בסוף השבוע שעבר הודיעה ממשלת סין בהפתעה, כי תטיל "עוצר וירטואלי" על צעירי המדינה: גיימרים מתחת לגיל 18 לא יורשו מעתה לשחק ברשת בין 10 בערב ל-8 בבוקר. בנוסף, קטינים יוכלו לשחק בימי חול רק 90 דקות ביום - ואילו בסופי שבוע ובחגים מגבלת הזמן תעלה לשלוש שעות.
"עוצר" כזה, עם כל הכבוד ליומרה החינוכית שמאחוריו, יכולה לעשות רק מדינה כמו סין, שבה, כמו בכל תחום כמעט, גם הבידור והפנאי חייבים להתבצע דרך חברות סיניות, והם נתונים לפיקוח ולרגולציה מקומית. בסין מופצים, למשל, משחקי מחשב מכל רחבי העולם, אבל היצרניות לא יכולות להפיץ אותם בעצמן אלא אך ורק בתיווך חברות מקומיות. חברות מערביות שרוצות לפעול בה צריכות לוודא שהן לא מעצבנות את הממשל. מתי בפעם האחרונה ראיתם סרט הוליוודי עם נבל סיני? רוסים? כמובן. ערבים? בוודאי. סינים? פחות. בכל זאת, מדובר באחד השווקים הגדולים בעולם. לך תתגרה בו.
בחודש מרס 2000, כשהוא בסוף הקדנציה השניה שלו כנשיא ארה"ב, נתן ביל קלינטון תחזית לגבי סין והאינטרנט במהלך נאום שנשא. "אנחנו יודעים כמה הרשת שינתה את ארה"ב, ואנחנו כבר חברה פתוחה", אמר. "דמיינו כמה הרשת תוכל לשנות את סין. אין שאלה: סין מנסה להכפיף את הרשת למרותה. בהצלחה! זה בערך כמו לנסות למסמר ג'לי לקיר".
כמעט 20 שנה חלפו מאז, והמסמרים בהם משתמשת סין נראים דווקא יעילים מתמיד. לא רק שהמדינה מצליחה לשלוט באגרוף ברזל על האינטרנט בגבולותיה, היא גם מתחילה לייצא את ההשפעה שלה אל מחוץ לגבולות האלה. שני מקרים נוספים, שמלמדים על ההתנגשות בין ערכים מערביים לבין תפיסת העולם הסינית, הגיעו לכותרות בשבועות האחרונים.
העימותים בהונג קונג
(צילום: רויטרס)
האחד הוא הציוץ בטוויטר של דריל מורי, הג'נרל-מנג'ר של קבוצת ה-NBA יוסטון רוקטס, שבו תמך במפגינים בהונג קונג - ציוץ שאמנם נמחק, אך יצר קרע עמוק בין ליגת הכדורסל האמריקאית לבין אחד השווקים הרווחיים מבחינתה. במקרה של NBA, הבחירה של הליגה היתה להתייצב (בערך) מאחורי מורי ומול הסינים, אבל במקרה השני בחרה חברת משחקים גדולה לנהוג הפוך ולהתקפל מפחד הסינים, מול לקוחותיה.
גם השדרנים פוטרו
Hearthstone הוא משחק קלפים וירטואלי חינמי, שבו שני שחקנים נלחמים זה בזה. המשחק נוצר על-ידי בליזארד, אחד מאולפני המשחקים המוערכים בתעשייה כיום, והוא פופולרי מספיק כדי שייערכו סביבו תחרויות פומביות, נושאות פרסים כספיים, בנוכחות קהל מעריצים. ב-5 באוקטובר השנה, לאחר אחת התחרויות האלה, במהלך ראיון יחצ"ני מהסוג שעורכת בליזארד כדי לקדם אותן, אמר משתתף בשם צ'ונג אנג' וואי, הידוע בכינוי Blitzchung, את המשפט הקצר הבא: "שחררו את הונג קונג, מהפכה של ימינו".
בעודו אומר את הדברים, שני המראיינים - שהבינו כנראה מיד את השלכות ההצהרה הזו - ניסו להתחבא מתחת לשולחן כדי שפניהם לא יופיעו בשידור. זה לא עזר להם: בליזארד השעתה מיד את Blitzchung מהתחרויות שלה למשך שנה, השאירה אצלה את כספי הזכייה שלו במשחק, ופיטרה את שני השדרנים.
זה, כאמור, קרה לפני כחודש. מאז, בעקבות ההמולה העולמית שהתחוללה סביב הנושא, החזירה החברה לשחקן את הכסף, חתכה את תקופת ההשעיה שלו ממשחקים לחצי שנה בלבד, וקבעה כי שני השדרנים יוכלו לחזור לעבודתם אחרי תקופה דומה. בו בזמן טענה החברה, כי לתגובה החריפה שלה אין כל קשר לסין. לדבריה, כל התבטאות פוליטית אחרת הייתה מובילה לאותה תגובה.
קהל מעריציה של בליזארד לא קנה את התירוצים. בשבועות שאחרי האירוע, הקריאות למחיקת חשבונות בליזארד והטלת חרם על החברה לא רק שהובילו למכתב ששוגר אליה מבית הנבחרים האמריקאי, אלא גם הקריסו את שרתיה האחראיים על מחיקת חשבונות משתתפים.
המבחן הגדול ביותר של החברה היה לפני כשבוע, כאשר ערכה את הכנס השנתי שלה. מדובר בכנס מבוקש: אלפי מעריצים קונים אליו כרטיסים חודשים מראש כדי לפגוש זה את זה ולשמוע ממקור ראשון על תוכניות החברה. מחוץ לאולם הכנסים התקיימה הפגנה קולנית נגד החברה, ובתוכו פתח נשיא בליזארד, ג'יי אלן בראק, את נאומו בהתנצלות, וקיבל על עצמו את האחריות: "מעכשיו והלאה אנחנו נשתפר", אמר, "ומעשינו יראו את זה יותר מכל נאום".
"שחררו את הונג קונג"
אבל אז קרה דבר מעניין: בראק לא הכריז על שום שינוי במדיניות. למעשה, בראיון למגזין PC Gamer, הוא אמר אפילו בפירוש שדווקא אין לו כוונה לבטל את השעיית השחקן או השדרנים. הוא אמנם הביע תמיכה בחופש הביטוי, אך לא בכל זמן ולא בכל מקום. בליזארד, לטענתו, צריכה "לקרב בין האנשים בעולם באמצעות משחקים, לא לפלג אותם עם ביטויים פוליטיים".
כפי שהעירו מבקרים רבים, מדובר בהיתממות. בליזארד עצמה נקטה לפני מספר שנים עמדה בולטת בעד הקהילה הגאה - עמדה שנחשבת פוליטית בחלקים נרחבים מהעולם. אבל, זו הייתה כנראה עמדה לא מסוכנת מבחינה כלכלית, מה שאי אפשר לומר על מחאה נגד הממשל הסיני.
השאלה החשובה היא מה יקרה עכשיו. מיד לאחר ההתנצלות שלו, נשיא בליזארד בראק פינה את הבמה להצגת כמה משחקים חדשים, ביניהם שניים המיועדים לסדרות הכי פופולריות של החברה: דיאבלו ו-Overwatch. יש סיכוי לא רע, שכאשר השניים האלה יגיעו לשוק, המקרה של Blitzchung יהיה כבר זיכרון מעורפל בקרב רבים מהקונים הפוטנציאליים.
הסיפור של בליזארד הוא רק אחד מיני רבים שתופסים תאוצה כיום סביב סין בכלל והההפגנות בהונג קונג בפרט. אפל, למשל, הורידה מהחנות שלה את אפליקציית המיפוי HK Map Live, בעקבות דרישה של הרשויות בהונג קונג, שטענו כי היא משמשת מפגינים לתיאום מתקפות על כוחות השיטור. מפתחי האפליקציה, וכן המפגינים עצמם, טענו כי היא דווקא מאפשרת להם לעקוף את השוטרים האלימים. אפל גם הסירה מהחנות הסינית את אפליקציית החדשות Quartz בשל סיקור ההפגנות בהונג קונג.
חשוב לציין, כי חברות אחרות, דוגמת גוגל ופייסבוק, החליטו כבר לפני שנים שאינן מוכנות לעמוד בדרישותיה של סין ואינן פועלות במדינה באופן רשמי. גוגל, על-פי דיווחים, עבדה בשנה שעברה על גרסה מצונזרת של מנוע החיפוש שלה עבור השוק הסיני, אך הפרוייקט נגנז לאחר שדבר קיומו הודלף לעיתונות.
ובינתיים, בכל יום נתקלות חברות חדשות בדילמת סין. אל תקנאו, למשל, בחברת המשחקים Valve, מחברות המשחקים הגדולות בעולם, שגם מפעילה את החנות הפופולרית Steam. החברה, שהחליטה להיכנס לסין רק לפני מספר חודשים, נדרשת בימים אלה לקבל החלטה קשה - האם לאשר הפצה של משחק בשם המפורש Liberate Hong Kong ("שחררו את הונג קונג"). איך שלא תחליט, ברור שתשלם על כך מחיר כבד.
