בליל יום שלישי השבוע נשמעו הדי פיצוצים עזים בדמשק. מקור סורי טען שמטוסי חיל האוויר תקפו שני מחסני תחמושת של המיליציות הפרו-איראניות באתרים בסביבת נמל התעופה של עיר הבירה. אולי מדובר בדמיון מזרחי פרוע, אבל אם זה נכון, אי אפשר שלא להשתומם מהיכולת הגוברת של צה"ל למנוע את התחמשות החיזבאללה בטילים מדויקים ובמערכות נ"מ חדשות. ייתכן שזה קשור למודיעין מאוד מדויק שמזהה אירועים משמעותיים בזמן אמת. המודיעין הזה מבוסס, בין היתר, על בינה מלאכותית שהחיל עושה מאמצים לפתח.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
תיאורטית, אירוע מהסוג הזה היה יכול להתחיל מהודעה שששלח ש"ג בבסיס כלשהו בפאתי דמשק לאימו: "אני אגיע מאוחר, תוכלי להקליט לי את המשחק?". ההודעה התמימה הזו מיורטת, כך בסיפור הדמיוני שלנו, על ידי מערכות איסוף חובקות-כל, ונורה אדומה וירטואלית נדלקת. בתוך שניות נאספות אלפי הודעות וואטסאפ, מסנג'ר, פייסבוק, טוויטר, הודעת SMS ושיחות טלפון וקשר מכל מי שנמצא באזור. ולא רק הם, גם מכל מי שקשור לאותן יחידות, עם סימון ההיררכיה הפיקודית ומשמעות כל אדם בארגון. אחרי עשר דקות מוצגת תמונה מלאה, מנותחת ומרוכזת של האירוע עם הערכה: סבירות גבוהה שמשלוח של טילים עומד להגיע ב-23:00 לבסיס המדובר. עכשיו נותר רק לקבל החלטה על שיגור המתקפה.
הצצה ליחידה 8200
קשה לדעת באמת איך מתנהלים הדברים בצה"ל, ששומר בחשאיות רבה על שיטות עבודתו. אבל מאמר שהתפרסם במסגרת המרכז למחקרים אסטרטגיים "מרכז דדו" הצליח לגרות את הדמיון. המאמר של סא"ל ג', רס"ן (במיל') ג' ורס"ן (במיל') ל' נושא אומנם את הכותרת המפוהקת "על בינה רשתית ובינה מלאכותית - טרנספורמציית ה-AI של המרכז לעיבוד וניתוח מידע ב-8200", אבל כשמתחילים לפענח את הטקסט, העמוס במונחים מעולמות מדעי הנתונים ולמידת המכונה, מבינים שמול עינינו נפרשת אחת ממערכות הבינה המלאכותית המשמעותיות בישראל. זו אולי טלטלה שמכניסה את יחידה 8200 המהוללת של חיל המודיעין לעידן חדש, עידן האדם-מכונה.
הכירו את אחד מכותבי המאמר, סא"ל ג', סגן מפקד המרכז לעיבוד ולניתוח מידע של 8200 ומוביל תחום הבינה המלאכותית. הוא בן 43, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה בהכשרתו ובעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במדעי הנתונים. בריאיון ראשון לתקשורת הוא מספר על המהפך שעובר על מרכז ההפקה, המקום שבו מתנהלת הפעילות המוכרת של 8200 - האזנות אלחוטיות, מעקב שיחות טלפון וקריאת טקסטים. בעידן החדש, הבינה המלאכותית עובדת יד ביד עם אנשי המודיעין, והשינוי הדרמטי מביא ככל הנראה גם לשינוי מחשבתי לגבי החשיפה לתקשורת.
״האתגר שלנו הוא לתת לכוחות הלוחמים את מה שהם צריכים כדי להיות הכי אפקטיביים", אומר סא"ל ג', "היכולות שפיתחנו תורמות למגוון המשימות המבצעיות של צה״ל - מתקיפות מב״מ (המערכה שבין המלחמות) בסוריה, דרך מטרות לתקיפה ועד לכידת מפגע בודד. רק לאחרונה נוטרלו מספר פיגועים הודות ליכולות הבינה המלאכותית הללו. בנוסף, במקרים רבים, הצלחנו לקצר תהליכים מבצעיים משעות לשניות".
איסוף מודיעין האותות (סיגינט) - האזנות ופענוח צפנים - הוא עניין עתיק יומין, ובצה"ל פעלה יחידה כזו מיום הקמתו שהתגלגלה למה שאנחנו מכירים כיום כ-8200. לאורך עשרות שנים שיטות העבודה כמעט שלא השתנו: מישהו מזהה מידע חשוב, מפענח ומסכם את המידע וממשיך הלאה לסיפור הבא. כשהגיע עידן הסלולר, האינטרנט והרשתות החברתיות, כמות המידע התפוצצה. ב-8200 הגדילו שוב ושוב את מצבת כוח האדם, אבל היה ברור שאין שום סיכוי להגיע לכל פריט מידע ולפענח אותו בשיטות הרגילות.
סא"ל ג' מדבר על "הפער" שזיהו ביחידה, בין הרצון לסגור הרמטית כל פריט מידע שמגיע לבין מגבלות היכולת האנושית. הפתרון הלך והתפתח: כוח המחשוב לעיבוד הנתונים הולך וגדל, אלגוריתמים של בינה מלאכותית שפעם היו תיאורטיים הפכו לאפשריים. מה שעושים בגוגל ובאמזון – איסוף כמויות נתונים עצומות כדי לחזות את התנהגות הלקוחות - אפשרי גם כשהלקוח הוא האויב שלך. בהבדל אחד: לאמזון מספיקה הסתברות סטטיסטית של 80% כדי לעשות עסקים לא רעים. צה"ל לא יכול לסמוך על הסטטיסטיקה, הוא צריך וודאות של 100%.
כך נולדה התפיסה של צוותי אדם-מכונה. המכונה היא הבינה המלאכותית, שמפתיעה בכל פעם מחדש ביכולת לזהות אירועים ואפילו לחזות אירועים לפני שהתרחשו. האדם הם אנשי ונשות המקצוע, שמשתמשים במידע ומשלימים את התהליך המודיעיני. שום תקיפה לא תצא לדרך רק כי הבינה המלאכותית אמרה. "רמת הסמך", כמו שמכנים זאת כאן, צריכה להיות מוחלטת.
"בעבר, העומס של המידע היה עצום ורק בעבודת נמלים אפשר היה להפיק ממנו תובנה מבצעית", מסביר ג'. "כיום אנחנו מצליחים לשפר את מדדי הביצועים במקומות רבים בעשרות אחוזים. הדרך לעשות את זה היא באמצעות שימוש בכלים ובטכנולוגיות חדשניות: יכולות מיפוי מדויק, תמלול ותרגום אוטומטיות, מערכות המלצה, עיבוד מאגרים אוטומטי ועוד. אבל ביכולות אלו אנחנו צריכים רמת סמך גבוהה מאוד, אצלנו אין מקום לספק".
טכנולוגיות האיסוף עברו מהפך גם הן בשנים האחרונות. טכנולוגיות זיהוי שפה טבעית (NLP) מחליפות את הצורך לקרוא כל פיסת מידע. טכנולוגיות המרת דיבור לטקסט מחליפות את הצורך להקשיב לכל שידור או שיחה או לצפות בכל סרטון וידאו. טכנולוגיות תרגום מתקדמות מחליפות את הצורך באנשים שבקיאים בערבית, פרסית או כל שפה אחרת. משפך הנתונים הזה מסתיים בטקסט מעובד בעברית.
גם ההיכרות האינטימית שהייתה לאנשי המודיעין עם מושאי המעקב שלהם משתנה. כשיש כל כך הרבה אנשים חורשי רע, הטכנולוגיה יכולה לסייע באמצעות זיהוי קול של אדם מסוים שמקיים שיחה וגם לעקוב אחר כל השיחות שלו כשרוצים. באמצעות זיהוי סנטימנט, הטכנולוגיה אפילו תצליח לזהות מתי הוא רגוע ומתי הוא במתח. מעקב אחרי התקשורת הארגונית והתקשורת ברשתות החברתיות מאפשרת למפות את ההיררכיה הארגונית ולהבין את חשיבותו של כל אדם בארגון. טכנולוגיות ראיית מחשב מאפשרות לזהות אנשים, כלי רכב, כלי נשק וטקסט שמופיע בתמונה. הטכנולוגיה גם מתעדת תנועות, כניסות לרשת או יציאות ממנה, מחוות. כל אחד מהנתונים האלה מכונה "חתימה דיגיטלית".
היקף מערך הבינה המלאכותית ב-8200 מזכיר את זה של השב"כ, כפי שנחשף לאחרונה ב-ynet. כמו שם, גם כאן, כמויות אדירות של חתימות דיגיטליות זורמות ונאגרות, והבינה המלאכותית מחפשת את התבניות שיכולות להעיד על כוונות לבצע אירוע עוין. המידע הזה משנה מקצה לקצה את דרך העבודה של אנשי המודיעין. המאזין או האלחוטן, למשל, הפך למומחה שפה עם התמחות בעגה של הקבוצה שהוא עוקב אחריה, והוא גם מאמן את הבינה המלאכותית להכיר את העגה הזו. הקב"ר (קצין בינה רשתית), מי שמכיר את הצורך המבצעי, מניע עכשיו מערכות רחבות הרבה יותר כדי לספק את המודיעין הנדרש.
שיטת העבודה החדשה יוצרת גם תפקידים חדשים כמו למשל החק"מ (חוקר המידע), שהוא מומחה למדע הנתונים: הוא עובד עם הביג-דאטה, שולט בניתוח רשתות חברתיות ותמונות מצב ומנגיש את התובנות בהצגה גרפית ברורה. הוקמו גם מדורי דאטה עם אנליסטים שמפיקים מידע מעובד וממוקד מתוך אוקיינוס הנתונים הכללי. "אנחנו לא מחליפים את האנשים באלגוריתמים, אלא מסדרים מחדש את בעלי התפקידים שלנו בהתאם לטכנולוגיה", כותבים מחברי המאמר.
סא"ל ג' מדבר על בינה מלאכותית בהתלהבות, מדלג בקלילות בין מונחים מעולמות מדע הנתונים והתכנון האסטרטגי. ממש כמו כל מנהל בכיר בחברות שעושות בינה מלאכותית לעולמות הסחר המקוון, הרפואה או הביטוח. לפעמים צריך להתאמץ לזכור שמאחורי המונחים הללו נמצא מידע שצה"ל אוסף על כל מי שמוגדר אויב, שהבינה המלאכותית לומדת לזהות אלימות, ושהתוצאה של כל אלה היא פעולות שבהן יינצלו חיים של אנשים, אבל גם ייהרגו אנשים.
"היכולת שלנו להכשיר ולאמן חיילות וחיילים למקצועות השונים בטכנולוגיות המידע, לצד השותפות המבצעית העמוקה עם המפקדות להפעלת כוח - אוגדות, פיקודים, זרועות ומטכ״ל - מאפשרת לנו להבין לעומק את הצורך המבצעי ומאפשרת לצה״ל להגיע לעליונות מודיעינית ומבצעית", אומר ג'. "מדובר בחזון ארוך טווח ודרמטי, אנחנו כבר רואים פירות פורצי דרך, ועדיין עבודה רבה לפנינו. הן בהטמעה והן בהמשך פיתוח טכנולוגיות שגם בעולם עדיין לא פתורות״.
שילוב המודיעין במפקדות הצה"ליות הוא מרכיב מרכזי במה שמכנים ביחידה "תפיסת ההפעלה". מדובר ביכולת לשלוף את אוסף החתימות הדיגיטליות הנכונות שייתנו את המודיעין המדויק והמהיר ביותר ל"לקוח" של היחידה - הכוח הצבאי שעומד לצאת לפעולה. לעיתים יהיה זה הקמ"ן, קצין המודיעין של אותה יחידה, ולעיתים איש של 8200 עצמה, שמוצב ביחידה ושולף את המידע המותאם לצורך המבצעי. צורך כזה היה שולח פעם חוקר מודיעין לשבועות, אולי חודשים של מחקר. היום זה אורך שניות.
עם כל ההתלהבות, ויש התלהבות, מטכנולוגיות האיסוף המשוכללות, השינוי המהותי, המהפכה בעבודת המודיעין, מתרחש כאן, בהפקת התובנות מהמידע. למידת מכונה היא המנוע של העולם החדש, והיא מספקת יכולות שפשוט לא היו לבני אדם לפני כן: היכולות לעבד כמויות מידע עצומות כדי לדוג אירועים, לזהות תבניות ולהפיק תובנות. רק שבעולמות המודיעין הצבאי, התובנות האלה הופכות ליתרון אסטרטגי חסר תקדים.
ב-8200 מגלים שהמכונה מלמדת אותם דברים שאפילו לא ידעו לשאול לפני כן. למשל, כשמאמנים את המערכת לסווג אירועים לפי קבוצות, הידע ההולך ומצטבר במהירות גורם להצפת מידע חדש על קשרים בין אירועים, שאנליסט לא היה יודע עליהם. כך למשל יש תופעות שמזהות כוננות בצד השני, יש תופעות שמתריעות על הברחות נשק או על התארגנות לאירוע טרור, ואפשר גם לקחת אירוע שכבר קרה בעבר ולאמן את המערכת בזיהוי כל החתימות הדיגיטליות שהובילו אליו, כך שבפעם הבאה היא תדע להתריע עליו.
והנה הדמיון למערכות של גוגל או פייסבוק: בני אדם חסרי אונים מול היכולת של אלגוריתם לנתח את התנהגותם. בעידן המידע כולנו מפזרים חתימות דיגיטליות בכל אשר נלך, ובהרבה מקרים אנחנו יוצרים מידע רב ערך למי שעוקב אחרינו בלי לדעת שעשינו זאת. כמו שלמשתמש פייסבוק אין סיכוי בהתמודדות מול האלגוריתם של צוקרברג, כך לגורמים העוינים אין סיכוי מול האלגוריתם של 8200. ההבדל הוא במה שג' מכנה "רמת הסמך" – באדם שמטפל בסגירת האירוע ומוודא שהמחשב לא החמיץ דבר.
שירות ב-8200 הוא כבר שנים יעד מועדף עבור רבים מהמתגייסים לצה"ל, ובשל הסלקטיביות הגבוהה רק מעטים מהם מתקבלים. לרוב, עתידם של המשרתים ב-8200 בתחומי ההיי-טק מובטח. ג' מפנה את תשומת הלב להיבט אחר של המשימות החדשות ב-8200: "אנחנו למעשה מכשירים את הדורות הבאים של מומחי מדע הנתונים של מדינת ישראל. יש לכך השלכות משמעותיות ליכולת של ישראל להיות מדינה מובילה בעולם מדע הנתונים והבינה המלאכותית".
ב-8200 יצרו למעשה מסלול הכשרה לתחומי הבינה המלאכותית שמעניק לצעירים שהתקבלו ליחידה ללא ידע קודם הכשרה מלאה וניסיון מעשי, כך שבסופו של דבר הם משתחררים כאנשי מקצוע מובילים. בתחרות מול העולם על פיתוח טכנולוגיות הבינה המלאכותית מדינת ישראל זקוקה להרבה אנשי מקצוע, ובמיוחד כאלה שיכולים להוביל פרויקטים שאפתניים קדימה. יכול להיות שפה תרומתה הסגולית של 8200, שמכשירה את מומחי הבינה המלאכותית על מערכות צבאיות אבל משחררת אותם כשהם בשלים לכבוש את שוק המערכות האזרחיות.
