בפרספקטיבה רחבה, מגפת הקורונה והמשבר העולמי שמלווה אותה כבר שנה שלמה היא לא פחות ממערכה גיאו-פוליטית מורכבת: היא כוללת תחרות משמעותית בין מעצמות דוגמת ארה"ב, סין ורוסיה, וגם צפון-קוריאה - כשחקניות מרכזיות שמחזיקות אינטרסים שונים, בתוך זמן ומרחב שהקדמה הטכנולוגית הפכה, הלכה למעשה, לחסרי גבולות מובחנים. בנקודת המפגש שבין ענקיות פארמה וענקיות טכנולוגיה בינלאומיות, ממשלות דמוקרטיות וכאלה שפחות, אמצעי התקשורת, המסחר, התרבות, החינוך והאנשים הפרטיים - יושב לו נגיף ה-Covid-19, והחל מהשבוע הבא - גם החיסון נגדו, שצפוי להגיע לישראל כבר ביום ראשון.
(צילום: ליהי קרופניק, שחר גולדשטיין)
אם חשבנו לרגע שהנה, תיכף הסיוט הזה נגמר, הרי כבר יש חיסונים - בזמן שיא ובמבצעי התחסנות גלובליים, הרי שבמובנים מסוימים המערכה הגיאו-פוליטית הזו רחוקה מלהסתיים. הקרב על החיסונים הופך מעתה לקרב על דעת קהל ועל בריאות הציבור, קרב על אמת מדעית ועל הינדוס תודעה. וגם במלחמה הזאת יש גדודים של אינטרסים הפוכים שלא יבחלו באמצעים כדי לצאת כשידם על העליונה. אל המלחמה הזאת - כל אחד מהגדודים יוצא חמוש בטכנולוגיה, שמייצרת שורה של איומים משמעותיים על המבצע החשוב ביותר בהיסטוריה העכשווית - מבצע ההתחסנות העולמי.
המערכה על דעת הקהל
בניגוד מוחלט לכל שמץ של לוגיקה, סקרים מהשבועות האחרונים בכל העולם מראים שהציבור לא שש להתחסן, בלשון המעטה. למודי אכזבות מסקרים, נותר לנו בעיקר לקוות שגם הפעם הם מציגים תמונת מצב מוטה ובלתי רלוונטית. ובכל זאת, רובנו מכירים לפחות אדם אחד במעגל הקרוב שמביע חששות כלפי התחסנות. מי שעד לפני הקורונה נחשבו לקבוצות שוליות במיוחד שטיפחו גישה פסבדו-ביקורתית ועלק-מדעית כלפי חיסונים באופן כללי, הפכו בחודשים האחרונים לצרה של ממש, שמתודלקת ברשתות החברתיות, בפלטפורמות לשיתוף סרטונים וצריכת תוכן, ובאפליקציות המסרים השונות.
על פניו, היום אנחנו ערים יותר מאי-פעם למניפולציה של הרשתות. בועות התהודה של פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב, טיקטוק ואחרות - הן כבר לא סיפור חדש, והביקורת הציבורית הרחבה שהופנתה כלפי ענקיות הטכולוגיה בשנים האחרונות מתחילה לשאת פירות. לא רק בבתי המשפט, אלא גם בתודעה של כולנו. נראה כי ענקיות הטכנולוגיה, שבמשך שנים בנו כלים מתוחכמים להפצה של פייק ניוז, מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה - נאלצות כעת להתמודד עם סכנה בריאותית גלובלית, והיה להן זמן להשתפשף: במובנים רבים, מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות ארה"ב, הביאה איתה שורה של כלים לניטור עצמי שעוד לא ראינו בפייסבוק, טוויטר וגוגל, והמאמצים האלה עומדים להיות מופנים גם כלפי מידע רפואי כוזב הנוגע לחיסונים.
גוגל
- עם תחילת מבצע החיסונים בבריטניה, החלה גוגל להציג קוביות מידע מדעי מאומת הנוגע לחיסונים השונים, לצד הצגת תכנים מטעם ארגון הבריאות העולמי וגופי חדשות מהימנים.
- ביוטיוב - נוספו קוביות דומות המפנות משתמשים למידע מהימן מטעם ארגוני בריאות מקומיים ועולמיים, גם בפיד הכללי וגם תחת חיפושים הקשורים לנגיף הקורונה ולחיסונים.
- שיפוץ של האלגוריתם של יוטיוב מדכא חשיפה לסרטונים של מתנגדי חיסונים.
- סרטונים חדשים המועלים ליוטיוב ומציגים מידע רפואי כוזב הנוגע לחיסונים - יוסרו מהפלטפורמה.
פייסבוק
- הרשת החברתית הודיעה לפני כשבועיים כי תכנים המכילים מידע כוזב בנוגע לחיסונים אסורים מעתה לפרסום בפלטפורמות שלה.
- פייסבוק פיתחה אלגוריתם ייעודי לאיתור פייק ניוז בנוגע לקורונה ולחיסונים, המסוגל לאתר שכפולים של פוסטים ולהסיר אותם בצורה אוטומטית.
- בחודש אוקטובר אסרה פייסבוק על מודעות ממומנות של מתנגדי חיסונים.
- בחודשים האחרונים הקימה פייסבוק מרכז מידע עבור המשתמשים בנוגע לנגיף הקורונה.
טוויטר
- השבוע הודיעה טוויטר כי היא תתחיל להסיר ציוצים הנוגעים לפייק ניוז על חיסונים.
- טוויטר תוסיף קוביות מידע לציוצים שמבקשים להצית תיאוריות קונספירציה לגבי החיסונים, ותפנה למידע מהימן - בדומה למה שעשתה במהלך מערכת הבחירות לנשיאות.
- עם תחילת המגפה טוויטר הוסיפה טאב ייעודי לקבלת מידע מהימן ברשת החברתית.
טיקטוק
- החל מהשבוע הבא טיקטוק תפנה משתמשים למרכז מידע ייעודי לנגיף ולחיסונים.
- לסרטונים שעוסקים בחיסונים ובנגיף יוצמדו תוויות המקשרות למידע מהימן.
לעומת פייסבוק, יוטיוב (גוגל) וטוויטר, בטיקטוק עוד לא הכריזו על פייק ניוז חיסוני כתוכן בר-הסרה, ועל אף שמאמצי התיוג ראויים לציון - לא בטוח שהם יצליחו למנוע את הסחף הצפוי. פייסבוק, יוטיוב וטוויטר כבר משתפות פעולה באופנים שונים באיתור והסרה של פייק ניוז ותיאוריות קונספירציה בחודשים האחרונים, ובין היתר נחסמו מהפלטפורמות קבוצות-ענק, סרטונים וציוצים הקשורים לקונספירציות 5G ולנגיף הקורונה, וכן תכנים מטעם מתנגדי חיסונים.
כל זה אומנם ראוי לציון, אבל כנראה לא מספיק. המתקפה התודעתית כנגד החיסונים החדשים צפויה להתגבר בחודשים הקרובים, ככל שיותר ויותר מדינות יחלו את מבצעי ההתחסנות שלהן. בצד השני של המסך, במקרה הטוב, יושבים מומחים מטעם עצמם עם תיאבון ללייקים, שינסו לשאוב אותנו למערך משומן יותר או פחות של "הרצאות" ו"סדנאות" באלפי שקלים, במטרה לפתוח לנו את המוח. במקרה הרע, יהיו אלה נסיונות מתוחכמים יותר, מטעם מדינות אויבות, שיפציצו את הרשת במידע כוזב במטרה לזרוע בהלה ולמנוע התחסנות של הציבור, ולהסב נזק בריאותי ממשי.
המערכה על בריאות הציבור
השבועות האחרונים גוללו שורה של מתקפות סייבר מסוגים שונים: משירביט, עמיטל ואינטל בישראל, דרך FireEye האמריקאית, ועד לתקיפות של משרדים פדרליים בארה"ב, ושל משרדי ממשלה באיראן. השחקניות המרכזיות בזירת התקיפות מטעם הן רוסיה, איראן, צפון-קוריאה וסין, והמציאות הטכנולוגית שנוצרה בשנה האחרונה בחסות המשבר העולמי - עם האצה דיגיטלית חסרת תקדים, הפכה את מגרש המשחקים שלהן לנגיש ויצירתי יותר.
המערכה הזאת לא רק משתכללת בחסות הקורונה, אלא גם ממוקדת בה: אינטרסים של מעצמות שמתנגשים מול תחרות על ערכים, על קדמה טכנולוגית ועל שליטה וכסף - מתורגמים לכדי פגיעה ממשית במאמצי ההתחסנות השונים במדינות רבות ברחבי העולם.
עוד בנושא:
התוצאה היא שלושה סוגים של מתקפות: מתקפות OT - הממוקדות במפעלי ענקיות הפארמה ומנסות לפגוע בתהליכי הייצור, האחסון, השילוח והתחזוקה של החיסונים; מתקפות IT - הממוקדות במערכות המחשוב של חברות המייצרות חיסונים, ארגוני בריאות ומדרשים ממשלתיים; ומתקפות כוללות שהולכות וגוברות, וממוקדות בסקטורים שונים של התעשייה. מתקפות אלה נועדו לזרוע בהלה ציבורית, חוסר אמון בהחלטות מדיניות וערעור כללי - בתקופה שבה ממילא חוסר הוודאות נמצא בכל פינה.
מוקדם יותר החודש כבר נחשף כי צפון-קוריאה עומדת מאחורי מתקפה נרחבת כנגד שבע חברות המפתחות חיסונים, בהן אסטרהזניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, לצד תקיפה של מרכזים רפואיים בארה"ב ובגרמניה. ההערכה היא כי מתקפות אלה נועדו לאפשר לפיונגיאנג להשיג יתרון משמעותי בתחום החיסונים - לדרוש כופר על המידע שנגנב, לפתח חיסונים בעצמן ולמכור סודות מסחריים.
הקורונה כבר הוכיחה עצמה ככר פורה במיוחד עבור פעילות סייבר נרחבת בחודשים האחרונים, ועם תחילת מבצעי ההתחסנות - אנחנו צפויים לראות נסיונות נוספים. אלא שבהקשר הזה, פוטנציאל הפגיעה הוא לא רק כלכלי: תרחישי האימים של מתקפות סייבר מוצלחות שעלולות לפגוע בארגוני בריאות, בבתי החולים, בחברות הפארמה, במפעלי החיסונים ובחברות השילוח - יכולות להיגמר במוות. תרכובת חיסונית שמאוחסנת בטמפרטורה הלא נכונה היא סכנת חיים, וחדירה למערכות בתי החולים המחסנים עלולה להוביל לכאוס של ממש.
