תקופת הקורונה היא תקופה משברית עבור תחום הבריאות והרפואה: בחודשים האחרונים מערכות בריאות ברחבי העולם קרסו כליל, וצוותים רפואיים נדרשו ללמוד במהירות וביעילות הליכים טיפוליים וטכניים, תוך כדי תנועה ואיסוף מידע ראשוני על הנגיף. קצת קשה להיזכר, אבל רק לפני חצי שנה נכנסה המדינה כולה להסגר ממושך, השמיים ננעלו וכולנו עקבנו בדריכות אחר מספר מכונות ההנשמה הזמינות בבתי החולים.
לומדים לתפעל מכונות הנשמה - עם הולולנס 2
כדי להצליח להתמודד עם המשבר המתהווה - הוחלט במרכז הרפואי שיבא לפנות לעזרתה של החדשנות הטכנולוגית. "בתקופה של סוף פברואר ותחילת מרץ התחלנו לראות איך מערכות בריאות בעולם קורסות", מספר עדי בן נשר, ארכיטקט טרנספורמציה דיגיטלית במיקרוסופט ישראל, "ובשיבא עלתה סוגיה של איך לוקחים צוותים רפואיים וסיעודיים ומכשירים אותם לטיפול במשהו שאנחנו עוד לא יודעים עליו כלום".
בשיבא הוקמה אז מחלקת הקורונה הראשונה בישראל. תהליכי ההכשרה וההדרכה השגרתיים, יצרו עומס והוכחו כלא מספיק יעילים ומהירים. "עשינו חושבים יחד עם הצוות בשיבא והצעתי שננסה לממש את נושא ההדרכה והאימון מרחוק - שנפוצים בתחום הרפואה, באמצעות משקפי ההולולנס".
כמה חודשים קודם לכן הושק הדגם החדש של משקפי המציאות המעורבת (Mixed Reality) של מיקרוסופט - הולולנס 2. הדגם הקודם כבר הוכיח עצמו בהדמיות בחדרי ניתוח, בהדרכות מרחוק בחברת החשמל ובשלל שימושים בתעשייה. אבל הולולנס 2 רק הושקו, והיה בלתי אפשרי להשיג או להביא אותם לארץ.
"הייתה אז כמות מוגבלת של משקפיים כאלה בעולם", מספר בן נשר. "יצרתי קשר עם המנהל הגלובלי של המוצר, וביקשתי להרים יחד פרויקט שבמסגרתו בשיבא מפתחים הדרכות על ההולולנס ומשתפים את המערכים עם בתי חולים בארה"ב, בבריטניה ועוד. בעצם ליצור רשת מקצועית של הכשרה רפואית. קיבלנו אישור לחלק בין בתי החולים 25 משקפי הולולנס, לשיבא הגיעו חמישה. אבל מה? צריך להביא אותם מארה"ב, והשמיים סגורים. נאלצנו ליצור קשר עם משרד החוץ וביקשנו סיוע, ובסוף העברנו אותם באמצעות דואר דיפלומטי". במיקרוסופט מתגאים מאוד בפרויקט, שיוצג במהלך כנס Ignite השנתי בשבוע הבא, שעובר השנה בעקבות משבר הקורונה למתכונת דיגיטלית.
לשירז שושן, אחות טיפול נמרץ ילדים בשיבא, היה מושג על משקפי מציאות רבודה ומדומה, אבל היא קיבלה היכרות מקרוב עם ההולולנס 2 בתדריך שעברה על תפעול מכונות הנשמה. "טכנולוגית זה פשוט מדהים", היא אומרת, "הרגשתי כמו ב'הארי פוטר'".
שושן מספרת כי עברה מספר תרחישים בהדרכה עם המשקפיים, על מכונת הנשמה מסוג שלא הכירה כלל קודם לכן. "אחד היתרונות הבולטים של הטכנולוגיה זה שהיא פועלת בכמה רבדים של המוח - את גם שומעת שזה מדבר, גם רואה את המצגת שיש מולך, וגם נוגעת פיזית במכונת ההנשמה. ככל שמעורבים יותר חושים במקביל ככה המוח זוכר בצורה יותר טובה. בדקתי את עצמי אחר-כך כדי לראות מה המוח שלי זוכר, וזה היה מדהים".
לדבריה, תדרוך מהסוג הזה באמצעות המשקפיים גם תורם לתחושת המסוגלות: "אני בתור אחות רוצה להצליח בכוחות עצמי. כשאני שמה את ההולולנס על הראש אני לא צריכה שמישהו יעמוד לידי ויסביר לי. אני מוכיחה לעצמי שאני מסוגלת".
הניסיון הזה פתח לה את התיאבון. "המסר שיוצא משימוש בהולולנס הוא שהרפואה תהיה טובה יותר אם נשכיל להשתמש בכלים הטכנולוגיים לא כתוספת למשהו, אלא ממש מבפנים. הטכנולוגיה צריכה להיות בתוך העולם הרפואי והסיעודי, כדי שאנחנו הצוותים נרוויח מזה, וביחס ישיר גם המטופלים שלנו ירוויחו מזה".
פרופ' אמתי זיו, מייסד ומנהל מסר וראש תחום מציאות מורחבת במרכז החדשנות במרכז הרפואי שיבא, מסביר את התפיסה הרחבה בנוגע לשימוש בטכנולוגיה: "עולם המציאות המורחבת ובו המציאות הרבודה מתפתח בקצב מואץ והופך להיות שחקן משמעותי באפליקציות רפואיות, טיפוליות, שיקומיות והדרכתיות מגוונות. פריצת הגבולות והטמעת כלים מתקדמים טכנולוגית במציאות המורחבת, הם חלק מראיית המטופל במרכז ומאפשרים לנו לתת טיפול אישי יותר, מדויק יותר ומותאם יותר למטופלינו".
