ככה זה בחיים: לפעמים כדאי פשוט לחכות בסבלנות, והיריב שלך כבר יעשה עבורך את העבודה. זה מה שקרה השבוע לסיגנל ולטלגרם, אפליקציות חינמיות מקבילות (ויריבות) לווטסאפ. בדיוק כמו ווטסאפ, גם הן משמשות לשיגור ולקבלה של מסרים מיידיים, תמונות, מסמכים, קטעי קול וקליפי וידיאו.
הטעות הייתה של ווטסאפ - יותר נכון של פייסבוק, שרכשה אותה ב־2014 תמורת 19 מיליארד דולר, וכבר שנים מנסה למצוא דרך לעשות כסף מן המידע יקר הערך שניתן לשאוב ממנה. קשה להאמין שמארק צוקרברג, המנכ"ל, חזה את זה מראש: ביום רביעי שעבר, בהתראה ששיגרה האפליקציה לרבים מלקוחותיה, היא העמידה להם מעין אולטימטום שיפוג ב־8 בפברואר: או שתסכימו לשתף נתונים אישיים עם פייסבוק, על כל חברות־הבת שלה, או שלא תוכלו להשתמש יותר בווטסאפ.
כתבות נוספות למנוי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בפועל, פייסבוק נהנית כבר שנים, החל מ־2016, ממידע בסיסי ש"נמשך" מווטסאפ. במהלך הנוכחי היא מבקשת רק לעלות מדרגה, וללקט גם את המידע המתקבל מרכישות המתבצעות בווטסאפ מתוך פייסבוק. אבל התראה כזו, בעיתוי כזה - אחרי תקופה ארוכה של זעם ציבורי מצטבר נגדה, שמתבטא גם בכתבי אישום ובקנסות עתק על שימוש מופקר במידע ופגיעה בפרטיות - הייתה כמו כמו גפרור שהושלך לשדה קוצים. ציוץ בן שתי מילים ששיגר בטוויטר המיליארדר הססגוני אילון מאסק - "השתמשו בסיגנל" - הוסיף גם שמן למדורה (והזניק מיד את מניותיה של חברה עלומה לגמרי בשם Signal Advance ב־11,700%).
המשתמשים הגיבו מיד: בתוך שעות ספורות החל לזנק גרף ההורדות של שתי מתחרותיה העיקריות של פייסבוק - טלגרם וסיגנל. בתוך ימים, מספר ההורדות של סיגנל הפחות־נפוצה טיפס ב־4,200%, ושל טלגרם - ב־91%. מספר ההתקנות של ווטסאפ ירד בכ־13% בהשוואה לשבועות קודמים.
בשביל סיגנל וטלגרם, אפליקציות שאין מאחוריהן אפילו פרומיל מן המשאבים והתקציבים שעומדים לרשות פייסבוק, זו מתנה משמיים - קמפיין אדיר, חינם אין כסף, שחשף בבת אחת את שתיהן למאות מיליוני משתמשים נוספים בעולם. והפרחים לצוקרברג.
את הבהלה בפייסבוק אפשר היה לזהות בסדרת ציוצי הבהרה בטוויטר, שמיהר לשגר וויל קת'קרט, מנהל הפעילות של ווטסאפ בחברה. רק אחרי ימים הופץ גם מכתב הבהרה רשמי, ארוך ומנוסח בזהירות משפטית. "בניגוד לשמועות", טענה בו ווטסאפ, "השינוי אינו משפיע על פרטיות ההודעות שלכם עם חברים או בני משפחה בשום צורה. אנחנו ממשיכים להגן על ההודעות הפרטיות שלכם עם הצפנה 'מקצה לקצה'".
גם מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר־תאני, הוציאה פוסט באותה רוח ועם אותו נוסח מעורפל בעניין העדכון האחרון: "הוא מתייחס", כתבה, "רק לשינויים בנוגע לאופן שבו עסקים יכולים להשתמש בווטסאפ כדי ליצור קשר עם לקוחות". תרגום חופשי: המידע שישותף עם פייסבוק נוגע להעברת הודעות לעסקים דרך ווטסאפ: אם מדובר בעסק העושה שימוש בפייסבוק, למשל דרך "פייסבוק שופס", הודעות הווטסאפ שיישלחו אליו יאוחסנו וינוהלו מעתה בשרתי פייסבוק, לצרכיה.
אבל גם לפי ההבהרות הללו, ואף שתוכן ההודעות אכן מוצפן, אסור לטעות: המון מידע נאסף באפליקציה בקביעות ומשותף עם פייסבוק. רשימה חלקית: מספר הטלפון של המשתמש, שמו ותמונתו, עדכוני סטטוס, כתובת ה־IP, סוג המכשיר וסוג החיבור שלו, מועדי פעילות וגם נתוני מיקום (אם אושרו על ידי המשתמש).
גם השבוע, ווטסאפ, שהוקמה ב־2009 על ידי יאן קום ובריאן אקטון, היא עדיין האפליקציה הפופולרית בעולם, עם יותר משני מיליארד משתמשים, והמובילה בהורדות בישראל. לפי הערכות, כ־90% מהישראלים משתמשים בה; שום בעל סמארטפון לא יכול בלעדיה, כולם שם.
זוהי אפליקציה מהירה וידידותית, שיכולה להיות גם מהנה למדי, במיוחד מאז נוספו בה סטיקרים וסטוריז. אך כמו במערכת ההפעלה למחשבים ווינדוס, היקף השימוש האדיר, שהופך אותה למעשה לסטנדרט עולמי, מחפה לא אחת על בעיות וחולשות שמתגלות בה חדשים לבקרים. הוא גם עושה אותה מטרה מבוקשת יותר להאקרים, מה שמביא לניצול חוזר ונשנה של פרצות אבטחה מסוכנות.
פרצות כאלו עלו לכותרות בשנים האחרונות, ובין המפורסמות שבהן זו שאיפשרה, לפי הפרסומים, ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, לפרוץ לסמארטפון של מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס, או החולשה שניצלה, לטענת פייסבוק, חברת הסייבר הישראלית NSO, לפריצה לסלולרים של עשרות עיתונאים, פעילי זכויות אדם ופוליטיקאים ברחבי העולם. רויטרס דיווחה לא מכבר כי ארגון האו"ם אסר על בכיריו להשתמש בווטסאפ. רק בשבועות האחרונים נפלו מאות — אולי אלפים — בישראל קורבן ל"גנבי ווטסאפ" שהשתלטו בעורמה על החשבונות שלהם. הצ'טים בווטסאפ אכן מאובטחים "מקצה לקצה", ואולי לא ניתן ליירט אותם במסעם דרך הרשת, אבל מה קורה כשהם פשוט שמורים במכשיר שלכם? או כשהם מגובים בענן, בשרתי גוגל או אפל?
באופן מפתיע, בווטסאפ חסרים פיצ'רים מתקדמים ששולבו מזמן אצל מתחרותיה. למשל, לא תמצאו בה אפשרות למשלוח מסר מתוזמן שיגיע ליעדו במועד מאוחר יותר; אין אפשרות להשתמש בה במספר מכשירים במקביל — כניסה למכשיר אחד משביתה אותה בשני; אין אופציה לשגר הודעה לנמען שאינו מופיע באנשי הקשר; לא ניתן לתקן ולערוך הודעות לאחר שנשלחו; ואפילו האפשרות למחיקת הודעות ששוגרו מוגבלת בזמן. לווטסאפ אין גם גרסה עצמאית לגמרי למחשב: האפליקציה המיועדת לכך תלויה בהפעלת ווטסאפ גם בסמארטפון. הסלולרי שלכם לא מחובר לאינטרנט? אתם מנותקים גם במחשב.
גם מתכונת הגיבוי המקובלת בווטסאפ בעייתית. בברירת המחדל — כל הצ'טים, התמונות, הסרטונים וקובצי הקול, נשמרים רק על המכשיר עצמו. אם רוצים לגבות בענן יש לעשות זאת באמצעות פקודה ייחודית. הגיבוי יכול להיות גם אוטומטי, אבל רק אחת ליום. עוברים לסמארטפון חדש? בצעו שחזור — וכל המידע יופיע גם בו. עוברים מאייפון לאנדרואיד (או ההפך)? תגידו שלום לכל המידע שלכם. המידע המגובה בענן, אגב, אמנם מאובטח, אך בטח לא מוצפן.
וכל אלה, עוד לפני שהזכרנו את שיתוף המידע עם פייסבוק.
בין אפליקציות המסרים המיידיים שיכולות לשמש תחליף ראוי לווטסאפ, סיגנל הכי קרובה לה בצורת השימוש ובקלות ההפעלה, אבל רחוקה מאוד מבחינת מספר המשתמשים — כ־28 מיליון בלבד, מתוכם שמונה מיליון שהתוספו השבוע בבת אחת. הקשר בין השתיים הוא יותר ממקרי: משתמשים בווטסאפ? אתם נהנים בעצם מטכנולוגיה של סיגנל: החברה שפיתחה את סיגנל, Open Whisper Systems, היא גם זו שסייעה לווטסאפ בפיתוח פרוטוקול ההצפנה ("מקצה לקצה") שהיא כל כך מתהדרת בו.
סיגנל, שהופיעה לראשונה ב־2014 אך הושקה רשמית ב־2018, היא כל מה שפייסבוק לא. החברה מעסיקה פחות מ־50 עובדים ומרכזה במאונטיין־ויו שבעמק הסיליקון, לא הרחק מקמפוס גוגל האימתני. מאחוריה עומדת קרן ללא מטרת רווח, הנתמכת על ידי תורמים מעמק הסיליקון. הקרן נוסדה ב־2014 על ידי חוקר האבטחה מוקסי מרלינספייק, במטרה לתמוך ביישומים המתמקדים בפרטיות. לגמרי לא במקרה, יו"ר הקרן הוא לא אחר מאשר בריאן אקטון, ממייסדי ווטסאפ. אקטון ושותפו יאן קום, שעברו עם החברה לפייסבוק אחרי רכישתה, לא אהבו מן הרגע הראשון את כוונתו של צוקרברג לשלב אותה בשואב המידע העוצמתי שלו. זמן קצר לאחר הרכישה הם עזבו את החברה בזעם.
אקטון, שהכיר את מרלינספייק מהעבודה על אבטחת ווטסאפ, הוא המממן העיקרי של קרן סיגנל, ותרם לה 50 מיליון דולר. "אני חופשי כעת", אמר למגזין הטכנולוגי Wired, "לממש את האידיאלים של פיתוח שקוף, קוד פתוח והגנה בלתי מתפשרת על נתונים. חשוב לי יותר שנתמקד באידיאלים המרכזיים האלה מאשר לרדוף אחרי אלמנטים טכנולוגיים שלא ישרדו בעתיד".
בתוך חודשים מאז הקמתה הפכה סיגנל לחביבתם של אנשי ההיי־טק המבינים עניין. טכנולוגיית ההצפנה המוערכת שלה אומצה לא רק על ידי ווטסאפ אלא גם על־ידי המתחרות המובילות — כולל סקייפ ופייסבוק־מסנג'ר. מדליף מסמכי ה־NSA האמריקאי אדוארד סנודן, שחי עדיין בחשש מתמיד מסוכני CIA, הצהיר ב־2015 כי הוא משתמש בה לתקשורת עם סביבתו. ומעברו השני של החוק, ב־2017 פורסם כי קצין האכיפה של הסנאט האמריקאי, רון ויידן, אישר לחברי הסנאט להשתמש בסיגנל. ארגונים ממשלתיים, עיתונאים, פעילי זכויות אדם ופוליטיקאים — ממלאניה טראמפ ועד גדעון סער — אימצו אותה.
סיגנל כוללת את אותן תכונות שהכרתם מווטסאפ, ויותר: למשל, ניתן לשגר ממנה גם הודעות SMS ו־MMS, אפשר לשלוח הודעה שתימחק אצל הנמען אחרי זמן מוגדר או אחרי שיקרא אותה, וניתן גם לערוך תמונות, לחתוך אותן, ואפילו לטשטש בהן פנים לפני שיגורן. אבל בניגוד לווטסאפ, סיגנל מצפינה גם את גיבויי הצ'טים שעולים לענן. מכיוון שמאחוריה עומדת קרן ללא כוונות רווח, אין לה צורך או עניין לעשות כסף מן המידע הפרטי שלנו ולכן היא גם לא שומרת בשרתיה שום פרט מעבר למספר הטלפון שלכם. בסיגנל אי־אפשר גם לצרף אנשים לקבוצות ללא אישורם, והיא לא מספקת ערוצים, כמו בטלגרם. האפליקציה זמינה גם בגרסה עצמאית למחשבי ווינדוס ומק.
מצד שני, למרות ההצלחה המפתיעה, עדיין מדובר באפליקציית נישה, שמספר משתמשיה רחוק מלהתקרב למספר משתמשי ווטסאפ, או אפילו טלגרם. משתמשים רבים מעידים על איכות שיחות וידיאו נמוכה, וגם מי שחושב שהיא חסינה מפריצות טועה: באוקטובר 2019 ניצלו האקרים באג בגרסת האנדרואיד כדי לצותת למשתמשים ללא ידיעתם. הבאג תוקן ביום שבו נחשפה הפרצה.
אפליקציית המסרים המיידיים טלגרם, שנהנית, נכון להשבוע, מכ־525 מיליון משתמשים בעולם, הושקה בשנת 2013 ברוסיה על ידי האחים ניקולאי ופאבל דורוב. השניים הם מייסדי הרשת החברתית הפופולרית ביותר במדינה, VK. כמו סיגנל, גם מאחורי טלגרם עומד ארגון ללא כוונות רווח, שהחל את פעילותו בגרמניה וכיום רשום בדובאי. ביום שלישי בצהריים מסרה החברה כי יותר מ־25 מיליון משתמשים הצטרפו אליה מתחילת השבוע בעקבות הודעת ווטסאפ. "שמעתי", עקץ המנכ"ל פאבל דורוב בבלוג שלו, "שלפייסבוק יש מחלקה שלמה שמוקדשת לניסיון להבין למה טלגרם כל כך פופולרית. אני שמח לחסוך להם עשרות מיליונים ולתת את הסוד שלנו בחינם: כבד את המשתמשים שלך'".
טלגרם, המונה כיום 360 עובדים, פועלת במקביל מלונדון ודובאי. היא נוחה מאוד לתפעול, גם באפליקציה למחשב וגם בגרסה לדפדפן אינטרנט, אך שונה למדי משתי מתחרותיה. סיסמת הדגל שלה היא ההגנה על הפרטיות. האנונימיות שהיא מאפשרת הופכת אותה לדעת רבים למסוכנת לילדים ולבני נוער, ולזירה חופשית ומוגנת עבור קבוצות טרור ולקבוצות העוסקות בפלילים כמו סחר בסמים (לא רק "טלגראס") ובהפצת תמונות וסרטונים אינטימיים. לאורך תקופה ארוכה היא שימשה ערוץ תקשורת למחבלי דאעש.
ההודעות בטלגרם מוצפנות, אך מסונכרנות ומגובות אוטומטית בענן. בחירה באפשרות "צ'ט חסוי" מונעת גיבוי בענן ומבטיחה הצפנה מלאה "מקצה לקצה". כמו בסיגנל; גם כאן ניתן לקבוע כי ההודעות יימחקו תוך פרק זמן מוגדר מראש, לערוך אותן גם לאחר השליחה או לתזמן שיגור למועד מאוחר. פיצ'רים ייחודיים בטלגרם הם ערוצים, שמאפשרים לקבל עדכונים על פי תחומי עניין, וכן אופציה לבניית סקרים ושאלונים. היא גם מאפשרת לעבוד במקביל על כמה מכשירים — להתחיל להקליד בטלפון ולסיים בטאבלט או במחשב הנייד. האפליקציה היא כלי חזק להעברת קבצים גדולים במיוחד — עד 1.5 גיגה־בייט, וליצירת קבוצות ענק (עד 200 אלף משתמשים), מה שהופך אותה לפופולרית, למשל, במגזר החרדי, שם עושים בה שימוש לצורך צפייה פיראטית בסדרות טלוויזיה כמו שטיסל ושבאבניקים.
למרות ההתפארות של דורוב, שממצב את עצמו כאויב ותיק של משטר פוטין, המוצא הרוסי של האפליקציה מעורר כבר שנים חששות ברשת, כמו העובדה שהיא מבוססת על קוד סגור שלא ניתן לבדיקה חופשית. בחודש יוני האחרון פורסם, כי אחרי שנתיים שבהן נחסמה לפעילות ברוסיה, טלגרם נכנעה במפתיע לרשות התקשורת הרוסית "רוסקומנדזור", והסכימה לאפשר לה גישה למידע שלה "כדי לעצור התפשטות של מידע טרוריסטי וקיצוני ופורנוגרפיית ילדים, ולהיאבק בהתאבדות ובסמים". טלגרם עצמה לא שיחררה הודעה משלה בנושא.
פורסם לראשונה: 07:39, 15.01.21
