סטודנט באוניברסיטה העברית? עומד לסיים לימודי הנדסת מחשבים או מדעי המחשב במקרה? מה הסיכוי שתדבר עם ההורים, תאריך את החוזה בדירה ותישאר בירושלים? אם תעשה את זה תתרום לשגשוג העיר, לאיחוי קרעים ולקידום השלום בנוסף לקידום הקריירה, אבל אין ספק שסטטיסטית, תהיה חלק ממיעוט מובחר. מרבית הסטודנטים מסיימים ללמוד ועוזבים את ירושלים אל עיר האפשרויות הבלתי מוגבלות – תל אביב.
לתופעה הזו יש הסברים רבים. אומרים שקשה לבוגרי אוניברסיטה למצוא מקום עבודה בהייטק הירושלמי, שמחפש עובדים בעלי ניסיון. אומרים שסטארטאפיסטים לא מוצאים מקומות הולמים למקם בהם את משרדי החברה המעוצבים. אומרים שלצעירים בירושלים אין מספיק מקומות בילוי, וגם שירושלים כבדה, מעיקה עם החיכוכים הפנימיים והמתח הפוליטי. תל אביב פשוטה יותר.
אחד האנשים שהמצב הזה חורה להם הוא איש ירושלים אלי וורטמן, שותף מנהל בקרן הון הסיכון פיקו (PICO Ventures Partners). פיקו היא קרן הון סיכון ירושלמית המשקיעה בחברות סטארט-אפ ולפעמים נראה שהפטריוטיות הירושלמיות לוקחת אצלו חלק שווה בבחירת השקעות לצד השיקולים העסקיים.
"פרנק סינטרה, שביקר בירושלים לא פעם, כתב שיר על ניו יורק: 'אם אתה יכול לעשות את זה כאן, אתה יכול לעשות את זה בכל מקום'. אני חושב שהוא התכוון לירושלים", אומר וורטמן. "העיר הזו מכינה יזמים להצליח בגדול". מבחינתנו, סוד ההצלחה של ההייטק הישראלי הוא בכלל ירושלים, שממנה יצאו לדבריו לפחות מחצית מהיזמים של חברות ההייטק המצליחות. הוא מזכיר את צ'ק פוינט, סייברארק, ווייז, איירונסורס, כמובן את מובילאיי, איך לא.
ובכל זאת, רובם לא נמצאים היום בירושלים
"אתה יודע למה תל אביב יותר אטרקטיבית? כי יש להם שם גם את כל השפים הירושלמים... החיים יותר קלים בתל אביב אין מה להגיד, אבל חלק מהיזמים הכי מצליחים כן נמצאים פה, כולל חברות שאנחנו מצמיחים בפיקו. יש גרעין יזמי מאוד חזק בעיר ואם נמשיך להשקיע בו ולטפח אותו הוא ימשיך להיות קטר של העיר".
מה הבעיה שגורמת לכל כך הרבה לעזוב את ירושלים?
"כשהקמתי את פיקו בשנת 2013, המטרה הייתה להעיר מחדש את קהילת היזמים. זה התחיל מחלל עבודה שיתופי בתלפיות, עוד לפני ש-WeWork הפך לשם דבר והמחסור הגדול בעיר - אולי עד היום - היה בשטחים פיזיים למשרדי הייטק. אז הקמנו את פיקו תלפיות ואמרנו 'ירושלים פתוחה לעסקים' ומאז עברו דרכנו עשרות, אולי מאות יזמים, כולל חברות גדולות כמו VIA שהתחילה בפיקו בירושלים".
הרצון לטפח את הדור הבא של היזמים הירושלמים הביא את וורטמן להקים את המיזם החינוכי "פיקו קידס", תוכנית לחינוך טכנולוגי לילדים, שכיום משתתפים בה חלק 4,000 ילדים ובני נוער ביותר מ-60 בתי ספר בירושלים. "פיקו קיד ממחיש, שהמעיין ממנו שואבים הרבה יזמים בארץ, מתחיל בירושלים. משתתפים בתוכנית כאלף חרדים, כ-300 ילדים ממזרח העיר, חבר'ה שמתחילים מאפס ומגיעים ליחידות טכנולוגית בצבא, כולל שחקים ויחידות הכי טובות ב-8200 וזה דבר מדהים", אומר וורטמן.
עומק טכנולוגי
ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, מחובר גם הוא בטבורו לירושלים. הקרן גייסה כבר 1.8 מיליארד דולר והיא משקיעה בכל העולם, אבל הלב מבחינתו הוא בירושלים: "יש רנסאנס של הייטק בירושלים, יש גידול משמעותי במספר חברות ההייטק שפועלות בירושלים, והחברות הטובות צומחות ומתפתחות היטב. יש כאן אקוסיסטם שלם, שמתפתח סביב חברות גדולות כמו לייטריקס ומובילאיי, ומשקיעים שפועלים מירושלים כמו JVP של אראל מרגלית ופיקו של אלי וורטמן. אנחנו מעסיקים כיום 200 עובדים, רובם בירושלים, ומפעילים את חממת Labs/02 שמקימה סטארטאפים בירושלים".
חממת Labs/02 היא דוגמה טובה לשילוב ירושלים בתוך שיקולי ההשקעה. החממה, בניהולם של משה ריינס, עופר דר, וסתיו ארז, גם משקיעה כספים בהיקף גבוה יחסית בחברות Deep tech מתוך הון שגויס מ-OurCrowd וממשקיעה נוספת. היא לא מסננת חברות שאינן ירושלמיות אבל מחייבת אותן לפעול בירושלים בתקופת החממה. והיא מקיימת שיתוף פעולה מתמיד עם האוניברסיטה העברית, כששליש מהחברות יצאו מהאוניברסיטה ולחברות האחרות גייסו פרופסורים כיועצי טכנולוגיה.
סתיו ארז הקימה בתחילת דרכה את סיפתח (siftech), מרכז היזמות הראשון בירושלים, אחר כך את JNEXT, מיזם קידום ההייטק של הרשות לפיתוח ירושלים. היום בנוסף לחממה היא חברה בוועד המנהל של עמותת Made in JLM , שמאגדת את כל האוונגליסטים של ההייטק הירושלמי.
מה מייחד את האקוסיסטם הירושלמי?
"חברות עם עומק טכנולוגי מדהים. בשנים האחרונות אנחנו רואים חוקרים מתוך האקדמיה שמאפשרים הקמה של חברות מתוך המחקר שלהם, וזה שינוי של 180 מעלות ממה שהיה לפני כן. אז זה היה משהו מוקצה לחלוטין והיום מקובל ורצוי. זה לא רק אמנון שעשוע, אלה גם שמואל פלג ועודד שוסיוב ושלמה מגדסי ואוריאל לוי, שהם כבר אושיות. אני מאמינה שזה הכלי הכי טוב לפיתוח כלכלי אזורי".
תסבירי לי את הנטייה של משקיעים ירושלמים לדבר על ההשקעות כדרך לקידום העיר, האזור, השלום? משקיעים בתל אביב רוצים רק לקדם את הטכנולוגיה?
"בתל אביב האקוסיסטם צמח בצורה ספורדית, ללא יד מכוונת, בעוד בירושלים הוא צמח בצורה מכוונת, מתוך אידיאולוגיה של להוביל לפיתוח כלכלי, לראות בסטארטאפים מנוע צמיחה. כשהוא צומח מאידיאולוגיה, קשה להפריד בינה לבין האקוסיסטם עצמו. בימים הראשונים, כשהלכנו לגייס מנטורים, הסיפור הירושלמי היה חלק מאוד גדול מהעניין. גם היום, כשאנחנו מלמדים איך לגייס אנשים לטובתך, זה מבוסס על זה. בתל אביב אתה אומר 'בואו תראו סטארט-אפ של אנשים מאוד מוכשרים'. בירושלים זה 'בואו תעזרו לבנות את החוסן של העיר הזאת'.
גאוות יחידה
חנן ברנד הוא שותף מנהל בקרן ההון סיכון קורנרסטון (Cornerstone) הניו יורקית-ירושלמית, אבל יכול להיות שהוא ידוע יותר כמי שהקים את עמותת Made in Jerusalem יחד עם רועי מונין ואוריאל שוראקי. אירועי הייטק ובירה, הרצאות, פורומים, מפגשים – המוטיבציה היא להכניס חיים ועניין משותף בקרב ההייטקיסטים הירושלמים. כל מה שבתל אביב כאילו קורה בעצמו.
"אנחנו רוצים לדאוג שלכל ירושלמי יהיה לו את הקהילה שלו, אם זה קבוצה של מפתחים, מעצבים, אנשי שיווק, שכולם ירגישו שכל מה שהם צריכים נמצא בעיר. וזה כולל ירושלמים שעובדים מחוץ לירושלים: קהילת ההייטק שלהם בערב היא פה, על הגג של מתחם התחנה או במרכז העיר, יותר מאשר ברוטשילד בתל אביב", הוא אומר.
למה זה כל כך חשוב, לפתח את קהילת ההייטק של ירושלים?
"יש גאוות יחידה ירושלמית. להישאר בירושלים זו בחירה. מי שנשאר - בחר להישאר פה. יש קשיים, והעובדה שאנשים בחרו להיות פה זה כי הם מאמינים שהעיר הולכת לכיוון טוב יותר, בניגוד למה שאומרים כל המספידים. אז אתה לא רק מקים חברה כדי להרוויח כסף, אתה גם תורם לכלכלה בעיר ויש לזה ערך מוסף".
סיליקון ואדי
המשרד של ברנד, כמו גם משרדי העמותה, ממוקמים בשכונת תלפיות בירושלים, שמוכרת כיום כאזור תעשייה משולב חנויות וקניונים. לפי השמועות יש כאן עשרות חברות הייטק, שעובדיהן צריכים לפלס את דרכם בינות חנויות, מוסכים ובתי מגורים ישנים. ברנד מאמין שהאזור הזה הוא עתיד תעשיית ההייטק הירושלמית, יחד עם עוד כמה אתרים שייבנו בירושלים. עיריית ירושלים מתכננת לשנות את מראה השכונה, להנגיש אותה לרכבת הקלה ההולכת ומוקמת ולהפוך אותה לאטרקטיבית לסטארטאפים.
תל אביבי יתקשה להאמין, אבל בירושלים חברות הייטק מתקשות לאתר משרדים למקם בהם את עובדי החברה. "הבעיה הכי קשה זו הבעיה של המשרדים להייטק. בניגוד לתל אביב, שבה יש את שרונה ורוטשילד עם הרבה חברות, בירושלים יש כל מיני מקומות – מתחם התחנה, תלפיות, מלחה, מרכז העיר, הר חוצבים וגבעת שאול, אבל קשה ליצור מקום כמו רוטשילד, עם בתי הקפה מלאים בהייטקיסטים", אומרת ארז.
משרדים קבועים הם בעיה הרבה יותר אקוטית, אבל נראה שעכשיו מתחילים לצוץ פתרונות עם שורה של מתחמים עומדים להיפתח: בכניסה לעיר הולכת וקמה קריה חדשה שתאכלס גם משרדים, בהר חוצבים ובתלפיות נבנים מגדלי משרדים חדשים.
שני פרויקטים מושכים את העין במיוחד. האחד הוא "פארק העברית" או בשמו המוכר "הוג'יטק" (HUJI הם ראשי התיבות של האוניברסיטה העברית) - מרכז תעסוקת הייטק בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, שישתרע עד מכללת עזריאלי עם גשר מעל לכביש בגין. חברת גב-ים תבנה כאן מאות אלפי מטרים רבועים של משרדים בארבעה מגדלים במטרה לאכלס 5,000 עובדי הייטק, בסמיכות למעבדות המחקר והכיתות של האוניברסיטה העברית.
"זה פארק ההייטק הגדול והמשמעותי הראשון שנבנה בקמפוס אוניברסיטאי", אומר סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית, ישי פרנקל. "זה דבר מאוד ייחודי, כשסטודנט למדעי המחשב הולך חמש דקות ונכנס למשרדי החברה. החשיבות לתעשייה היא אדירה, כשהיא יושבת בצמוד לטאלנטים והחשיבות לאקדמיה היא מאוד גדולה, כשהתעשייה שמה את האצבע על האתגרים העכשוויים".
זה חשוב לאוניברסיטה העברית שהסטודנטים יישארו בירושלים לאחר סיום הלימודים?
"מאוד כואב לנו על כל סטודנט שעוזב את העיר. אנחנו מוסד עירוני, יש לנו אינספור פעילויות עם הקהילה. אנחנו מגדלים סטודנטים עם המון יכולות וידע והיינו רוצים שהרבה מהם יישארו בעיר ויחזקו אותה. ברור שהפתרון לבעיה הוא הוליסטי: צריך לספק מקומות עבודה איכותיים ובמישור המוניציפלי להפוך את העיר לאטרקטיבית ומעניינת יותר לאוכלוסיות מגוונות".
הפרויקט השני כבר זכה לשם "סיליקון ואדי": תוכנית להקמת מתחם הייטק ענק בוואדי אל ג'וז במזרח העיר, בואך העיר העתיקה. היום יש שם מוסכים ועזובה ולפי התוכנית של העירייה הם יועברו לשכונת עיסאוויה הסמוכה ובמקומם יקומו שם 200 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה עם 10,000 עובדים וגם מסחר ומלונאות. יש אפילו יוזמה להביא השקעות לפרויקט מאיחוד האמירויות. לראש העירייה משה ליאון יש חלום להכפיל את מספר חברות ההייטק בירושלים בתוך חמש שנים ולשלב בהן צעירים ערבים ונשים חרדיות.
על רקע המהומות בירושלים בימים האחרונים, הפרויקט הזה נראה כמו חלום באספמיה. יהודים וערבים עובדים אלה לצד אלה במתחמי הייטק מעוצבים, לוגמים את אותו אספרסו ולא מטרידים את עצמם בענייני הריבונות על הר הבית? מה שמחזיר אותנו למציאות של העיר ירושלים, עם כל המתחים והחיכוכים. אולי הם אלה שגורמים לנטישה של העיר, ולאו דווקא מקומות התעסוקה.
איך אפשר לבנות הייטק כשיש כל כך הרבה חוסר יציבות?
ארז: "ככל שנדע להכיל את האוכלוסיות של ערבים וחרדים, אנחנו רק נצמח מזה. השוטרים ברחובות זה משהו מאוד מלחיץ אבל בתוך ירושלים יש המון מקומות של דו-קיום. הרבה יותר קל להיות תל אביב ולהגיד הערבים אחים שלנו אבל לא לראות אותם ביום-יום. ובירושלים יש המון שכבות של דו-קיום, שזה מדהים".
וורטמן: "אני מאמין שהייטק הוא אחד הכלים שיובילו אותנו למציאות חדשה גם בישראל וגם באזור. ברגע שביחד מוצאים את הדרך לשגשוג כלכלי, הרבה אנשים יצטרפו לקטר הזה של חיים טובים יותר ועתיד טוב יותר עם רצון חיובי וטוב גם לפתור את חילוקי הדעות שלנו".
