויקת - אופס, עימכם הסליחה, נסיעתכם בוטלה. אין כרגע שום מכונית אוטונומית באופק. גם לא עומדת להיות בקרוב. תמשיכו לנהוג.
רוצים, לעומת זאת, לדבר על מונית מעופפת?
כי אפשר לדבר על מונית מעופפת. בדרך אליכם. באמת. לחברה שמפתחת אותה קוראים 'ג'ובי', היא פעילה מאז 2009 בסנטה־קרוז, קליפורניה, ומתכננת להשיק כלי טיס חשמלי דמוי רחפן - רק בגודל אנושי - שמתרומם ונוחת אנכית, בדומה למסוק. הכלי מסוגל לשאת איתו ארבעה נוסעים וטייס, לטוס למרחק של עד 240 קילומטר במהירות של עד 320 קמ"ש בטעינה בודדה, ולהיות חרישי כמעט לחלוטין. המטרה: צי של רחפנים חשמליים שישמשו מוניות אוויר ויעקפו פקקי ענק בערים הגדולות.
אפשר היה לגחך ולהמשיך בחיינו - או להיתקע בפקק של חיינו - אלמלא גייסה ג'ובי רק בחודש האחרון כ־590 מיליון דולר נוספים ושותפות עם ענקית הרכב טויוטה, בנוסף להשקעות קודמות של אינטל, ג'ט־בלו ועוד קרנות מובילות. נראה שהם רציניים. טיסות ניסיון בדגמי האבטיפוס כבר בוצעו, והחברה עובדת במקביל על תשתית להזמנה ואספקה של מוניות מעופפות בתוך עיר גדולה בשיתוף אוּבּר.
היא לא לבד בזה - חברות כמו 'וולוקופטר' ו'קיטי הוק' (שבה השקיע, בין השאר, מייסד גוגל לארי פייג') עובדות גם הן על כלי טיס חשמליים שממריאים ונוחתים אנכית - אבל החוזה עם טויוטה אמור להעניק לג'ובי יתרון עצום שיתורגם ליישום בפועל תוך שנים בודדות.
אל תעצרו את נשמתכם. ההבטחה הזאת היא, בפועל, באוויר. גם הרגולציה נראית בלתי אפשרית. תמיד מותר לקוות, כמובן.
אבל מה יש שם בחוץ בשבילנו בטווח של, נאמר, שנה עד חמש שנים מעכשיו? מה הולך לקרות באמת ולא כמו איזו הבטחה מעורפלת לעתיד שעוד רגע הוא כאן אבל בעצם לעולם לא? מה ישנה את חיינו - גם אם בדרכים קטנות - עוד במהלך חיינו ובטווח הנראה לעין?
לא מעט, מתברר. מלבד גט־אייר־טקסי מפוקפק, העולם עומד לבצע זינוק נחשוני בחלל־זמן כבר בטווח הנראה לעין בעיקר בזכות שלושה עניינים: למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית; דור התקשורת המהיר הבא - 5G; ומחשוב קוונטי. "אנחנו בנקודה שבה נדמה לנו כאילו כל החדשנות כבר קרתה, אבל בעצם אנחנו רגע לפני התפוצצות מטורפת של טכנולוגיות שייכנסו לשימוש, רובן מבוססת בינה מלאכותית", אומר גיגי לוי וייס, אחד האנג'לים והמשקיעים הישראלים הבכירים ומי שמוביל את קרן ההון סיכון NFX. "וזה יקרה בכל מקום שאתה יכול לחשוב עליו. באמת, מקרה של בריכה שאין בה מערכת חכמה שמסתכלת על המים כל הזמן ורואה אם ילד טובע, יישמע לנו הזוי".
מה במיידי? הנה הטכנולוגיות והתוספים שאינם בגדר אופוריה או הזיות נטולות דד־ליין, אלא על סף מימוש כמעט עכשווי, או שכבר התממשו איפשהו ונמצאים בדרכם ליתר חלקי העולם. בקרוב על סף דלתכם.
אחרי יותר מדי שנים שבהן לא ניתנה תשובה חד־משמעית לגבי מקום קבורתם של הרובוטים במובן האסימובי הישן של המילה, העסק הולך ומתבהר, כמו גם תפקידם העתידי בחיינו: לבשל. למעשה, צפייה בסרטון ההדגמה של 'מולי' - החברה הבריטית המובילה את רעיון המטבח הרובוטי, שנמצאת על סף תחילת השיווק לצרכן - מסתיימת תמיד בשתי שאלות: איפה קונים? יש מבצע?
המטבח הרובוטי של מולי מורכב משתי זרועות מכניות המסוגלות לבצע בדייקנות, ותוך יישום מוטוריקה גסה או עדינה, כל פעולה מטבחית שאינה זרה לאסף גרניט, כולל חיתוך, ערבוב, בישול, טיגון, אפייה וגם הכנסה למדיח הכלים בסוף. השליטה מתבצעת באמצעות מסך מגע שיותקן במטבח, או דרך הטלפון הנייד, והמטרה הנוכחית היא להגיע לבנק של כ־2,000 מתכונים שהרובוט יודע להכין לבקשתך.
האלגוריתמים פותחו בשיתוף מעבדות באוניברסיטאות סטנפורד וקרנגי מלון, והעסק נראה כמעט גמור להוציא אולי העובדה שאף בן אנוש לא יקבל בהבנה מלאה ארוחה רומנטית שבושלה בידי רובוט. זו גם הסיבה שנכון לבינתיים, רובוטיקה במטבחים נכנסת בפועל למטבחים תעשייתיים - כי באמת שבארומה או בפיצה ממשלוח יהיה לכם קריטי פחות אם אדם או רובוט טרחו על המוצר - וסטארטאפים מדוברים כמו 'קאראקורי' כבר מייצרים רובוטים לומדים שמסוגלים להכין ארוחות או מוצרי מזון ספציפיים בכמויות גדולות. תנו לזה חמש שנים, ואתם קמים בבוקר וממלמלים: "אלקסה, פריטטה עם בצל ועגבניות". זה רק נשמע רחוק.
הרעיון התמיד־עתידני־מדי שלפיו פעילות מוחית תוכל להיתרגם לפקודות מחשב פשוטות מתחיל להתבהר, ולא, זה לא יוכל להיות דרך קסדות או אלקטרודות שכולנו נצטרך לחבר לראש. הכיוון המעשי והקרוב יותר נראה כרגע כמו זה של הסטארט־אפ labs־CTRL, שנרכש על ידי פייסבוק: צמיד שמתלבש על פרק כף היד יודע לקרוא את האותות המשוגרים מהמוח לשרירי הידיים על מנת לבצע במקומכם פעולת הקלדה מסוימת - ולמעשה מאפשר לראשונה ביצוע פעולות באמצעות המחשבה בלבד מבלי להצמיד שום דבר לראש.
בשלב הראשון והמוכח נוכל, כנראה, להקליד טקסט באמצעות המחשבה, ולשחק משחקי מחשב פשוטים המבוססים על ירי בלבד. בהמשך אמור הצמיד לשמש סוג של מתווך שיחסוך כליל את המקלדות לסוגיהן, ובפרט את הקטנות והמסורבלות שבטלפונים הניידים. פשוט תחשבו את הסמס שלכם, והוא כבר יוקלד.
בכלל, צמידים מסתמנים כאביזר המפתח הבא; פרויקט "אמה" של מיקרוסופט ייצר אחד כזה שמיועד לענידה על ידי חולי פרקינסון, ומשדר ליד ויברציות־נגד הסותרות את לופ הפידבק הסנסורי מהמוח, כך שהיד הרועדת מתייצבת מחדש וחולים שאיבדו את היכולת, למשל, לכתוב בכתב יד, חוזרים לעשות זאת.
ההבטחה הנצחית - והמופרכת בינתיים - לעולם שבו כולנו נהיה מוכנים לשקוע למציאות חלופית של 360 מעלות (Virtual Reality) באמצעות, נאמר, קסדות, מאיימת להתממש מחדש מדי כמה שנים, ונתקלת מחדש בקירות הסירוב האנושי הבסיסי לחסום לחלוטין את המציאות, להיתקל בספה בסלון ולהיראות, באופן כללי, מגוחכים עם הדבר הזה.
אפשר להבין. זו הסיבה שגם 'אוקולוס גו' - מכשיר ה־VR שתוכנן להיות פריצת הדרך הצרכנית הגדולה של משקפי המציאות המדומה - התברר לבסוף כאכזבה. 'אוקולוס', חברה־בת של פייסבוק, השיקה לא מכבר את 'קווסט', מכשיר ההמשך ל'גו', שאמור לקחת את החוויה למקום משוכלל ונוח עוד יותר - מדויק ונטול כבלים או גמגומים, עם רזולוציית 4K לכל אישון, וסנסורים שחשים בהתקדמות ובתנועת הגוף האנושי בחלל ומתרגמים אותה בהתאם. עקרונית, המכשיר אמור להיות הראשון שיימכר בעשרות מיליוני יחידות, ויאפשר לילד שלי, במקרה שייסע לטייל במזרח, ולי, במקרה שאשאר באזור, לשבת יחד על אותה ספה באותו חלל ולדבר על זה.
אבל במקרה - בהחלט אפשרי - שהמהפכה שוב תידחה, מסומנת תחנת החובה הבאה כהשקת משקפי ה־Augmented Reality (מציאות רבודה) של אפל. המכשיר המדובר - שההתייחסות הרווחת אליו היא במונחים של לא פחות ממהפכת האייפון - אמור לעשות כל מה שמשקפי גוגל המובטחים ההם לא עשו. הוא יגיע בכמה דגמים וילביש את המציאות הקיימת בשכבות המידע הדרושות לכם כדי, נניח, לנווט ברחוב או לראות כמה הנעליים האלה עולות באמזון או כמה קלוריות יש בקרואסון המסוים שאתם מחזיקים כרגע מבלי להידרש לטלפון הנייד.
העדויות לפיתוח המכשיר הצטברו בערימות: אפל רשמה אינספור פטנטים על תוכנה וחומרה בתחום ה־AR, קודים שאותרו בתוך מערכת ההפעלה iOS 13 נועדו לתמוך במכשיר, והתעלומה העיקרית נותרה תאריך היעד של ההשקה, שעומד כרגע על מתישהו ב־2022, ואפל מתכוונת לפנות למפתחים בתחום כבר בשנה הבאה. הררי השמועות ברשת כמעט אינסופיים, והוודאות היחידה היא שכן, זה קורה.
גם עדי סופר־תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, משוכנעת ששלב המציאות הרבודה והווירטואלית הוא מהפכה שלא תיפול מזו הסמארטפונית, רק שאנחנו עדיין בשלב הפלאפון־בגודל־לבנה שלה, כלומר בשלב החומרה המסורבלת מדי. "בעוד חמש שנים כבר נבין שזה קורה, בעוד עשור נחווה את החוויה המלאה", היא מעריכה, "ו־AR יחליף לגמרי את הטלפון הנייד ויאפשר לנו את כל מה שאנחנו עושים דרכו בלי שנצטרך להוריד את הראש למכשיר שאנחנו מחזיקים ביד".
פייסבוק בונה גם היא חומרת AR שטרם נחשפה, ותעשה כנראה שימוש במערכת ההפעלה העצמאית שהיא מפתחת במטרה להפסיק את התלות באנדרואיד של גוגל. הרשת החברתית העתידית, מבחינת פייסבוק, לא אמורה להיראות בשום דרך כגלילת פיד על מסך, אלא כמפגשים בחלל משותף שאינו קיים בשום מקום ספציפי. "אם הרשת החברתית 1.0 הייתה כיכר העיר, הרשת החברתית 2.0 תהיה יותר כמו הסלון הביתי", אומרת סופר־תאני.
בקיצור, תעיפו את הרגליים מהספה. ואת ניירות הגלגול משולחן הקפה.
מדובר בתחום נוסף שעושה יותר רעש תקשורתי ממציאות צרכנית מיושמת בפועל, אבל הנה זה מגיע מהכיוון שממנו מגיעות כל ההתפתחויות הטכנולוגיות החשובות - לא, לא פורנו; רפואת שיניים.
הדפסת שיניים חלופיות כבר מתרחשת באמצעות מדפסות הסטארט־אפ הברוקלינאי 'ארפונה', תוך שימוש בוואלפלסט - חומר פלסטי עמיד וגמיש ובעיקר נקי יותר ומסוכן לגוף פחות מהפוטופולימרים ששימשו עד היום בתחום. המדפסות נמכרו כבר ב־20 מדינות, ומהוות התקדמות נוספת של טכנולוגיית ההדפסה בתלת־ממד לכיוון קופת החולים הסמוכה.
מהצד הנוצץ יותר, מתקדמת 'אופן ביוניקס', חברה בריטית מדוברת שמדפיסה זרועות ביוניות בתלת־ממד, לעבר היד המושלמת, שמסוגלת לא רק להחליף זרוע אנושית קטועה אלא להיות אפילו טובה ממנה. למעשה, העסק נראה קולנועי כל כך, עד שדיסני משקיעה בחברה ויוצרת במשותף איתה פרוטזות ממותגות לפי נושאים וגיבורים אהובים של דיסני, וג'יימס קמרון שיתף איתה פעולה ליצירת שתי זרועות ממותגות של הסרט ‘אליטה: מלאך קרב’ לילדה בת 13 שאיבדה את שתי ידיה. מתישהו לא רחוק מדי, כולנו נדפיס לעצמנו ציפורניים ממותגות, ואולי גם תנוכים.
כשחושבים על זה, באמת שקשה להבין איך סחבנו עד עכשיו את המטלה היומית הזאת של הקדשת דקות שלמות, פעמיים ביום לפחות, למערכת פנימית יחסית כמו שיניים. העסק הזה צריך ועומד כנראה להסתיים, עם מברשות חשמליות חדשניות מסוג מברשת השיניים המוזרה למראה brush־Y של החברה הצרפתית FasTeesH, שהוצגה לפני שנה כאבטיפוס, ובתערוכת CES האחרונה כבר הוצגה כמוצר מוגמר וזמין לרכישה תמורת 125 דולר.
הרעיון: מברשת בצורת אוכף קטן המתלבשת על כלל השיניים העליונות או התחתונות, מפעילה מנוע קטן ומנקה את כולן תוך חמש שניות. אחר כך אתם עוברים לסט השני, וזהו - עשר שניות וסיימתם. כמה אלפי נסיינים מרוצים אמרו תודה, אבל השוק טרם אמר את דברו, ואת רופאי השיניים עדיף בכלל לא לשאול. מצד שני, רק תחשבו כמה דקות נוספות הדבר הזה יפנה לנו מדי בוקר לגלילה חסרת תכלית בנייד.
שני מוצרי הדגל בתחום מכשירי השיחה הביתיים - 'פורטל' של פייסבוק ו'אקו שואו' של אמזון - זמינים בשוק האמריקאי אבל לא בדיוק מתרוממים בינתיים במכירות. מאידך, בשווקים זרים כמו ישראל עדיין יש להם סיכוי וביקוש, ו'פורטל', לפחות, אמור להגיע לכאן השנה.
בגדול מדובר במכשירים בגודל מסגרת תמונה סטנדרטית - זה של פייסבוק נראה כך ממש, זה של אמזון נראה יותר כמו טאבלט - שמוצבים במקום אסטרטגי בבית ומשלבים מסך, רמקול, מצלמה ואת העוזרת הקולית אלקסה של אמזון.
התוצאה היא כל מה שכבר ראיתם: היכולת לנגן כל דבר על פי פקודה או לבצע פקודות ביתיות פשוטות ("אלקסה, כבי את האור") - הפעם בשילוב היכולת לבצע שיחות וידיאו, שבהן המצלמה יודעת לעקוב אחר תנועת המשתמש ולהתמקד בו (המכשיר מסתובב על צירו באמצעות מנוע קטן) והמיקרופון יודע לבודד את קולו מרעשי הרקע. במקרה של 'פורטל', אפשר לבצע שיחה בפקודה קולית או באמצעות מסך המגע, עם כל משתמש זמין במסנג'ר, ומשתמשים נוספים יכולים להיכנס לשיחה ולצאת ממנה.
אבל גם במקרה שמכשיר ייעודי מהסוג הזה לא יונח בקרוב על כל שידה ואח בישראל, עדיין סביר שהעוזרות האישיות - שלרוב מובנות בתוך רמקולים ביתיים ניידים - יתפסו כאן. הנפוצה שבהן, אלקסה של אמזון, צפויה להיות חלק מאסטרטגיית החדירה של החברה לישראל, שכן מדובר באחד ממקדמי הקנייה הטובים והיעילים של החברה. כך שבכל הקשור לכיבוי ולהדלקה של האורות בבית, פתיחה וסגירה של וילונות, הזמנת מצרכים או הקראת התחזית, אתם מסודרים. בהמשך: אלקסה יודעת עליכם הכל, וגם עושה בזה שימוש.
העסק טיפה מורכב, אבל בגדול, אם צילום לא רצוי שלכם הופץ או נשלח דרך ווטסאפ, אתם מוזמנים, כבר היום (בינתיים רק באוסטרליה) לשגר לחברה באמצעות טופס מיוחד את התמונה הלא־רצויה. התמונה תיחשף לאדם אחד בלבד - ממונה מקצועי מטעם ווטסאפ - שיתייג אותה וייצור לה טביעת אצבע דיגיטלית שתאוחסן במקומה, ותמנע מכל אדם להעלות או לשלוח את התמונה בעתיד. התמונה עצמה תימחק מהשרת.
זו טכנולוגיה מתבקשת, שתאפשר כבר בעתיד הלא־רחוק למחוק רטרואקטיבית צילומים לא רצויים שלכם מכל הרשתות שבהן הופצו, ללא צורך להיחשף או לחשוף את תוכן הצילומים עצמם. שחר של יום חדש של חרטה ומצעדי בושה דיגיטליים.
מצגת שמלמדת להציג: השינויים היפים בעולמה האפרפר של אופיס המיקרוסופטית מתחוללים ברגעים אלו, בין השאר עם יכולת הלמידה החדשה של פאוור־פוינט - תוכנת המצגות שהשיקה מיליארדי שעות סבל למשתתפי ישיבות בכל העולם - שמבקשת ללמד עכשיו את המציג איך להציג. עד היום ידעה התוכנה בעיקר לתזמן את חילופי השקפים בעצמה, אבל בתוספת יכולת למידה והפיצ'רים החדשים מסדרת Rehersal היא מקשיבה לחזרות שלכם בבית על הפרזנטציה, לומדת אותן ומדווחת בסופן איפה הייתם טובים, פחות טובים, על אילו שקפים התעכבתם יותר או פחות מדי, איפה הקול עלה וירד מדי, ועד כמה העסק יתאים לקהל היעד - בהנחה שהזנתם אותו מלכתחילה.
ואם כולנו רק נלמד להציג קצת יותר לעצמנו בבית, אולי נוכל להציג פחות לאחרים והעולם כולו ירוויח.
לקראת קריסמס הבא אמור לתקוף את החנויות הסמארטפון Surface Duo, של מיקרוסופט, שיציג לראשונה מכשיר נפתח שמסוגל לתפקד כשני מסכים נפרדים או כמסך בגודל כפול, באופן חלק ואינטואיטיבי לחלוטין.
נכון, LG כבר הוציאה משהו שהתיימר להיות דומה, אבל היה למעשה מסך בודד רגיל ונרתיק שבתוכו הותקן מסך נוסף, שהתממשק אליו באופן מעט מסורבל. גם סמסונג השיקה גלקסי כפול מתקפל, שזכה לביקורות עוינות, עבר מקצה שיפורים, הושק מחדש וגם הגיע השבוע לארץ. בסוף השנה אמור לצאת דור חדש של המכשיר. אפל מצידה שותקת ומפתחת משקפיים. וכולם מחכים - לשם שינוי - למיקרוסופט.
השלב המיידי - ואנחנו כבר קצת באיחור עם זה בישראל - הוא תשלום באמצעות הצמדת הטלפון הנייד, או השעון החכם, לסורק שליד הקופה הרושמת, תוך שימוש באפליקציות מסוג 'אפל פיי' או 'גוגל פיי' - שתיהן אמורות להיכנס לשימוש כאן כבר בשנה הקרובה, תוך שהן מאלצות את מסופי כל בתי העסק להתעדכן בהתאם.
ההמשך עשוי להתפתח לכיוון ביומטרי, כי מה שטוב ליציאה מנתב"ג יכול להיות טוב לא פחות לתשלומים, וכאן נכנסות למשחק טכנולוגיות בשלות שמאפשרות תשלום בזיהוי פנים, טביעת קול או טביעת אצבע. למעשה בסין כבר נהוג תשלום בשיטת 'Smile to Pay' - זיהוי פנים בלבד - אבל קשה לראות את הרגולציה הישראלית, ואפילו הצרכן, לוקחים את הסיכון המלא שבניהול המאגרים הנדרשים ואת אובדן הפרטיות. מצד שני, בנתב"ג כבר נכנענו. מצד שלישי, ברגע שאפשר יהיה להעביר תשלומים - גם לבתי עסק - ישירות באמצעות ווטסאפ, וזה בדרך, סביר שישראל, חובבת גדולה של האפליקציה, תבחר להישאר שם.
למה לכם לחשוד שמשהו בדרכי השתן שלכם אינו כשורה (וזה גם שורף!), להגיע למעבדה, לתת שתן בתוך כוס פלסטיק, לעמוד עם המכל החמים ביד, להניח אותו על מגשית בשירותים ציבוריים ואז לחכות ימים לתוצאות, כשאתם יכולים, פחות או יותר, לתת שתן היישר על הטלפון הנייד שלכם?
בסדר, עדיין לא ישירות עליו, אבל חברת Healthy.io הישראלית מחוללת לבדיקות השתן מהפכה בסדר גודל דומה לזה שעברו בדיקות ההיריון. הערכה הביתית שלה כוללת טבלת צבעים שמגיבה לשתן שתיתנו בנוחות ביתכם, וצילום הטבלה באמצעות האפליקציה הייעודית ומצלמת הטלפון הנייד יקבעו מיידית מה מצבכם, וגם יאפשרו - לאחר אישור רופא (בלי צורך בביקור) - רכישה מיידית של תרופות בהתאם.
הפיתוח הזה הוא היחיד בתחום שזכה לאישור מינהל התרופות האמריקאי. באנגליה החברה כבר עובדת עם רשת 'בוטס' הענקית, כך שזיהום בדרכי השתן, למשל, מאותר מיידית ומאפשר רכישה של תרופות ברשת ללא צורך במעבדה או מפגש עם רופא. בישראל מחַלקות קופות החולים מכבי וכללית את ערכות הבדיקה מתוצרת החברה לנשים בהיריון שאמורות לבצע בדיקת שתן מדי חודש.
"אחרי שראינו צמיחה אקספוננציאלית ביכולות של מצלמת הנייד - בעיקר בזכות הרשתות החברתיות - הרעיון היה להפוך אותה לסורק באיכות רפואית ולהגיע למדיקל־סלפי", מסביר מנכ"ל החברה יהונתן אדירי.
במקביל, החברה פיתחה בדיקת רמת חלבון בשתן - שמאתרת אי־ספיקת כליות בואכה סוכרת - שאותה ניתן לבצע בבית, עובדה שכבר העלתה בעשרות אחוזים את כמות הנבדקים לסוכרת בהולנד ובאנגליה. המימון לחברה זורם בהתאם.
בעתיד המעט רחוק יותר - ועדיין בטווח של חמש שנים - עשויים סטארטאפים רפואיים מובילים, מסוג Mammoth Biosciences האמריקאית, להציג יכולות אבחון ביתיות מהירות מאוד לכמות גדולה בהרבה של מצבים רפואיים, באמצעות פלטפורמה מבוססת קריספר שתאתר סמנים ביולוגיים (Biomarkers) לנוכחות מחלות ב־DNA או ב־RNA של המשתמש.
כל זה מתכנס לשורה תחתונה בודדה: היכולת לבדוק את עצמך, לדעת מה מצבך ולקבל סיוע רפואי/ תרופתי במהירות תהפוך נגישה ואישית בהרבה.
השמיים יהיו הגבול - וגם זה לא סופי - כשתעבורת הנתונים לרשתות סלולריות תגדל מהרמה הנוכחית (עד 200 מגה־בייט לשנייה) לרמה של ג'יגה־בייט בשנייה ויותר - מהירות שכדי להשיג כיום תידרשו להתקין עבורה סיב אופטי בתוך הבית ולהתפלל הרבה.
מרגע שהתשתית הזאת תושלם, כולנו נהיה מחוברים כל הזמן דרך כל המכשירים, ובמהירות שתגרום לזו הנוכחית להיראות כמו האינטרנט בעידן המודם, ותאפשר סופית עניינים כמו עָרים חכמות ורכבים אוטונומיים.
ההשלכות של חיבור תמידי ורישות כל רגע בחיינו צפויות להיות מקיפות ודרמטיות ברמת פרק טיפוסי של 'מראה שחורה', וכל זה אינו משל; המכרז הישראלי לפריסת רשת ה־G5 כבר יצא לדרך. עכשיו צריך רק ממשלה שתקדם אותו. בהצלחה עם זה.
פורסם לראשונה: 07:27, 07.02.20
