יכול להיות שהפגישה בין יזם ההייטק הישראלי ירון שוורץ לבין מנהל האקסלרטור הניו יורקי אייל בינו מסמלת יותר מכל את הדור חדש של הסטארטאפיסטים הישראלים, דור שיוצא מתחת לסינר של אמא ממשלת ישראל ורץ ישירות לשוק האמריקאי. זה קרה בבית קפה ניו יורקי ב-2018, ולא היה ברור מי מראיין את מי. "אני הייתי סלקטיבי עם המשקיעים בחרתי לחברה", אומר שוורץ. בינו לא נשאר חייב: "גם אנחנו סלקטיביים בבחירת החברות שגייסנו". שני הצדדים, אפשר לציין, נשמעים מרוצים מהבחירה.
שוורץ הוא מייסד ומנכ"ל חברת סקיילין רובוטיקס (Skyline Robotics), סטארט-אפ ישראלי שמפתח רובוטים לעבודה בגובה, למשל ניקוי חלונות של גורדי שחקים. זה הסטארט-אפ השישי של שוורץ ויש להניח שהוא ידע מה הוא מחפש כשהגיע לניו יורק, בירת גורדי השחקים. כשיש לך תוכנית עסקית ואתה ממוקד במטרה, מה שאתה צריך זה רק מישהו שיפתח בפניך את הדלתות הנכונות בעיר. בינו הוא זה שאוחז במפתחות.
בתי קפה הפכו לבלתי אקטואליים בשנה האחרונה, אז במין ניסיון לשחזר את החוויה נפגשנו לשיחת זום עם בינו, שוורץ ושני יזמי הייטק נוספים. המשותף לכולם הוא העבודה הצמודה עם אייקוניק לאבס (ICONYC Labs), האקסלרטור של בינו ושותפו ארי אבקסיס.
אייקוניק נראה כתופעה יוצאת דופן על רקע תוכניות הסיוע הממשלתיות הישראליות וקרנות הון הסיכון הישראליות. היוזמה היא פרטית, המשקיעים הם אמריקאים, הסטארטאפיסטים הם אמנם ישראלים, אבל אין להם סבלנות לצמוח לאט במרתף הבית של ההורים ברעננה. הם רוצים להתחיל ישר בשוק האמריקאי.
"מה שמאפיין אותם זה היכולת לספר את הסיפור שלהם בדרך שמדברת למשקיעים האמריקאים", אומר בינו. הוא מתאר את מה שהוא מכנה "הדור הבא של היזמים הישראלים": דוברי אנגלית רהוטה, בעלי השכלה מרשימה ועם מוטיבציה גבוהה להגיע להישגים מהר. "הם רעבים, הם רוצים להגיע מוקדם לשוק האמריקאי, וזה קשה ליזמים ישראלים, אנחנו לא מתוכנתים לזה בארץ".
מהרבה בחינות, המודל של אייקוניק לאבס דומה לאקסלרטורים אחרים: תוכנית של ארבעה חודשים שמעניקה השקעה ראשונית קטנה, משרד במקום טוב באמצע מנהטן, הדרכה ומפגשים עם אנשי מפתח בתעשייה. אבל יש דבר אחד יוצא דופן: המנטורים של אייקוניק ממשיכים ללוות את היזמים הרבה אחרי שהסתיימה התוכנית. במובן מסוים הם כמו שותפים, בטוב וברע.
בחמש השנים האחרונות עברו באייקוניק כ-50 סטארטאפים ישראלים, ויש כבר שורה חברות צומחות, גיוסי הון בסכום מצטבר של 200 מיליון דולר, וגם שני אקזיטים (PushApps ו-Fixel). חברת הבינה המלאכותית דאטהלופ (Dataloop) הודיעה לאחרונה על שני גיוסים בהיקף כולל של 16 מיליון דולר, חברת סקיוריטינגס (SecuriThings), שמפתחת אבטחה למצלמות אבטחה, גייסה אף היא סכום דומה, וגם חברת התקשורת הארגונית קונקטים (Connecteam) גייסה סכום משמעותי.
בפורטפוליו החברות של אייקוניק יש מגוון של תחומי עיסוק ויזמים, לא מעט חברות שהתמקמו בניו יורק כבסיסן העיקרי, לא מעט חברות שהוקמו על ידי נשים, הרבה חברות שעוסקות בתחומי בריאות בגובה העיניים של המטופל הבודד. הנה הסיפור של שלושה מהם.
מילקו – שפים וירטואליים
הסטארט-אפ מילקו (Mealco) תופס תנופה על טרנד המטבחים הווירטואליים או כמו שהם מכונים לעיתים "מטבחי הרפאים". החברה פיתחה פלטפורמה לשפים ולמנהלי מסעדות, שמאפשרת להם ליצור מסעדה וירטואלית, פשוט על-ידי בניית התפריט, המתכונים והשירות והשתלבות באפליקציות הזמנות האוכל. את האוכל עצמו מכינים במטבחים של מילקו והחברה מתחייבת להביא אותו לשולחן הלקוח בתוך 20 דקות מסיום ההזמנה באפליקציה. אם ירצה, אפילו שף מנתניה יכול לפתוח מסעדה במנהטן.
מילקו עובדת היום ארבעה מותגים, שפים בעלי כוכבי מישלן ומסעדות מוכרות בניו-יורק, ואזורי החלוקה שלהם משתרעים ממנהטן דרך ברוקלין וקווינס ועד לונג איילנד סיטי. החברה גייסה 7 מיליון דולר וההכנסות המצטברות עברו את רף המיליון דולר. הביקוש עולה על ההיצע עם רשימת המתנה של 50 שפים שרוצים להצטרף לשירות. אייקוניק סייעו בגיוס המנכ"ל לשעבר של חברת Seamless כמשקיע ושותף בחברה.
היזם ומנכ"ל החברה הוא דניאל סימון, יליד ירושלים, שהגיע לארה"ב ללימודי MBA בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת MIT ואותר על-ידי קרן ההשקעות FJ Labs, שהעניקה לו מיליון דולר להקים סטארט-אפ לפי בחירתו. "אנחנו מורידים את החסם לכל שף או מותג לפתוח מסעדה", אומר סימון. לדבריו עלות פתיחת מסעדה בניו יורק מגיעה לכמה מיליוני דולר ונדרשת השקעת זמן ומאמצים במיתוג ושיווק. מילקו פיתחה אפליקציה באמצעותה השף יכול לבנות תפריטים ומתכונים ומנהל מסעדה יכול לפתח את השירות ולהקים מסעדה וירטואלית מרובת מותגים. "אנחנו לא רק מורידים את החסם והסיכון, אנחנו גם מפרקים לגורמים את שרשרת האספקה הסבוכה והשפים יכולים להתרכז במה שהם אוהבים", הוא אומר.
מיינדליפט – נותנים פוקוס
הסיפור של חברת מיינדליפט (Myndlift) מעניין במיוחד. המייסדים הם שני חברי ילדות מבאקה אל גרבייה, עזיז קעדאן ואנס אבו מוח'. בגיל 16 קעדאן התקבל לתוכנית שאפשרה לו להשלים תואר ראשון במדעי המחשב בגיל 19. כבן לנוירולוג ועם שני אחים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD), הוא התעניין בטיפולי נוירופידבק, שעד אז התבצעו רק במרפאות. בגיל הוא הקים עם אבו מוח' את מיינדליפט, שמביאה את טכניקת הנוירופידבק הביתה.
החברה פיתחה טכנולוגיה שמבוססת על מתקן שמונח על הראש, ובאמצעותו ניתן לראות את תפקוד המוח. באמצעות האפליקציה הנלווית בונים תכנית אימון אישית, שמבוססת על טכניקת הנוירופידבק. "אנחנו עוזרים לאנשים לשפר את יכולות הקשב שלהם ולהפחית חרדה באמצעות מכשיר לביש וליווי מקצועי מרחוק", אומר קעדאן. "זה מחליף תרופות ומשפר את החוויה הפסיכותרפית. הטיפול נעשה תוך שהוא נתמך במידע שמתקבל ישירות מהמוח, באמצעות המכשיר שדוגם את גלי המוח מכמה אזורים". הוא אומר כי השיטה שנמצאת בשימוש בקליניקות כבר 30 שנה, והטכנולוגיה שפותחה מאפשרת להביא אותה היום לאלפי מטופלים בארה"ב. החברה גייסה 3.7 מיליון דולר ולדבריו היא רושמת כבר הכנסות של מיליוני דולר.
סקייליין רובוטיקס – על הגובה
כשרואים את המוצר של סקיילין רובוטיקס (Skyline Robotics), החברה של ירון שוורץ, משפשפים את העיניים בתימהון. על קיר גורד השחקים, בגובה עשרות מטרים, תלוי גשר ניקוי החלונות. אבל במקום שני פועלים, שמסכנים את חייהם בעבודה בגובה, מותקנת שם זרוע רובוטית שמקרצפת את הבניין אוטומטית, חלון אחר חלון.
זה לא עניין פשוט כל כך, ללמד את הרובוט Ozmo לנקות את הבניין. חוץ מהזרוע הרובוטית הטכנולוגיה כוללת ראיית מכונה ואלגוריתם בינה מלאכותית שלומד את הבניין בעצמו. החברה משתמשת בזרוע רובוטית של חברת KUKA והיא מאפשרת התאמה של הזרוע לציוד הקיים אצל הלקוח ולהפוך אותו לרובוטי. התוצאה מאפשרת צמצום כוח האדם והעלויות והגדלת היעילות – הרובוט אינו מתעייף לעולם.
"המוצר הראשון שלנו הוא רובוט מנקה חלונות כי אנחנו חושבים שזה משוגע שאנשים נתלים ומסכנים את החיים שלהם מאות מטרים באוויר", אומר שוורץ, "אבל המהות האמיתית שלנו היא מניעת חשיפה בני אדם לתאונות בגובה, וזה לא משנה אם זה בבניין, בחקלאות, באנרגיה או בספנות". סקייליין רובוטיקס הוקמה על ידי שוורץ ואבי עבדי ב-2017 ועד כה היא גייסה 5 מיליון דולר. היא פועלת בתל אביב ובניו יורק והתחנה הבאה: גורדי השחקים של איחוד האמירויות.
ישראלים בניו-יורק
איכשהו ישראלים אוהבים להתקבץ ביחד, לזהות זה את זה ולשתף פעולה. זו אולי הסיבה שמשרדי אייקוניק לאבס הם נקודת ציון על מפת הדרכים של יזמים ישראלים בניו יורק. אומר בינו: "החבר'ה מישראל מגיעים לניו יורק לחמישה ימים מלאי אדרנלין, הם עושים מאה פגישות, כולם אומרים להם שזה מאוד מעניין, ואז הם חוזרים הביתה וכלום לא קורה". אייקוניק הוקמה ב-2015 כדי הציע מסלול יותר אפקטיבי ליזם ישראלי בניו יורק, ומתברר שהשיטה עובדת.
13 צפייה בגלריה
צוות אייקוניק לאבס. מימין: רוני ליבנה - מנהלת פלטפורמה וקהילות, ארי אבקסיס - שותף, אייל בינו - שותף, טלי אדרעי - מנהלת השקעות
(צילום: שרון פולבר)
מספר סימון: "אני פתחתי את החברה בניו יורק, כל המשקיעים שלי היו אמריקאיים ולא פנינו לשוק הישראלי. היינו כבר קרובים לסיכומים עם לקוחות וגם גייסנו הון יחסית בקלות, אבל עדיין רציתי ליווי ישראלי. זה שונה לגמרי כשיש לך שותף שעובד אתך בעברית, שמכיר את השוק האמריקאי אבל גם מקושר לשוק הישראלי. התוצאה היא שאייל ואייקוניק מעורבים בכל הפרטים ביומיום - היפים והפחות יפים - אתה יכול לשתף הכל ולבקש הכל וזה הדבר המקסים".
שוורץ מסכים: "הקלף המנצח בבחירת אייקוניק היה היכולת שלהם להפגיש אותנו עם לקוחות שאנחנו מעוניינים בהם ולעזור מאחורי הקלעים לסגור איתם. הם היו שם כעמוד תומך ברגעים הקשים ממש של היזמות, בדרך המאוד בודדה של מנכ"ל חברת סטארט-אפ".
"אחד הדברים שאנחנו מביאים בחשבון בבחירת סטארטאפים זה מה יקרה בזמן משבר, איך היזם יעבוד וייצא מזה", אומר בינו. "אז אצל דניאל עד כה הכל גן של שושנים, ולא נקלענו למשבר. עם ירון ועזיז עברנו לא מעט מוקשים, ביחד, והיכולת שלהם להתגבר עליהם פשוט מדהימה".
ערבי-ישראלי הוא מקרה מיוחד של ישראלי בניו יורק. הוא גם מקרה מיוחד של סטארטאפיסט בישראל. הוא לא בוגר 8200, יותר קשה לו לגייס הון מקרנות ישראליות, הוא גם מגיע מהפריפריה שזו עוד גיבנת כשאתה רוצה להשתלב בהייטק התל אביבי. אפשר היה להעריך שקעדאן מגיע לניו יורק כדי למצוא אלטרנטיבות לקיפוח בישראל. אבל הוא מפתיע: "זה ברור, אין שאלה שיזמים ערבים מקבלים פחות בישראל, אבל המניע שלי לעבוד עם אייקוניק לא נובע מזה שאני ערבי, אלא בגלל שרציתי את השוק האמריקאי והם שותפים מצוינים לעניין הזה".
אייל בינו הוא יליד בת-ים, שחקן כדורסל בצעירותו שנסע ללימודים בארה"ב בעזרת מלגת ספורט והתחבר לסצינת ההייטק בניו יורק. ארי אבקסיס הוא איש עסקים יהודי אמריקאי ואוהד נלהב של ההייטק הישראלי. הפעילות המשותפת שלהם התחילה בשבוע אוריינטציה ליזמים ישראלים בניו יורק והתרחבה לתוכנית האצה של ארבעה חודשים, שהמחזור השישי שלה עומד בפתח.
המודל העסקי הנוכחי כולל מענק ראשוני לחברות שהתקבלו, 20 אלף דולר, וקבלת שיעור קטן באחזקות החברה. זה הופך את אייקוניק לבעלת מחויבות ארוכת טווח, "ממש כמו עוד מייסד שותף", אומרים היזמים האחרים. המנטורינג ופתיחת הדלתות נועדה להביא את החברות בתוך כחצי שנה לגיוס הון משמעותי ממשקיעים אמריקאיים "ולתקוע יתד בשוק האמריקאי". בתקופת הקורונה, חלק מהחברות משתתפות בתוכנית ב"מודל וירטואלי", מרחוק, אבל גם כאן נרשמו כמה גיוסי הון יפים. במהלך השנה האחרונה החברות של אייקוניק גייסו במצטבר כ-70 מיליון דולר. תוכניות לשנה הבאה? בינו אומר שאייקוניק תגייס הון בעצמה, כדי שתוכל לתת מענק ראשוני של עד 250 אלף דולר לחברות, מה שכנראה אומר שיעור אחזקות יותר גבוה בחברות ומעורבות יותר עמוקה בהצלחותיהן.
