מאז הוכרזה הרשת החברתית התוססת כסכנה לביטחון הלאומי על ידי לא אחר מאשר נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הפכה טיקטוק לסחורה טכנולוגית לוהטת. במרוץ חסר תקדים נגד הזמן, ועם שורה של תנאים, מפוקפקים יותר או פחות, המכירה הפומבית המוזרה ביותר של עולם הטכנולוגיה יצאה לדרך.
מי שהביעו עניין פומבי עד כה ברכישת הפעילות האמריקאית של טיקטוק הן הענקיות מיקרוסופט (שנחשבת למועמדת המובילה), המצטרפת הטריה אורקל, וטוויטר - היחידה מבין השלוש שרכישה אפשרית שלה עושה איזשהו שכל מבחינה עסקית. מאחורי הקלעים, סביר להניח שיש עוד כמה גורמים שמנסים לחתור לעסקה מול הבעלים - בייטדאנס הסינית. אבל עסקת טיקטוק המתגבשת מסקרנת דווקא מפני שהיא ש"היגיון עסקי" הוא אחד השיקולים הפחות רלוונטיים לקיום שלה, ומשום שהיא מושפעת משורה של גורמים שלא בהכרח קשורים בכלל לטכנולוגיה.
המובן מאליו: דאטה
כלכלת המידע והנתונים הפכה בעשורים האחרונים חברות טכנולוגיה ואינטרנט למכרים של זהב, לא פחות. ענקיות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, מייצרות רווחים אסטרונומיים מאיסוף וניתוח של מידע עלינו, המשתמשים. כשיש שחקנית חדשה ורעננה - כמו טיקטוק - כל העיניים מופנות אליה כמאגר פוטנציאלי של דאטה ששווה הרבה מאוד כסף. ואכן, לפי הערכות של פורבס, הפעילות האמריקאית של טיקטוק לבדה שווה כבר עכשיו כ-20 מיליארד דולר, כשהפוטנציאל העתידי שלה מצייר אופק מרופד אפילו יותר.
עוד כתבות בנושא:
הסטטיסטיקות האחרונות מראות שלטיקטוק יש כ-80 מיליון משתמשים חודשיים על אדמת ארה"ב. לשם השוואה, לאינסטגרם יש כ-130 מיליון משתמשים בארה"ב, ולפייסבוק כ-190 מיליון משתמשים. פייסבוק היא ענקית הרשתות החברתיות, והיא קיימת כבר 16 שנים. אינסטגרם תחגוג בקרוב עשור, ואילו טיקטוק הצעירה הושקה בארה"ב רק לפני שנתיים. זה קצב גידול שקשה להתכחש אליו, אבל מאחוריו נמצאים עוד כמה נתונים מעניינים.
בהיותה צעירה כל כך, טיקטוק עוד לא שכללה את מערך המונטיזציה שלה - למעשה היא עושה צעדים ראשונים בלבד בכיוון הזה, בשיתופי פעולה עסקיים ובהכנסות מפרסום. לפי הערכות, בעוד שמשתמש אמריקאי של פייסבוק שווה לה כ-33 דולר, משתמש טיקטוק שווה לחברה כיום קצת יותר מדולר אחד בלבד. צריך לזכור: פייסבוק היא כבר מכונת פרסום ותיקה ומשומנת, אבל אם הפער הזה מדגים משהו - הרי זה את פוטנציאל הרווחיות של טיקטוק.
והנה עוד נתון מעניין: משך השימוש באפליקציית טיקטוק לפי הערכות חוצה את רף 50 הדקות ביום, כמעט כפול ממשך השימוש באפליקציות של פייסבוק וסנאפצ'ט המתחרות, שעומד על כ-30 דקות ביום בלבד. ככל שהמשתמשים נשארים מעורבים בפלטפורמה לזמן ממושך יותר - כך הם הופכים רווחיים יותר. פייסבוק אגב, כבר זיהתה את ההזדמנות ועשתה מה שהיא עושה הכי טוב: במקום להתמודד במכרז המדומיין על טיקטוק, היא שילבה את Reels - העתק של האפליקציה, אל תוך אינסטגרם, במטרה לנגוס קצת בנתח השוק של טיקטוק ולהעביר אליה משתמשים.
דריסת רגל בשוק חדש
זה לא שלמיקרוסופט - אחת מחמש ענקיות הטכנולוגיה העולמיות, ולאורקל - חברת תוכנה ושירותי ענן מובילה וגלובלית, חסר דאטה. אלא שהדאטה שמגיע משימוש ברשתות חברתיות הוא אחר בתכלית, והוא מאפשר לא רק מונטיזציה - תרגום של נתונים לכסף, אלא גם דריסת רגל בשוק ששתי הענקיות האלה כלל לא נמצאות בו - שוק הרשתות החברתיות.
הפעולות הבסיסיות שלנו ברשתות חברתיות הן כאלה שמניבות מידע - לעיתים רגיש ואישי, בקנה מידה שמיקרוסופט ואורקל עוד לא מכירות. תהליך הפיכת המידע הזה לכסף מחייב יצירת פרופילים של שימוש, התחקות אחרי דפוסים וקטלוג אינסופי של אנשים - לפי תחומי עניין, דעות, מעמדות, קשרים בין-אישיים ומה לא. הוא גם מחייב מידה של מעורבות בנושאים של תוכן - טריטוריה חדשה לגמרי עבור השתיים האלה.
לא רק שמדובר בטריטוריה חדשה, אלא גם באחת שמגיעה עם מידה מובנית של סיכון: גם מיקרוסופט וגם אורקל הן תאגידים שממוקדים בשירותי תוכנה וענן, ומתעסקות יותר עם חברות, תאגידים, גופים וארגונים - מאשר עם לקוחות קצה פרטיים. המיקוד הזה הצליח לשמור את מיקרוסופט מחוץ לשערוריות ציבוריות שנוגעות בהפרת פרטיות או בצנזורה של תכנים ברשת בשנים האחרונות - למרות הגודל והשווי שלה. גם אורקל לא אמורה לרצות לקפוץ על העגלה הזו, כי השוק של רשתות חברתיות הוא כזה שעובר ועוד יעבור הרבה טלטלות, רגולציה וסערות ציבוריות.
המנוף הפוליטי
הסיבה השלישית בכלל לא רלוונטית לטכנולוגיה. נשיא ארה"ב חוזר בחודשים האחרונים לשורשים העסקיים שלו, והוא לגמרי רואה בעסקת טיקטוק כיוזמה פרטית שלו. הבית הלבן מעורב, ודיונים בנושא נערכים בחדר הסגלגל ומייצרים מחנות של ממש. אין ענקית טכנולוגיה שלא תשמח, במידת האפשר, לשאת חן בעיניי האיש החזק בעולם - בייחוד כשהוא קונה לו מוניטין, בין היתר, בזכות התנגחות (גם אם מדומה) באותן חברות ממש.
המשמעות המיידית של זה אומרת שגם מיקרוסופט וגם אורקל ישמחו לכל הפחות לא לעצבן את טראמפ בדרך לסגירת העסקה, ואם אפשר גם לגרוף הון פוליטי שישאיר את החברה עם מספיק מרווח נשימה לפחות לעתיד הקרוב - מה טוב. טראמפ לא מסתיר את העניין האישי שלו. כשמיקרוסופט זכתה במכרז JEDI היוקרתי של הפנטגון, שמוערך ב-10 מיליארד דולר, הוא הואשם על ידי אמזון - המתחרה המובילה במכרז, בכך שהעדיף את מיקרוסופט מטעמים אישיים ולא ענייניים - האיבה הפומבית שלו ושל ג'ף בזוס.
כך יוצא שמיקרוסופט כבר נמצאת בצד הטוב של טראמפ, והבחירה בה לסגירת העסקה עשויה להיות הגיונית וטבעית עבור הנשיא. כשאורקל הודיעה שגם היא מתמודדת במרוץ, הקלפים נטרפו מחדש. המייסד-השותף של החברה הוא תומך טראמפ, ואחד שלא מתבייש לעשות את זה באופן פומבי. מוקדם יותר השנה הוא ערך אירוע לגיוס כספים עבור מטה טראמפ. השבוע נשאל טראמפ לדעתו על האפשרות שאורקל תרכוש את טיקטוק והשיב: "אורקל היא חברה נהדרת ואני חושב שהבעלים הוא בחור יוצא מן הכלל".
כך, בשעה שאנליסטים, מומחי שוק ההון ומומחי חדשנות טכנולוגית שוברים את הראש בניסיון להצדיק, מבחינה הגיונית, את עסקת הרכישה האפשרית של טיקטוק על ידי מיקרוסופט ואורקל - ייתכן שהפעם המרוץ המוזר הזה יוכרע מטעמים שונים לגמרי: מי מהשתיים תציע עמלה (התנאי המקומם בפני עצמו של טראמפ) גבוהה יותר עבור קופת האוצר על העסקה הזו, ואת מי מהשתיים הוא מחבב באופן אישי יותר. וזה לא שטעמים אישיים מעולם לא הכתיבו עסקאות בשווי מיליארדי דולרים - אלא שהפעם נראה שהכל לגמרי על פני השטח - בלי שמץ של מראית עין, כמו שרק טראמפ יודע לעשות.
