להייטק הישראלי יש הרבה מה להגיד בתחום האג-פוד (agfood), טכנולוגיות החקלאות והמזון. לפי מאגר המידע של סטארט-אפ ניישן סנטרל, יש בישראל 627 חברות טכנולוגיה חקלאית ו-373 חברות טכנולוגיית מזון. גם אם נוריד כמה עשרות חברות שנסגרו בינתיים וכמה חברות חקלאיות ותיקות שפועלות כבר 40 שנה, עדיין נישאר עם שורה ארוכה של חברות סטארט-אפ ישראליות, שמביאות טכנולוגיות חדשניות לעולם החקלאות והמזון ועם יזמים שמציגים כיצד הם מביאים בשורה לעולם.
כסף, כנראה שקצת פחות. בשנה שבה חברות הגנת סייבר גייסו מאות מיליוני דולרים בסבב והגיעו לערכים של חדי קרן כפולים, חברות בתחומי האג-פוד מגייסות בסדרי גודל של מיליוני דולרים בודדים בכל סבב. המשקיעים עוד לא השתכנעו שאוכל הוא העתיד של ההייטק. אבל יכול להיות, בהחלט יכול להיות, שהעולם יגלה בשנים הקרובות שסייבר זה חשוב, אבל אוכל זה חיוני. ואז גם יבואו המיליארדים.
חג שבועות שחלף עבר לו מזכיר לנו, שהתוצרת החקלאית בימינו התרחקה שנות דור מהחקלאות המסורתית של תקופת האבות. היום כבר לא זורעים בדמעה וקוצרים ברינה, אפילו לא מסתמכים על פועלים מעבר לים לעבודה חקלאית מאומצת. היום מגייסים את הרובוטיקה והבינה המלאכותית כדי לעמוד בדרישות ההולכות וגוברות למזון ובה בעת עם מחסור בידיים עובדות. עשינו ביקור קצר בארבע חברות אג-פוד כדי להתרשם איך נראה עתיד המזון בעידן הביג-דאטה.
מערכת הפעלה לחווה
חברת פילדאין (Fieldin) רוצה להפוך את המשק החקלאי למפעל תעשייתי משוכלל. כמו טכנולוגיות "תעשייה 4.0" במפעלים, החברה מתקינה חיישנים על כל טרקטור ומכונה חקלאית במשק, וכך היא עוקבת אחרי "פסי הייצור" החקלאיים – חריש, זריעה, גיזום, ריסוס, קטיף - בחלקות שמשתרעות על אלפי דונמים. היא מודדת את הנתונים, מבצעת ניתוחי בינה מלאכותית ומציגה המלצות לחקלאי איך לייעל את העבודה, להוזיל את העלויות ולהגדיל את התפוקה בעשרות אחוזים. במקום שהוא יתבסס על תחושות הבטן שלו, הוא מקבל את כל המידע ישר לאפליקציה בסמארטפון שלו. הוא יכול להפעיל את החווה על כוסית אספרסו בבית קפה, בין אם זה בעמק נאפה בקליפורניה או בדאון-טאון גדרה.
"אנחנו מציעים את מערכת ההפעלה לחווה", אומר בועז בכר, מנכ"ל החברה ומייסד משותף, "מערכת שמעניקה את כל הידע וממליצה על פעולות איך אפשר לייעל את העבודה ולשפר את התוצאות. חקלאות מסחרית היא כמו מפעל ואנחנו בנינו פלטפורמה של חקלאות חכמה עם דיגיטציה של כל תהליך הגידול במטעים, כרמים, ירקות ופירות". יש המון נתונים שאפשר לאסוף על גידול חקלאי, כולל מידע מטאורולוגי בחלקה עצמה, תחזיות מזג אוויר, מדידות טמפרטורה, לחות באוויר ובקרקע, מהירות הרוח וכיוונה, ואליהם מצטרפים נתוני פעולת הטרקטור: זמני עבודה, מנוחה, מהירות נסיעה, סוג הפעילות. כל אלה מנותחים באמצעות מערכת לימוד מכונה ומשמשים ליצירת תמונה מדויקת של מצב החלקה והפעולות הנדרשות לשיפור התפוקה החקלאית.
לדברי בכר, חזית הטכנולוגיה נמצאת בתחום הנהיגה האוטונומית. כך למשל הטכנולוגיה של פילדאין השתלבה במערכת של יצרנית אמריקאית של מכונות ריסוס אוטונומיות, והמידע שלה משמש להפעלה אוטומטית של צי מרססים רובוטיים. אם תרצו, פילדאין היא יותר חברת דאטה מחברת אגטק. הנתונים שאספה לאורך שש שנים, בשטחים שמגיעים עד כה למיליון וחצי דונם בעולם, הם הערך הגדול שהיא מביאה לחקלאים. כששכר העובדים בארה"ב עולה, שעות העבודה מתקצרות והזמינות של פועלים הולכת ופוחתת, יכול להיות שפילדאין מצאה את התאמת השוק המדויקת שלה.
פילדאין הוקמה ב-2013 על ידי בועז בכר ויפתח בירגר. היא צמחה בחממת הסטארטאפים טרה ונצ’רס ביוקנעם ושם ממוקמים משרדיה עד היום, "בלב החקלאי של המדינה", אומר בכר. היא מעסיקה קרוב למאה עובדים, 40 אחוזים מהם במשרדים בארה"ב ובאוסטרליה. עד היום היא גייסה כ-20 מיליון דולר ובין לקוחותיה חברות חקלאיות גדולות בישראל, בהן יקבי כרמל, גרנות, ברקן, ורבים ממגדלי הפירות בישראל. אבל הצמיחה המהירה באמת מתרחשת עם לקוחות ענק בארה"ב ובאוסטרליה, שמאמצים במהירות את הטכנולוגיה הישראלית.
רחפנים במקום פועלים
את חברת תבל אירובוטיקס (Tevel Aerobotics Technologies) פגשנו לפני כשנה, בכתבה שבדקה איך משתלבים רחפנים בחקלאות בישראל. מכל השימושים המעניינים שראינו אז, השימוש שהציעה תבל היה המעניין ביותר: רחפנים קטנים, מחוברים לקרקע בכבל שמאפשר להם שעות עבודה רצופות, מצוייידים בזרוע קיטוף, מזהים את הפרי באמצעות בינה מלאכותית וראיית מחשב וקוטפים אותו בזריזות וללא מגע יד אדם. פלא ממש.
יניב מאור, מנכ"ל ומייסד החברה, אומר שבשנה האחרונה החברה סיימה את תהליכי הפיתוח העיקריים והיא עומדת בתחילת ייצור סדרתי. המחסור בידיים עובדים ברחבי העולם מייצר ביקוש אינסופי ממש מצד לקוחות, והבעיה של תבל היא לא למצוא לקוחות אלא איך לסרב ללקוחות בנימוס. "שנת הקורונה היתה שנה מאוד מורכבת בגלל שהיה קושי לפתח תוכנה וחומרה ולעשות ניסויים בשטח, אבל מצד שני הדרישה למוצר רק עלתה בתקופה הזו", אומר מאור. "בגלל שהקטיף היא עבודת מהגרים ברובה הגדול, כשהגבולות נסגרים אין קוטפים והרבה מגדלים נתקעו בלי כוח אדם. אנחנו לא מחליפים עובדים, אלא חוסר בעובדים. בעוד צריכת הפירות בעולם הולכת וגדלה, כמות העובדים ירדה למחצית ולכן חייבים טכנולוגיה רובוטית".
יכולות הקיטוף של הרחפן עוד לא משתוות לאילו של קוטף מקצועי, אבל הטכנולוגיה של תבל משתפרת בהתמדה, היא מותאמת ליותר סוגי גידולים וגם איכות העבודה גדלה. החברה רשמה תשעה פטנטים בין השאר על עצם רעיון הקיטוף עם רחפן, על כלי הקיטוף, על תפעול רובוטי, ועוד. כשיושלם התהליך ניתן יהיה לקטוף חלקה עם מאות ואלפי רחפנים שעובדים במקביל בקצב מהיר ובעלות נמוכה משמעותית לעומת קטיף אנושי.
חברת תבל הוקמה ב-2016 על ידי יניב מאור בוגר הטכניון, והיו"ר שלה הוא אייל דשא. היא זכתה לתמיכת רשות החדשנות בתחילת דרכה. עד כה גייסה החברה כ-30 מיליון דולר, יותר ממחצית הסכום בשנת הקורונה. בין המשקיעים החדשים גם משקיעים אסטרטגיים, מספר חברות חקלאיות גדולות מהעולם, שפותחות דלת לשווקי ענק. כל זה, אם החברה תצליח לעמוד בביקושים.
כוורת בסרט
מאז סרטו של ג'רי סיינפלד "כוורת בסרט" לא זכינו להצצה כזו על חייהם של הדבורים. הטכנולוגיה של חברת ביווייז (Beewise) מאפשרת לעקוב מקרוב, ממש מקרוב באמצעות מצלמות וידאו, אחרי כל מה שמתרחש בכוורת ולגלות אם טוב לדבורים, אם תהליכי ייצור הדבש נמשכים בעוז ואם הדבורים יוצאות כסדרן למשימות ההאבקה של הפרחים. וכל זה ממש קריטי כי הצטמצמות אוכלוסיית הדבורים בעולם גורמת לא רק למחסור בדבש, אלא גם ובעיקר לפריון נמוך של מטעי עצי פרי.
את חברת ביווייז הקימו ב-2018 קבוצת מייסדים - בועז פטרזיל, יוסי סורין, אליה רדזינר, סער ספרא והלל שרייר – והיא ממוקמת בכליל שבגליל המערבי. עד כה גייסה החברה קרוב ל-40 מיליון דולר ושורה ארוכה של חברות גידול דבורים בישראל ובארה"ב ממתינות בחוסר סבלנות לכוורות הרובוטיות שלהם.
שרייר אומר כי שיטת גידול הדבורים הנוכחית, שהומצאה לפני 150 שנה, כבר אינה מספיקה: "אנחנו מציעים פלטפורמה חדשה שקוראים לה 'נקודת מרעה' והיא מכילה עשרות כוורות כשהחידוש הוא בניהול של הכוורת: יש ניטור אופטי רציף שנעשה אוטומטית על ידי המכונה ויש מערכת רובוטית שיודעת לעשות את רוב הפעולות של הדבוראי: להעביר חלות דבש ממקום למקום, לשנות את גודל הכוורת. וזה מאפשר חיסכון גדול בכוח אדם".
המערכת של ביווייז מרכזת את כל הנתונים שהיא אוספת על חיי הדבורים באפליקציה בסמארטפון של איש הדבורים, ובאמצעותה הוא יכול לבצע מרחוק את הפעולות הנדרשות בכוורת. לדברי שרייר, המעקב הצמוד אחר הדבורים 24 שעות ביממה מאפשר לשפר את בריאות הדבורים, לזהות בעיות בשלב מוקדם וכך לצמצם את תופעת תמותת הדבורים ולהעלות משמעותית את תפוקת הדבש ואת ההאבקה. בעתיד, מי יודע, המערכת תוכל גם לעקוב אחר מקור האבקנים בכל תא בחלת הדבש, ואולי גם להציע דרכים לשלוט בטעמי הדבש ולשפר אותם.
חלב נטול פרה
שורה ארוכה של חברות מבקשות להוציא את הפרות לפנסיה, בהן חברות לתחליפי בשר ובשר מתורבת, וחברות לתחליפי חלב וחלב מתורבת. לחברות האלה מצורפת אימג'ינדיירי (Imagindairy) עם בשורת החלב ללא פרה. לא מדובר בתחליף חלב כמו שאנחנו מכירים כיום, אלא בחלב ממש, שכל החלבונים שבו יוצרו בתהליכי מעבדה על בסיס צמחים חד-תאיים.
אימג'ינדיירי הוקמה ב-2020 בחממת The Kitchen של שטראוס על ידי ד"ר אייל איפרגן בוגר הטכניון ומנכ"ל החברה ופרופ' תמיר טולר מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב. ביחד עם ד"ר אריה אבו, שמשמש מנהל הטכנולוגיות של החברה, פותח הרעיון החדשני: ייצור חלבונים בתהליך התססה של שמרים שמבוסס על הנדסה גנטית, כשהאלגוריתם הבינה המלאכותית שפיתח טולר מאפשר להגביר את תפוקת החלבון.
"מדובר בתהליך תסיסה מדויקת (precision fermentation) שבו אנחנו מייצרים חלבון חלב בודד בכל פעם. החלבון שלנו והחלבון בחלב של הפרה זה אותו חלבון, אחד לאחד", אומר איפרגן. החלב מורכב משתי משפחות של חלבונים והחברה מייצרת כל חלבון כזה בנפרד, כשהשילוב ביניהם יפיק את המוצר הסופי: חלב, גבינה, מעדנים, מה לא.
אימג'ינדריי גייסה עד כה 1.4 מיליון דולר והיא מעסיקה שבעה עובדים. החברה לא מתכננת לייצר את המוצרים בעצמה אלא לשתף פעולה עם יצרניות מזון גדולות. המוצר שלה יהיה חלבוני חלב במצב אבקה, שמהם ניתן יהיה לייצר כל מוצר חלב מבוקש. איפרגן: "יהיה לזה את אותו טעם בדיוק, עם היתרון הגדול שזה יהיה גם באותו מחיר כמו מוצרי החלב, מה שמבדל אותנו מטכנולוגיות אחרות. עכשיו אנחנו בונים את הפורמט עם צוות אפליקציות חזק שמנהל מוטי סגל, מי שהמציא את המילקי, ואנחנו מדברים עם כל החברות הגדולות בעולם. אנחנו נחתום על כמה הסכמים כבר בשנה הקרובה".
