364 ימים בשנה תל אביב היא בירת ההייטק של ישראל, אבל ביום ירושלים אנחנו מעלים את ההייטק הירושלמי על ראש שמחתנו. ויש הייטק בירושלים, בהר חוצבים, מלחה, עטרות, גבעת שאול ופארק הביומד בעין כרם. 405 חברות פעילות, 25 אקסלרטורים והאבים, 18 קרנות השקעה, 350 אירועים שנתיים, 18,000 עובדים. בשביל הפרופורציות, צריך לזכור שבתל אביב יש 1,700 סטארט-אפים, אבל היי, האקזיט הגדול ביותר בתולדות ישראל היה ירושלמי: חברת מובילאיי שנרכשה על ידי אינטל בתמורה ל-15 מיליארד דולר.
19 צפייה בגלריה
יש הייטק בירושלים. מפת הסטארט-אפים והאקסלרטורים ברחבי העיר
(איור: הרשות לפיתוח ירושלים)
לפי נתוני Start-Up Nation Central ומכון ירושלים למחקרי מדיניות, מספר חברות הטכנולוגיה בירושלים צמח ב-102% מאז 2012, ויש בה כבר השקעות בהיקף 1.6 מיליארד דולר ו-22 אקזיטים. שני תחומי מומחיות מתבלטים על פני כל השאר: מדעי החיים ובינה מלאכותית. לפי Startup Genome אקוסיסטם הביוטק הירושלמי מדורג במקום השמיני לצד תל אביב. 44% מחברות ההייטק בירושלים עוסקות במדעי החיים. מספר חברות הבינה המלאכותית צמח מ-30 ל-80 מאז 2012.
להגיד לייטריקס (Lightricks) זה להגיד הייטק ירושלמי. חברת חד-הקרן הישראלית, מפתחת אפליקציות האייפון מהמצליחות בעולם, הוקמה בשכונת נחלאות בירושלים ופועלת היום ממה שהיו פעם מעונות הסטודנטים בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. יותר ירושלמי מזה?
ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל החברה: "היינו לקראת סיום הדוקטורט, התעסקנו בגרפיקה ועיבוד תמונה והבנו שלא צריך לשבת בעמק הסיליקון כדי להצליח בהפצה ובשיווק. היינו קבוצת חברים ומאוד רצינו לעבוד ביחד כי היה לנו כיף, אז התחלנו מדירות הסטודנטים שלנו בנחלאות. אחר כך התחלנו לנסוע לתל אביב, אבל הבנו שעבורנו פחות רעש זה דווקא מתאים. היה ברור שירושלים לא תוססת כמו תל אביב, אבל עיקר העבודה שלנו היה בפיתוח ולכן השקט של ירושלים לא רע".
"כשאני מנסה להסביר לאנשים את ירושלים הם אומרים לי: 'תסתכל כמה מסעדות יש בתל אביב ולכם יש כולה את מחניודה'. אבל מה ההבדל? שאת החבר'ה של מחניודה אני מכיר ואני לי צריך מקום אחר. זה מרגיש הרבה יותר ביתי. כל עובדי החברה מרוכזים בין רחביה לנחלאות. אתה יושב ברחוב עזה ומכיר חצי מהאנשים שעוברים שם. זה ווייב אחר, יותר קטן וביתי".
"אנחנו הפכנו לסוג של 'פוסטר בוי' של הסטארט-אפים בעיר, והרבה פעמים נותנים אותנו כדוגמה. באמת עד עכשיו הצלחנו לצמוח בעיר אבל ברור לי שבשלב הבא אנחנו נצטרך פתרונות אחרים, לגדול בלונדון, לגייס אנשים שיעבדו מרחוק. לא בטוח שנצליח להסתדר רק עם הטאלנטים הירושלמים. מצד שני אנחנו לא מרגישים דחוף להעתיק את עצמנו לשרונה. אנחנו יושבים במקום מקסים בגבעת רם".
"אחרי שעברנו לגבעת רם, הרשות לפיתוח ירושלים התחילה לעזור לנו בשיפוץ המעונות כשעוד היינו חברה בלי מימון. אמנם זה מתגמד יחסית לסכומי הגיוסים, אבל זה הגיע בנקודות הקריטיות. היום אני מרגיש שיש חוסר איזון בין החוזק של מוסדות כמו האוניברסיטה העברית ובצלאל לבין כמה מזה נשארים בעיר. יש באוניברסיטה כ-2,000 סטודנטים למדעי המחשב בכל מחזור. אם היו מצליחים להשאיר חצי מזה בעיר, העיר היתה נראית אחרת".
אחד העוגנים המרכזיים של ההייטק בירושלים היא קרן OurCrowd, קרן ההון סיכון הפעילה ביותר בישראל. החברה, שהוקמה ב-2013, פתחה בפני ציבורים רחבים את עולם ההשקעות בהייטק והיא מנהלת מירושלים פורטפוליו השקעות בינלאומי עם מעל 200 חברות, היקף השקעות כולל של 1.4 מיליארד דולר, 37 אקזיטים עד כה ו-20 אלף משקיעים שעלו לרגל לירושלים להשתתף בכנס שלה בפברואר השנה.
קשה להגיד אם ג'ון מדבד, מנכ"ל הקרן, אוהב יותר את ההייטק, או את ירושלים: "אני ירושלמי, אני נמצא כאן מאז שעליתי לישראל. אני התחלתי עם מיזם במרתף שלי בבית, שהפך לקמע להצלחה. לכן הבחירה להקים את OurCrowd בירושלים היתה החלטה טבעית. ממה צריך לפחד? שהחברות הטובות לא ירצו לעלות לירושלים כדי לקבל צ'ק של מיליוני דולר?".
"ירושלים היא העיר הגדולה היום בישראל, עם יותר מ-900 אלף איש. יש בה היבטים בינלאומיים עם כל עיתונאי החוץ שגרים בה, עם הסגל הדיפלומטי, הממשלה. זו עיר סטודנטיאלית בלתי רגילה. יש מרכזי רפואה מובילים, מכוני מחקר ותרבות. יש הרבה משקיעי הון סיכון שגרים כאן. זו עיר נפלאה וכיפית וגם לא לחה. אני לא מסתדר עם הלחות של תל אביב, אבל אני מת על תל אביב. לא תשמע ממני אפילו מילה אחת לא טובה על תל אביב, אבל אני ירושלמי".
"אנחנו משקיעים לא רק בחברות בירושלים אלא בכל רחבי הארץ, ואני אגלה סוד שיותר מ-40 אחוזים מהדילים שלנו הם בחו"ל ואנחנו מאוד גאים בזה. אבל אנחנו גם מאוד גאים שאנחנו מעסיקים בערך 150 איש בירושלים ויש לנו כאן חממה עם 11 חברות פורטפוליו. אנחנו מאמינים שיש בזה שליחות, ירושלים היא בירת ישראל, לא רק רוחנית ותרבותית אלא גם כלכלית".
חברת אייר דוקטור (Air Doctor) הוקמה ב-2016, מעסיקה 32 עובדים וכבר גייסה קרוב ל-11 מיליון דולר מחברת הביטוח הבינלאומית AXA insurance ומחברת הפניקס הישראלית. הטכנולוגיה של החברה מיועדת לאתר רופא עבור מי שנמצאים בחו"ל וזקוקים לסיוע רפואי. מתברר שביטוח רפואי זה לא מספיק: צריך גם לדעת איך למצוא את הרופא או המרפאה האמינים וגם הקרובים. באמצעות האפליקציה ניתן לקבוע תור לרופא שנבדק והומלץ, והחברה מבטיחה שההמתנה לא תארך יותר מחצי שעה. אייר דוקטור עשתה את הלא יאומן והצליחה לגייס הון בזמן הקורונה, כשנסיעות לחו"ל הפכו לזיכרון עמום, מה שמעיד בוודאי על הציפיות הגבוהות שיש לחברות הביטוח מהטכנולוגיה החדשה.
ג׳ני כהן דרפלר, מנכ"לית ומייסדת שותפה של אייר דוקטור, היא יזמית סדרתית, שמכירה היטב את מוקדי ההייטק בישראל. אבל במקרה הזה ההחלטה היתה להישאר בהרי ירושלים: בתחילה במרתף ביתה במוצא שליד ירושלים, לאחר מכן באקסלרטור מאסצ'אלנג' בירושלים עצמה, וכעת במושב בית נקופה הסמוך. הסיבה העיקרית היא הגישה המהירה למקום, בלי פקקים בכניסה וביציאה. אבל יש עוד:
"הרבה יותר קל לנו למצוא כוח אדם איכותי באזור הזה, ובמחירים נורמליים לעומת תל אביב. שם יש הרבה יותר תחרות על האנשים ופה אנחנו מוצאים אנשים ברמה מאוד גבוהה, שגרים פה באזור וכדאי להם לעבוד פה. כשגייסנו את ההשקעה הראשונה עברנו לירושלים והשיקול היה שבירושלים מקבלים השתתפות בתשלום שכר העובדים, אבל עניין התחבורה הכריע ועברנו לבית נקופה. יש פה אווירה יותר רגועה, יותר נינוחה. אנחנו במקום מאוד ירוק ומאוד כייפי".
מדי שנה טובעים למוות 370 אלף בני אדם, ו-14 מיליון נותרים נכים אחרי שכמעט וטבעו. בחברת פוגו סנס (FuGu Sense) מכנים את עונת הרחצה שנפתחה עכשיו "עונת הטביעות". החברה פיתחה טכנולוגיה לבישה ייחודית, המשולבת בתוך בגד הים. החיישן עוקב אחר הנתונים הפיזיולוגיים של השוחה ומזהה כאשר הוא טובע. באותו רגע הוא מפעיל מערך ציפה, שמעלה את האדם מעל פני המים ללא כל צורך בהתערבות מצידו. החברה, שהוקמה ב-2017, עורכת ניסויים באבות טיפוס ראשונים. קהל המטרה הראשוני הם ילדים, אבל בהמשך מתוכננים חיישנים לבישים לכל מי שעוסק בספורט ימי, כמו למשל גלשני גלים.
אייל חירק, מנכ"ל פוגו סנס, הגה את הרעיון אחרי שבתו שהייתה בת שלוש כמעט וטבעה מול עיניו. הוא חבר לנריה ענקי, לוחם בשייטת לשעבר והידרותרפיסט, והתוצאה היא המוצר הראשון בעולם שמציל אנשים באופן אקטיבי. החברה פועלת מאקסלרטור בנימין-טק, שבאזור התעשייה שער בנימין מצפון לירושלים.
"באמצעות האקסלרטור התחברנו לכל האקוסיסטם הירושלמי. היכרנו ופגשנו אנשים מוכשרים בטירוף, עם המון חום ורצון לעזור. אני חי את ההייטק התל אביבי כבר קרוב לעשור. הוא נפלא, הוא מקסים, שופע ומבעבע, אבל פחות מתאים לנו. חיפשנו מקום יותר עוטף, יותר חם. בכל מקרה האקוסיסטם של תל אביב מאוד פונה לעולם הסייבר והפינטק והתוכנה, ואנחנו נמצאים בנישה אחרת. אנחנו מאוד מחוברים לעיר ירושלים עצמה, פגשנו אנשים נפלאים ויש באמת המון הזדמנויות שם, אז למה להחליף בית כל כך חם?"
אם הכל ילך טוב לחברת הילבלז (Healables.io), היא עתידה בעזרת השם לחולל מהפיכה בעולמות הטיפול בכאב בכלל, והתאוששות ספורטאים בפרט. החברה פיתחה בשיתוף חוקרים טכנולוגיה לבישה הנקראת eTextile, שמשלבת גישות רפואיות מוכחות לטיפול בפציעות ספורט ובמחלות כרוניות. באמצעות הזרמת מיקרו-זרמים מטופלים האיברים הפגועים ובמקביל האפליקציה מתמקדת במתן טיפול מוטיבציה ורוגע נפשי למטופל. שורה של בתי חולים כבר מתעניינים בבדיקת הטכנולוגיה החדשה ובו בזמן עומד להתחיל ניסוי מעשי בקבוצת כדורסל אמריקאית.
הרב משה ליבוביץ' אינו סטארט-אפיסט שגרתי. הוא משתייך לקהילה חסידית ירושלמית חרדית, צמח והתחנך בישיבות ובתי מדרש, ובכל זאת הוא מצא דרך להשתלב בעולם ההייטק וגם להוביל עד כה שני סטארט-אפים. אל הרעיון לפתח מכשיר ריפוי נישא הוא הגיע לאחר שנקלע בעצמו לבעיה רפואית שהצריכה אותו להגיע לטיפולי מכשירים בבתי חולים, והוא חיפש חלופה שתחסוך את הזמן למטופלים. המוצר הראשון שפיתחה החברה נלבש כשרוול על היד, ואחריו יבואו גרב וגם חולצה לטיפול בכאבי גב ובבעיות נשימה.
"אני בא מהקהילה החסידית. אנחנו מבינים שהקב"ה נמצא בכל מקום, גם בהייטק. הלימודים בבית מדרש והעיון בתלמוד עוזרים לחשיבה גמישה שמאוד חשובה בסטארט-אפים. עליתי לארץ לפני 23 שנה ולמדתי בכולל, והרבנים אמרו לי ללכת להייטק. כי יש כאן אפשרות לעזור להרבה אנשים".
"ירושלים היא לא רק עיר הקודש, היא גם בירת הביו-טכנולוגיה ויש כאן מענקים לחברות. אנחנו יושבים בחממת ביזמקס, שזה דבר ממש מדהים, שנותן הרבה תמיכה לחרדים ומסייע להתחבר לאקוסיסטם של ירושלים. החיבור הזה של לעשות טוב בירושלים הוא חיבור מדהים. וחוץ מזה יש גם רכבת אז תל אביב לא כל כך רחוקה".
JNEXT הוא מיזם של הרשות לפיתוח ירושלים לקידום תעשיית ההייטק בירושלים. הרשות מפעילה מערך כלים לפיתוח האקוסיסטם הירושלמי, להצמחת סטארט-אפים, להקמה ולתמיכה בפלטפורמות שמסייעות לחברות, לחיזוק הקשר עם האוניברסיטאות. הרשות פועלת על בסיס תוכנית חומש שמתוקצבת על ידי המשרד לענייני ירושלים ועיריית ירושלים, שמאפשרת ליזמים לקבל מענקים עד לגובה 500,000 שקל, השתתפות בארנונה, בשכר עובדים, הטבות מס ועוד.
איציק עוזר, מנהל תעשיית הידע ברשות לפיתוח ירושלים והרוח החיה של האקוסיסטם הירושלמי: "יש שני מנועי צמיחה של ירושלים: תיירות ומדעי החיים. ב-2012 היו כאן 200 חברות ואנחנו באנו עם תפיסה של להתמקד בחברות קטנות ולהקים כמה שיותר סטארט-אפים. יצרנו תשתיות מאוד רחבות, את האקסלרטור הכי גדול בישראל מאסצ'אלנג' (Mass Challenge), תוכניות עם האוניברסיטה, אירועים. החלו לפעול פה קרנות כמו Ourcrowd ו-JVP.
"אין שום עיר בישראל שמקבלת את המשאבים שיש לנו כדי לעשות את השינוי בירושלים. יש לנו תוכנית חומש של המשרד לענייני ירושלים בהיקף 850 מיליון שקל, ורוב הכסף הולך לתשתיות. הקמנו מעבדות, פתחנו אקסלרטורים, נתנו לאוניברסיטה העברית 20 מיליון שקל כדי להגדיל ב-50 אחוזים את מספר הסטודנטים למדעי המחשב".
"יש פה קהילה שאין בתל אביב, ואנחנו זוכים למדד הרבה יותר גבוה בתפיסה הקהילתית. הקהילה לא גדולה כמו בתל אביב אבל יש פה אחריות הדדית, שיתוף פעולה בין הגורמים השונים. מה חסר פה לעומת תל אביב? בתל אביב יש יותר חברות והייתי שמח לראות את חלקן מגיע לירושלים. היום יש פה עובדים, ומה שחסר זה עובדים עם ניסיון אבל צריך לזכור שגם בתל אביב לא קל להשיג בעלי ניסיון. יש כאן מחויבות הרבה יותר גבוהה של הרשות ושל העירייה להפוך את החיים של התושב בירושלים להרבה יותר נוחים כדי לאפשר לו להישאר פה".
