אייב פלד אוהב להיזכר בשנים שעשה ב־IBM בארה"ב, שם שימש סגן נשיא של חטיבת המחקר לתוכנה ולמערכות ואחראי למחקר ופיתוח. פעם הוא סיפר לי על רובוט שהובא למשרדו על ידי אנשי הפיתוח כדי להדגים את יכולותיו: הרובוט הלך אחריו מהמשרד לחדר הישיבות, אחר כך מחדר הישיבות למטבחון, ואז נתקל בפח אשפה גדול ונעצר. "אם הרובוט לא מבדיל ביני לבין פח אשפה, הוא עוד לא בשל לשוק", אמר פלד וחיסל את הפרויקט.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
בפגישה הנוכחית הוא נזכר בניסיונות הראשונים לפיתוח בינה מלאכותית ב־IBM, שכללו בין השאר את פרויקט Deep Blue, שניצח את אלוף העולם בשחמט, ופרויקט נוסף של בינה מלאכותית שהוכתרה לאלופת העולם בשש־בש. פלד הזמין את צוות הפיתוח לארוחת צהריים כדי לחגוג את האירוע, ואז הציע לנסות לשחק מול המערכת.
"אמרתי להם שגם בצבא וגם בטכניון, מה שעשיתי היה לשחק שש־בש. ואז אני משחק מול המערכת ומנצח. הם נבוכים ואני אומר קחו עוד צ'אנס – ובמשחק שני אני מנצח שוב. הם אמרו שהם חייבים לבדוק את התוכנה, ואחרי כמה שעות חזרו אליי: 'אייב, אל תיקח את זה אישי, אבל מתברר שלא אימנו את המערכת לנצח שחקנים גרועים".
6 צפייה בגלריה
גם אחרי כל התפקידים הבכירים שמילא והפרויקטים שיזם והוביל, נותר מהנדס חשמל ואלקטרוניקה ביסודו. אייב פלד
(צילום: Karena Dixon)
לסיפורים האלה יש פואנטה: גם אחרי כל התפקידים הבכירים שמילא והפרויקטים שיזם והוביל, פלד נותר ביסודו מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, שמסתכל על מערכת ומבין את המגבלות שלה.
אנחנו נפגשים במשרדים החדשים של חברת ההייטק סינמדיה (Synamedia) בירושלים, שפלד הוא היו"ר שלה. פלד, שמתגורר בשנים האחרונות בוושינגטון, מגיע לביקור ראשון מאז הקורונה. במסלול שעשה מאז הלימודים בטכניון הוא עבר בכמה תחנות חיים מעניינות: שימש בתפקידים בכירים ב־IBM, אלרון, NDS וסיסקו, ופגש באנשים שמניעים את עולמות הטכנולוגיה והתקשורת.
היום, בגיל 76, ההייטקיסט הוותיק נמצא בעיצומו של מהלך להחזיר את סינמדיה למקום שבו הייתה NDS בשוק העולמי. חוץ מזה הוא יו"ר של Teamviewer הגרמנית, וגם של חברת הסטארט־אפ הישראלית Armo. הוא גם יועץ לסטארט־אפ הגנת הסייבר לארגונים גדולים BlueVoyant, אבל מודה שהפרויקט המרכזי בחייו עכשיו הוא הנכד בין השש וחצי.
אברהם (אייב) פלד נולד ברומניה וב־1958 עלה עם המשפחה. ילדות בנהריה, שירות צבאי כקצין קשר, לימודים בטכניון לתואר ראשון ושני בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, ודוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. ואז IBM מציעה לו הצעה שאי־אפשר לסרב לה, והוא נשאר בארה"ב קרוב ל־20 שנה, ומגיע לתפקיד סגן נשיא של חטיבת המחקר לתוכנה.
ב־1993 הוא חוזר לישראל אחרי שעוזיה גליל, מנכ"ל אלרון המיתולוגית, משכנע אותו לקבל את תפקיד סגן הנשיא הבכיר לפיתוח עסקי. אבל שנתיים לאחר מכן מגיעה הצעה שגם לה אי־אפשר לסרב, מאיש העסקים והתקשורת הבינלאומית רופרט מרדוק, לשמש מנכ"ל חברת ניוז דיגיטל סיסטמז (NDS), שאך זה הוקמה על בסיס טכנולוגיות ההצפנה של פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן, כששוק היעד הן כל חברות הטלוויזיה בכבלים ובלוויין שסבלו מהרשתות הפירטיות.
ב־1993 פלד עובר ללונדון, ומשם הוא מנהל את פעילות NDS בעולם, שהגיעה בשיאה לאלפי עובדים והנפקה בנאסד"ק לפי שווי של מיליארד דולר. פלד מתואר בתקשורת כ"ישראלי המקורב ביותר למרדוק". אחר כך התחילה סדרה של תהפוכות: ב־2009 קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה רכשה ביחד עם מרדוק את השליטה ב־NDS תמורת 3.7 מיליארד דולר והוציאה אותה מהבורסה. ב־2012 רכשה ענקית הטכנולוגיה האמריקאית סיסקו את NDS מידי שני הבעלים תמורת 5 מיליארד דולר, מה שהפך לאקזיט הישראלי הגדול ביותר עד אז.
פלד, שהיה יו"ר NDS, מונה לסגן נשיא בכיר ואסטרטג ראשי של קבוצת הווידיאו בסיסקו. ב־2018 החברה החליטה להיפטר מ־NDS ומכרה אותה בחזרה לפרמירה תמורת מיליארד דולר בלבד. פלד, שעזב את סיסקו הרבה לפני כן, נקרא לחזור לחברה, ששינתה את שמה לסינמדיה, ולהוביל אותה לדרך חדשה.
חברת NDS הייתה גורם מרכזי בתעשיית הטלוויזיה הרב־ערוצית. היו לה מאות לקוחות עם מאות מיליוני משתמשים בעולם. NDS ידעה תמיד לפנטז על הטלוויזיה של העתיד, ואחר כך לצקת תוכן שהפך את הרעיונות האלה למקורות הכנסה ללקוחות. כך למשל היא פיתחה טכנולוגיה לשידורים דיגיטליים, וגם הובילה את מגמת שידורי הטלוויזיה בתשלום (PayTV). בהמשך פיתחה גם טכנולוגיה של ממירים דיגיטליים מקליטים, ששינו לתמיד את אופן הצריכה של הטלוויזיה הליניארית, ונכנסה לתחומים נוספים כמו טלוויזיה אינטראקטיבית.
סיסקו רכשה את NDS בעיתוי אומלל. זו הייתה תקופה שבה השוק התחיל להשתנות, הטלוויזיה בסטרימינג באה לעולם ואנשים רצו פחות כבלים ויותר נטפליקס. הכנסות NDS היו במסלול צניחה והחברה ספגה גלי פיטורים במרכז הפיתוח בירושלים. מגע הקסם של אייב פלד הועם, ושנה וחצי אחרי שהצטרף לסיסקו החליט לפרוש. אבל כשסיסקו החליטה להיפטר מהחברה הסוררת, הוא היה שם כדי להוביל אותה מחדש.
מה אתה יודע שאנשים בתעשייה לא יודעים? הרי ב־2018 העתיד של NDS נראה מאחוריה.
"אנשים שאלו אותי – 'למה קניתם את זה חזרה? ה־PayTV מת, נעלם. אי־אפשר להחזיר גופה לחיים'. אמרתי להם - אני מבין את כל זה, אבל יש לי תזה".
התזה הייתה פשוטה: זה לא שאנשים מפסיקים לצפות בטלוויזיה, הדרך שבה השידורים מגיעים אליהם משתנה. ומכיוון שחברות הכבלים והלוויין מעוניינות לשרוד, הן יצטרכו טכנולוגיה חדשה להפצת השידורים שלהן, קרי תשתיות אינטרנט וענן. ויותר מזה – תשתית האינטרנט מקלה על חברות כבלים פירטיות בעולם לגזול נתח הכנסות משמעותי מהחברות הכבלים והלוויין, והן יזדקקו לכלים חדשים כדי להתמודד עם התופעה. וזה כבר הלחם והחמאה של סינמדיה.
שלוש שנים לאחר מכן פלד משוכנע שהתזה מוכיחה את עצמה. החברה גייסה מומחי סייבר כדי לפתח מערך הגנה חדש על שידורים בכבלים. היא מתאימה את עצמה לעולמות בהם השידורים מגיעים דרך תשתית האינטרנט ולא הכבלים המסורתיים, ויש לה גם ג'וקר חדש: טכנולוגיה שמאפשרת לחברות הכבלים לשלוח פרסומות מטורגטות לטלוויזיה שלנו, ממש כמו הפרסומות של גוגל באינטרנט.
כולם רוצים היום פרסומות מטורגטות בטלוויזיה, גם גוגל, גם אפל. למה דווקא אתם תצליחו?
"כן, אבל הם לא מבינים בזה. קשה מאוד לנחש מי המשתמש הצופה עכשיו בטלוויזיה. גוגל למשל מטרגטת לא נכון. אני צופה עם הנכד שלי ביוטיוב לילדים, והוא מקבל מודעות למלונות טיים שרינג עם רף כניסה של 250 אלף דולר. בזמנו אכלתי צהריים עם בכיר בקבוצת הפרסום Group M, ואמרתי לו שהגיע הזמן לפרסומות מטורגטות, והוא ענה לי שאני לא מבין בפרסום. עכשיו המנכ"ל הנוכחי אמר לי שהם חושבים אחרת, שגוגל עושה פרסום גרוע בטלוויזיה, אבל יש לה הרבה דטה ושלחברת הפרסום יש אפקטיביות אבל אין דטה. אמרתי לו: 'לנו יש את הדטה'".
בעולם שבו אנשים צורכים את הערוצים שלהם ישירות מנטפליקס או מדיסני, אולי כבר לא צריכים חברות כבלים וגם לא אתכם?
"אני מנוי בארה"ב על 18 שירותי סטרימינג. אני לא רוצה להגיד כמה אני מוציא על זה לחודש כי זה לא נעים. העובדה היא שיש פיזור ענק והמשתמשים לא יכולים לשלם על הכל. זו תופעה של תקופת מעבר, אבל ה־bundle יחזור גם, כי זה יהיה יותר כלכלי לשלם לספק אחד עבור ערוצים שונים, וגם כי זה יאפשר לעשות חיפוש משולב".
תאר לי את העתיד, איך אני אצפה במה שמעניין אותי בעוד חמש שנים?
"היה ב־SNL מערכון על מישהו שרוצה לראות משהו בנטפליקס והוא מחפש ומחפש – עד שמגיע לסוף ולא מוצא כלום ואז אומרים לו – זה לא הסוף – בזמן שחיפשת נטפליקס הוסיפו עוד 100 סדרות חדשות. אני למדתי את השיטה הישנה כשעבדתי באימפריה של מרדוק. פיטר צ'רנין שניהל את פוקס אמר לי: 'אתה יודע אייב, לא צריך לעשות סרטים יקרים, צריך שעלות ההפקה ועלות השיווק של סרט יהיו שוות'. כלומר, שהשיווק קובע מה אתה תראה. אז ישלמו לחברת הכבלים כדי להבליט כמה סרטים ומעבר לזה יהיה זנב ארוך של ערוצי תוכן מקומי וחדשות וערוץ סטרימינג אחד או שניים. והכל יהיה עם חיפוש משולב שאנחנו מציעים, כולל המלצות במה כדאי לצפות על בסיס ביקורות בתקשורת המקומית. אנחנו פועלים רק שנתיים וחצי ויש הרבה דברים שעדיין בפיתוח, אבל הדברים שאנחנו מספקים כבר היום מראים את ההתקדמות שלנו".
אייב פלד הוא איש שיחה, שופע סיפורים ולא מנסה להסתיר את חיבתו לחיים הטובים. הכנסותיו לאורך השנים איפשרו לו בית בחיפה, דירה בלונדון, שני בתים בארה"ב, מכונית מפוארת ושכר שהגיע ב־NDS ל־1.8 מיליון דולר בשנה, לא כולל בונוסים. אבל הוא מקפיד שלא להגדיר את עצמו כעשיר.
הנה סיפור: "כשהגעתי לישיבת ההנהלה הראשונה של ניוז קורפ, אמר לי פיטר צ'רנין: 'אתה בטח איש הטכנולוגיה'. שאלתי אותו איך הוא יודע, אז הוא ענה: 'אתה זה עם החליפה הזולה'. אז מאז יש לי חליפה יותר יקרה, אני גם יכול להרשות לעצמי. תמיד שואלים אותי מהי המסעדה האהובה עליי. אז אני לא בא לארץ בלי לאכול במסעדה הרומנית מאמאיה בתל־אביב, אבל מצד שני אכלתי במסעדות של 3 כוכבי מישליין".
מבין כל החברות שעבדת בהן – יבמ, אלרון, ניוז קורפ, סיסקו - איפה הכי הרגשת בבית?
"בתקופה שהגעתי ל־IBM, זה היה מקום של יצירה, עוד לפני שהיה עמק הסיליקון. הרגשתי מאוד בבית".
ואז עברת לאלרון.
"באתי לעוזיה גליל, שנפטר לאחרונה. הוא השאיר עליי רושם מאוד גדול, והקמנו את מערך האינטרנט הראשון בארץ ב־1993. הלכתי עם בוז'י הרצוג, שהיה עורך הדין שלנו, לבקש רישיון ממנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה וקס. הוא אמר לי: "תביא לי מכתב מהנהלת האינטרנט שמותר לחבר גופים מסחריים". אחר כך בוז'י שואל אותי: 'אנחנו יכולים להביא מכתב כזה?' אז אני אומר לו: 'בוז'י, יותר מסובך להסביר לווקס שאין הנהלה לאינטרנט מאשר להביא מכתב'. היכרתי את אלן ווייס שניהל את שדרת האינטרנט האמריקאית, וביקשתי ממנו מכתב. הוא נתן את הרישיון והקמנו רשת אינטרנט לעסקים".
אתה באמת היית הישראלי המקורב ביותר לרופרט מרדוק? כמה קרוב ישבת אליו?
"מרדוק היה במסדרון נפרד מאחור. אני בכלל הייתי במשרד בלונדון, אבל הוא אמר לי: 'אתה צריך להיכנס למשרד בניו־יורק'. אז לקחתי משרד בבניין של ניוז קורפ במסדרון שמעבר לפינה, ועדיין הוא אמר לי – 'אני אף פעם לא רואה אותך'. עניתי לו – 'זה בגלל שאתה אף פעם לא פה'".
אם היית עכשיו סטארטאפיסט צעיר, באיזה תחום היית בוחר לפעול?
"יש שני תחומים שבאמת יקדמו את העולם. האחד, שלמדנו אותו בזמן הקורונה, הוא פיתוח תרופות וחיסונים ושילוב מדעי המחשב עם ביוטכנולוגיה. השני הוא הסייבר, שזה מלחמת מוחות. אם לא ננצח את הרעים זה יחזיר אותנו הרבה שנים אחורה".
בני גילך כנראה ברובם נהנים מהפנסיה. מהן התוכניות שלך לעתיד?
"אבי יצא לפנסיה שלוש פעמים, המשיך לעבוד כרוקח אחראי עד גיל 86, וחי בשיבה טובה עד גיל 95. כל עוד אני מוצא עניין ומספיק לבלות עם הנכד, אמשיך ליהנות משני העולמות".
