היום מציינים את יום הקניין הרוחני הבינלאומי, מה שמזכיר לנו שלא רק הראש היהודי ממציא פטנטים. לפני נתוני הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), סין ממשיכה להיות המדינה המובילה בעולם עם קרוב ל-1.5 מיליון בקשות פטנט שמוגשות בשנה, ארה"ב מפגרת בהחלט עם פחות ממחצית ממספר הפטנטים, אחריהן יפן, דרום קוריאה, גרמניה והודו עם מספרים שהולכים ויורדים עד אוסטרליה עם כ-30 אלף בקשות פטנט.
וישראל? משתרכת מאחור עם פחות מ-8,000 בקשות פטנט. צריך כמובן לזכור שהכל יחסי, וישראל היא מדינה קטנה. למעשה, יחסית לגודל המדינה, יש לנו הרבה ממציאים וכך ישראל ממוקמת לפני מדינות מערביות כמו צרפת, בריטניה, הולנד ואיטליה. חמשת משרדי הפטנטים הגדולים (IP5) בעולם נמצאים בארצות הברית, באיחוד האירופי, בסין, ביפן ובדרום קוריאה.
אם בודקים לפי מפתח של חברות, מגלים שוואווי היא החברה המובילה ברישום פטנטים עם יותר מ-5,000 פטנטים בשנה, אחריה סמסונג הקוריאנית עם קצת יותר מ-3,000. אחריהן מיצובישי, LG, Oppo, סוני. כל החברות, אגב, רשמו ירידה במספר בקשות הפטנט בשנה האחרונה בגלל הקורונה.
למעשה, אפשר להתנחם שמספר לא מבוטל של פטנטים שרשמו החברות הבינלאומיות הגדולות, מקורו במרכזי הפיתוח שלהן בישראל, כלומר ישראלים עומדים מאחוריהם. המספרים מראים שקרוב ל-5,000 פטנטים שפותחו בישראל מוגשים מדי שנה לרישום, רובם הגדול עבור חברות לא ישראליות, מה שאומר שזכויות הקניין הרוחני נרשמות במדינה אחרת. זה למעשה הקריטריון לקביעה אם חברה היא ישראלית: אם הקניין הרוחני שלה נרשם בישראל.
במה עוסקים הפטנטים? בתחומים החמים של הטכנולוגיה, כפי שאנחנו מכירים אותם: בינה מלאכותית, סייבר, מחשוב ענן, הענן, ראייה ממוחשבת. ארה"ב מובילה בפטנטים בתחום טכנולוגיית המחשב, סין מובילה בתחום התקשורת הדיגיטלית, יפן בתחום המכשור החשמלי, גרמניה בתחום תחבורה. אבל לא כל הפטנטים מובילים למהפכה טכנולוגית. חלק מהבקשות שהוגשו השנה נועדו להתמודד עם מגפת הקורונה, שחילצה, כך מתברר, כושר המצאה לא מבוטל. הנה כמה דוגמאות שאיתרנו בסיועו של דימה ליטווק, עורך פטנטים ושותף בקבוצת ריינהולד כהן המתמחה בקניין רוחני:
מארה"ב מגיע בריאן גראו עם ההמצאה הזו: ידית עם מתקן מגבוני חיטוי נשלפים, שמאפשרת לפתוח את הדלת תוך אחיזה במגבון, ולאחר מכן להשליך אותו.
טרייסי הוסק מפיטסבורג, ארה"ב, מציעה מסכה עם פתח נפתח להכנסת מזון או נוזלים לגוף דרך הפה.
קיארש אהי מסן חוזה, קליפורניה, מציע רעיון שאיך לא חשבו עליו: מסכה עם מנגנון מובנה למניעת הפרשת אדים על משקפיים. ואילו חברת גולדן גלקסי מקופרטינו, ליד אפל, חשבה על חליפת מיגון נגד קורונה עם קסדה מיוחדת שמאפשרת להסתכל לכל עבר.
מסעודיה הגיע רמי אלפטני עם הרעיון לכפפה עם מנגנון מובנה להתזה של אלכוג'ל על כל משטח.
הודו סובלת כעת מזינוק בממדי המגפה והממציא לובי רג' גופטה מציע את Kawach: מכשיר שמתריע אם מישהו מתקרב אליך במרחק של מטר, מזכיר לך לשטוף ידיים כל חצי שעה, מודד חום ומבצע מגוון רחב של פעולות והתראות הקשורות לווירוס הקורונה והסימפטומים שלו. קבוצת ממציאים מהודו בראשות מנסי גמנדה מציעה צמיד שכולל מכל קטן של אלכוג'ל, להתזה בעת הצורך.
והנה פטנט ישראלי, שמגיע מחברת Facense מקריית טבעון: משקפיים חכמים שיודעים לנתר שיעול של אדם ולזהות שיעול שיכול להעיד על וירוס הקורונה.
"אמנם ההמצאות האלה נראות לרובנו משעשעות", אומר ליטווק, "אבל הממציאים שלהן לא התבדחו בכלל וניסו להגן עליהן באמצעות בקשות לפטנט, שיקנו להם זכות שימוש בלעדית בהמצאה למשך 20 שנה. אם הפטנט יתקבל, פירושו שההמצאה מגלמת התקדמות המצאתית, וכל חברה שתרצה לעשות בו שימוש תצטרך לרכוש זכויות מבעל הפטנט, וכך הממציא מינף למעשה את המצאתו. התחזיות צופות שהמגפה הבאה היא עניין של זמן, ולכן ייתכן מאוד שלפטנטים אלה יהיה ערך בעתיד הקרוב או שיימצאו להם שימושים אחרים".
יום הקניין הרוחני מתמקד השנה בתרומת הפטנטים לעסקים קטנים ובינוניים. לדברי ליטווק, עסקים אלה היו חשופים יותר מכולם להשלכות הקורונה ורבים מהם נאלצו להיאבק על הישרדותם. המהפך שעוברת סין בשנים האחרונות בתחום הקניין הרוחני, הוא מספר, מחייב תשומת לב של מפתחים: "המדינה שהייתה ידועה בזיופים ובחיקויים קידמה בשנים האחרונות חוקים רבים להגנת הזכויות והקימה בתי משפט ייעודיים לטיפול ואכיפה בהפרות קניין רוחני. החל משנת 2019 סין היא המובילה בהגשת בקשות בינלאומיות לפטנט (PCT) ולמעלה מ-40% מהבקשות לפטנט בעולם במהלך 2019 הוגשו בסין. לכן, קיימת חשיבות גבוהה להגנת קניין רוחני בסין, בעיקר עבור המצאות שאותן ניתן להעתיק בקלות, כגון אלה עבורן הוגשו בקשות לפטנט בשנת הקורונה".
