אחד האתגרים הבולטים שעמם התמודד מרטין סקורסזה בסרטו החדש, "האירי", היה העובדה, שהעלילה מתפרסת על פני יותר מ-50 שנה: השחקנים הראשיים שלו – רוברט דה נירו, אל פצ'ינו וג'ו פשי – חצו מזמן את גיל 70, אבל אמורים לגלם את אותן הדמויות גם בגיל צעיר בהרבה. הפתרון הגיע בדמות טכנולוגיה מתקדמת של De-aging ("הצערה", אם תרצו) - מניפולציה דיגיטלית, שאיפשרה לסקורסזה להחליק את פניהם המזדקנות של שלושת הכוכבים ולטשטש את פעולתו של הזמן.
צפו בטריילר של הסרט
קחו לדוגמה את רוברט דה נירו בן ה-76, שמגלם את המאפיונר פרנק שירן. הסרט אמנם מתמקד בעיקר בגיל העמידה שלו, אבל חוזר אחורה, עד לשירותו הצבאי במלחמת העולם השנייה בשנות העשרים לחייו ואחר כך דוהר שנים קדימה עד לשנות השמונים שלו. לצדו של דה נירו מופיעים שותפיו משכבר הימים, אל פצ'ינו (בן 80 בשנה הבאה) וג'ו פשי (בן 76), שנעים גם הם בין תקופות שונות בחיים.
הניסוי של סקורסזה
הפיתוח של "האירי" החל כבר לפני יותר מעשור ואחת הסיבות לכך שלא הופק עד עכשיו הייתה סירובו של סקורסזה להשתמש בשחקנים שונים, שיגלמו את הגרסאות הצעירות של הדמויות. מה שאיפשר לבמאי להגשים לבסוף את החזון השאפתני שלו הוא טכנולוגיית De-aging שפותחה על-ידי ILM, סטודיו ותיק ועטור פרסים לאפקטים חזותיים (VFX) מבית דיסני. על המושכות הופקד פבלו הלמן, איש מקצוע עתיר ניסיון, שהיה מועמד לאוסקר על עבודתו בסרטים "מלחמת הכוכבים 2 - מתקפת המשובטים" ו"מלחמת העולמות".
המערכת שפיתחו ב-ILM מורכבת משלוש מצלמות - מצלמה מרכזית ושתיים בכל צד, שנועדו לדגום את התנועה של השחקנים במרחב שבו הם נמצאים. "המפלצת התלת-ראשית", קרא למערך הזה הצלם הראשי, רודריגו פייטרו. למעשה, לפעמים הייתה זו מפלצת בעלת תשעה ראשים: חלק מהסצינות צולמו משלוש זוויות, מה שהצריך בכלל לשלש את מספר המצלמות. אחרי הצילום הועברו התוצרים לתוכנת CGI (ראשי תיבות של Computer Generated Imagery), שבה השתמש הצוות של ILM על מנת להעלים את הקמטים מפניהם של הכוכבים.
נשמע יומרני? מסתבר שגם סקורסזה לא היה בטוח שהתרגיל הזה יעבוד: לפני ארבע שנים, על מנת לבחון את הטכנולוגיה, הוא החליט לנסות לשחזר קטע אייקוני מהסרט "החבר'ה הטובים" (1990). דה נירו חזר לגלם את דמותו של ג'יימס קונוויי בסצינת מסיבת חג המולד, שבה הוא פוקד על חבריו לפשע להיפטר מהפריטים הראוותניים שרכשו בעקבות שוד מוצלח. אחרי שאיש האפקטים החזותיים הלמן "טיפל" בפניו של דה נירו, התכנסה החבורה בחדר ההקרנה הפרטי של סקורסזה כדי להשוות בין השחזור לבין הסצינה המקורית. ברגע הזה, סיפר הבמאי, "כולנו החלטנו שזה הולך לעבוד".
מדביקים על המקור
אבל זה לא היה פשוט. סקורסזה והכוכב הראשי דה נירו סירבו בתוקף להשתמש בעזרים טכנולוגיים שהיו יכולים להקל על מלאכת הדגימה, למשל קסדת ראש עם מצלמות או סימון נקודות (Trackers) על הפנים באמצעות איפור או מדבקות. דה נירו, שביקש לשחק באופן הטבעי ביותר על הסט לצד השחקנים האחרים, סירב גם לצילומי השלמה בסביבה מבוקרת. "עם מצלמות קסדה אתה צריך כיול שדורש שעתיים של איפור, והבעיה הגדולה עם הסימונים זאת התאורה", הסביר הלמן בראיון ל-IndieWire. "אתה חייב להאיר על הפנים, או שלא תצליח לקרוא את הסימונים. עשינו דבר שלא נעשה בעבר ללא מצלמת קסדה או סימונים".
איתי שיף, במאי פוסט בסטודיו Gravity ומרצה במחלקת ניו-מדיה בבית הספר לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, אומר שמדובר בטכנולוגיה מתקדמת ביותר. "יש למעשה שתי טכניקות ל-De-aging: הראשונה נקראת Retouching, ומדובר למעשה בתיקון ידני של הפנים. כמעט כמו בפוטושופ, אבל בווידיאו. אנחנו משתמשים בטכניקה הזאת בעיקר בפרסומות. הטכניקה השנייה היא לדגום את תנועת הפנים של השחקן לתלת-ממד באמצעות Facial Trackers (סימון נקודות על הפנים באמצעות מדבקות או איפור - י.מ) או קסדה עם מצלמות שמכוונות לפנים. ההישג בסרט 'האירי' הוא, שהם הצליחו לבצע את הדגימה הזאת ללא מצלמות הקסדה או הטרקרים על הפנים של השחקנים".
שיף מסביר שאחרי הצילומים, החומרים מועברים לתוכנת CGI, שבאמצעותה בונים את הפנים הצעירות של השחקן, לעתים בעזרת תמונות שלו מגיל צעיר יותר. ברגע שהפנים מוכנות, לוקחים את האינפורמציה של התנועה והפנים מהמצלמות, וגורמים לאובייקט החדש, עם הפנים הצעירות, לזוז בהתאם לתנועה של השחקן בצילומים. בשלב הבא עוברים לתוכנה אחרת, שבאמצעותה "מדביקים" את הפנים החדשות על הצילום המקורי. התהליך הזה נקרא "קומופוזיטינג" (Compositing) ובמהלכו גם מדייקים את התאורה והצבע.
משה זילברנגל, במאי/ אנימטור אפקטים מיוחדים ומרצה לקומפוזיטינג במחלקת אמנויות המסך בבצלאל, אומר, כי "בעבר, בשביל De-aging היו לוקחים שחקן צעיר ושחקן מבוגר שנראים דומים. היום מנסים להגיע לתוצאה הזאת עם אותו שחקן באמצעים דיגיטליים. הטכנולוגיה הזאת לא הייתה אפשרית עד שהצליחו לסרוק פנים בתלת-ממד. היום שחקן שמשתתף בסרט חייב להיות סרוק ב-3D - למקרה שייפגע, או אם צריך יהיה לעשות השלמות בלעדיו, או אם יש צורך ב-De-aging. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, אנחנו רואים תוצאות יותר טובות".
עמק המוזרות
אז איך באמת נראית התוצאה בסרט "האירי"? מרשימה ביותר, בתנאי שאתם לא מצפים לגלות על המסך בדיוק את דה נירו ההוא, בן ה-47 מ"החבר'ה הטובים", ובטח שלא את הגרסה הצעירה והרזה יותר שלו מ"נהג מונית" (1976). בכל זאת, מהירות התנועה ומבנה הגוף של הימים ההם הלכו לבלי שוב. התוצאה, אם כך, דומה יותר לדה נירו של היום, אבל עם הרבה פחות קמטים. המשמעות היא שלא תמיד ברור בני כמה דה נירו ופצ'ינו אמורים להיראות בכל רגע נתון בסרט. העובדה שאנחנו יודעים בני כמה הם באמת, כמו גם הסצנות שבהן מופיעים לצידם שחקנים שלא עברו אותו טיפול דיגיטלי, רק תורמות לבלבול.
שיף וזילברנגל מזכירים מושג שנקרא Uncanny Valley ("עמק המוזרות") - התחושה החמקמקה הזאת, שמה שאנחנו רואים על המסך הוא לא בדיוק אמיתי. "אתה מסתכל על זה וזה נראה נכון, אבל משהו לא מסתדר בהרגשה. לכן הטריק הגדול ב-De-aging הוא להצליח לעבוד על הצופה", אומר זילברנגל. שיף: "עוד לא נוצרה דמות אנושית בתלת-ממד שלא עוררה אצלי את ה-Uncanny Valley, תחושה של אי-נוחות לנוכח אובייקט מת שהתעורר לחיים".
"ובכל זאת", אומר זילברנגל, "בסופו של יום, אנשים מבינים שמדובר בקסם, והם לוקחים את זה בחשבון. אתה לא יושב וחושב אם הקמט הזה הגיוני או לא. אתה פשוט נהנה מהסיטואציה. אני לא רואה בזה דבר רע. זה מעביר סיפור שלא יכולנו לספר קודם, והכלים הולכים ונעשים חזקים יותר. אז למה לא?"
סקורסזה, אגב, הבהיר שהאתגר מול השחקנים הראשיים לא היה טכנולוגי בלבד. "מדובר בצורת העמידה, בתנועה, בצלילות של העיניים. הכל", אמר הבמאי הוותיק במפגש עם עיתונאים בפסטיבל הסרטים בניו יורק. באחת הסצינות, לדוגמה, ג'ימי הופה, בגילומו של אל פצ'ינו, צריך לקפוץ מהספה במהירות. הסצינה הזאת צולמה שוב ושוב עד שפצ'ינו הצליח לנוע כמו גבר בן 49.
התקדים של סמית'
גישה שונה לתהליך ה-De-aging אפשר לראות בסרט "איש מזל התאומים" (Gemini Man), שיצא לאקרנים בחודש שעבר. וויל סמית' מגלם בסרט מתנקש בן 51 שנרדף על-ידי גרסה משובטת וצעירה יותר שלו. לצורך ההפקה דגמו אנשי ה-VFX את גופו של סמית' מכף ראש ועד ראש, כולל השיניים, ואז יצרו באנימציה את פניו של סמית' בן ה־23 בעזרת צילומים וסרטונים ישנים שלו.
אם ב-Irishman החליקו לדה נירו את הפנים, ב"איש מזל התאומים" פשוט יצרו פנים חדשות. מדובר בגישה כל-כך שונה, עד שכל מי שמעורב בסרט טוען שבכלל לא מדובר ב-De-aging. "זאת יצירה של דמות חדשה", אמר הבמאי אנג לי. ואם אתם שואלים את סמית', "מדובר בדמות CGI לחלוטין, כמו במלך האריות. העור הוא CGI. זה לא העור שלי".
בישראל, אם תהיתם, תחום ה-De-aging לא מתקדם כמו בהוליווד. "אין לזה כל כך דרישה וביקוש", אומר זילברנגל. שיף: "אנחנו משתמשים בזה בעיקר בפרסומות, אם כי היום אני ממש מתעקש לא למחוק קמטים של דוגמניות מטעמים מוסריים. סרט באורך מלא? זאת עבודה טכנית מאוד, שדורשת תקציב ענק ועשרות אנשי מקצוע".
בהוליווד, כידוע, לא ממש סובלים ממחסור בתקציב. בשנים הקרובות אנחנו צפויים לראות יותר ויותר שימושים בטכנולוגיית ה-De-aging כדי לטשטש את פגעי הזמן ולהחזיר את הכוכבים הגדולים לימים היותר יפים שלהם. השאלה הגדולה היא איך זה ישפיע על תעשיית הקולנוע. דה נירו זכה באוסקר הראשון שלו כשגילם את הגרסה הצעירה של ויטו קורליאונה בסרט "הסנדק 2", אחרי שמרלון ברנדו גילם את הגרסה המבוגרת בסרט הראשון. היום, לאור ההתקדמות הטכנולוגית, בכלל לא בטוח שהוא היה מקבל את ההזדמנות הזאת.
פורסם לראשונה: 08:18, 26.11.19
