תעשיית משחקי הווידיאו נכנסה בעשור האחרון עמוק לתוך תרבות המיינסטרים. הדור הראשון שגדל עם משחקים מיומו הראשון הגיע לבגרות, משחקי מובייל פתחו את עיניהם של מי שמעולם לא שיחקו במחשב ובקונסולה, והכסף הגדול שהתעשייה גורפת מעורר גם את סקרנותם של אנשי עסקים.
כך נראית קונסולת האקס-בוקס הבאה
כבר עכשיו ברור כי בשנת 2020, שתחל בעוד מספר שבועות, תעשיית הגיימינג תנסה להגיע לשיאים חדשים. כמה מהשחקניות הבולטות שלה נמצאות ממש על קו הזינוק אליו התכוננו במשך שנים רבות; אחרות מביטות מהצד ותוהות האם כבר הגיע הזמן לנעול את נעלי הריצה. ויש גם את גוגל הענקית, שטובלת לראשונה את רגליה במים הקרים ולא ברור לאן מועדות פניה.
תאימות ל-8K
חלק משמעותי מאוד מתעשיית הגיימינג כיום הן קונסולות המשחק - המכונות הייעודיות שנמצאות במאות מיליוני בתים ברחבי העולם. מאז 2001, התחרות העיקרית בתחום היא בין שלוש חברות בלבד: סוני, עם מותג פלייסטיישן; מיקרוסופט, לה יש את אקס-בוקס; ונינטנדו, שהשיקה מגוון קונסולות בשנים האלה, כשהבולטות ביותר הן Wii וסוויץ'.
ב-2020, לפחות שתיים מבין השלוש עומדות להשיק מוצרי דגל חדשים. אלו הן סוני, שתשיק את פלייסטיישן 5, ומיקרוסופט, עם ה-Xbox הבאה, שבסוף השבוע נחשף שמה הרשמי: Xbox Series X ("אקס-בוקס סדרה אקס"). ונינטנדו? היא אולי תשיק סוויץ' חדשה - שמועות על האפשרות הזו מופיעות לעיתים תכופות בעיתונות הטכנולוגית והכלכלית, בייחוד ביפן - אבל לא ברור מתי.
על-פי המידע שפורסם עד כה על פלייסטיישן ואקס-בוקס הבאות הן תהיינה מכונות משחקים דומות למדי מבחינת כוח עיבוד וחידושים טכניים - המשך של מגמה שהחלה בדור הנוכחי. אקס-בוקס 360 ופלייסטיישן 3, שחלשו על השוק מ-2006 עד 2013, היו שונות ביניהן בצורה מהותית, מה שהקשה על מפתחים להתאים את משחקיהם לשתי הקונסולות. אבל כאשר פלייסטיישן 4 ואקס-בוקס וואן הושקו, הן היו דומות הרבה יותר אחת לשנייה וכן למחשבי גיימינג. המגמה הזו ממשיכה גם הפעם.
כך, גם סוני וגם מיקרוסופט שמו להן למטרה להפוך את חוויית המשחק למהירה הרבה יותר, עם שטח אחסון ותשתית שמיועדים לקיצור דרסטי של זמני טעינה. בנוסף, הן סוני והן מיקרוסופט מתכוננות לעידן מסכי 8K, ושתיהן גם מדברות על הרצת משחקים בקצב רענון של 120 תמונות לשנייה (לא במקביל). יכולת טכנית נוספת עליה שתי החברות מדברות היא "מעקב קרניים" - טכנולוגיה שמאפשרת לספק אפקטים מציאותיים יותר של תאורה וצליל.
מה זה אומר עבור רוכשי המכונות האלה? אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, פלייסטיישן ואקס-בוקס הבאות תהיינה דומות, לפחות כמו אלה הנוכחיות, וההבדלים המשמעותיים ביניהן יתמקו בתחום התכנים, כלומר כותרי המשחק. לסוני יש אומנם כיום היצע כותרים בלעדיים משמעותי גדול יותר מאשר למיקרוסופט, אך יצרנית האקס-בוקס ביצעה בשנה וחצי האחרונות מספר רכישות מפתח, שקיבצו סביבה אולפני משחק מוערכים.
חלום שלא מתגשם
הנקודה בה כן יש למיקרוסופט כיום יתרון, על הנייר, היא דריסת הרגל שלה בתחום הגיימינג בענן. בשנה האחרונה היא מבצעת ניסויים אינטנסיביים בפרוייקט xCloud שלה, שמטרתו כפולה: הראשונה - לאפשר לשחקני אקס-בוקס להזרים את ספריית המשחקים שלהם מהקונסולה בבית למסך מרוחק דרך האינטרנט (בפלייסטיישן זה כבר קיים); השנייה - להריץ משחקים ישירות מהענן על כל מכשיר שמחובר לאינטרנט. עם השקת האקס-בוקס הבאה, אפשר להניח, כי לפחות חלק מהשירות הזה יהפוך מניסוי למוצר אמיתי.
השקה שכזו תפתח חזית בין מיקרוסופט לבין אחת היריבות הגדולות שלה בעולם התוכנה ושירותי האינטרנט: גוגל. זו השיקה לפני מספר שבועות את שירות סטאדיה שלה, שמתיימר לעשות בדיוק את זה: להזרים משחקים מהענן של גוגל ישירות לטאבלטים, לטלפונים ולטלוויזיות. צריך לומר שמדובר בחלום ישן של תעשיית הגיימינג. חברות רבות ניסו אותו כבר לאורך השנים וכשלו בזו אחר זו.
גוגל מציגה את שירות סטאדיה
צוות סטאדיה של גוגל כולל לא מעט אנשים מנוסים ומוכרים בתעשיית הגיימינג, שבוודאי הכירו את ההיסטוריה של שירותי הענן כאשר החליטו על השקת השירות - ועדיין הצליחו ליפול בחלק ממלכודות העבר. עד כה, כחודש לאחר שיצא השירות לדרך, איכות השידור שהובטחה אינה האיכות שהמשתמשים מקבלים; השלט הייחודי שהיה אמור להתחבר לרשת האינטרנט בחיבור משלו כדי לקצר את זמן התגובה, לא מתחבר עדיין, וגם עובד רק עם מכשיר כרומקאסט. ובנוסף, ספריית המשחקים דלה מאוד.
ב-2020 תכננה גוגל זינוק במכירות סטאדיה, אבל כדי שזה יקרה היא תצטרך לתקן לא מעט מבעיות ההשקה, שכבר הספיקו לפגוע קשות בתדמית של השירות הזה. לגוגל יש היסטוריה מפוארת של סגירת מיזמים שהיא לא מצליחה להרים, אך הפוטנציאל הכספי שטמון בגיימינג גבוה מספיק כדי להבטיח שהיא תשקיע את מירב המאמצים כדי שהוא כן יצליח.
ההפתעה של Valve
עוד תחום שנמצא בלימבו - עם פוטנציאל גבוה אך מימוש לוקה בחסר כיום - הוא המציאות המדומה. בשנים האחרונות אנחנו רואים ירידה הדרגתית במחיר משקפי VR ועלייה בפוטנציאל שלהן, אך מבחר תוכן המשחקים המוצע להן עודנו דל. המגבלות הטכנולוגיות, בעיקר בתחום השליטה, והתחושות הלא־נעימות אצל חלק מהשחקנים, מרתיעות גם את יוצרי התוכן בבואם להשקיע את משאבי הענק הנדרשים לפיתוח משחק ייחודי לפלטפורמה. כיום יש מעט מאוד להיטים ל-VR, והשוק לא גדל בקצב שהתעשייה ציפתה לו לפני שנה-שנתיים.
אחד המכשולים העיקריים בדרך לכניסתה של המציאות המדומה לשוק הוסר לפני מספר חודשים, כאשר אוקולוס של פייסבוק השיקה את משקפי קווסט שלה, במחיר הגיוני למדי של 400 דולרים. המערכת הזו זו לא מצריכה מחשב יקר כדי לעבוד, אך כן מצליחה להריץ את רוב להיטי VR העכשוויים. קווסט הפכה לאטרקטיבית עוד יותר בשבועות האחרונים, כאשר התוספה לה תמיכה בחיבור למחשב - תמיכה שיוצרת תחרות עם ערכות המשקפיים היקרות בהרבה.
אבל אם קיים סיכוי כלשהו (על הנייר לפחות) לקדם את תחום ה-VR הוא עלול לבוא לא מפייסבוק אלא מחברת Valve, כאשר זו תשיק בחודש מרס את המשחק Half Life: Alyx. זהו המשחק הראשון מזה 12 שנה בסדרת Half Life, שעד היום היא אחת מסדרות משחקי הפעולה המוערכות והמוכרות ביותר בתעשייה.
משחקי Half Life אמנם מוכרים בזכות המשחקיות שלהם, אבל שני הראשונים בסדרה נוצרו גם כהדגמות של טכנולוגיות משחק. Half Life 2 היה המשחק שהביא לנו את עידן האפקטים הפיזיקליים, והשמועות בתעשיית המשחקים דיברו על כך שאם Valve תחזור לסדרה הזו, יהיה זה כדי להדגים משהו חדש ומעניין. מה? נראה בעוד כמה חודשים.
