שנה וחצי חלפו מאז שענקית הטכנולוגיה פייסבוק הכריזה באופן רשמי על פרויקט "ליברה" - מטבע קריפטוגרפי ייעודי, שאמור היה להיות מושק רשמית במהלך 2020. הפרויקט הוא תוצאה של הניסיון של פייסבוק להיכנס לשוק המטבעות הקריפטוגרפיים, ולהציע אלטרנטיבה למטבעות דוגמת הביטקוין - באמצעות הצמדת הליברה למטבעות יציבים כמו הדולר והאירו. התקווה הגדולה - לאפשר למשתמשי פייסבוק בכל העולם גישה לשירותים פיננסיים באמצעות ארנק דיגיטלי, קליברה, גם אם אין להם חשבונות בנק.
אלא ששנת 2020 תיכף נגמרת, ומהפרויקט השאפתני של פייסבוק לא נשאר הרבה: בראש ובראשונה, החליף המטבע את שמו באופן רשמי בתחילת החודש, מליברה ל"דיאם" (Diem), בניסיון לנתק את הפרויקט מהמותג הבעייתי-משהו של פייסבוק. גם האגודה המפקחת על המטבע שינתה את שמה בהתאם ל"אגודת דיאם". האגודה יושבת בז'נבה שבשווייץ, והיא אמורה להוות גוף בלתי תלוי, כשהחברים בה מצטרפים בהשקעה של 10 מיליון דולר כל אחד. גם הארנק הדיגיטלי שינה את שמו מקליברה לנובי (Novi).
בשבוע שעבר דווח בפייננשיאל טיימס כי השקת המטבע של פייסבוק צפויה לינואר 2021, כלומר - כבר בחודש הבא. אלא שההשקה הזו, ככל שאכן תתרחש, מצומצמת הרבה יותר ממה שתכננה פייסבוק במקור. במקום ריבוי של מטבעות יציבים, מטבע הדיאם החדש יוצמד לשער הדולר בלבד. בחודש שעבר דווח כי שרי האוצר במדינות ה-G7, בהן ארה"ב, גרמניה ובריטניה - הודיעו כי אין לאפשר את השקת המטבע בצורתו הנוכחית. זאת לאחר שבאפריל האחרון פורסם מסמך "ספר לבן" חדש ומעודכן עבור הפרויקט, שכבר הכיל צמצומים רבים מהכוונה המקורית.
אז מה בדיוק קרה שם בדרך? מהרגע הראשון עורר הפרויקט של פייסבוק תערובת של סקרנות וחדשנות פיננסית, לצד פאניקה מוחלטת של הרגולציה. החשש היה שמטבע "להמונים" מבית פייסבוק יעצים את כוחה של ענקית הטכנולוגיה וירכז בידיה כוח פיננסי מסוג חדש, וכי השימוש במטבע יאפשר הלבנת הון. ההכרזה על פרויקט ליברה לוותה בהרבה מאוד סיקור עיתונאי, וגם גובתה באמצעות אגודת המטבע - שאליה הצטרפו כמה שמות גדולים במיוחד דוגמת מאסטרקארד, פייפאל, אובר וליפט, ויזה, איביי, בוקינג אחזקות, ספוטיפיי ועוד. בסך הכל 27 חברות הסכימו לקחת חלק באגודה מרגע ההכרזה על הפרויקט.
הלבנת הון ומימון טרור
אבל אז גל של ביקורת ציבורית ורגולטורית הכה את המיזם. באירופה טענו כי המטבע יאפשר לפייסבוק להפוך ל"בנק צללים", להכשיר הלבנת הון ולממן טרור. הובע חשש גם כלפי היכולת לפקח על המטבע, להציע הגנות מתבקשות על צרכנים ומשתמשים, ואף נטען כי המטבע עשוי לאיים על היציבות הפיננסית במקומות שונים בעולם. בארה"ב טענו כי שוק המטבעות הקריפטוגרפיים סובל מכשלים רבים ומצריך רגולציה כבדה - וביקשו מפייסבוק להשעות את העבודה על הפרויקט עד לבירור נוסף. בתוך ארבעה חודשים חזרו בהן ויזה, מאסטרקארד, פייפאל ואחרות, והעדיפו לנטוש את האגודה המפקחת על המטבע עוד לפני שהספיקה לקרום עור וגידים.
באוקטובר 2019 זומן מארק צוקרברג להעיד בפני ועדת השירותים הפיננסיים של הקונגרס האמריקאי, ולהגן על פרויקט ליברה של פייסבוק. הטון היה ברור: חברי קונגרס משני צידי המפה הפוליטית האשימו כי פייסבוק נכשלה שוב ושוב בשלל נושאים בהם גיוון והכללה של קבוצות שוליים, אפליה בפרסום, התערבות במערכות בחירות, פגיעה בתחרות ובהוגנות, מנוהלות נגדה חקירות ב-47 מדינות בארה"ב בעיקר בענייני הגבלים עסקיים, והיא אף נקנסה בחמישה מיליארד דולר בעקבות הפרת פרטיות משתמשים במסגרת פרשת קיימברידג' אנליטיקה. על הרקע הזה, לפרויקט כמו ליברה לא היה הרבה סיכוי מלכתחילה.
צוקרברג הבהיר אז כי פרויקט ליברה נועד לאפשר לאנשים "להעביר כסף ולבצע תשלומים באותה קלות שבה הם שולחים הודעות וואטסאפ". הוא הותקף בחזרה על ידי חבר הקונגרס בראד שרמן, שאמר: "האיש הכי עשיר בעולם מגיע לכאן ומסתתר מאחורי עניי העולם, ואומר שאלה האנשים שלהם אתה מנסה לעזור. אתה בעצם מנסה לעזור למי שעבורם הדולר הוא מטבע רע - סוחרי סמים ומעלימי מס". בסופו של דבר הבטיח צוקרברג כי כי לא ישיק את המטבע בשום מקום בעולם לפני שיקבל אישור מכל הרגולטורים הרלוונטיים בארה"ב.
צוקרברג בשימוע בקונגרס, אוקטובר 2019
הביקורת הובילה את פייסבוק לייצר שינויים מהותיים מהמסלול הראשוני של הפרויקט ביום הכרזתו. ממטבע קריפטו גלובלי אחד, יהפוך הדיאם, אם וכאשר יושק, למספר מטבעות שצמודים לדולר, לאירו וכדומה. "פרויקט הדיאם יספק פלטפורמה לחדשנות בתומי הפינטק, ויאפשר לצרכנים ולעסקים לבצע פעולות פיננסיות מהירות, בעלויות נמוכות ותוך אבטחה מוגברת", אמר השבוע מנכ"ל אגודת דיאם, סטוארט לוי. "אנו מחוייבים לעשות זאת בדרך שתקדם הכללה פיננסית - שתאפשר גישה לשירות עבור אנשים שזקוקים לו יותר מכל". נוסף על השינויים המהותיים, אגודת הדיאם הכריזה השבוע על שורה של מינויים בתפקידי סמנכ"ל טכנולוגיות, סמנכ"ל ייעוץ משפטי, וסגני נשיא לצמיחה ולחדשנות.
בין אם אכן יושק מטבע הדיאם בחודש הבא ובין אם לא - נראה שההכרזות השאפתניות של פייסבוק נתקלו בתגובת-נגד קשה מספיק כדי לצמצם את הפרויקט באופן משמעותי. אין ספק שפייסבוק תמשיך לחקור את האפיק הפיננסי - פרויקט שהחלה להתעסק בו עוד משנת 2017, אבל במקרה הזה נראה שהשערוריות של ענקית הטכנולוגיה בתחומים כמו פרטיות, הגבלים עסקיים ובעיות אבטחת מידע - הכתיבו מראש את גורל הפרויקט ואת היכולת של הרגולטורים לאמץ אותו.
