השבוע, כשהתפרסמו ידיעות על פרויקט Sam המסתורי של סמסונג, טל מלנבוים בוודאי קפץ בשמחה. לסייעת הדיגיטלית Sam יש גוף ופנים ועיניים גדולות ומהפנטות, ולמרות שאתה יודע שהיא לא אמיתית, זה הרבה יותר נחמד לדבר איתה מאשר עם ביקסבי, שאותה היא מחליפה. עבור סמסונג יש פה הזדמנות להוביל בתחרות מול סירי של אפל ואלכסה של אמזון. עבור מלנבוים, זו אולי הדחיפה שנדרשה כדי למכור לעולם את טכנולוגיית הכפילים הדיגיטליים שלו, עתיד התקשורת בין אדם ומכונה.
רעיון הדמות הדיגיטלית נולד הרבה לפני שצץ במעבדות סמסונג. ליל מיקואלה היא אולי דוגמה טובה: אושיית רשת של ממש עם שלושה מיליון עוקבים, שכולה יצירת מעצבים גרפיים. מלנבוים זיהה את המגמה והביא לעולם את הדמות הדיגיטלית זואי דביר ואחריה את אלה סטולר ודיאנה טורה. דמויות דיגיטליות הן דמויות בעלות אישיות וסיפור חיים, חיות ברשתות החברתיות, מקדמות מכירות ומדגמנות קולקציות אופנה. סטולר למשל, מיוצגת על ידי סוכנויות דוגמנות אמיתיות בישראל ובעולם והיא משתתפת בקמפיינים בינלאומיים לצד דוגמניות בשר ודם. ממש לאחרונה גויסו דביר וסטולר לשמש כדיילות מכירות במיזם הנדל"ן GetKey, שמשלב הרבה טכנולוגיה בעסקים.
בשלב הבא נוצרו שורה של דוגמניות דיגיטליות אנונימיות. אלה מעוצבות בצורה כל כך מציאותית, שקשה לזהות שהן נולדו במערכת עריכה גרפית. לכן הן מחליפות דוגמניות צילום אנושיות בקטלוגים של אופנה ברשת, בשבריר מהעלויות. בתמונה הזו, חמש מתוך שש הדוגמניות הן דיגיטליות:
עכשיו מתברר שכל אלה היו רק הקדימון לפרויקט הבא של מלנבוים, שנראה שאפתני, אולי אפילו יומרני, מכולם. הכפילים הדיגיטליים הם שיבוטים ממוחשבים בתלת-ממד של אנשים אמיתיים. לא דוגמנית מומצאת, לא אישיות רשת בדויה, אלא מימוש ממוחשב של אדם, שיכול לדבר אתך בקולו האמיתי. תחשבו על מנכ"ל אפל טים קוק משוחח בווידאו עם לקוחות נרגשים באתר חנות אפל. תחשבו על השף ג'יימי אוליבר מציע מתכונים בשיחה עם לקוחות באתר וולמארט. תחשבו על גל גדות מספרת לכם באופן אישי על פרויקט לעידוד נשים חזקות.
בינתיים אלה רעיונות תיאורטיים, אבל הטכנולוגיה כבר מאפשרת את זה באמצעות סריקה בתלת-ממד של האדם, ובניית מודל דיגיטלי שלו שיכול להניע את הראש, להסתכל מעלה ומטה, להביע הבעות. ראינו דברים דומים בסרטים של הוליווד, ראינו את זה גם בפרויקטים עתירי תקציב באינטרנט. הטכנולוגיה של מלנבוים עושה את זה מהר יותר וזול יותר מכל חלופה שקיימת היום, וזה פותח פתח לשוק עולמי ענק.
שיחת וידאו במקום צ'טבוט
טל מלנבוים הוא מנכ"ל חברת VFR, אבל זה רק חלק מפעילותו. התיאור ההולם ביותר של מלנבוים יהיה "יזם סדרתי". ב-25 השנים האחרונות הוא עומד מאחורי סדרה בלתי מסתיימת של מיזמים וסטארטאפים, חלקם הצליחו, חלקם פחות. ב-2001 הוא לקח חלק בחברת מובוטה (Movota) של אמיר ויואב לייטרסדורף, שחיברה לראשונה בין מובייל (בטלפונים סלולריים פרימיטיביים) לשידורים חיים בטלוויזיה. ב-2005 החברה נמכרה ל-Arvato Mobile הגרמנית בסכום שלא פורסם.
עוד כתבות בערוץ דיגיטל:
ב-2008 הקים ביחד עם ולדימיר פטשבילי את סקורפלאג (ScorePlug), שמדדה תוצאות של משתמשים במשחקי פלאש. בבורד שלו ישב ראובן אגסי, האבא של שי. בשיאה נרשמו 18 מיליון כניסות יוניק למערכת. ב-2012 נמכרה החברה ל-Spil Games ההולנדית. ב-2013 הקים את אניוויו (AniView) עם אלון כרמל, שמציעה פלטפורמה לפרסום וידאו באינטרנט על בסיס טכנולוגיה שהוא עצמו פיתח. ב-2019 הוא הקים עם אריה קנטור את חברת החיפוש הויזואלי PointView. בבורד שלו יושב ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט.
בין לבין הוא הקים ב-2005 עם פיני שמילוביץ' את חברת משחקי האונליין G10L, שנסגרה ב-2007, הוא השקיע בחברת המשלוחים טייק שהפסיקה את פעילותה לאחרונה, והוא יושב בבורד של חברת הפרסום המקוון אאוטסטרים (OutStream) שהקימו ב-2018 שי פינזילבר, תמיר פופר ומזל מלנבוים, אישתו.
ואחרי כל זה, מיזמי הדמויות הדיגיטליות הפכו לעיסוק המרכזי. מלנבוים הקים את VFR, קבוצת חברות שאחד המשקיעים הבולטים בה הוא איש העסקים צביקה בארינבוים. תחת VFR פועלות שתי חברות: חברת הדמויות הדיגיטליות Zoe01 פיתחה את הדוגמניות הדיגיטליות והיא מפתחת דמויות דומות כפרזנטוריות עבור לקוחות. חברת סטיילטק (Styletech) מעצבת דוגמניות וירטואליות חסרות אישיות, עם יכולת של הלקוח לשלוט במראה, במידות ובתנוחה ולמצוא את השילוב שמוכר הכי טוב.
עכשיו הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם חברת Crowd Media האוסטרלית, שבמסגרתו יפותחו הכפילים הדיגיטליים בהשקעה משותפת של שלושה מיליון דולר. שוק היעד הוא הצ'טבוטים, התחום המתפתח בקצב מהיר של צ'אטים באתרים, שנועדו לשפר את השירות ללקוחות. בחברה האוסטרלית חיפשו דרך זולה להחליף את ההתכתבות המילולית בשיחת וידאו, ואיתרו את הטכנולוגיה של VFR הישראלית. מנכ"ל Crowd Media דומיניק קרוסה התנדב להדגים את הטכנולוגיה על עצמו והכפיל הדיגיטלי שלו כבר משוחח עם לקוחות. בפרויקט אחר פותח כפיל דיגיטלי של הרב משה ראובן אסמן, הרב הראשי של אוקראינה. מי יודע, אולי בקרוב תוכלו להתייעץ עם הכפיל של הרב ולקבל ממנו ברכה.
שיחה עם הכפיל הדיגיטלי מסגירה מייד שלא מדובר באדם האמיתי. מלנבוים אומר שכמו עם הדמויות הדיגיטליות, המשתמש מודע לטכנולוגיה אבל התקשורת עם הדמות יוצרת תחושה נינוחה. "מה שמייחד את הטכנולוגיה שלנו, זה שבתוך מספר ימים אנחנו מפיקים את הפנים ואחר כך את הקול ואנחנו יודעים להעביר את התחושה שהאדם רוצה להעביר באמצעות העיניים, הלחיים, הקמטים בפנים, כל מה שנותן את התחושה שאתה מנהל שיח אמיתי עם אותו אדם. הרבה יותר נעים לנהל שיחה עם דמות, למרות שאתה יודע שהיא לא האדם האמיתי".
איפה אתה רואה חברות משתמשות בכפילים?
"בכל המקומות שבהם עושים שיחות עם לקוחות באמצעות צ'טבוטים. בארה"ב אתה סוגר ביטוח עם צ'טבוט, וזה מזכיר לי את הודעות ה-SMS לפני שעברנו לשיחות וידאו. אנחנו יודעים להתממשק עם המערכות הקיימות ולייצר את הפנים מאחורי הצ'טבוט. זה יכול לשמש משפיענים וידוענים שכל הזמן מציקים להם – 'תעשה לי סרט וידאו יום הולדת', 'תן לי טיפ' – עם הכפיל הדיגיטלי הם יוכלו להגיע לקהל רחב בכל שעה ובכל זמן. יש לנו ביקושים מגופים שונים, זה פשוט מטורף. כל פעם אני נחשף לעוד מישהו שאומר לי – 'אנחנו בדיוק צריכים את זה'".
אתגר ה-AI
האתגר הטכנולוגי העיקרי היה לייצר את הדמויות הדיגיטליות בעלויות נמוכות. מלנבוים פיתח גישה ייחודית: במקום צבא של מעצבים גרפיים הוא מעסיק מתכנתים, שמתבססים על תוצרים של תוכנות תלת-ממד ועל המנוע הגרפי של חברת משחקי המחשב Unreal. התוצאות מרשימות, אם כי לא מושלמות. חברת יוניק (UneeQ) מניו זילנד, שפיתחה כפיל דיגיטלי של אלברט איינשטיין, השיגה תוצאות דומות בהשקעה אדירה של כ-100 אלף דולר. מלנבוים אומר שכעת יוניק מתעניינת בשיתוף פעולה עם VFR.
האתגר הטכנולוגי השני קשה הרבה יותר: כיצד גורמים לכפיל הדיגיטלי לדבר ולהתנהג בדרך שתיראה אינטליגנטית, אנושית. התכנים של אושיות הרשת הדיגיטליות נכתבים על ידי אנשי דיגיטל וכותבי תוכן. אבל כפיל דיגיטלי צריך לנהל שיחה של ממש, להגיב לשאלות ולבקשות של המשתמש ולא ניתן לתסרט את הכל. בנקודה הזו החוויה עדיין מאכזבת. בשביל לעשות את זה צריך בינה מלאכותית, שעדיין אינה קיימת.
מלנבוים אומר שהחברה אינה מנסה לפתח בינה מלאכותית אלא מתבססת על טכנולוגיה של השותפות שלה. ל-Crowd Media יש מערכת ניתוח דיאלוג והפקת תובנות. גם ביוניק מפתחים יכולת לנהל דיאלוג, אבל הדרך להצלחה עוד ארוכה. "הם חברה יחסית ותיקה בשוק וגם הם מבינים שכדי להתקדם לשלב הגדול הם צריכים לשדר דמות יותר אמינה אחרת אנשים מתחילים לחוש אי נעימות. יש פה היבטים פסיכולוגיים שצריך להביא בחשבון".
למה לא נכנסתם לתחום הדיפ פייק, הטרנד המוביל בייצור כפילים?
"בחנו את הטכנולוגיה הזאת, אבל היא רחוקה מלהיות בשלה. היא נכשלת בשני מקומות: האיכות לא מספיק גבוהה, היא מתרכזת רק באזור הפנים ואין שליטה בכל הבעות הפנים, וגם צריך למצוא שחקן שדומה לאדם המקורי כדי לבצע את שאר הגוף. מחקרים מדברים על 'עמק המוזרויות' (Uncanny Valley) הנקודה שבה נגרמת למשתמש תחושת חרדה ואי נוחות, ודווקא בדיפ פייק אתה מאבד אמינות ונכנס למקום לא נעים בשיח. עדיף שהדמות תיראה קצת פחות ריאליסטית אבל שהשיחה תהיה יותר נעימה ותשיג יותר תוצאות".
מלנבוים מדבר על פוטנציאל שוק של מיליארדי דולר, הן בהחלפת הצ'טבוטים והן בתחום השיווק באינסטגרם וברשתות חברתיות אחרות באמצעות הדמויות הדיגיטליות. בחודשים האחרונים הסתיימו פרויקטים של הוכחת היתכנות עם כמה חברות, עכשיו מתחיל ניסוי פיילוט עם חברה ישראלית גדולה. פרויקטים נוספים מתבצעים עם חברת קוסמטיקה וחברת ביטוח בחו"ל. אפשר להניח שבשלב הזה אתם כבר גיבשתם את דעתכם על הכפילים הדיגיטליים, יכול להיות שכבר בקרוב תהיה לכם הזדמנות להגיד להם את זה באופן אישי.