הרשת החברתית טוויטר מציינת היום (א') 15 שנות קיום. ב-21 במרץ 2006, צייץ ג'ק דורסי, מנכ"ל ומייסד שותף בטוויטר, את הציוץ הראשון בהיסטוריה, שעומד בימים אלה למכירה פומבית ושווה כבר 2.5 מיליון דולר. אף שבישראל טוויטר עדיין לא נחשבת פלטפורמה להמונים, קשה להתכחש להשפעה שלה בעולם המערבי: רק לפני כמה חודשים עוד עסקנו בהרחבה באופן שבו טוויטר העזה לתייג, לסמן, לחסום ובסופו של דבר להשעות סופית את נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ - מי שבמידה רבה טיפס באמצעות טוויטר כל הדרך אל הבית הלבן.
הסיפור של טוויטר מתחיל במשרדי חברת Odeo בשנת 2006, אז הציג דורסי את הרעיון המשונה שלו לייצר מעין רשת תקשורת מבוססת הודעות SMS שבה חברים מעדכנים אחד את השני במעלליהם. דורסי קיבל את האוקיי מצמד מייסדי Odeo - ביז סטון ואוון וויליאמס, להתחיל לעבוד על הפרויקט הצידי. נואה גלאס הוא זה שקיבל את הקרדיט על הצעת השם טוויטר (Twttr תחילה, ואז Twitter). הפרויקט שימש תחילה את עובדי Odeo כמערכת תקשורת פנימית, והושק לציבור ביולי באותה שנה. במהלך די חכם, החליטו המייסדים של Odeo לקנות בחזרה את החברה מהמשקיעים - ועשו זאת כשבאמתחתם כלל הנכסים הדיגיטליים שלה, כולל הפיתוח והדומיין של טוויטר.
ההתחלה לא הייתה קלה, וטוויטר סבלה מבעיה אקוטית: אף אחד לא ממש ידע להסביר מה זה. זו רשת חברתית? זו פלטפורמת מיקרו-בלוגינג? זה שירות SMS? אמורים לקשקש שם? להעביר אינפורמציה? לשתף חברים? ומה כבר אפשר לעשות עם מגבלה של 140 תווים? מאוחר יותר הסביר וויליאמס בריאיון ש"היה קשה להגדיר את טוויטר כי היא לא החליפה שום דבר קיים". בשנתיים הראשונות להקמתה, שימש דורסי כמנכ"ל טוויטר, אולם ב-2008 הוחלף על ידי אוון וויליאמס, שהוחלף ב-2010 על ידי דיק קוסטלו. רק ב-2015 יחזור שוב דורסי לכיסא מנכ"ל החברה.
לבעיית הזהות של טוויטר היו גם היבטים חיוביים: היא השאירה הרבה מקום לחדשנות, להמצאה ולהתפתחות יחד עם המשתמשים עצמם. כך למשל, מגבלת 140 התווים המזוהה כל כך עם הפלטפורמה, נולדה מתוך מגבלה ממשית - מפעילות הסלולר הגבילו הודעות SMS ל-140 תווים בלבד, אלא שגם כשטוויטר נפתחה כפלטפורמה מבוססת רשת הוחלט להפוך את האילוץ למאפיין מיתוגי. ב-2007 צייץ היזם והמפתח כריס מסינה רעיון לארגון של תכנים ברשתות חברתיות תחת סימן #. טוויטר אימצה בחום, ואז נולד ההאשטאג, שקיים היום בכל רשת חברתית ומאפשר לזהות מגמות ונושאי שיחה בכל העולם.
גם תיוג משתמשים באמצעות סימן @ החל בטוויטר, בעזרת משתמשים יצירתיים שחיפשו דרך להשיב לציוצים עוד לפני שהייתה פונקציה כזאת. סימון @ שלאחריו כינוי הטוויטר הספציפי סימן למשתמשי הרשת החברתית שהתגובה מיועדת לאדם מסוים, בטוויטר ראו והוסיפו רשמית את הפיצ'ר לארגז הכלים בשנת 2008. גם במקרה הזה, אימוץ שיטת התיוג בטוויטר זלג אל רשתות חברתיות נוספות ואל שירותי רשת מגוונים - כולל אפליקציות מסרים ואפילו דואר אלקטרוני.
לפופולריות של טוויטר בארה"ב היו כמה תורמים משמעותיים - בראשם לא אחרת מאשר אופרה ווינפרי. במהלך התוכנית שלה ב-2009 אירחה ווינפרי את וויליאמס - שתיפקד אז כמנכ"ל הרשת החברתית העולה, והסביר לה ולמיליוני הצופים שלה איך פותחים חשבון טוויטר. לפי הערכות יותר ממיליון משתמשים חדשים נרשמו לטוויטר בעקבות התוכנית, והחשבון של ווינפרי הוא עד היום אחד הפופולריים ברשת, עם יותר מ-43 מיליון עוקבים. בציוץ הראשון שלה כתבה: "תודה על קבלת הפנים החמה, מרגיש כמו המאה ה-21".
בשנת 2010 טוויטר החלה לשלב ציוצים מקודמים, ובכך הגדירה מודל עסקי שמסוגל לייצר רווחים. באותה שנה היא עשתה היסטוריה קטנה עם הציוץ הראשון שנשלח אי-פעם מהחלל, מחשבונו של האסטרונאוט טי.ג'יי קרימר שצייץ מתוך תחנת החלל הבינלאומית. שנה לאחר מכן ציינה הרשת החברתית 100 מיליון משתמשים חודשיים פעילים. באותה שנה אירחה טוויטר את נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, לשיחה פתוחה עם צייצנים. ג'ק דורסי ניהל את העניינים, ואובמה השיב לשאלות שנשלחו בציוצים אל מול המצלמה ובשידור חי. הוא אומנם לא הוגבל ל-140 תווים - חלק מהתשובות שלו היו ארוכות במיוחד, אבל זו הייתה אבן דרך משמעותית גם עבור הבית הלבן וגם עבור הרשת החברתית.
ב-2012 טוויטר רכשה את הסטארט-אפ Vine, שאיפשר למשתמשים להעלות סרטונים קצרצרים באורך שש שניות, אלא שהשוק הזה הפך צפוף במהרה: אינסטגרם וסנאפצ'ט החלו להציע פיצ'רים דומים בפלטפורמות שלהן, ו-30 מיליון דולר שהשקיעה טוויטר ב-Vine הפכו בתוך שלוש שנים להיסטוריה כשהוחלט לסגור אותה. ב-2013 טוויטר יוצאת להנפקה פומבית וסוגרת את יום המסחר הראשון עם הערכת שווי של 31 מיליארד דולר. שנתיים לאחר מכן גוגל מוסיפה רשמית ציוצים לעמוד תוצאות החיפוש שלה.
על ארבע שנות כהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב אי אפשר לדבר מבלי להזכיר את טוויטר. הציוצים השערורייתיים של הנשיא עשו כותרות על בסיס יומי, כולל הבחירה שלו להמשיך להשתמש בחשבונו הפרטי ולא בחשבון הנשיאותי הרשמי, השעות שבהן אהב לצייץ, קצב הציוצים חסר התקדים והאמירות השנויות במחלוקת שפיזר ברשת החברתית. הביקורת הציבורית והרגולטורית בארה"ב התמקדה בשנים אלה ברשתות החברתיות ובהשפעתן על המציאות הפוליטית, בהתערבות זרה במערכות בחירות - בייחוד זו שבה נבחר טראמפ, וטוויטר נכנסה לקלחת יחד עם פייסבוק.
מאז 2018 ג'ק דורסי נחשב לאורח תדיר במסדרונות הסנאט האמריקאי, והגיע למתן עדויות בשימועים לצד בכירים אחרים בעמק הסיליקון - כולל מארק צוקרברג ושריל סנדברג מפייסבוק, סונדאר פיצ'אי מגוגל, טים קוק מאפל וג'ף בזוס מאמזון. לקראת מערכת הבחירות האחרונה בארה"ב גברו הלחצים: טוויטר החלה לתייג ציוצים של הנשיא המכהן כ"מאדירי אלימות", "מחייבים אימות עובדתי", ואף הסירה ציוצים שלו כשאלה עסקו בהפצה של מידע כוזב - בייחוד בהקשר לקונספירציית זיופי הבחירות. אחרי ההסתערות ההיסטורית של תומכי טראמפ על גבעת הקפיטול הודיעה טוויטר כי היא משעה את חשבונו של טראמפ לצמיתות.
אף שכאמור בישראל היא עדיין נחשבת לפלטפורמה ברנז'אית ונישתית - גם אצלנו טוויטר מהווה מקור אינפורמטיבי מיידי, וכר פורה למניפולציות - בייחוד בתקופות בחירות. מערכים של חשבונות מזויפים ואוטומטיים מנוצלים בידי המפלגות השונות במטרה לייצר מראית עין של שיח פוליטי או לזייף מגמות, לשכנע בוחרים, להשפיע על המשתמשים ולהטות עמדות. ב-2019 חשף תחקיר הבוטים הגדול של "ידיעות אחרונות" ו-ynet את הפעילות המזויפת של מפלגת הליכוד בטוויטר לקראת מערכת הבחירות.
