בחודש אוגוסט האחרון הוענק לפרופ' יואב שוהם פרס ההצטיינות במחקר של ארגון הבינה המלאכותית העולמי IJCAI, אם תרצו פרס הנובל של עולם ה-AI. הפרס הוענק לו כמי שהיה חוקר מוביל באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, ראש פורה של רעיונות תיאורטיים, שהפכו לשורה של סטארט-אפים אשר נמכרו בסופו של דבר במאות מיליוני דולר.
אבל יותר מההישגי העבר, העיניים היו נשואות לסטארט-אפ הנוכחי שלו, בעל השם המסתורי AI21 Labs. החברה הוקמה בסוף 2017 על ידי פרופ' שוהם ואורי גושן ועם מעורבות עמוקה של המשקיע והיו"ר פרופ' אמנון שעשוע - מנכ"ל מובילאיי. היא מעסיקה כ-30 עובדים בתל אביב וגייסה 9.5 מיליון דולר עד כה.
שוהם מתאר את הטכנולוגיה של AI21 כשלב הבא בהתפתחות הבינה המלאכותית. הוא אומר שהדור הנוכחי של הבינה המלאכותית מיצה את עצמו ויש להתקדם הלאה. הדור הבא של הבינה המלאכותית יבין בני אדם הרבה יותר טוב. יכול להיות שבכתבה הזאת נחשוף טפח ממה, שעשויה להיות טכנולוגיית AI משנת משחק.
פרופ' שוהם, בן 64, חזר לישראל לפני חמש שנים אחרי קריירה ארוכה כחוקר ומרצה באוניברסיטת סנטפורד בקליפורניה. בשנים האחרונות הוא ייצר סרט נע של שש חברות סטארט-אפ וחמישה אקזיטים, בהן טריידינג דיינמיקס (TradingDynamics), שנמכרה ב-458 מיליון דולר, קטנגו (Katango) שנמכרה לגוגל בכ-30 מיליון דולר וטיימפול (Timeful), שהקים עם פרופ' דן אריאלי שנמכרה לגוגל ביחד עם שוהם עצמו, שהתמנה למדען ראשי (Principal Scientist) בגוגל.
מאז חזר לארץ מוצא עצמו שוהם מעורב בשני פרוייקטים: חברת הסארט-אפ החדשה AI21 ו- WeCode – תוכנית הכשרה מרוכזת (Bootcamp), שנועדה לקדם צעירים מהפריפריה למקצועות תכנות מבוקשים, תוך תמיכה מקצועית וכספית לכל אורך הדרך. בתוכנית שותפים גם פרופ' שמעון שוקן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופ' אמנון שעשוע, שלמה קרמר ואריק בן חמו, והם רתמו גופי הכשרה בולטים ויצקו אנרגיה ברעיון של "מוסד היברידי", אקדמי-מקצועי, שתורם לחברה.
בימים אלה הסתיים המחזור השני של התוכנית, ושוהם אומר שהתוצאות היו שוב מפתיעות: יותר מאלף מועמדים בכל פעם, קרוב ל-30 שהתחילו וקרוב ל-20 שסיימו, פי שניים מההערכות הראשוניות. להוציא סטודנטית אחת שהמשיכה ללימודים באוניברסיטה, כל בוגרי המחזור הראשון כבר עובדים במקצוע ושלב ההשמה של המחזור השני נמצא בעיצומו. עכשיו, אחרי שההיתכנות הוכחה, הכוונה היא להרחיב את זה לכל רחבי הארץ ולהכשיר בצורה דומה מאות תלמידים מרקע מוחלש, ואגב כך גם לספק צרכים גוברים בכוח אדם איכותי של התעשייה.
7 צפייה בגלריה
שותפי יוזמת wecode. משמאל: פרופ' אוריאל רייכמן, פרופ' חזי ישורון, אמנון רדר, פרופ' שמעון שוקן, עו"ד נגה גושן, פרופ' יואב שוהם
(צילום: גלעד קוולרצ'יק)
כמי שמפתח טכנולוגיית בינה מלאכותית, תסכים בוודאי שאי אפשר להכשיר מדען נתונים או מפתח אלגוריתמי AI בשמונה חודשים?
"אצלנו שני שליש מהאנשים באו מ-8200 ולא סתם אלא מהצ'ופצ'יק של 8200, לשליש מהם יש מאסטר ולשליש דוקטורט, אז אתה צודק, שכשאתה עושה דברים מאוד מתוחכמים אין קיצורי דרך. אבל יש מספר לא מבוטל אצלי שאין להם תואר. אנשים רוצים גאונים עם ניסיון אבל יש מעט כאלה. אנחנו בהגדרה מביאים אנשים בלי ניסיון. אבל עשינו עשינו סקר בקרב המעסיקים והמועסקים ויש שביעות רצון מאוד גדולה".
חברת AI21 שמרה על מסתוריות עד עכשיו, למה?
"עכשיו אנחנו קצת פחות מסתוריים. בעת קבלת הפרס מ-IJCAI אמרנו, שננצל את ההזדמנות לגלות טיפה ממה שעושים וגילינו שני דברים: בתחום הבנת השפה ובתחום הכתיבה האוטומטית".
כדי להבין מה הציגה החברה ולאן היא (אולי) חותרת, צריך לקלוט איזה צעד ענק עשתה טכנולוגיית הבינה המלאכותית בשנים האחרונות. ראשית, בתחום זיהוי תמונות, שבו מערכת ממוחשבת יכולה לזהות טוב יותר מבני אדם תכנים מצולמים ופנים אנושיות. שנית, זיהוי והבנה של טקסטים, זיהוי שפה טבעית (NLP), שגם כאן הגיעו מערכות מסוימות ליכולת שגוברת על זו של אדם ממוצע.
זה התחיל עם אתגר שהציבה סטנפורד, שבו ה-AI היה צריך להשיב על שאלה שהתייחסה לקטע טקסט נתון והמשיך לעשרות אתגרים דומים שבכל אחד מהם הצליחו החוקרים להוכיח יכולות AI שעולות על אלה של בני אדם. אחד האתגרים המסובכים ביותר הוא WIC, שבוחן יכולת להבין הקשר של מילים, משימה יחסית קלה לבני אדם וקשה ביותר למחשבים. מערכת senseBERT של צוות AI21 היא השיאנית העולמית אחרי שהצליחה לגבור על כל הצוותים האחרים בעולם.
טכנולוגיה שנייה שהציגה החברה היא היכולת של AI לחבר טקסט שנראה הגיוני ומעניין. הטכנולוגיה מתבססת על מודל GPT2 של ארגון OpenAI, שמייצר סיפור על בסיס משפט או שניים שהוא מקבל. הבעיה היא שהסיפור הולך ומאבד הקשר הגיוני אחרי כמה משפטים. ב-AI21 פיתחו מערכת בשם חיים, שמקבלת משפט ראשון ומשפט אחרון ומייצרת טקסט הגיוני ומעניין לכל אורכו. אחד המתנסים במערכת אמר, אולי בחיוך, שהזין משפט ראשון ומשפט אחרון בספר שכתב, והתוצאה היתה יותר טובה מהטקסט שלו עצמו. את השם "חיים", אגב, המערכת בחרה לעצמה.
מה אפשר ללמוד משתי הדוגמאות האלה על מה שאתם עושים?
"אני יכול להגיד קודם כל, שזה עדיין משחק. לא GPT2 ולא חיים לא מוכנים עדיין לפריים-טיים. אבל זה מרמז לעולם על היכולות שלנו. יש לנו עוד הרבה פיתוחים מאוד מעניינים. מישהו שביקר אצלנו אמר שזה הסטארט-אפ הכי מעניין בארץ. הוא מאוד אמביציוני גם בטכנולוגיה וגם בחזון של מה שהוא רוצה לעשות עם זה. אני יכול להגיד לך, שבתוך שנה וחצי אתה תראה את היישומים שלנו".
איך יודעים שהמחשב מבין?
בהרצאות שלו אוהב שוהם להראות קריקטורה משעשעת: ילד שמשקיף בטלסקופ אל הכוכבים וכדי לראות טוב יותר הוא עומד על כיסא. לפי האנלוגיה שלו, הכוכבים הם יכולות הבינה המלאכותית האמיתיות. הכיסא הוא היכולות הנוכחיות של הבינה המלאכותית. הוא לא ממש מקרב אותנו לכוכבים.
שוהם מדבר כבר כמה שנים על הגלגול הבא של הבינה המלאכותית, ומתכוון ליכולת של מערכות מחשב להבין אותנו, בני האדם. יכול להיות שהדברים שהוא אומר כאן מרמזים מה הכיוון של חברת AI21 ואיזה סוג של בינה מלאכותית היא רוצה להציג כאן בקרוב.
יש יוזמות בעולם להתקדם לבינה אנושית שמבינה בני אדם, למשל NEON שהציגה סמסונג בתערוכת CES האחרונה. אתה חושב שזה הכיוון?
"בלי להתייחס לחברה כזו או אחרת, באופן כללי אפשר להגיד שיש פער גדול בין היכולות המאוד-מרשימות של AI שכמעט כולן מתרכזות בזיהוי תבניות, לבין הבנה וניהול אינטראקציה אינטליגנטית. כל הצ'טבוטס היום הם מאוד רדודים, ובסך הכל מקודדים שימושים מסויימים. אבל הציפיה שיהיה לנו אווטר, עוזר החכם שעליו משליכים את כל המאוויים והחששות, הפער עדיין מאוד גדול. אבל אני חושב שהחמש שנים הקרובות הולכות להיות מאוד משמעותיות בתחום ה-AI".
היום בינה מלאכותית ברובה היא ניתוח נתונים והפקת תובנות. האם הבינה המלאכותית תהפוך בשלב כלשהו לבינה באמת?
"זו שאלה טובה ואני לא חושב שיש למישהו תשובה קלה לזה. המילה 'אינטליגנציה' חובקת בתוכה תחומים שונים. אני חושב שמילת המפתח היא הבנה. המחשבים היום הם כמו איש הגשם, עושים דברים סטטיסטיים מדהימים אבל לא מבינים".
איך נדע שמחשב מבין?
"גם לזה אין לדעתי תשובה חדה. הבנה אינה דבר בינארי: מבין או לא מבין. בזיהוי סריקות המחשבים אמינים כיום יותר מרופאים. אבל האם המחשב מבין מה זה סרטן ריאות? אני חושב שלצרכים מסוימים כבר היום אפשר להגיד שהמחשב מבין מספיק".
השאלה אם המחשב יבין יום אחד למה המלט דוקר את קלאודיוס עם חרב מורעלת? כל מה שגורם לבני אדם להיות מרותקים למחזה של שקספיר?
"התשובה הקצרה היא כן. אני לא רואה שום סיבה שאי אפשר יהיה להקנות למחשבים את האפשרות לגלות הבנה של כל האספקטים שציינת. זה יבוא לידי ביטוי באינטראקציה דרך ממשק משתמש וההתנהגות של המחשב תהיה כזו שאם אדם היה מתנהג ככה היית מייחס את זה להבנה. למשל, במצבים שאתה עצוב וזקוק לתמיכה, המחשב יכול לקלוט את מצב הרוח ויגיד לך 'אני רואה שאתה עצוב', ואז אני חושב שאפשר להגיד שהוא מזהה עצב"
האם מחשב שמבין לנפשם של בני אדם, מבין את המוטיבציות שלהם, יוכל לעשות דברים אחרים ממחשבים היום?
"בוא נחשוב על צ'טבוט שעוזר לנוסעים לתכנן נסיעה. תאר לך, וזו לא המצאה שלי, שאתה שואל את סוכן הנסיעות הווירטואלי מתי הרכבת הבאה לחיפה והוא אומר לך יש עכשיו שביתה אבל יש אוטובוס שיוצא בכל שעה עגולה. זה דבר טבעי לאדם אבל תחשוב מה זה דורש ממחשב להבין. כרגע זה רחוק שנות אור ממה שצ'טבוטס יודעים לעשות".
כמה אנחנו רחוקים מרעיון הבינה המלאכותית הכללית, שיודעת לעשות הכל?
"המונח בינה כללית מלאכותית (AGI) לא מוגדר היטב. הרוח שלו ברורה: לא מדובר במשהו צר אלא שמגלם את מלוא האינטליגנציה האנושית. אני חושב שהמרחק שעברנו מתחילת ה-AI בשנות ה-50 ועד עכשיו הוא יותר קטן מאשר המרחק שנצטרך לעבור כדי להגיע למשהו שקרוב לאינטליגנציה אנושית. אני לא רוצה להתנבא, אבל אני חושב שחמש שנים הקרובות הולכות להיות מאוד משמעותיות במעבר לדור השלישי של ה-AI, אבל עדיין המין האנושי יהיה בטוח בהגמוניה שלו על פני המין הרובוטי".
