סטארטאפ ה-IoT הישראלי נינה (Nina), עומד לסגור גיוס הון של 3 מיליון דולר, במטרה להיכנס לייצור כמותי של המוצר יוצא הדופן שפיתח: פקק נעילה ומזיגה של משקאות עתירי אלכוהול, שמאפשר למזוג כמויות מדודות של משקה ולשגר את נתוני הצריכה. הטכנולוגיה מאפשרת למקומות בילוי ותיירות אפשרות להעניק שירות, שלא היה אפשרי קודם לכן: הגשה עצמית של אלכוהול מסוגים שונים על ידי האורחים ללא צורך במלצר או ברמן: המכשיר מודד בדיוק את כמות המשקאות שנמזגו ומחייב את חשבון הלקוח במחיר המתאים.
פקק ה-IoT של נינה באיצטדיון סקרמנטו
אלא שהמזיגה עצמה היא רק חלק מהערך, שנותנת הטכנולוגיה החדשה. חלק משמעותי נוסף הוא יכולת איסוף הנתונים שהפקק מאפשר. בעידן ה-IoT החדש, הנתונים הם הדבר העיקרי. הפקק של נינה מספק ללא הרף נתונים על אודות כמויות המשקאות, סוגי המשקאות ונטיית הלקוחות להעדיף משקאות שונים בהקשרים נוספים. אומר המנכ"ל יאיר מרום: "רק דמיין מה חברות האלכוהול יהיו מוכנות לשלם כדי לדעת על טרנדים חדשים, העדפות חדשות, וכמה יוסיפו אם תהיה להם אפשרות להשפיע על הלקוח, להגיד לו בזמן אמת: בוא תנסה וודקה חדשה, או להיפך, בוא תישאר עם הוודקה שלנו. יש המון עניין בטכנולוגיה של נינה. עולם ה-IOT מאפשר דברים שלא היו אפשריים עד היום".
5 צפייה בגלריה
סמנכ"ל טכנולוגיות טל לוטן, סמנכ"לית מוצר אסתי אדלשטיין, המנכ"ל יאיר מרום
(צילום: nina)
הדיבור עם הלקוח נעשה באמצעות נורות LED שמותקנות על הפקק. הן מאותתות מתי הבקבוק זמין לשימוש וגם כאשר הוא מציע את המשקה במחיר מוזל. כך למשל, אחרי מהלך מוצלח במגרש, שמזכה את השחקן בתשואות מהאוהדים ומעלה את מצב הרוח, יכול המארח להעניק "מחיר מבצע" משמח: הוא יקבע את המחיר החדש במערכת, הבקבוק יאותת על המחיר החדש באורות עליזים.
ההתקנה המסחרית הראשונה של המערכת ממחישה את הפוטנציאל הגלום בה: סוויטות ה-VIP באיצטדיון גולדן וואן סנטר בסקרמנטו, קליפורניה, אולמה המיתולוגי של קבוצת סקרמנטו קינגס, והמקום בו התחיל הכדורסלן עומרי כספי את קריירת ה-NBA שלו. מדובר בתאים פופולריים ביותר בקרב האוהדים בעלי האמצעים, והטכנולוגיה של נינה מאפשרת להעמיד על השולחן מבחר בקבוקי משקאות אלכוהוליים, צרוך ככל יכולתך.
מחלב אם לאלכוהול
נינה הוקמה ב-2018 על-ידי המנכ״ל יאיר מרום, סמנכ״ל הטכנולוגיות טל לוטן וסמנכ״לית המוצר אסתי אדלשטיין. ועד כה כבר גייסה 1.5 מיליון דולר, בין השאר מענקית ההסעדה האמריקאית דלוור נורת׳ (Delaware North), שהשקיעה בה חצי מיליון דולר וממייסדי חברת טרקס (Trax) הישראלית-סינגפורית, יואל בראל ודרור פלדהיים. החברה, שמעסיקה ארבעה עובדים בשלב זה, עומדת בפני התרחבות ופיתוח שיאפשר ייצור המוני וחדירה לעולם המלונאות, הבארים וחיי הלילה והצריכה הביתית.
הסיפור של החברה התחיל כשאחד מחבריו של מרום מצא עצמו עם בנו הפעוט לבד בבית, בעוד אישתו חוזרת למשמרות כרופאה מתמחה. מלבד החיתולים והשינה, האתגר היה לעקוב אחר צריכת החלב השאוב ולהזעיק את האם כשצריך לחזור הביתה לחדש את המלאי. כאיש טכנולוגיה, הוא בנה מערכת ששקלה במדויק את הכמויות ובאמצעות מעקב IOT גם שלחה הודעות אוטומטיות "צריך להגיע הביתה לשאוב"...
את כל הידע הזה היה חבל לבזבז. למשימה התגייס גם מרום, נספח חיל האוויר בסינגפור בעברו, והם פיתחו אב טיפוס, ששוקל כמויות בירה במסעדה ומוודא התאמה לקופה הרושמת. אבל אז הגיע הרגע המכונן, שבלעדיו אין סיפור: בביקור בארה"ב פגש מרום את נשיא קבוצת הסקרמנטו קינגס ג'ון ריינהרט וסיפר לו על הפרוייקט. ריינהרט התלהב והיתה לו גם המלצה: תעזבו אתכם ממסעדה בישראל ותעזבו אתכם מבירה. בואו תפתחו לי טכנולוגיה, שמודדת צריכת משקאות אלכוהוליים. הכסף הגדול נמצא שם.
כמה חודשים לאחר מכן מתייצבים היזמים לפיילוט עם הטכנולוגיה שפיתחו: פקק נעילה ומזיגה מקושר IoT שמודד ומדווח על כל מ"ל משקה. זירת האירוע: האיצטדיון של סקרמנטו. הלקוחות: כ-150 שוכרי סוויטות VIP בזירה, טחונים בכסף ורוצים ללגום שוט או שניים בלי חשבון ובלי לעמוד בתור.
"התוצאות היו פנומנליות", אומר מרום, "העלנו את הצריכה ב-78 אחוזים. וזה לא שגרמנו לאנשים לשתות יותר אלא שמספר האנשים ששתו, גדל. בגלל המגוון והזמינות, אנשים שבעבר אולי לא היתה להם אפשרות ליהנות מחצי שוט למשל, יכולים עכשיו לשתות". וכמובן, הנתונים: לדבריו תוך כדי הפיילוט נאסף מידע יקר ערך על המשתמשים: "היום אנחנו יודעים מי שותה, כמה שותה, מתי שותה, מה הוא אוהב לשתות".
לא בטוח שכל הלקוחות מודעים שמישהו עוקב אחר הרגלי צריכת האלכוהול שלהם, אבל מרום מבטיח שהחברה עומדת בתקני הגנת הפרטיות המחמירים, מפרידה בין מידע פרטי למידע כללי, ומצד שני, מציעה לחברות מידע רב ערך עבורן.
הצלחת הפיילוט הביאה לחתימת חוזה עם הסקרמנטו קינגס לתפעול סצינת האלכוהול בכל הסוויטות באיצטדיון. כעת נערכת החברה להתרחבות לפיילוטים עם הבוסטון סלטיקס (איצטדיון TD GARDEN), דטרויט פיסטונס (LITTLE CAESARS ARENA) וקבוצת ההוקי סייברס באפלו (KEY BANK CENTER).
למדוד כל נוזל שנמזג מבקבוק
בנקודת הזמן הזו, בנינה כבר חושבים כל השווקים ושיתופי הפעולה הבאים. מרום אומר שאחד מהם עשוי להיות שיתוף פעולה עם חברת נסיעות שיתופיות כמו אובר או ליפט: אחרי צריכת שני משקאות יופיע בסמארטפון של הלקוח שובר הנחה לנסיעה. מגעים בעניין זה נמצאים לדברי מרום בשלב מתקדם.
אחד הסממנים להצלחה עתידית של סטארט-אפ הוא גודל השוק אליו הוא מכוון את עצמו. תאי VIP באיצטדיונים אולי נראים שוק מוגבל בגודלו, אבל בנינה מכוונים לשווקים פוטנציאליים רבים נוספים. למשל לענף מועדוני הלילה שחלק ממנו הוא תחום שירותי השולחן (table service): קבוצה שמזמינה שולחן שלם ומקבל כמות נתוני של משקה אלכוהולי כחלק מהחבילה. נינה עומדת להתחיל בפיילוט היתכנות בימים אלה עם אחת מקבוצות ניהול המועדונים הגדולות בעולם, להפעלת השירות שלה עבור קבוצות כאלה.
מרום אומר שהיכולות לשימוש בטכנולוגיה לא נשארות בעולם הבילויים הספורטיביים או הליליים. היעד הבא הוא עולם המלונאות, שעובר משבר בימים אלה אבל עתיד לחזור במרץ מחודש כשהקורונה תעבור. אחת מרשתות המלונאות הגדולות בעולם כבר נמצאת במגעים מתקדמים להחלפת המיניבאר בחלק מהחדרים במגש משקאות של נינה. ויש גם משא ומתן מתקדם עם רשת AirB&B שאם יצא לפועל יוכל כל בעל דירה במערכת להזמין ערכת משקאות, ולהגדיל את הכנסתו בכ-10%, לפי חישובי החברה.
"עולם המלונאות והאירוח, עולם ספורט ועולם חיי הלילה, הם ביחד שווקים של עשרות מיליארדי דולרים בשנה", אומר מרום, "ובהמשך אנחנו נגיע גם לתחום הצריכה הביתית". מדוע אדם צריך ברז נעילה ומזיגה לבקבוקים אצלו בבית? מרום מסביר שאם יש ילדים בבית, כך אפשר לוודא שלא יחטאו בטיפה המרה לפני הגיל המתאים. אבל הפוטנציאל האמיתי הוא בשירות הזמנת משקאות ישר הביתה, שידע מתי הסתיים הבקבוק וישלח חדש מבעוד מועד. כמו סודהסטרים, אבל עם אלכוהול.
העתיד, אם לא שותים יותר מדי, נראה חד ובהיר עבור נינה: "בעוד חמש שנים, נינה תדע למדוד כל נוזל, כל טיפה שנמזגת מבקבוק", אומר מרום, "את הטכנולוגיה התחלנו עם אלכוהול כי יש בזה הרבה כסף, אבל יש עוד הרבה נוזלים בבית. למה לא למדוד את האדוויל שאנחנו נותנים לילד באמצע הלילה. טבע היתה משלמת הרבה כדי לדעת כמה אקמולי נתת לילד ומתי ויש בזה פוטנציאל אדיר. ולה לא למדוד שמן, קנאביס, חומרי הדברה. זה תחום שאין לו גבולות".
