שנה אל תוך משבר הקורונה המתמשך, עמוק בסגר המי-יודע-כמה ורגע לפני שנתב"ג מוכרז כשטח סגור - לפחות על הנייר, יש מי שעבורם האפשרות לראות עולם היא בבחינת אוויר לנשימה. כאלה הם הילדים ובני הנוער המטופלים במרכז השיקומי אלי"ן, שנאלצים להתמודד בחודשים האחרונים עם שכבה חדשה של אתגרים יום-יומיים. גם בימים כתיקונם, באלי"ן פועל מרכז חדשנות שעוסק בהטמעה ובחקר של טכנולוגיות מתקדמות לצורכי טיפול ושיקום, אבל היוזמה הזאת קרתה בתזמון שאי-אפשר להמעיט בחשיבות שלו. דווקא כשהכל העולם סגור, הילדים המטופלים באלי"ן זוכים בשבועות האחרונים לראות אותו ממעוף הציפור, לטוס בעצמם לאן שרק מתחשק להם - ועל הדרך עושים צעדים משמעותיים בשיקום.
כל זה מתקיים בזכות פרויקט מיוחד להנגשת סימולטור הטיסה המדובר שהשיקה מיקרוסופט לפני כחצי שנה. הסימולטור - מופת של בינה מלאכותית, עיבוד נתונים בזמן אמת, גרפיקה מרהיבה וחווייה קרובה ככל האפשר למציאות - הוא אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של ענקית הטכנולוגיה, והוא כבר זוכה לשבחים מקיר לקיר מאז הושק. מהנדסי זרוע המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל חיפשו איך לקחת את הסימולטור הזה כמה צעדים קדימה, ולעוף איתו אל האוכלוסיה שזקוקה לו בימים אלה יותר מכל - ילדים בעלי מוגבלויות.
"הכל התחיל מההאקתון השנתי שלנו", מספר גיא שלו, מנהל הגראז' - מעבדת החדשנות של מיקרוסופט בישראל. "סימולטור הטיסה שוחרר אז בגרסת בטא, והתחלנו לשאול את עצמנו מה אפשר לעשות איתו הלאה. חשבנו לבנות אצלנו בגראז' מעין קוקפיט - תא טייס, שיהיה נגיש ויאפשר לבעלי מוגבלויות להתנסות בחוויה הזאת. סביב הרעיון התאספה קבוצה של שישה מהנדסים במיקרוסופט, שבמקרה כולם גם טייסים, כאלה שטיסה זו התשוקה שלהם. הדבר הראשון שהם הסבירו לי לגבי הסימולטור הוא שזה ממש לא צעצוע, זה לא משחק מחשב. רמת הריאליזם שם היא מטורפת".
העבודה ארכה שלושה חודשים - הרבה מעבר למגבלת הזמן של ההאקתון. "זה הצריך הרבה מחשבה והרבה עבודה", מספר שלו, "איך לבנות קוקפיט שלא מתבסס על שולחן, שאפשר יהיה להכניס בו כסא גלגלים אבל גם מקום לאדם מלווה, ליצור מסכים שמדמים ראות של 180 מעלות, להתעסק עם בקרי השליטה, לבטל את הפדלים, ומעל כל זה להתבסס על חומרה מספיק חזקה שתוכל בכלל להריץ את הסימולטור, שבינתיים דרש כל מיני התאמות בעצמו בגלל שהוא קיבל עדכונים וגרסאות חדשות. בהתחלה חשבנו שזה פרויקט די בסיסי, אבל זה היה מאמץ לא טריוויאלי".
במיקרוסופט פנו מיד לשותפים באלי"ן, ואלה דאגו לשלוח למעבדה כסא גלגלים ממונע לצורך ביצוע התאמות ומדידות, וגם שלפו כמה חידושים משלהם. הוסיפו למשל לוח מחיק, שעליו אפשר יהיה לכתוב הודעות עבור ה"טייסים" המתלמדים - וגם לנהל את מערך התורים לאטרקציה החדשה. המבנה של הקוקפיט נייד לגמרי, והרעיון הוא שלאחר הפיילוט באלי"ן - הסימולטור המונגש יטייל ברחבי הארץ ויגיע לכל מקום שבו ילדים בעלי מוגבלויות יוכלו ליהנות ממנו.
"קיבלנו בשמחה את התרומה הזו ממעבדת החדשנות של מיקרוסופט", מספרת ד"ר מורית בארי, מנכ"לית אלי"ן. "אנחנו כרגע בשלב שבו אנחנו לומדים איך להטמיע ולהתאים אותו, למי זה מתאים יותר ומקדם את המטרות השיקומיות יותר. זה הרבה מעבר למשחק - יש כאן הבנה של תפעול טכנולוגיה, יש פה חוויה בשחקים, אלה דברים שמאפשרים לילד לצאת מהמקום שבו הוא מרגיש מוגבל או אחר, ולכן זה מתחבר לנו היטב לחזון של בית החולים".
מה היתרונות של חוויה כזאת בראייה שיקומית?
"הסימולטור מאפשר עבודה על תיאום עין-יד, עבודה על שיווי משקל - כי בתוכו חווים חוויה של להיות באוויר, יכולת להתרכז, יכולת לתפקד ברמות גבוהות, לקבל החלטות בזמן אמת, להבין מתוך קריאה של מחוונים איזו פעולה צריך לעשות. יש פה שילוב של עבודה מוטורית ועבודה קוגניטיבית, ובהמשך אולי גם עבודה על הגב - למשל תרגול בישיבה זקופה או תרגול בעמידה. אפשר לקחת את זה להרבה מקומות, ואנחנו עוד לומדים אילו סוגים של שיקום אפשר להלביש על הפלטפורמה הזאת".
איך הילדים קיבלו את האטרקציה החדשה?
"יש ילדים שכבר התנסו קודם לכן בסימולטור כלשהו, והיכולת שלהם לחזור למקומות החזקים שלהם ולא להיות בתוך חוויה שיקומית קלאסית היתה מאוד מחזקת. היו ילדים שאף פעם לא התנסו במשהו כזה, ובשבילם ההתרגשות היא סביב היכולת לרכוש מיומנות חדשה לגמרי. אחד הילדים התקשר מיד לאח שלו וסיפר לו בהתלהבות 'זוכר שאז ביקשנו סימולטור? אז הנה עשיתי את זה', זה מאוד מחזק ובונה בתהליך. ילד שעובר תהליך של שיקום לא יודע להגיד 'אני מרגיש שהעיניים שלי עוקבות בצורה טובה יותר אחרי מה שקורה', אבל הוא יודע להרגיש את החוויה הזאת. ילדים שמגיעים מתוך מקום של חוויות שליליות - פתאום כל חוויה חיובית וטובה נותנת להם את הכוח להמשיך הלאה".
די מהר התברר שלא רק הילדים מתלהבים מהאטרקציה החדשה. גם אנשי הצוות באלי"ן, ההורים, האחים והמלווים נסחפו מהר לחוויה בשחקים. "בסיס הרעיון זה לא רק להנגיש את הסימולטור", מסביר שלו, "הרעיון הוא שיותר נכון וגם יותר מגניב שהצוות, ההורים והאחים יבואו לבקר ויתנסו גם הם. החלום של הקוקפיט הוא שזה מרחב שנכנסים אליו ומתנתקים לרגע מהעולם. כשהיינו שם וראינו את הילדים, אפשר היה לראות שבתוך כלום זמן הם שוכחים שיש איזושהי מוגבלות. הם נשאבים לתוך החוויה ומגלים שבעצם, כל אחד יכול לעוף".