רובנו לא ערים לזה, אבל מאחורי הקלעים של צריכת המדיה שלנו - טלוויזיה, קולנוע, מוזיקה ואפילו גיימינג - פועל מערך שלם ומורכב של שירותים טכנולוגיים: החל מאוצרות וקטלוג של תכנים, דרך קידוד והזרמה באופן שמתאים למסכים ולתשתיות הרשת שלנו, ועד לנושאים כמו חיובים חודשיים, ניהול מנויים ורשיונות שידור. כשאנחנו צופים בנטפליקס, בסלקום TV או בטלוויזיה של פרטנר; מאזינים לספוטיפיי או משחקים באקסבוקס; ובימי פרה-קורונה גם הולכים לקולנוע - אנחנו פוגשים, ברוב המקרים, את חטיבת המדיה של אמדוקס.
"אנחנו האחראים לספק את התוכן כך שיעמוד בכל הסטנדרטים של התעשייה", מספרת דארסי אנטונליס, מנהלת חטיבת המדיה של אמדוקס. "בסופו של דבר התוכן שמצוי בשירות הדיגיטלי שלך, מקורו במתקנים שלנו". חטיבת המדיה של אמדוקס היא כר צומח בשנים האחרונות: לאחר רכישת חברות כמו Vindicia ו-Vubiquity, נוצר מערך שלם של פתרונות, שחולש על כל זירת מדיה שאפשר לחשוב עליה.
אנטונליס שימשה בעברה במשך 15 שנים כ-CTO של אולפני וורנר ברדרס, ובשנת 2014 הצטרפה ל-Vubiquity כמנכ"לית. לפני שנתיים, החברה נרכשה על ידי אמדוקס, ומאז אנטונליס מנהלת את החטיבה כולה. "הסקטורים של מדיה וטכנולוגיה תמיד החמיאו זה לזה", היא אומרת, "אני מרגישה מאוד נוח בתווך הזה שבין יצירתיות לטכנולוגיה, מכיוון שאנחנו רואים את הערך המוסף של החיבור הזה".
איפה פוגשים אתכם הצרכנים הישראלים?
"אנחנו תומכים בשירותים כמו סלקום ופרטנר, מספקים תכני פרימיום לשירותים הדיגיטליים האלה. אנחנו עובדים גם עם מספר מפיקים מקומיים בשוק הישראלי. אנחנו תומכים גם בהפקות אינדי מקומיות וגם בתכנים גלובליים, זכיונות פופולריים ותכנים עטורי פרסים. ישראל היא שוק נהדר, יש בה בערך 1.2-2 מיליון משקי בית משלמים. זה שוק מאוד מוכוון טכנולוגיה".
ואז הגיעה הקורונה. המשבר העולמי הצמיד אותנו מצד אחד למסכים הביתיים, אבל מנגד סגר לחלוטין את אולמות הקולנוע וגם עצר הפקות טלוויזיוניות. "כבר כמה חודשים שהקורונה סגרה הפקות - גם של אולפנים גדולים וגם הפקות טלוויזיה", אומרת אנטונליס, "למזלנו, בשבועות האחרונים בשווקים מגוונים כולל בארה"ב ובשוק הישראלי, הפקות התחילו לאט לאט לחזור לעבודה, תחת הנחיות מוקפדות".
איך נראית הפקה כזו בעידן הקורונה?
"הנחיות העבודה נוצרות בשיתוף עם הקהילה הרפואית. זה אומר שהפקות מתנהלות בקפסולות. למשל - הבמאי ומנהל הצילום יחד עם השחקנים הספציפיים - מוחזקים יחד כקפסולה אחת, והם נמצאים בנפרד מצוותי העריכה וההפקה. כולם נבדקים באופן יומיומי, כשהמטרה היא למזער את האפשרות של חשיפה לנגיף".
מתי נחזור לאולמות הקולנוע?
"כולם לחוצים לחזור לאולמות הקולנוע ומצפים לזה, מכיוון שקולנוע הוא פלטפורמה שמייצרת ערך פרימיום עבור הצופים שמתגעגעים לחווייה. תיאטראות הם פלטפורמה מרכזית גם של פרסום ושיווק התכנים, אנחנו מלאי תקווה שהדבר הזה יחזור לפעילות בקרוב".
עד שנחזור לאולמות עם דלי של פופקורן מבלי לחשוש מהנגיף, מתעוררת מגמה של שחרור תכנים בפלטפורמות דיגיטליות. שירות דיסני+ עשה את זה עם "מולאן" לפני מפר חודשים, בהשקה שזכתה לביקורות מעורבות - בין היתר בגלל המחיר שדרשה עבור הסרט - 30 דולר לרכישת עותק דיגיטלי. "שחרורים בדיגיטל יתפסו יותר ויותר מקום", אומרת אנטונליס, "אנחנו מצפים שבעלי התוכן ימשיכו לראות את שירותי הדיגיטל כפלטפורמה רלוונטית. בדיגיטל, בונים את 'הזנב הארוך' של הרווחים, בניגוד לקולנוע. הרווחים מגיעים לאורך זמן".
עוד קורבן של הקורונה - לפחות באופן חלקי, הוא שירות הסטרימינג "קוויבי" שנאלץ לסגור את הדלת כעבור חצי שנת פעילות בלבד. הסטארט-אפ המבטיח ביקש להכנס לנישה ייחודית ולייצר תכני פרימיום לצפייה במכשירים ניידים, והושק בדיוק כשהעולם נסגר בבתים ועבר לצפייה במסכים ביתיים. "אנחנו סיפקנו שירותי אונבורדינג למותג קוויבי עבור ספקית הטלפוניה AT&T", משתפת אנטונליס. "זה מאוד מצער שהשירות שקע ולא הצליח כמו שקיווינו", היא אומרת, ונמנעת מלהציע תובנות נוספות לגבי הכישלון של החברה.
מבחינתה, העתיד של צריכת תכנים משלב את העולם הפיזי והדיגיטלי. "עבור ספקי התוכן, אנחנו שואפים להציע פתרונות מתקדמים שיאפשרו לצרכנים לעבור בקלות ובלי חיכוכים בין מסכים, בין הטלפון למסך הביתי למשל, באופן בלתי מורגש. אנחנו מתמקדים גם בנושא של ניהול מנויים. לכל משתמש היום יש כמה שירותים שהוא מנוי עליהם, ואנחנו רואים את זה כמו מעגל חיים. איך מנהלים את זה בצורה נכונה? איך דואגים שתראי בכל חודש בדיוק על מה את משלמת, ואיך אנחנו מספקים לך את האפשרות לקבל כל הזמן הצעות רלוונטיות ולגלות שירותים חדשים, כך שהחוויה שלך תהיה טובה ויעילה יותר".
