יכול להיות שפיתרון לרבות מהבעיות הנוכחיות יימצא בטכנולוגיה. קשישים אולי אינם הראשונים לאמץ טכנולוגיות חדשות אבל עכשיו נראה כאילו היא מאמצת אותם. למשל בפסח הקרוב, כשבמשפחות רבות יחגגו את ליל הסדר באפליקציית זום, המשפחה הגרעינית ליד השולחן וסבא וסבתא בטאבלט מרחוק. רק צריך לתרגל אותם בהפעלת הכפתורים הנכונים והנה סבתא מכוונת את המצלמה וסבא מקריא הא לחמא עניא וגם מניף את המצות.
מערכת טכנולוגית מיוחדת לסיוע לקשישים נקראת עכשיו לדגל, מערכת Watcher של חברת אוליטיקס (Owlytics) הישראלית. בבסיסה מדובר במערכת מעקב רפואי אחר קשישים, משוכללת יותר מלחצני המצוקה שמותקנים בבתי קשישים רבים. אבל עכשיו, כשאנשים מבחוץ אינם יכולים להיכנס לבתי הקשישים, אפילו לא הילדים שלהם, שעוני המעקב של אוליטיקס עשויים להיות אמצעי חשוב כדי לדעת שהכל כשורה עם ההורים.
קשישים או לא, המערכת מבוססת על שימוש בשעונים חכמים מחזית הטכנולוגיה, שעוני גרמין בעל יכולת מעקב בריאות ולאחרונה גם שעוני סמסונג אקטיב 2 משוכללים ביותר. השעונים הם רק החיישנים שאוספים את מדדי הבריאות אישיים. יכולת החיבור הסלולרית שלהם מאפשרת ניטור הקשישים גם מחוץ לדירה, הרמקול והמיקרופון המותקנים בהם מאפשרים תקשורת עם הקשיש במקרה הצורך וחיישן הא.ק.ג המותקן בהם יאפשר ניטור נתוני הלב (לאחר אישור רשות ה-FDA האמריקאית) שיתווספו לנתוני התנועה והנפילה.
כל הנתונים מועברים למערכת מידע שמרכזת והאלגוריתם מנתח את הנתונים ומזהה חריגות מתבנית ההתנהלות הרגילה של הקשיש או הקשישה או חלילה נפילה, שבגילים האלה עלולה להיות קריטית. מערכת הבינה המלאכותית שמבוססת על צבירת נתונים מתמשכים של התנהגות הקשיש מסוגלת גם להעריך את סיכון הנפילה במצבים שונים ולהתריע על כך מבעוד מעוד.
בכל פעם שמתגלה אירוע חריג, המערכת שולחת התרעה – אם לצוות הרפואי בית הדיור המוגן בו מתגורר הקשיש או במקרה של קשיש בביתו – למוקד סיוע רפואי. כך למשל התריעה המערכת לפני כמה ימים על קשישה בת 85 שמתגוררת בגפה, שהיא מסתובבת בבית הלוך ושוב בשעות שבהן היא ישנה בדרך כלל. מדובר בתבנית התנהגות חריגה שלה, וההתרעה על כך הגבירה את ערנות הצוות, בדיוק כשהקשישה נפלה ונחבטה, מה שאיפשר להם להזניק מיידית סיוע רפואי.
יותר משליש מהקשישים בישראל חווים נפילות מדי שנה, והמספר הכולל מגיע ליותר מאלף ביום. ישראל נמצאת במקום השני בעולם המערבי בשכיחות נפילות קשישים מעל גיל 65. הערכה היא שהשנה יגיעו הנזקים כתוצאה מנפילות בארה"ב בלבד, ליותר מ-50 מיליארד דולר. בחודשים האחרונים, ככל שמשבר הקורונה מעמיק, עלולים המספרים האלה לעלות.
גיל צפריר המנכ"ל והמייסד המשותף של אוליטיקס, אומר כי החברה קיבלה כעת פניות מגופי בריאות שונים לפריסה של מערכת הניטור בקרב קשישים עם רקע כרוני מורכב, מה שיאפשר לזהות אירועי חירום ולהתערב מבעוד מועד. לדבריו היתרון של הטכנולוגיה של אוליטיקס הוא ביצוע מעקב רצוף אחר נתוני הבריאות מבלי שהקשיש נדרש לדווח או להתריע.
"הנתונים שבמערכת שלנו כוללים גם מיקום וגם התייחסות לפרופיל הרפואי של המשתמש ולמעשה זו מערכת לניהול סיכונים בבתי אבות ובקהילה", אומר צפריר, "מיכנו את התהליך והפכנו אותו לאפקטיבי ופשוט למטופלים ולמטפלים. יש לנו מאגר מידע רציף לאירועים משמעותיים של קשישים, היחיד מסוגו בעולם. המטפלים גם מתייגים את המידע ומוסיפים שכבות מידע והמערכת שלנו ממשיכה ללמוד כתוצאה מזה".
אוליטיקס הוקמה ב-2016 על ידי גיל צפריר וירון רצ'ר המשמש כמנהל המו"פ, ויועצי המחקר פרופ' ורדה שלו, פרופ' יהונתן שרעבי ופרופ' רונן פלדמן. המערכת של אוליטיקס פועלת כיום בדיור המוגן "בית בכפר" בכפר סבא ובאמצעות "מוקד אנוש" בבתי קשישים עצמאיים. החברה מבצעת פרוייקט ניסוי בשיתוף משרד הבריאות לצמצום היקף הנפילות בגיל המבוגר. משבר הקורונה תפס אותה בדיוק בצעד הראשון בארה"ב, עם פתיחת משרד בבוסטון והפעלת מערכת ראשונה בדיור מוגן בשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Halma הבריטית.
ניטור באמצעות מכ"ם
למאבק בקורונה מגוייסות עוד חברות טכנולוגיה שמתמחות בניטור קשישים. פרויקט מיוחד שמנהלת עכשיו חטיבת הפיתוח מפא"ת של משרד הביטחון מפתח טכנולוגיה, שתוכל למדוד נתוני בריאות של מטופלים מרחוק, על בסיס מידע תרמי ומכ"ם. החברות ששותפות למאמץ הקדחתני הן אלביט מערכות ואיתה חברת אקוקייר (EchoCare) וחברת ואיאר (Vayyar) שפיתחו מערכות ניטור קשישים באמצעות מכ"ם לבני אדם, ומבלי להזדקק לחיישנים נישאים על גופם. כעת עשוייה הטכנולוגיה הזו לאפשר החשה של הבדיקות למטופלי קורונה וחשיפה מופחתת לצוות הרפואי.
הדאגה לקשישים אינה יכולה להסתיים רק בניטור מצבם הבריאותי. צריך גם לשמור על קשר אישי איתם ולא לכולם יש בני משפחה שדואגים להם. אחת היוזמות לסיוע לקשישים בודדים היא Chatty, יוזמה טכנולוגית ואנושית של קבוצת סטודנטים מהאקסלרטור הרב-תרבותי jumpTAU באוניברסיטת תל אביב ובשנקר. המיזם נועד לחבר בין קשישים לבין מתנדבים, שמשוחחים איתם בטלפון או בשיחת וידאו. המתנדבים לומדים כיצד לדובב את הקשישים וליצור שיח משמעותי עבורם. המערכת הטכנולוגית תחבר בין הקשישים והמתנדבים, תמצא את ההתאמות הנכונות ותקבע לשני הצדדים מועדי שיחה בזמן שנוח להם.
בחברת אמדוקס ישראל הקימו לפני מספר שנים את מיזם "כאן בשבילם", שמטרתה להקל על בדידות קשישים וניצולי השואה. משבר הקורונה הביא את העמותה לגייס למען הקשישים גם מחשבים בנוסף למזון, ביגוד ומוצרי חורף. המתנדבים מדריכים את הקשישים כדי שיוכלו להיות בקשר עם בני משפחותיהם וגם עם המתנדבים וכך להקל על בדידותם. עובדי חברת סיילספורס מתנדבים לסיוע לקשישים בבית גיל הזהב בתל אביב. בעקבות הבידוד שנכפה על הקשישים התאימו המתנדבים את דרכי הסיוע שלהם, כל עובד "מאמץ" קשיש, שומר אתו על קשר טלפוני ודואג לצרכים שלו ככל שניתן.
גם עמותת מחשבה טובה מגייסת מחשבים עבור אוכלוסיית הקשישים ומעוטי היכולת. העמותה גם העלתה אתר אינטרנט להנגשת שירותים דיגיטליים לבני הגיל השלישי בעת בידוד, שמציע גישה לשירותים רפואיים מקוונים, יצירת קשר דיגיטלי עם הבנקאי, רשתות חברתיות לשמירת קשר עם המשפחה וחברים , שירותי פנאי ורכישת מוצרים און ליין. בנוסף מוצע מאגר תכנים ליצירת עניין והפוגה נפשית בימי הבידוד הארוכים. העמותה גם מפעילה מעבדת מחשבים כדי לתקן ולהנגיש את המחשבים לאלה שנזקקים להם.
בנק הפועלים יזם את פרויקט "פועלים לעצמאות דיגיטלית" על מנת לחזק את הקהילה ולסייע לאנשים בגיל השלישי אשר מעוניינים להיכנס לעולמות הדיגיטל ולתפעל את חשבון הבנק שלהם מרחוק. הפרוייקט מציע 15 סרטוני הדרכה קצרים, המדגימים שלב אחרי שלב כיצד לבצע מגוון פעולות דיגיטליות בחשבון הבנק. הקורס זמין בדף היוטיוב של בנק הפועלים. כמו כן, הבנק העמיד לשירות בני גיל הזהב מוקד ייעודי עם מענה אנושי בו הם יכולים להתייעץ, ולקבל הדרכה על המוצרים הדיגיטליים. בנוסף יכולים במוקד להזמין את הסניף הנייד אשר מגיע לבתי דיור ומרכזי יום ברחבי הארץ ומאפשר להם לבצע פעולות בנקאיות בחשבון.
מוקד 1221 שנפתח לאחרונה מסייע לקשישים באמצעות מתנדבים שמצוידים באפליקציה ייעודית מבוססת GPS. כאשר מאותר קשיש הזקוק לעזרה, המוקד מאתר את המתנדב הקרוב אליו ביותר מבחינה גיאוגרפית ומזעיק אותו להעניק הסיוע. המערך מופעל ביוזמה של איחוד הצלה, החברה למתנ"סים ולב אחד.
