העיר הדיגיטלית של גוגל עשתה צעד גדול קדימה כשהצליחה להתגבר על מרבית החששות של תושבי טורונטו ולהגיע להסכמים עם העירייה. בתוך שלוש שנים יוכלו דיירי גוגל המאושרים הראשונים להיכנס לדירות החכמות שלהם, בעלות הריהוט הרובוטי, הקירות המודולריים והעוזר הדיגיטלי שמנהל אותן. את דרכם לעבודה יעשו במדרכות מותאמות תחבורה, רמזורים מותאמי תנועה ומערכת מיזוג חוצות מותאמת מזג אוויר. סביבם יתנשאו גורדי שחקים בנויים מעץ, ומתחת רגליהם תתנהל כל תעבורת ההובלות ופינוי האשפה במנהרות תת-קרקעיות. זה אמור להיות זול יותר, יעיל יותר ותורם לסביבה יותר מכל עיר אחרת. העתיד אוטוטו כאן.
הכירו את מחולל השכונות של סיידווק
מאחורי הפרויקט עומדת חברת סיידווק (Sidewalk Labs), חברה בת של אלפבית וחברה אחות של גוגל. העיניים של תעשיית "העיר החכמה" העולמית נשואות אליה. הצלחה של הפרויקט תהיה אות הזינוק לתעשייה של מיליארדים שתהפוך את העיר שלנו לחכמה ויעילה יותר, וגם כזו שיודעת עלינו הכל באמצעות אינספור מצלמות וחיישנים מכל מין וסוג.
בשבוע שעבר הגיע לישראל מנכ"ל החברה דן דוקטורוף, מי שהיה בעבר בכיר בממשל בלומברג בעיר ניו יורק לפני שנשאב לשוק הפרטי. דוקטורוף הגיע להשתתף בוועידת השלטון המקומי לחדשנות MUNI-EXPO 2020 ושימש מוקד עליה לרגל לרבים ממאות ראשי הערים מישראל והעולם שרוצים רובע גוגל משלהם. תל אביב, הוא אומר, היא עיר מתקדמת ומעניינת, אבל סיידווק מתמקדת עכשיו בטורונטו, אחר כך שאר העולם.
מה האינטרס של חברת גוגל או אלפבית להיכנס לתחום יזמות הנדל"ן והבנייה? איזה ערך מוסף אתם מביאים?
"זו שאלה טובה מאוד ובאמת זה לא מציע שום יתרונות לגוגל, לא מוסיף להון שלה או לרווחיות. אבל גוגל שמייצרת הרבה מזומנים מאמינה שצריך להשתמש בהון באחריות ולנסות ולפתור את הבעיות הכי גדולות בעולם. אמנם נצטרך להראות רווחים לאורך זמן, אבל אנחנו מאמינים שנוכל לעשות את שני הדברים בו זמנית".
ספר לימוד לעיר חכמה
פרויקט Waterfront בטורונטו הוא בראש ובראשונה מיזם כלכלי, עם השקעה של 1.3 מיליארד דולר מצידה של סיידווק, גיוס של 38 מיליארד דולר מחברות נוספות, בניית 35 אלף יחידות דיור במחיר מוזל, 93 אלף מקומות עבודה חדשים ועוד. אבל אם לתמצת את הדברים הרבים שאומר דוקטורוף על הפרויקט, היעד העיקרי הוא בכלל סביבתי: להצליח ולהגדיל את צפיפות הערים כדרך להפחית את הפגיעה הכוללת באקלים ובו בזמן לבנות ערים בנות קיימא וגם בנות השגה ומכילות לכל סוגי האוכלוסייה. הדרך לעשות את כל זה ביחד עובר דרך שימוש בטכנולוגיה חדשנית.
הניסיון בתחום "העיר החכמה" עד כה לדבריו מאכזב. "גילינו הרבה ניסיונות להקים רובעי חדשנות או ערים חכמות ב-15 השנים האחרונות והאמת שאף אחד מהם לא התרומם", הוא אומר. את ההסבר לזה אפשר לתאר כתיאוריית מגדל בבל: אנשים מתחומי עיסוק שונים מדברים בשפות שונות ולא פועלים ביחד. כדי לשנות את זה סיידווק גייסה אנשים מכל התחומים הרלוונטיים והיא פועלת לפי מודל עסקי משולש: פיתוח נדל"ן, השקעות הון בתשתיות ובחברות, וטיפוח טכנולוגיות חדשות באמצעות אינקובציה של חברות סטארט-אפ.
ביוני האחרון פרסמה החברה את תוכנית הפרויקט, מסמך בן 1,524 עמודים, שלדברי דוקטורוף הפך להיות הטקסט-בוק של תחום החדשנות העירונית. המסמך מתאר כ-60 חידושים בתחום, ממויינים לפי תחומי עיסוק. השקיפות הזו נועדה בין השאר לקדם "משילות דיגיטלית" – ההחלטה מה לעשות ואיך לעשות נקבעת בידי הרשות המוניציפלית והציבור. גוגל עושה מאמץ ניכר שלא ליפול בפחים שהכירה טוב כל כך במהלך השנים האחרונות.
בין הטכנולוגיות המתוכננות: שליטה במזג האוויר הקפוא באמצעות אזורי נוחות ציבוריים שייסגרו וייפתחו בהתאם למזג האוויר, חימום מתחת למדרכות שימיס את השלגים הנערמים, מערכת תחבורה גמישה שתפתח ותסגור נתיבי תנועה בכיוונים שונים לפי העומס המצטבר, וגם מדרכות להולכי רגל שרוחבן ישתנה בהתאם לכמות האנשים ברחוב. מתחת לפני השטח ירחשו כלי רכב רובוטיים שיובילו משלוחים לנמענים ויפנו אשפה.
את כל המערכות האלה תנהל מערכת מידע חובקת עיר, שתסייע לכל תושב להגיע בזמן ליעדו, להשתתף בפעילויות, לפתוח דלתות שיש לו הרשאה להן, וכל פעולה נדרשת אחרת. מערכת המידע תתבסס על אלפי חיישנים, שיקלטו ללא הרף נתונים על רעש, זיהום אוויר, עומסי תנועה, אשפה בפחים ועל כל תנועה ותזוזה על דיירי הרובע והמבקרים.
400 חלופות
החברה הציגה כלי תכנוני חדש, מבוסס בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שמסייע בבניית תוכנית האב של הרובע. באמצעות הכלי נבחנות מאות אלפי חלופות תכנוניות קודמות תוך התאמתן לעדיפויות של מתכנני העיר כמו צמצום השטחים הבנויים, חדירת אור טבעי ופיתוח שטחים ציבוריים. המחשב פלט בסופו של דבר 400 חלופות שעומדות בכל הדרישות. עכשיו צריכים המתכננים לבחור מביניהן.
חדשנות בתחום הבנייה נשמע כמו ביטוי עם סתירה פנימית. "תחום הבנייה הוא אחד התחומים הפחות יעילים ולא הייתה בו חדשנות ב-30 שנים אחרונות. אפשר לראות מה קורה בתל אביב: אם אתה מסתכל בכל אתר בנייה ואתה משווה לאיך זה נראה כשאני חייתי כאן ב-1981, שום דבר לא השתנה", הוא אומר.
דוקטורוף אומר שכאן תהיה לסיידווק תרומה משמעותית: בנייה לגובה, מבוססת עץ. מדובר בעץ מאסיבי, שמיצר בבית חרושת והוא עמיד לאש יותר מפלדה. באוסלו ניצב הבניין הגבוה בעולם הבנוי בשיטה זו, על 22 הקומות שלו. סיידווק הציגה עכשיו תוכניות לבניית בניין עץ בגובה 45 קומות. היתרון הגדול הוא עלות מופחתת וזמן בנייה קצר יותר משמעותית.
ריהוט רובוטי - כך זה עובד
הדירות בבניינים של סיידווק יהיו חכמות יותר. בין השאר הן יכילו קירות ניידים וריהוט רובוטי, שיתאים את עצמו לצרכים בכל רגע ויפנה יותר שטח לכל עיסוק. "דירה של 55 מ"ר תרגיש כמו 70 מ"ר", אומר דוקטורוף. לצורך פיתוח הטכנולוגיה הוקמה חברת אורי (Ori) בשיתוף פעולה של סיידווק ואיקאה. בקירות של הדירות יזרום חשמל דיגיטלי (digital electricity) באמצעות תשתית חשמל מודולרית מבוססת כבלי אינטרנט.
מחאה חברתית
חודש לאחר פרסום המסמך של סיידווק צמחה מחאה חברתית בעיר, שאיימה על עצם קיומו. המתנגדים הביעו חשש מ"קפיטליזם מעקב", פרויקט שהמודל הכלכלי שלו מבוסס על איסוף נתונים על בני אדם ומכירתם ללקוחות, מה שגוגל כבר הוכיחה את יכולתה בו. גם בהנהלת העיר נשמעו קולות כאילו גוגל נטלה לעצמה הרבה יותר ממה שהייתה אמורה, ובמיוחד הביעו דאגה מרצונה לספח לתוכנית שטח גדול פי 15 מזה שהוקצה לה. אחרי דיונים מרתוניים הוועדה העירונית אישרה את מרבית התוכניות של סיידווק אך לא את כולן, והצדדים הסכימו שהפרויקט יתבצע בשלב הזה על השטח המקורי, המצומצם.
תוכניות מרשימות, אך בכל זאת נתקלתם בהתנגדות עזה של התושבים. איפה טעיתם?
"ידענו כל הזמן שזה יהיה קשה. לעשות שינוי זה קשה, בטח כשרוצים לשנות בכל כך הרבה תחומים בבת אחת. כשעבדתי עם ראש העיר בלומברג בניו יורק תכננו מחדש 40% מהעיר ב-140 תוכניות שונות, ובכל אחת מהן היתה התנגדות. אני גם חושב שיש סקפטיות טבעית כלפי חברת טכנולוגיה זרה שמגיעה מבחוץ לעיר".
במיוחד אם קוראים לה גוגל
"אני חושב שזה אכן היה חלק מהעניין. וזה דרש יותר הסברים וגם יותר הקשבה מצידנו. הנושא של איסוף הנתונים והפרטיות לקח זמן ארוך יותר ממה שצפינו. בסופו של דבר מעולם לא היתה לנו כל כוונה למכור נתונים משהו כזה. אבל הגענו לפיתרון - ואני חושב שזה צריך להיות הסטנדרט העולמי – שכשאוספים נתונים במקומות ציבוריים או ציבוריים למחצה, הרשות המוניציפלית צריכה להיות אחראית עליו. אנחנו וכל מי שירצה לבנות אפליקציה על בסיס הנתונים יצטרך לפנות לרשות ולבקש גישה לנתונים, והרשות תחליט. זה לקח יותר משנה, ויש עדיין דברים במשא ומתן, אבל הבעיות הקשות ביותר כבר מאחורינו".
אנשים כבר נרשמים לשכור דירה?
"עוד לא פתחנו את משרד המכירות. אני מאמין שאם נעמוד בהבטחה, שנציע דיור בר השגה ובר קיימא, ועם מרחב ציבורי איכותי ודרכי גישה משופרות ממקום למקום, יהיה לזה ביקוש עצום".
יש פוטנציאל גדול לפרויקט אבל גם סיכונים רבים. אתה מאמין שתצליחו לעמוד בציפיות?
"צריך לזכור שזה בסך הכל שטח של 50 דונם בשכונה אחת בעיר אחת. זה פיילוט. האם אנחנו לא רוצים לנסות גישות חדשות? אז כמובן, צריך להבטיח את כל ההגנות הנדרשות לפני שמתחילים, אבל בזכות הפרויקט אנחנו וגם אנשים שצופים בזה בכל רחבי העולם, נלמד דברים חדשים".
