גרים ביהוד או בפתח תקווה? עובדים בתעשייה האווירית או בנתב"ג? בחודשים הקרובים תהיו שותפים לניסוי תחבורתי מהפכני: צומת הטייסים יהיה הצומת הראשון שיקבל רמזורים חכמים, שאמורים להגיב בזמן אמת למצב התנועה, ולהאריך או לקצר בהתאם את זמני הרמזור בכיוונים השונים.
"אנחנו כבר מבצעים בצומת מדידות תנועה, ואחרי שייחתם החוזה עם המדינה, נציב ונחבר את הציוד שלנו. נזדקק לחודש נוסף של הכנות, ולחודש של הפעלה ראשונה. ואז, בתחילת 2020, הנהגים שעוברים בצומת יוכלו להרגיש את השינוי", אומר אהרון ברונר, מנכ"ל ומייסד ITC, שתבצע את הפיילוט עבור משרד התחבורה ונתיבי ישראל.
למי נותנים עדיפות?
הרמזור הראשון בארץ נחנך בחיפה ב-1949. במהלך השנים הוקם מרכז אחד להפעלת רמזורים בערים הגדולות, ומרכז נוסף, של נתיבי ישראל, לכבישים הבין-עירוניים, אולם כולם פועלים כבר עשרות שנים לפי מספר תוכניות הפעלה קבועות - לשעות הבוקר, לשעות אחר הצהריים ולשעות השפל. מערכת הבקרה מעבירה אוטומטית את הרמזור בין המצבים, כשבמקרה של עומס לא צפוי יכולים במרכז הבקרה רק לעבור בין התוכניות האוטומטיות, או לשלוח שוטר, שיעמוד בצמוד לארון ההפעלה של הרמזורים בצומת ויפעיל אותם ידנית.
ההפעלה האוטומטית מבוססת על "ספירות תנועה" שנערכות, במקרה הטוב, אחת לשנה, ובמקרים רבים אחת לעשור. אולי זה רק סמלי, שהצומת הקרוב ביותר למפעל הלוויינים של התעשייה האווירית יהיה הראשון בארץ שיזכה לרמזורים הפועלים כמצופה ממערכות כאלה במאה ה-21.
"היעד שלנו הוא להגדיל את כמות התנועה בצמתים ב-20% על גבי אותה תשתית, ורמזורים חכמים יאפשרו לנו לעמוד ביעד הזה", אומרת הילה חדד-חמלניק, סמנכ"לית פרויקטים במשרד התחבורה. "אנחנו מפעילים כבר כמה שנים רמזורים אדפטיביים, שמסוגלים לתת העדפה בצמתים לרכבת קלה ולמטרונית, בירושלים ובחיפה, ונרחיב את השימוש בהם לגוש דן, במקביל להתחלת הפעילות של קווי הרכבת הקלה שם. אבל רמזורים חכמים באמת הם השדרוג המשמעותי יותר, והם יאפשרו לנו לדייק את ההפעלה ולשפר את התנועה בצמתים. יש מצבים, למשל, שהעדפה לרכבת קלה היא לא הדבר הכי נכון, או שצריך לתת דווקא קדימות לנתיב שבו יש עשרה אוטובוסים מלאים. בעתיד נחבר את כל המערכות שלנו, ונוכל לדעת בזמן אמת, לפי השימוש ברב־קו, כמה נוסעים יש ברכבת וכמה יש באוטובוסים, והמערכת תוכל לתת בזמן אמת עדיפות לפי המדיניות שעליה יוחלט".
כדי שזה יקרה, מתכננת המדינה לעשות סדר בהפעלת הרמזורים בארץ, וחברת נתיבי איילון תפרסם מכרז למערכת ניהול חכם של הרמזורים. "היום ההפעלה היא בחלקה אזורית ובחלקה ארצית", מסבירה חדד-חמלניק. "אבל כשיש משחק באצטדיון סמי עופר בין מכבי חיפה למכבי תל אביב, כמות הצופים שמגיעים אליו היא משהו שמשפיע על התנועה בשני המטרופולינים. בשנים הבאות נבצע את ניהול הרמזורים בכל הארץ על בסיס אותו 'מוח', כך שאפשר יהיה לנהל בעת הצורך אירועים ברמה ארצית, במקרה של מלחמה למשל, או של הפגנות ארציות".
תעשייה בחיתולים
את המערכת שכבר מקנה עדיפות לרכבת הקלה ולמטרונית סיפקה למשרד התחבורה חברת אקסיליון הישראלית. גם את המערכת שתותקן בצומת הטייסים תספק חברה ישראלית. אבל איך בכלל עובד רמזור חכם?
"אנחנו עושים ניתוח לכל מה שקורה מסביב: כמה כלי רכב עוברים ברמזור, מאיזה סוג, מה התאוצה שלהם, התאוטה ושמירת המרחק. את כל הנתונים האלה אנחנו מנתחים ויש לנו אלגוריתם שיודע לחזות מה יקרה בצומת בדקות הקרובות. אם אנחנו יודעים מה הולך לקרות אנחנו יכולים להקל על ההשפעות", מסביר אהרון ברונר מ-ITC.
זה בטח דורש החלפה של הרמזורים, מה שמחייב השקעה גדולה
"לא. גם לא את הבקרים שלהם. אנחנו זקוקים למצלמה בצומת, אבל לנתיבי ישראל יש ממילא מצלמות בחלק מהצמתים, והיכן שאין אנחנו מוסיפים, ומדובר במצלמות פשוטות מהמדף. הנתונים מהצומת עולים לענן, ואת הוראות ההפעלה אנחנו שולחים לרמזורים מרחוק. אפשר להגיב בזמן אמת, אבל בינתיים משרד התחבורה ביקש לאשר מראש את תוכניות ההפעלה, כי מדובר בפיילוט, ואנחנו נכין ונגיש אותן, ובכל פעם המערכת תבחר את מצב ההפעלה הקרוב יותר למה שהיא מזהה".
ITC תפעיל בקרוב פיילוט ראשון לרמזורים החכמים שלה באסיה. מי שכבר מפעילה כמה פיילוטים בחו"ל היא NoTraffic, גם היא ישראלית, שפעילה בימים אלה בפיילוטים באריזונה ובקליפורניה שבארצות-הברית, בנוסף לפרויקט שכבר פועל בדבלין שבאוהיו, ארצות-הברית, יחד עם ספקית רכיבי הרכב דנסו היפנית.
"הפרויקט באריזונה יהיה הראשון שיפעל באחד האזורים היחידים בעולם שבו פועלים רכבים אוטונומיים, ויבחן את היכולת של הרמזורים לתקשר איתם. בזמן שתעשיית הרכבים המקושרים והאוטונומיים מתקדמת בצעדי ענק, תשתיות הכבישים החכמים עדיין בחיתולים", מסביר טל קרייזלר, מנכ"ל ומייסד NoTraffic.
לדבריו, "אפילו הרמזורים ה'קצת חכמים' שקיימים היום, המסתמכים על לולאות בכביש שמזהות אם יש רכב בכיוון הנסיעה, יודעים לקצר או להאריך בכמה שניות את משך האור הירוק, לא מעבר לזה. לרוב הם 'יודעים' רק שיש רכב כעת ברמזור, אבל לא יודעים אם אחריו ממתינים לחצות עוד שניים או 200. אם יש תקלה בכפתור הולכי הרגל שעליו לוחצים כדי לתת להם קדימות, הרמזור לא יידע שאין באמת בן-אדם שם; ומצד שני, כאשר מישהו לוחץ על הכפתור, הרמזור לא יידע אם מדובר באדם אחד המבקש לחצות או בקבוצה של 50, שתזדקק לזמן ארוך יותר במעבר החצייה. רמזורים חכמים, עם מצלמות ומכ"ם, יידעו להגיב לדברים האלה בזמן אמת".
העלות יורדת ב-50%
קרייזלר מסביר גם את ההיגיון הכלכלי שמאחורי המעבר. "בממוצע, ערים משקיעות עשרות אלפי דולרים באחזקה של המערכות המסורתיות בצמתים מרומזרים. אנחנו מפחיתים את העלות בחצי, ומשפרים דרמטית את מצב התנועה. אנחנו יכולים לפעול בהתאם לתוכנית העדפות התנועה הקיימת, למשל גל ירוק בציר מסוים, ועדיין להוסיף גמישות שתייעל את התנועה ותיתן עדיפות למכוניות נוספות או להולכי רגל. כמה פעמים קרה לכם, למשל, שווייז העבירה אתכם דרך כבישים צדדיים, ואז נתקעתם ברמזור ארוך? ניהול רשת הרמזורים בצורה מתקדמת היה פותר את הבעיה. אנחנו מספקים למרכז ניהול התנועה דשבורד, שמאפשר לעיר לקבוע מדיניות תנועה משלה, עם העדפות להולכי רגל, לתחבורה ציבורית, לרכבי חירום, וגם לציי משאיות, כאשר זו תשתנה לפי המצב בזמן אמת, ובהתאם לאירועים לא צפויים כמו תאונות דרכים, חסימות כבישים, או אירועי תרבות".
"הפעילות באריזונה תאפשר לנו לבחון במצב אמת את רכיבי ה-V2X, הטכנולוגיה החדשה לתקשורת בין רכב לרכב ובין כלי רכב לתשתית. היא נועדה לאפשר לרמזורים בעתיד לדעת בזמן אמת כמה כלי רכב מתקרבים לצומת, אם מדובר במכוניות פרטיות, באוטובוסים או במשאיות, ולאפשר לכלי הרכב לדעת מה מצב הרמזור שאליו הם מתקרבים. מערכת בקרת השיוט ברכב עם נהג תדע אם להתחיל להאט, ורכב אוטונומי יוכל לתכנן את המשך הנסיעה הקרובה שלו. הרמזור יוכל לשדר לרכב, שיש כרגע הולך רגל על הכביש ושצריך להאט, או שהנהג האוטונומי או בקרת השיוט שנמצאת בפעולה יאטו אותו. רמזור יוכל לזהות שמתקרב אמבולנס ולתת לו עדיפות, וזה משהו שכבר נמצא היום בניסויים שלנו בארצות-הברית".
כך נראית המערכת של NoTraffic
יותר מחצי מיליון כלי רכב עוברים כבר מדי יום בצמתים שבהם פעילה כבר החברה בארצות-הברית, והשקה רשמית של המערכת צפויה בשנה הבאה.
עד כה מדובר רק בפיילוטים בצמתים או בקטעי רחוב של כמה קילומטרים. השאלה היא מי תהיה העיר הראשונה שתחליט להפוך את כל הרמזורים שבה לחכמים. מה הסיכוי שזה יקרה בישראל?
