השעונים החכמים בתצורתם הנוכחית נמצאים איתנו כבר יותר מחצי עשור. נכון, הם היו בשוק גם קודם, אבל הייתה זו ההשקה של אפל ווטש מבית אפל, גלקסי של סמסונג ומערכת ההפעלה אנדרואיד Wear מבית גוגל שעוררה את השוק. אז הגיעו גם גרמין ו-Withings, כמו גם המון יצרנים סינים, והפכו את הגאדג'טים האלה לזמינים וזולים מאי פעם.
כתבות נוספות למנויים:
אבל כשמסתכלים על שעונים צרכניים שזמינים בארץ, שלושה מותגים עדיין מובילים את השוק: אפל, סמסונג וגרמין. שלושתם הוציאו לאחרונה גרסאות מעודכנות לשעונים שלהם, ולמעט מקרה אחד, מדובר בשינויים מינוריים למדי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
זה לא נכתב בביקורתיות. שינויים מינוריים הם אחד הסממנים של שוק בוגר. המשמעות היא שהיצרנים לא מנסים להבין מה צרכנים רוצים באמצעות הכנסת גימיקים ושינויים קיצוניים, אלא משפרים את הדגם הקודם ומנסים להפוך אותו לטוב יותר. בשלושת המקרים, אגב, מדובר בשיפורים מוצלחים.
בין שלושת השעונים, הווניו (Venu) הוא הקפיצה המשמעותית ביותר בהשוואה לקודמיו. אבל זו לא קפיצה קדימה, בהכרח, אלא דווקא הצידה. עד עכשיו השעונים של גרמין השתמשו במסכים מיוחדים שנראים טוב באור יום ויעילים אנרגטית, מה שאפשר להם להציג מידע כל הזמן והעניק רווחים של 5-4 ימים בין הטענות. אך התמונה על המסכים האלה הייתה דהויה והרזולוציה נמוכה יחסית.
הווניו הוא השעון הראשון של גרמין עם מסך OLED: צבעוני יותר, בעל רזולוציה גבוהה יותר, נראה טוב יותר על היד. כתוצאה מכך, הוא גם פונה לקהל שעד עכשיו נרתע מההיצע של היצרנית.
אהבנו: המסך של וניו יפהפה, בהיר ומפורט. זה השעון עם המסך הקטן ביותר בסקירה, 1.2 אינץ', מה שלא הפריע בכלל לקרוא את מה שמוצג עליו. חשוב מכך, גרמין הצליחה לשלב מסך OLED בשעון תוך פגיעה מתונה מאוד בזמן הסוללה. נדרשתי להטעין את השעון פעם בחמישה ימים כשהמסך לא דלק כל הזמן, ופעם בארבעה ימים כשכן דלק.
כמובן, אם תדליקו את ה-GPS או תחברו אוזניות ותשמיעו מוזיקה שהורדתם לזיכרון של השעון משירות נתמך (ספוטיפיי ודיזר זמינים בארץ), זמן הסוללה ירד משמעותית. בגרמין מבטיחים שש שעות של GPS ומוזיקה.
השעון של גרמין הוא גם הקל ביותר בסקירה (46.3 גרם) והוא כמעט בלתי מורגש על היד. אפשר אפילו לשכוח שהוא שם (בניגוד לאפל ווטש ולגלקסי ווטש). וכמו שעונים אחרים, גם הוא יודע לדרבן לקום וללכת קצת כשיושבים יותר מדי - פונקציה חביבה מאוד, בעיקר בעידן הקורונה.
בנוסף, יש לו את כל מה ששעונים חכמים של גרמין מציעים כבר זמן מה: מעקב תמידי (ומדויק למדי) אחר דופק, רישום פעילות ספורטיבית, קבלת התראות מהטלפון - עם ממשק מלא בעברית ותמיכה מלאה בשפה - ואפילו היכולת לרשום בקלות כמה מים שתיתם.
מעבר לכך, שווה לציין שגרמין היא החברה היחידה בינתיים שהכניסה תשלום באמצעות שעונים חכמים לישראל. אם יש לכם כרטיס אשראי של מאסטרקארד, תוכלו להשתמש בשעון כדי לשלם במסופים תומכים.
פחות אהבנו: ממשקי שליטה בשעונים של גרמין הם עניין של הרגל, אך גם כשמתרגלים אל השעון, קשה להימלט מהתחושה שהוא בראש ובראשונה מותאם למעקב אחר פעילות ספורטיבית. בצד הימני שלו יש שני כפתורים: העליון מכניס לרשימת קיצורים של תחילת מעקב אחר פעילות ספורטיבית בלחיצה קצרה ולתפריט הראשי בלחיצה ארוכה. ואילו לחיצה ארוכה על התחתון מקפיצה מסך הגדרות. לחיצה קצרה לא עושה כלום. נראה כאילו בגרמין חשבו על הכפתורים בעיקר בהקשר של ספורט, והשאירו את היתר למסך המגע.
מעבר לכך, מבחר האפליקציות שזמינות לשעון הזה מאוד מוגבל. חייבים להודות שגרמין השתפרה מאוד בתחום הזה, אבל עדיין קשה לה להתחרות בחברות שמלכתחילה ניסו למשוך לשעונים שלהן הרבה מאוד אפליקציות מכל הסוגים. כמו כן, השעון לרוב מגיב מהר, אבל לא תמיד. לפעמים יש רגעים של איטיות במעבר בין מסכים.
השורה התחתונה: אם אתם רוצים שעון חכם עם דגש על פעילות ספורטיבית, או חושקים בביצוע תשלומים מהשעון - פעולה שעדיין גוררת בישראל התלהבות מצד מוכרים - הווניו הוא אופציה מצוינת.
מחיר: 1,329 שקלים.
מעקב אחר השמות של השעונים החכמים מבית סמסונג הוא קצת כמו לנסות להיזכר איזה שחקן גילם את ספיידרמן באילו סרטים: תיאורטית זה אפשרי, אבל קשה לזכור מי היה אחרי מי ואיך הם קשורים בעצם. אז למקרה שתהיתם, לא היה גלקסי ווטש 2 לפני ה-3. במקום זה קיבלנו את גלקסי ווטש אקטיב ואת אקטיב 2 הזולים וספורטיביים יותר. השעון שאת דרכו הווטש 3 ממשיך הוא בכלל גלקסי ווטש הראשון מ-2018.
בהשוואה אליו הוא קל יותר ב-9.2 גרם (53.8 בהשוואה ל-63), דק יותר ב-2 מ"מ כמעט וכולל מסך גדול יותר - 1.4 אינץ' בהשוואה ל-1.3 אינץ'. בו בזמן, הוא כולל את אותה ערכת השבבים וסוללה של 340 מיליאמפר-שעה בלבד, בהשוואה ל-472 מיליאמפר-שעה של קודמו.
אהבנו: אף שהוא מצויד בערכת שבבים בת שנתיים, גלקסי ווטש 3 לא מרגיש מיושן או איטי אפילו לרגע. הוא מהיר מאוד ויש לו ממשק חלק ונוח. גולת הכותרת של הממשק הזה היא הטבעת המסתובבת מסביב למסך, שמאפשרת לכם לעבור בקלות בין התפריטים והמסכים השונים בלי להשתמש במסך המגע. זו הייתה הברקה שהופיעה בווטש הראשון, לא נכנסה לסדרת האקטיב, ועכשיו עושה קאמבק מבורך.
המסך חד ומצוין, מסך המגע מגיב היטב. מעבר לכך, קשה לחשוב על שעון חכם צרכני יותר עבור בעלי מכשירי אנדרואיד: יש לו מגוון יחסית רחב של אפליקציות, החל מספוטיפיי ועד אאוטלוק. יש לו תכונות כמו אפשרות לענות להודעות (באמצעות מקלדת זעירה, אבל עדיין) ורמקול מובנה. אה, ויש כאן גם מיקרופון מובנה - אבל לא ברור מי ירצה לדבר עם ביקסבי, העוזר הקולי של סמסונג.
באופן כללי, השעון מותאם לסדר יום שלא בהכרח כולל ריצה או התעמלות. הטבעת המסתובבת מקלה לעבור על התראות ובין המסכים השונים, השעון (כמו השעונים של גרמין) מזכיר לקום ולנוע מדי פעם בצורה חביבה, והוא גם נראה טוב על היד - אם כי אינו קל כמו הווניו.
פחות אהבנו: את ההטענה. גלקסי ווטש 3 לא יחזיק יומיים בלי הטענה, במיוחד לא במצב שבו המסך דולק כל הזמן. והמטען שלו מרגיש איטי יותר מאלה של מתחריו - נדרשות כמה שעות כדי למלא את הסוללה. זה אומר, למשל, שפונקציית מעקב אחר שינה כמעט ולא שימושית.
בניגוד לשעונים החכמים של אפל, השעונים של סמסונג לא עובדים רק עם סמארטפונים של היצרנית הקוריאנית, אבל בהחלט עדיף להחזיק טלפון שלה. יש כאן תכונות שאפשר להפעיל אך ורק כשהשעון עובד עם מכשיר סמסונג, למשל בדיקת חמצן בדם (זמינה בישראל) ואק"ג (לא זמינה בישראל כרגע).
באופן כללי, השעון הזה עובד יותר טוב עם מכשירי אנדרואיד מאשר עם אייפונים. משהו בסנכרון שלו עם הסמארטפונים מבית אפל נתקע מדי פעם, ומצריך התערבות ידנית. ואגב אייפון - אפליקציית השעון של סמסונג ל-iOS אינה מדהימה, בלשון המעטה. בשלב מסוים כל האפליקציות הוצגו בערבית משום מה.
כמו כן, למרות מבחר האפליקציות - הן לא בהכרח איכותיות במיוחד. ספוטיפיי קיימת, למשל, אבל וואו, כמה שהיא איטית. גם אאוטלוק עשתה מדי פעם צרות. היישומים המובנים דווקא עובדים בסדר, וכך גם Tidal, אבל איפה בקרת האיכות של סמסונג?
השורה התחתונה: אם אתם צריכים שעון בעיקר לקריאה של התראות ואולי קצת מוזיקה, גלקסי ווטש 3 הוא המכשיר עבורכם.
מחיר: החל מ-1,900 שקלים.
אם יש לכם אייפון, ואתם אוהבים את האייפון שלכם, אפל ווטש הוא ככל הנראה שעון ברירת המחדל עבורכם. מדובר בכל מה שטוב (ורע) במכשירים של אפל, באריזה שמתיישבת על כף היד. והדור השישי של המכשיר, שאותו קיבלנו באדיבות היבואנית איידיגיטל, הוא "רק" עוד מאותו הדבר, עם שינויים מינוריים בהשוואה לדור הקודם.
אהבנו: זה אפל ווטש - שעון חכם שנראה טוב יותר מכל שעון חכם אחר, נוח יותר מכל שעון חכם אחר ובמובנים רבים גם חכם יותר מכל שעון חכם אחר. קשה להתחרות במסך שלו, הממשק עדיין מצוין והאינטגרציה עם הטלפון עדיין טובה יותר מכל מה שקורה באנדרואיד - הן מבחינת המהירות והן מבחינת העובדה שדברים פשוט עובדים.
וכן, גם חנות האפליקציות שלו טובה יותר מכל מה שיש באנדרואיד. הרבה, הרבה יותר טובה. כל כך יותר טובה שזה מרגיש לפעמים כמו תחרות לא הוגנת.
הדור החדש נטען מהר יותר מזה הישן, מה שאמור לאפשר לכם להשתמש בשעון כדי לנטר שינה ואז להטעין אותו בבוקר בזמן שאתם במקלחת. ויש לו גם מסך בהיר יותר (אם כי לא הרבה יותר בהיר). שני הדברים האלה חביבים, אבל לא כל כך חשובים, למען האמת.
פחות אהבנו: נקודות התורפה הסטנדרטיות עדיין כאן. אפל עדיין לא מוכנה לתת לבעלי מכשירי אנדרואיד ליהנות מהשעון שלה, הוא עדיין לא מחזיק יותר מיום וחצי בלי הטענה ועדיין יש לו מגבלות מעצבנות על אפליקציות צד שלישי. רק בתחילת החודש נוספה האפשרות להשתמש בספוטיפיי בשעון בלי הצורך בטלפון, אבל עדיין לא תוכלו להוריד אליו שירים משירות הסטרימינג הפופולרי.
בדיקת חמצן בדם, מהיכולות החדשות שנוספו בדור הזה, לא תמיד עובדת, והתוצאות שהתקבלו היו שונות בצורה משמעותית בכל ניסיון. יש לקוות שמדובר במשהו שאפל יכולה לתקן עם עדכון תוכנה.
אה, ואם תהיתם: יש גם מד גובה שעובד כל הזמן ומנטר את הגובה שלכם מעל פני הים. לא הכי שימושי עבור מרבית האנשים.
בכלל, הדבר הכי "רע" שאפשר להגיד על השעון הזה הוא שאפל ווטש SE הזול שהושק לצידו עושה את רוב מה שהוא עושה, אבל במחיר נמוך משמעותית.
השורה התחתונה: השעון החכם של אפל עדיין מצוין, אבל מדובר בשינוי מינורי.
מחיר: החל מ-2,000 שקלים.
