צפו בריאיון עם מנכ"ל בוסקו
(שמוליק דודפור)
ינון לנדברג, מנכ"ל בוסקו, אומר שאחת התופעות הברורות בתקופה הנוכחית היא עליה משמעותית בזמן השימוש של הילדים בטלפונים, מ-4.25 שעות ביום ל-8 שעות ביום בממוצע. חרדת הקורונה מתבטאת אצל הילדים בשיחות אינטנסיביות על הנושא. "אנחנו לא רואים שילדים אומרים 'אני מפחד למות מקורונה' אבל אם ילד שולח 12 הודעות ביום על קורונה, יכול להיות שמשהו לא בסדר, הוא בחרדה וכדאי לדבר איתו", הוא אומר.
חברת בוסקו מעלה נתונים כמותיים על מגמות השיח של הילדים על מפה אינטראקטיבית, אם תרצו מפת החרדות של הילדים: 'קורונה', 'נגיף', 'מגפה', אלה נושאי שיחה בולטים, אבל בראשם 'בידוד' הוא נושא מרכזי בשיח הנוכחי, עם 120 אלף שיחות היום ו-320 אלף שיחות בשבוע האחרון. המפה גם מגלה, שאין הבדל משמעותי בין מרכז הארץ לפריפריה, "הילדים חיים במרחב הדיגיטלי, עוקבים אחרי אותם סלבים ומגיבים על אותם דברים", אומר לנדברג.
מנתוני החברה אפשר ללמוד שכ-63 מהילדים התכתבו השבוע עם חבריהם בנושאים הקשורים לקורונה, ו-6 אחוזים הורידו את אפליקציית CoronApp ששולחת עדכונים בזמן אמת. רבים מהם גם הקליטו באפליקציית טיקטוק את הגרסאות שלהם לשיר הקורונה Corona Time והשתתפו באתגר הקורונה של הקלטת ריקוד שטיפת הידיים. לא נחשפתם לזה? אתם כנראה לא בגיל המתאים.
צריך לראות את הנתונים של אפליקציית בוסקו כמדגם בלבד, ולאו דווקא מדגם מייצג. יש לחברה 25 אלף משתמשים בישראל, אבל בימים האחרונים הם מדווחים על גידול של 300 אחוזים בקצב ההצטרפות. עיקר המשתמשים של האפליקציה הם בחו"ל, כ-500 אלף בסך הכל.
אפליקציית בוסקו מותקנת על הסמארטפונים של הילדים באישורם של ההורים, והיא עוקבת באופן קבוע אחר פעילות הילדים בקבוצות הוואטסאפ ובחשבונות האינסטגרם והיוטיוב. היא יודעת לזהות מצבים של לחץ וחרדה, גם באמצעות נושאי השיח וגם לפי ניתוח טון הדיבור של הילדים. ההורים מקבלים התרעות אילו אפליקציות הילדים התקינו, באילו אתרים ביקרו, אילו תמונות שלחו או קיבלו, וגם אם הילדים יצאו מחוץ לאזורים הבטוחים להם ואם הסוללה של הטלפון שלהם מתרוקנת במהירות, מה שמעיד על שימוש אינטנסיבי.
ממש בימים האלה הוסיפו לבוסקו יכולת חדשה: התרעה להורים אם הילדים היו בקרבת חולה קורונה מדווח. לאפליקציה מוזנים מסלולי התנועה של החולים לפי דיווחי משרד הבריאות והיא מצליבה איתם את מיקום הילדים. הורים של יותר מ-100 ילדים כבר קיבלו הודעה על שהייה בקרבת חולה קורונה מאובחן.
הטכנולוגיה של בוסקו מגיעה למעשה לתוצאות דומות לאלו של הטכנולוגיות המתקדמות שמפעיל השב"כ, כששם זה נעשה לפי הנחיות הממשלה על בסיס תקנות שעת חירום. באמצעות טכנולוגיה אזרחית כזו, ובלי להזדקק לחדירה לנתוני החברות הסלולריות, אפשר לאתר אנשים ששהו בנתיב של חולי קורונה באמצעות נתוני זיהוי מיקום GPS ורשתות WiFi, כמו שעושות אפליקציות ווייז או גוגל מפות. ממש כך, הממשלה היתה יכולה להציע נו להוריד אפליקציה, שתיידע אותנו אישית אם אנחנו חלפנו בקרבת חולה קורונה, ומבלי לערב את יכולות השב"כ.
האפליקציה שלכם היתה יכולה להחליף את הפעלת השב"כ באיכון מיקום אזרחים?
"השאלה אם האזרחים במדינה היו עושים את זה בצורה וולונטרית. זה אפשרי בתיאוריה, אבל כדי לענות על הצורך הזה אתה צריך ש-100 אחוזים מהאוכלוסיה יתקינו את המערכת. הממשלה לא עושה את זה כדי שאתה תדע אם חלית אלא כדי שהיא תדע שחלית ויש חשש שתדביק אותי. אם כל אזרח היה מתנדב לתת את המיקום שלו לא היתה בעיה לעשות את זה".
איש מהמפתחים לא תכנן שימוש במעקב אחר הילדים לצרכי התגוננות מקורונה, אבל כעת מתברר שהאפליקציה יכולה לתרום לשקט הנפשי של ההורים. למשל בהגדרת האזורים הבטוחים לילדים, שכעת מאפשרת לדעת שהילדים נמצאים בבית ולקבל עדכון אם יצאו מהבית.
הילדים עוברים עכשיו ימים אינטנסיביים של אינטראקציות חברתיות לאורך שעות אינסופיות מול המסכים, מה שמביא להחמרה בתופעות שמוכרות גם בימים רגילים: "אנחנו רואים תופעות מחמירות כמו חרמות דיגיטליים. לילדים הפוגעים יותר קל לעשות דברים בעייתיים כשהם לא רואים את הילד השני ולא נפגשים איתו בבית הספר", אומר לנדברג.
שימוש באפליקציות לבקרת הורים מלווה בדרך כלל באי-נוחות. גם אם הם בני שש וזקוקים להכוונה, זה מרגיש כמו חדירה לפרטיות שלהם. לנדברג אומר שהדאגה לפרטיות מסתיימת במקום שבו מתחילה הדאגה לשלומם של הילדים. האפליקציה יודעת להתריע על תופעות כמו שיימינג והתעללות קבוצתית ברשת.
"היום ילדים מאיימים אחד על השני לא במכות אלא ב'הסרת עוקב' ופסיכלוגית ההשפעה על הילד היא אותה השפעה", הוא אומר, "אתם עשיתם כתבות על סלפי עירום שילדים שולחים. זה תופעה פסיכית, 80% מהילדים עד גיל 15 צילמו תמונת עירום של עצמם וההורים לא מודעים לזה. יש עליה של 68% במספר הילדים שניסו להתאבד בשנה שעברה, אחד מכל 30 ילדים בישראל ינסה להתאבד עד גיל 18. אנחנו נותנים להורים מידע על זה. ומעבר לזה, הילדים מעריכים את זה שההורים יכולים לדעת בלי שהם צריכים לספר להם, שזה הדבר שהכי מפריע לילדים".
