ההייטק הישראלי כמו שאנחנו מכירים אותו, זה שצמח ב-27 אחוזים וגייס השקעות בהיקף כולל של 9.9 מיליארד דולר בשנת 2020 (לפי דו"ח IVC ומיתר), זה שממשיך ושומר על תדמיתה של ישראל כאומת הסטארט-אפ, הוא הייטק של בינה מלאכותית, סייבר, פינטק, בריאות דיגיטלית. עניינים חשובים ללא ספק, אבל איך לומר, קצת משעממים. בלי לפגוע בכבודן של טכנולוגיות לאופטימיזציה של חישובים אקטואריים או לימוד מכונה של שומות מס, אנחנו חושבים שיש גם הייטק ישראלי אחר.
אז הנה מבחר מקרי של ארבע חברות שלא עוסקות בנתונים משמימים, ושקהל היעד שלהן אינו חברות מסחריות אלא כל אחד מאיתנו. למוצר שלהן יש כפתור on/off, שזה חלק חשוב בחוויה. וכשלוחצים עליו ומדליקים אפשר לראות את החיוך עולה וההנאה מתחילה. הנה ארבע חברות ישראליות שמפתחות מוצרים מגניבים, או אם תרצו במינוח מקצועי - עושות אופטימיזציה של הכיף.
ספייסר: יש טעם
המתקן הזה בהחלט לא נראה כמו משהו שראינו אי פעם, אפילו קטגוריה מוגדרת אין לטכנולוגיה החדשה, שפיתחו בחברת ספייסר (Spicerr). אפשר לתאר אותו כמתקן אוטומטי לתיבול מאכלים, אבל זה יהיה תיאור חלקי בלבד. הספייסר הוא מכשיר מבוסס קפסולות של תבלינים ותמציות, שלומד את המתכון שאתם רוצים להכין, מנתח את הטעם שלכם במאכלים על בסיס הניסיון עם מאכלים אחרים שהכנתם, ומציע לכם תיבול מדויק, מתוזמן לפי שלבי הבישול, ועם קמצוץ של הפתעה.
חברת ספייסר גם הגדירה בעיה שלא הטרידה רבים לפני כן, וגם פיתחה פתרון שכנראה יעניין רבים כשיגיע לשוק. כל אחד יכול לקנות נתח פילה בקר אצל הקצב, אבל לא רבים יודעים להכין שאטובריין בקרם כמהין ולתבל אותו כך שלא יהיה לו טעם של סטייק עין. ההבדל בין בשלן למי שאינו כזה, עובר בידע, ניסיון וגם כישרון טבעי ליצירתיות בטעמים. אם לא היה לנו טעם בלבוש למשל, כולנו היינו לובשים חאקי. מתקן התיבול של ספייסר עשוי להיות הפיתרון למי שלא ניחן ביצירתיות בתחום האוכל.
איך זה עובד: המתקן מכיל שש קפסולות תיבול ניתנות להחלפה, כל אחת מכילה אבקת תיבול או גרגרי תבלין שנטחנים בעת השימוש, ויש גם קפסולות תמציות טעם. המנגנון האוטומטי נשלט על ידי תוכנה חכמה ואפליקציה, שיודעת לנתח את המאכל ולהתאים אותו לטעם המסוים של הסועדים. בשלב הזה מדובר באב טיפוס של המכשיר, אבל כבר בהדגמה שלו אפשר לחוש בפוטנציאל של הטכנולוגיה וזה משאיר טעם של עוד.
"כיום עולם האוכל מכוון למכנה המשותף הנמוך של התיבול", אומר תומר עדן, מנכ"ל ומייסד משותף בחברה. לדבריו גם מתכוני בישול בספרים או באתרי אינטרנט, גם מאכלים מוכנים וקפואים שקונים במרכולים ואפילו מנות יוקרה במסעדות, כולם מתובלים כך שיתאימו לטעם הממוצע, שאינו מלהיב. חוסר הניסיון ואולי גם חוסר המעוף של מרבית הבשלנים משאיר אותנו עם מנות אכילות, לא מרגשות. "למעט אנשים יש ידע וניסיון איך לעצב מתכון כמו שהם רוצים, והספייסר הוא התשובה – הוא מחבר את המרכיבים והכמויות עם ההעדפות האישיות ונותן חוויית טעם אופטימלית. ספגטי בולונז מדהים במקום הבולונז הגנרי שהורדת מהאינטרנט".
ספייסר הוקמה ב-2019 על ידי המנכ"ל תומר עדן וסמנכ"ל הטכנולוגיות רהב כהן והיא פועלת מתוך חממת FoodNxt של פרוטרום בניהולה של ד"ר גלי ארצי. עד כה החברה נהנתה מסיוע של רשות החדשנות ומגיוסי הון ראשוניים מפרוטרום ומחברת האם IFF. עד סוף השנה החברה מתכוונת להגיע לשוק עם המוצרים הראשונים והיא מתקדמת לקראת חתימת הסכמים עם ענקיות מזון שיתאימו את המוצרים שלהם לטכנולוגיה החדשה.
אינספשן: יש סיפור
כולם אוהבים לדבר על מציאות וירטואלית (VR) ומציאות רבודה (AR) אבל יש רק מעטים שעושים משהו בעניין. לאינספשן (Inception) יש רומן ארוך עם הטכנולוגיה הזו, שסוף-סוף מוצא את ביטויו באפליקציה מגניבה בהחלט: Bookful. המטרה: לעודד קריאה בקרב ילדים צעירים. האמצעי: ספר שמוצג בתלת ממד על מסך הסמארטפון או הטאבלט, כשציורים שבו מגיחים מתוך הדפים והופכים לאנימציה שמרחפת מעל הספר. עוד לחיצה, והדמויות מקיפות את הילדים ומכניסות אותם לתוך עולמן.
אפליקציית Bookful היא אחד היישומים המוצלחים של טכנולוגיית המציאות הרבודה. החברה זכתה באחרונה בתחרות הסטארטאפים הישראלית בתחום האד-טק, טכנולוגיות החינוך וממש מחר היא תתמודד מול 18 סטרטאפים מרחבי העולם בגמר הבינלאומי של תחרות האד-טק היוקרתית GESAwards.
האנימציה התלת-ממדית מרתקת את הילדים והם קוראים כך ספר אחר ספר, עשרים בחודש בממוצע. "אנחנו לא מחליפים את זמן הסיפור בערב עם אמא או אבא", אומרת דנה פורטר, סמנכ"לית השיווק, "אנחנו נכנסים בשעות אחר הצהריים, כשרוצים שהילדים יעסיקו את עצמם, אנחנו הופכים את הזמן הדיגיטלי של הילד לזמן יותר פרודוקטיבי. אנחנו חושבים שפיצחנו את הסוד איך לגרום לילדים לקרוא ספרים".
אינספשן היא מסוג החברות שתקופת הקורונה עשתה להן טוב. הצורך למצוא תעסוקה לילדים והקשיים בשמירה על לימוד סדיר בבית הספר הפכו את הפיתרון שלה למבוקש. בארה"ב חברת התקשורת ורייזון העניקה ללקוחותיה גישה בחינם ל-Bookful והביקוש היה גדול. הספרים באפליקציה מוכרים היטב, פרי שיתוף פעולה עם הוצאות הספרים הגדולות, כולל פיטר הארנב, הדרדסים ורובוטריקים גם. עכשיו מתכננים בחברה להרחיב את ההיצע ולפתח ספרי לימוד שיראו לתלמידים מולקולה בתלת-ממד, לב פועם מבפנים ואיך נראו הגנים התלויים בבבל. ועכשיו רק תתארו לעצמכם איך כל זה ייראה כשיהיו לכולנו משקפי AR של אפל במקום מסך הסמארטפון.
אינספשן הוקמה ב-2016 על ידי בני ארבל - המנכ"ל, דנה פורטר ואפי ויזן, מנהל הקריאיטיב. כבר ב-2017 החברה גייסה סבב ראשון של 15 מיליון דולר בהובלת RTL הגרמנית, חברה בת של ענקית המדיה הגרמנית ברטסלמן. זה היה סכום ענק שנועד לקדם יצירת תוכן VR בתחומי המוזיקה, האומנות והתרבות בשוק שאו-טו-טו עמד לזנק קדימה. ארבע שנים לאחר מכן השוק דורך במקום ואינספשן איתרה אותו מחדש דווקא בספרי הילדים. החברה פועלת בתמיכת MindCET, חממת החדשנות של המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
ג'וגובול: יש צחוקים
הכדור הזה נראה אולי כמו צעצוע לילדים, אבל מהר מאוד מתברר אופיו האמיתי. Jogoball הוא מסמר הערב: הוא מנחה שורה של משחקי חברה, עוזר לשבור את הקרח, מספר בדיחות עוקצניות ואפילו גורם לכולם לחלץ קצת את העצמות. גם אם נראה לכם שהדבר האחרון שמתאים לכם עכשיו זה כדור פלסטיק עם חיוך מדושן עונג, כמה דקות עם הצעצוע הזה, ואתם כבר תתפקעו מצחוק.
ג'וגובול, או בשמו הקודם Storyball, הוא פיתוח של חברת הסטארט-אפ הישראלית ג'אג (JUG Technologies). בבסיס מדובר בקונסולת משחק קטנה, משולבת רמקול, חיישני תנועה ועוד קצת אלקטרוניקה, ועם תוכנה שאפשר להפעיל בלי מסך או מקלדת. הרמקול משמיע הוראות וצלילים למשתתפים, והחיישנים קולטים את התנועות שלהם – נענוע, הקפצה, גלגול, מסירה ועשרות מחוות נוספות. כל זה נעשה בלוויית אפליקציה בסמארטפון, שמאפשרת לבחור את סוגי המשחקים ואת מספר המשתתפים.
"קונסולת המשחק שלנו מאפשרת לילדים ולמבוגרים שעות פעילות ארוכות מחוץ למסך והיא מספקת פעילות בריאה, מהנה ומפתחת דמיון. זהו סוג חדש של תוכן שמשלב אודיו חכם, וניווט באמצעות תנועות, וכך, המרחב הביתי הופך למגרש משחקים בלתי מוגבל", אומר מנכ"ל ג'אג, חן לב. באמצעות החלפת המעטפת של הכדור אפשר להחליף את אופיה של הדמות, כשלכל דמות נלווים הקול המתאים לה ומשחקים מיוחדים לה.
ג'אג הוקמה ב-2015 על ידי חן לב, יובל לומברוזו ומאיר ביטון. את המוצרים הראשונים היא פיתחה באמצעות מימון המונים בקיקסטארטר ובאקזיט וואלי. המוצר זכה במספר תחרויות בינלאומיות. ב-2020 חתמה החברה על הסכם עם חברת יוגיבו (Yogibo) האמריקאית, שמביא את הכדור הישראלי החוצפן ל-150 חנויות החברה ברחבי ארה"ב, ועוד מאות חנויות ביפן ובקוריאה. בגרסה החדשה הוא כולל דמויות כדוריות חדשות ומשחקים חדשים כולל שאלות טריוויה, אתגרי ספורט ואפילו לימוד שפות. החברה פועלת במסגרת MindCET, המרכז לחדשנות טכנולוגיה וחינוך של מטח.
קנריו: יש אוויר
חייבים להודות שהמכשיר של קנריו (CANARIO) הוא משהו יוצא דופן, גם במראה שלו ובעיקר בשימושים שלו. תולים אותו על החגורה או הכיס ויוצאים מהבית ואז - באמצעות מספר חיישנים שמותקנים בו המכשיר יודע להתריע על זיהום אוויר סביבנו, קרינת UV גבוהה וגולת הכותרת: רסס טיפתי שעלול להכיל נגיפי קורונה. כשמתגלה אחת הרעות החולות האלה המכשיר מהבהב באור צבעוני והוא גם שולח התרעה למספר טלפון שהוגדר לו.
המכשיר מתחבר באמצעות בלוטות' למכשיר סמארטפון ובאמצעות האפליקציה ומערכת שפועלת בענן ניתן לנטר את איכות האוויר בהתבסס על מדדי ארגון הבריאות העולמי, לצבור היסטוריה של מיקומי המשתמש ולהתריע על מקומות מסוכנים שלא כדאי להימצא בהם. אובך, עשן, פיח, קרינה גבוהה, לחות גבוהה – הקנריו יכול להתריע עליהם מבעוד מועד.
חברת קנריו עוסקת בפיתוח מוצרים לניטור זיהום אוויר סביבתי ואיכות האוויר. מנכ"ל החברה דוביק ברקאי מספר כי היעד הבא של החברה היא מערכת לארגונים ומפעלים - Canario2B – שתאפשר המשך עבודה בארגון גם בתנאי הקורונה. כל עובד או מבקר במפעל יצוייד במכשיר קנריו, אשר לא רק ינטר את איכות האוויר סביבו ויתריע על רסס טיפתי, אלא שבאמצעות חיישן הבלוטות' BLE יעקוב אחר מיקום העובדים וידע לעדכן על מרחק קטן מדי ביניהם. במקרה של נשא קורונה מאומת, רישומי המכשיר יאפשרו חקירה אפידמיולוגית מהירה ושליחה לבידוד רק של האנשים שנחשפו בפועל.
