דמיינו לעצמכם מחשב מלפני 20-30 שנה. כוח העיבוד שלו מזערי בהשוואה למה שיש היום, המארז לא בהכרח גדול יותר, אך בוודאי שלא קטן כמו המארזים של ימינו, והמסך עבה ועצום - עם רזולוציה נמוכה-יחסית. אמצעי הקלט, לעומת זאת, השתנו הרבה פחות. המקלדת עדיין עמנו, וכך גם העכבר. כן, הוא אולי אלחוטי, מדויק יותר ובעל חיישן אופטי, אבל ממשק השימוש הבסיסי דומה עד זהה.
האיש שאחראי במידה רבה על העכבר כפי שאנחנו מכירים אותו היום, ביל אינגליש, הלך לעולמו השבוע בגיל 91. אינגליש ועמיתו דאגלס אנגלברט היו אחראים על "אם כל ההדגמות" - הרצאה שאנגלברט העביר בדצמבר 1968. במהלך ההרצאה, הציג אנגלברט קונספטים שאנחנו מכירים היטב היום: ממשק מבוסס-חלונות, עיבוד תמלילים, שיחות וידאו, כלי עריכה מרובי-משתתפים, קישורים בתוך טקסט, וכן, גם אבטיפוס של עכבר. זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה חלק מהדברים האלה פותחו או הוצגו, אך "אם כל ההדגמות" זכורה כהרצאה ששילבה אותם לראשונה בתוך מערכת אחת.
את העכבר שהציג אנגלברט הוא עיצב לראשונה חמש שנים קודם לכן, ואינגליש הופקד על בנייתו. אינגליש אף הוביל פרויקט של סוכנות החלל האמריקאית למציאת הדרך הטובה ביותר לבחור נקודה על מסך מחשב. העכבר זכה. והשם "עכבר"? גם הוא הגיע מאנגלברט ואינגליש, הודות לכבל המזדנב שלו.
בתחילת דרכם, כל העכברים פעלו בצורה דומה מבחינת העיקרון שלהם. שני גלגלים מסתובבים היו אחראים על תזוזה בציר האופקי והציר האנכי של העכבר. בעכבר הראשון אלה היו גלגלים שבלטו מתחתית המכשיר, אך העכברים הצרכניים הראשונים הגיעו עם כדור קטן בתחתיתם, שיכול היה לנוע בחופשיות ולהזיז את שני הגלגלים בתוך העכבר.
העכבר שהוצג ב"אם כל ההדגמות" ב-1968 כלל שלושה כפתורים, אבל מספר הכפתורים מעולם לא הפך לסטנדרט. חברות שבנו עכברים לממשקים שלהן שילבו את מספר הכפתורים הנוח עבורן. חברות צד שלישי פשוט בחרו צד. לוג'יטק הציגה ב-1982 עכבר עם שלושה כפתורים, ואילו העכבר הראשון של מיקרוסופט, שהושק ב-1983, כלל רק שני כפתורים. אפל, היסטורית, בנתה עכברים עם כפתור אחד.
בתחילת שנות ה-90, החלו חברות כמו מיקרוסופט ובורלנד להציג "תפריט קונטקסטואלי" - תפריט שתלוי במקום שעליו מרחף העכבר ברגע הלחיצה. התפריטים האלה הפכו לסטנדרט, והם הסיבה לכך שרוב העכברים היום כוללים לפחות שני מקשים - אחד לבחירת פריטים, השני לתפריטים הקונטקסטואליים. קליק ימני, מכירים? אפילו אפל נכנעה, וה-Magic Mouse שלה אולי נראה כמו עכבר עם מקש אחד, אבל בעצם יש לו כמה אזורי לחיצה שונים.
כאשר עכברי מחשב נכנסו אלינו הביתה, היו אלה עכברים מכניים עם כדור, אך כבר מתחילת שנות ה-80 היה גם סוג אחר של עכבר - אופטי. בעכברים האלה, חיישן "הסתכל" על המשטח שעליו הונח העכבר וניסה להבין באיזה כיוון הוא זז, בין אם באמצעות סימונים מיוחדים על המשטח עצמו או דרך ניתוח של התמונה. לאורך כמעט שני עשורים, עכברים אופטיים היו בעיקר מוצרים נסייניים, או כאלה שנמכרו עם מערכות מחשב מורכבות.
מיקרוסופט הייתה הראשונה שהשיקה עכבר אופטי להמונים, עם ה-Intellimouse Explorer שראה אור ב-1999. השיפור שהוא הציג היה כה מהותי, עד שבתוך כמה שנים לא היו כמעט עכברים מכניים בשוק. כמה שנים קודם לכן, העכבר הראשון בסדרת Intellimouse היה הראשון בשוק הצרכני עם גלגל גלילה.
עכבר הוא אולי הדרך הפופולרית ביותר להזיז סמן, אבל ממש לא היחידה. עוד מתחילת שנות ה-80 יש מחשבים עם משטח מגע - רעיון שהפך לסטנדרט במחשבים ניידים. ואם יש לכם לפטופ של IBM (כיום לנובו), אתם מכירים גם את הג'ויסטיק הזעיר שמלווה את מחשבי החברה עוד מ-1992.
לבסוף, יש את ה-Trackball - מכשיר שבו אתם מזיזים כדור כדי להזיז את הסמן. כדורי עקיבה מקדימים, למעשה, את העכברים הראשונים, אך הפיתוחים הראשונים שלהם, בסוף שנות ה-40, יועדו למכשור צבאי, והמיזמים נשארו מסווגים לשנים ארוכות. גם כיום יש חברות שמייצרות אותם, וקהל קטן אך נאמן שלא מוכן להזיז את כל היד רק כדי שהסמן הקטן על המסך יזוז לאנשהו.
