הטלוויזיה היא הדבר הכי יציב בחיינו. ב-1927 המציא פילו פארנסוורת' את הטלוויזיה ומאז בעצם היא לא השתנתה באופן עקרוני: מסך מלבני שניצב בסלון ומציג דברים שמישהו משדר מאי-שם. המחשבים האיצו את יכולותיהם אלפי מונים, הדואר הפך לאימייל, הטלפון הפך למובייל, התקליטים הפכו לפלייליסטים. רק הטלוויזיה נותרה מסך מלבני בסלון. הרבה תחזיות כבר הושמעו על מותה של הטלוויזיה והיא עדיין כאן. אז האם מה שהיה הוא שיהיה או שהטלוויזיה תתמלא בחיים חדשים? הנה סדרה של דברים על הטלוויזיה בעתיד, כמה אפיזודות ממה שצפוי לנו, אולי.
(NextGen TV)
S1E1 - עתיד עם היסטוריה
לדיבור על עתיד הטלוויזיה יש היסטוריה ארוכה מאחוריו. גם זה עניין של יציבות. שנה אחר שנה כולם מדברים על "טלוויזיית העתיד", על עולמות הצפייה הנפלאים שממתינים לנו מעבר לפינה. אבל איכות התצוגה בטלוויזיות החדשות כבר נושקת ליכולת הראייה של העין האנושית, גודל המסכים מגיע לשלב שבו כבר אין די מקום בסלון, כמות התכנים שמוצעת עולה על כל הזמן הפנוי והתפוס גם יחד. אז איזה עתיד עוד יכול להיות לטלוויזיה?
גם בתערוכת CES 2021, שהתקיימה במתכונת וירטואלית בשבוע שעבר, הייתה סדרה של מושבים שעסקו בטכנולוגיות הדור הבא של הטלוויזיה. היום קוראים לזה NextGen TV ולא ברור אם זה יותר טכנולוגיה חדשה או יותר סלוגן חדש. "הכוכבים מסתדרים כך ש-2021 תהיה השנה בה טכנולוגיית NextGen TV תפרוץ קדימה", אמר ג'ונג קים, סגן הנשיא וראש תחום המחקר והפיתוח בחברת LG הקוריאנית. לפחות שיטת הסטארים עדיין בתוקף.
S1E2 – טלוויזיה חדשה, מאבק ישן
חברת LG, ביחד עם המתחרה הקוריאנית הגדולה סמסונג והמתחרה היפנית הגדולה של שתיהן סוני, הן שלוש החברות היחידות בינתיים, שמייצרות טלוויזיות בתקן ATSC 3.0, הטכנולוגיה שמאחורי השם NextGen TV. מדובר בכל טוב הארץ, עם יכולות 4K HDR 120fps Dolby-Atmos גמוט צבע רחב. אם אתם לא לגמרי בטוחים מה זה אומר, תסמכו עלינו שזה הכי מתקדם שיש. יותר ממה שנטפליקס מציעה, למשל. בינתיים אפשר לקלוט שידורי NextGen TV בעיקר בדרום קוריאה. בארצות הברית הם עושים את הצעדים הראשונים.
והנה אנחנו מגיעים לפואנטה. NextGen TV נותן בחינם את מה שהתרגלנו בשנים האחרונות לשלם עליו: תוכניות טלוויזיה, סדרות, סרטים, שאותם אנחנו צורכים כיום דרך האינטרנט. NextGen TV מגיע מהאוויר ונקלט באמצעות אנטנה, טלוויזיה עם טעם של פעם. זו היא חזית המלחמה של ערוצי הטלוויזיה המסורתית מול ערוצי הסטרימינג החדשים, מלחמה של להיות או לחדול. המודל שערוצי השידור מכירים – צפייה בחינם, תשלום בפרסומות – מאוים כיום יותר מאי-פעם על ידי מודלים כלכליים חלופיים. NextGen TV היא התקווה להמשכיות של ערוצי הטלוויזיה.
(פרישת שידורי NextGen TV בארה"ב)
S1E3 – טלוויזיית העתיד, ישראל בעבר
אם היינו עוסקים בעתיד הטלוויזיה בישראל, הכתבה הייתה מסתיימת כאן. ATSC 3.0 לא רלוונטי בישראל וכנראה שלא יהיה עוד הרבה זמן. גם חלופות DVB האירופאיות לא נראות כאן באופק. מרביתנו צורכים טלוויזיה דרך הפלטפורמות הרב-ערוציות תמורת תשלום. מי שמתעקש על קליטה מהאוויר נאלץ להסתפק בטכנולוגיות מיושנות של מערכת עידן +.
בארה"ב התפתחה בשנים האחרונות מגמה חדשה: "חותכים את הכבל". קוראים לציבור להתנתק מהכבלים, מהלוויין, להיגמל מהתמכרות לסטרימינג: אתה מתחיל בנטפליקס וגומר עם אמזון, הולו, דיסני, אפל, פיקוק. החלופה האטרקטיבית עשויה להיות NextGen TV, שידור שנקלט באנטנה של הטלוויזיה שבסלון או של הסמארטפון ברחוב, דגמים שתומכים ב-ATSC 3.0 כמובן. בטכנולוגיה החדשה לא צריכים חיבור ל-Wifi או אינטרנט סלולרי. למעשה NextGen TV מספקת גם חיבור לאינטרנט, מהאוויר.
S1E4 – טלוויזיה בענן
השידור הרב-ערוצי הוא הדרך העיקרית שהעולם צורך בה טלוויזיה כיום. אנחנו רוצים לקבל את כל התוכן הטלוויזיוני שלנו במרוכז. אחת החברות שמפתחות טכנולוגיות בתחום הזה היא חברת קלטורה (Kaltura) הישראלית. למוצר שלה היא קוראת טלוויזיה בענן, Cloud TV.
גדעון גלבוע, סמנכ"ל מוצר בקלטורה, אומר שהשנה האחרונה, שנת הקורונה, האיצה תהליכים שהביאו לעלייה במאות אחוזים בכמויות הווידאו שהחברה מטפלת בהם. "אנחנו רואים האצה של התוכניות שלנו, שהפתיעו אפילו אותנו והתוצאות העסקיות הן תוצאות שיא". הגידול בביקושים חייב את החברה להגר מהשרתים שלה לשרתי ענן ציבורי. "פשוט נגמרה לנו הקיבולת בשרתים", אומר גלבוע.
בקלטורה אומרים שאנחנו חיים בעידן של טלוויזיית ענן. את מקומם של הערוצים הליניאריים, עם התוכניות שבאות בסדר קבוע בזו אחר זו, תופסים שידורי תוכניות לפי ביקוש, צפייה בסדרות בבינג', שינוי בשעות הפריים-טיים, מעקב אחר העדפות הצופה, נטישה של מודל הרייטינג כבסיס לכלכלת הטלוויזיה. כמויות אדירות של שידורים יושבות בענן וזמינות בתוך שבריר שניה ללקוח. בפלטפורמה שקלטורה מפעילה עבור חברת Vodafone הבריטית למשל, החברה מחויבת לזמינות של 99.5 אחוזים מהזמן. שתי שניות בחודש היא תקרת הפספוסים המותרת. CloudTV, כך זה נראה.
S1E5 - קצת על קלטורה
קלטורה הוקמה ב-2006 על ידי ד"ר מיכל צור (היום נשיאת החברה), זמן קצר אחרי האקזיט של סאיוטה (Cyota), החברה שהקימה כמה שנים קודם עם נפתלי בנט וחברים. להקמת קלטורה חברו גם רון יקותיאל (היום המנכ"ל והיו"ר), ד"ר שי דוד (מנהל תחום המדיה והטלקום) וערן איטם, ממייסדי ICQ המיתולוגית. הרעיון היה להקים פלטפורמה לשיתוף וידאו, הבעיה הייתה שקצת קודם קמה פלטפורמה אחרת בשם יוטיוב ושנה לאחר מכן נטפליקס החלה להציע סרטים בסטרימינג. ההחלטה העסקית שפרצה את הדרך הייתה לעבור ללקוחות עסקיים ולספק להם פלטפורמות לניהול הווידאו שלהם.
הפעילות של קלטורה כיום נחלקת בין פלטפורמות וידאו לארגונים כמו איקאה, אינטל או AirBnB, פלטפורמות וידאו לכ-700 אוניברסיטאות ושירותים רב-ערוציים עבור וודפון, ויאקום, ZEE5 ההודית וחברות נוספות. היא מעסיקה 500 עובדים בישראל, ארה"ב ובאירופה, גייסה מעל 160 מיליון דולר, וההכנסות השנתיות שלה נאמדות בשמונה ספרות בדולרים.
לנטפליקס יש 200 מיליון משתמשים בעולם. לקלטורה, אם מחברים את המשתמשים בכל התחומים, יש 120 מיליון. זה לא שקלטורה נושפת בעורפה של נטפליקס, הן לא מתחרות באותו מגרש. נקודת ההשקה היא בנתונים, במה שאתה יודע על המשתמשים שלך. "העולם הזה מתפתח ללמידה עמוקה של מה שקורה בזמן אמת", אומר גלבוע, "אנחנו מאמינים שזה לא משחק של 'למי יש לו אלגוריתם יותר טוב' אלא איזו דאטה יש לך. 120 מיליון משתמשים פעילים זו כמות נתונים אדירה, וההבדל בינינו לבין נטפליקס, שהיא נותנת שירות אחד עם אפליקציה אחת וחוויית משתמש אחת, ואצלנו המשתמשים מפוזרים בין שירותים מסוגים שונים, חברות מסוגים שונים, ולכן המידע אצלנו הרבה יותר מגוון".
S1E6 – טלוויזיה קוגנטיבית
טלוויזיית העתיד לפי קלטורה היא הטלוויזיה הקוגנטיבית. הרעיון הוא שעולמות התוכן שלנו עומדים להתמזג: הסמארטפון עם כל המידע שבעולם ומסך הטלוויזיה עם כל התכנים שבעולם. "יש לנו היום בעיה", אומר גלבוע, "זה כבר לא פשוט לזפזפ בין ערוצים. יש תופעה שמכנים 'עייפות נטפליקס', שבה אתה עולה למעלה ויורד למטה בשורות התכנים ולא מוצא במה לצפות. יש יותר מדי תוכן. יש אנשים שמנויים על שלושה ואפילו חמישה שירותי סטרימינג. זה נהיה מסובך למצוא את התוכן שמעניין אותך".
המערכת שמפתחים בקלטורה משלבת בינה מלאכותית, שמכירה אותנו ואת הרגלי הצפייה שלנו ומספקת לנו ממשק משתמש מסוג חדש, אינטואיטיבי הרבה יותר. המערכת יודעת במה את אוהבת לצפות בשעה 20:00 בערב אבל אם את נמצאת עם בן הזוג בזמן הזה, היא תתאים את התוכן ששניכם ביחד אוהבים. המעטפת, ממשק המשתמש, תהיה גם היא מותאמת לכל משתמש. מי שצופה בשידורי ליגת ה-NFL תראה מעטפת מותאמת, שונה מזו של מי שמעדיף צפיית בינג' ב"המורדת". ממשק המשתמש מותאם ליום, לשעה, למשתמש, לדברים שהעסיקו אותנו בימים האחרונים, להעדפות שקבענו לעצמנו, לילדים.
גם שלט הטלוויזיה ינוח קצת יותר. אנחנו נדבר עם הטלוויזיה והיא גם תענה לנו, מין סירי טלוויזיונית, שאפשר להתייעץ איתה לפני שבוחרים מה לראות. הסמארטפון יהיה חלק אינטגרלי מהחוויה, יאפשר חיפוש תכנים וגם התחברות לעולמות החברתיים, למשל לקבוצת האוהדים של הלוס אנג'לס ראמס ולסטטיסטיקה השוטפת של המשחק, או לעדכוני טוויטר ונתוני מזג האוויר לצד צפייה במהדורת החדשות. ניצני יכולות כאלה אפשר לראות כבר היום בשירותים הרב-ערוציים, בתפיסה שמכונה "מסך שני". בקלטורה מאמינים שזה העתיד.
S1E7 – נצחונו של המסך הקטן
מה שמשנה בלי ספק את הטלוויזיה היא המלחמה העקובה ממיליארדי דולרים, שמתנהלת בין חברות הענק שמציעות שירותי סטרימינג. כמויות התוכן שמופקות בשנים האחרונות עולות על הדימיון. תקופת הקורונה בכלל טלטלה את השוק וגרמה לכמה מאולפני הוליווד הגדולים להעביר את הסרטים שלהם לסטרימינג. זו רעידת אדמה בסדר גודל שקשה עדיין לתפוס, ואולי נצחונו של המסך הקטן על המסך הגדול.
על המגרש מול נטפליקס התייצבו בתחילה אמזון פריים והולו ובשנה האחרונה גם דיסני פלוס, אפל TV פלוס, HBO Max של AT&T ושירות Peacock של NBC-יוניברסל . לאלה הצטרפה עכשיו Discovery+ ושירות נוסף בשם פארמונט+ עומד לעלות במרץ השנה. המדיום פחות חשוב: אנחנו נצרוך את התכנים בערוצי סטרימינג, באפליקציות במובייל, בסטרימרים ביתיים כמו כרומקאסט של גוגל או FireTV של אמזון, בטלוויזיות חכמות, אולי גם בקונסולות משחקים. המסר הוא: ישרוד מי שיעמוד אחרון על הרגליים.
האם יש עתיד לחברות הרב-ערוציות מול כוחות שוק שכאלה? גלבוע מאמין שכן. לדבריו, נטפליקס ודומותיה מעוניינות להפחית ככל האפשר את עלות "ההרכשה", גיוס הלקוחות החדשים, והדרך היא להשתלב בפלטפורמות הרב-ערוציות, האגרגטורים. "עד עכשיו ראינו דה-אגרגציה כשכל ערוץ בא עם האפליקציה שלו, אבל אנחנו מאמינים שנראה רה-אגרגציה כי צרכנים אוהבים וספקי השירות יהפכו לסופר-אגרגטורים שיציעו גם נטפליקס, גם שידורים חיים, גם תוכן נישתי, גם תוכן פרימיום. אלה שידעו לעשות את זה בצורה נכונה הם אלה שינצחו", הוא אומר.
S1E8 – המודל הכלכלי משתנה
אם משהו מאיים על המסך הקטן, זהו המסך הקטנטן, הסמארטפון. בקרב הגילים הצעירים צריכת התכנים הטלוויזיוניים כבר נעשית באמצעות מסך הטלפון, למשל סדרות נטפליקס ותוכניות יוטיוב. גלבוע מספר שתוכנית "האח הגדול" בהודו נצפית על ידי עשרות מיליוני צופים, 90 אחוזים מהם באמצעות טלפונים. ובמקרה של הודו, מדובר בפיצ'רפונים מיושנים עם מסכי 3.5 אינץ'. לדבריו, אם הסופר-אגרגטור מסוגל להפיץ את התכנים כמו שהלקוחות שלו רוצים לקבלם, הוא יצליח לשרוד.
לכולם ברור שמודל הטלוויזיה המסחרית נמצא בדרך אל סופו. אלילת הרייטינג כבר לא מעניקה מחסדה כמו פעם. מחקרים מראים שהחשיפה של פרסומות לקהל בגילים 16 עד 34 יורדת במהירות. זה אומר שמפרסם צריך לשלם הרבה יותר כדי להגיע לשיעור חשיפה כמו שהיה לו פעם. אחת החלופות הברורות היא הפרסום באינטרנט, שמושך אליו כיום תקציבי פרסום הולכים וגדלים.
בקלטורה אומרים שגם זה עומד להשתנות בעידן הטלוויזיה הקוגנטיבית. הטלוויזיה העתידית הזו תאפשר לא רק לטרגט פרסומות למשתמש, אלא גם להתאים אותן למצבו באותו רגע. המערכת תדע לזהות משתמש שזמין לקנייה אקטיבית בנייד, ולשלוח לו פרסומות עם קישור ישיר למוצר. לקוחות פאסיביים יקבלו פרסומות רגילות. היא תדע להזרים פרסומות מסוימות אחרי שהקבוצה של הלקוח הבקיעה גול, ופרסומות למוצרים מנחמים אם הקבוצה שלו הפסידה. ולא, לא יהיו חוסמי פרסומות בטלוויזיה.
S2E1 – טלוויזיית העתיד
אחרי כל הדיבורים על טלוויזיית העתיד, אפשר להתרשם שבינתיים אנחנו עדים רק לרעשים מקדימים. רעידת האדמה הגדולה עדיין לפנינו. המומחים ימשיכו להתנבא איך תיראה הטלוויזיה שלנו בעתיד, אנחנו נמשיך להשתדל ולמצוא משהו מעניין לצפות בו.
אחד הדיבורים המעניינים הוא על סוגים חדשים של תוכניות, במקום חדשות, ספורט וריאליטי. למשל על תוכניות שהצופה יכול להשפיע על התפתחותן (ניסיונות ראשונים ראינו בחברת EKO של יוני בלוך). יש תחזיות מעניינות על תוכניות במציאות רבודה, שבה גיבורי הסדרה יופיעו על רצפת הסלון, בין הצופים. זה כנראה לא יקרה בשנים הקרובות, גם בגלל שהטכנולוגיה עוד לא בשלה וגם בגלל שהפורמט התסריטאי המתאים עוד לא נמצא.
על מה עוד מדברים המומחים והעתידנים? למשל על מסכים שיכסו את כל הקיר בסלון, ויאפשרו לפתוח מסכי טלוויזיה בכל גודל בכל מקום על הקיר, להשתמש בחלקו למסכי מידע ובחלקו לפתוח חלון וירטואלי לנוף מעולם אחר. מדברים על טלוויזיה במכונית, כשזו תהיה אוטונומית ותנהג בעצמה. מדברים על תכנים מוקרנים בהולוגרמה במקום מסכי תצוגה של נוריות LED. על טלוויזיה במציאות וירטואלית שבה נתכנס כל אדם לעצמו בתוך מציאות שאופפת אותנו, ספק משחק מחשב ספק סרט שמתרחש סביבנו. ההימור שלנו? שעוד עשר שנים נתכנס כאן שוב ונראה שבעצם לא הרבה השתנה.
