אם מישהו היה זקוק להוכחה לטרפת הבינה המלאכותית (AI) שאחזה בנו, באה עסקת אינטל-הבאנה לאבס ומוכיחה זאת כשני מיליארד עדים. זה לא רק שכל חברה טכנולוגית בימים אלה מאמצת שימוש בבינה מלאכותית, למידת מכונה (ML) וניתוח שפה (NLP), זה גם שהיכולות שמתפתחות במהירות עצומה מעבירות אותנו ממש בשנים האלה לעידן חדש, עידן הבינה המלאכותית.
כדי לעשות את כל זה, חברות ה-AI זקוקות למנועים הכי חזקים שיש, וזה בדיוק מה שהבאנה פיתחה בשלוש השנים האחרונות – מנוע סילון רב עצמה לבינה מלאכותית. הבעיה של הבאנה היא נוכחותה המסיבית של מובילת השוק, חברת Nvidia. לבדה, ספק עם הבאנה היתה מסוגלת להתמודד מול Nvidia, למרות יכולות טכנולוגיות עודפות שהיא מציגה. תחת כנפיה של אינטל משתנים כללי המשחק בשוק הזה מקצה לקצה. וכך, האקזיט הגדול של ההייטק הישראל בשנת 2019 הוא גם ההימור הגדול של אינטל בשנת 2019: אם הכל יילך כמתוכנן, אינטל תגרוף לקופתה השופעת הרבה יותר מהסכום שהשקיעה בעסקה הנוכחית.
גל סלומון, מנכ"ל הסטארט-אפ Clew Medical ומי שעבד בעבר באינטל והיה שותף מנהל בקרן ההון סיכון פיטנגו, אומר: "זאת נראית עסקה טובה לשני הצדדים, שמביאה הרבה ערך בשוק שיש בו הרבה ערך".
מעבדי ה-AI משובצים בחוות השרתים של ענקיות טכנולוגיה כמו פייסבוק (שכבר נחשפה כלקוח של הבאנה), גוגל ואמזון, והם מאפשרים לחברות לצלול לעומקו של אוקיאנוס הנתונים שנאסף מהמשתמשים ולייצר תובנות שמשמשות להגדלת המכירות. אבל השוק שנוצר בתקופה הנוכחית מאפיל בגודלו אפילו על ענקיות הטכנולוגיה, והוא כולל מאות אלפי חברות, שעוסקות בעיבוד וזיהוי תמונות, וידאו, קול וטקסט, חברות שזקוקות לעיבוד מהיר כברק בתחבורה אוטונומית, רחפנים, מערכות ביטחון ועוד תחומים רבים.
אור דנון, מנכ"ל חברת שבבי ה-AI הניידים היילו (Hailo), אומר שהעסקה ממחישה את התנופה בה נמצא השוק: "לפני שנתיים כולם דיברו על מרכזי נתונים, אבל אינטל רכשה אז את חברת נרוונה בחמישית מהמחיר שבו נרכשה עכשיו הבאנה. זה מראה לך כמה השוק הפך מהבטחה לשוק אמיתי". לדבריו, היילו עצמה מתמודדת עם ביקושים גואים ונדרשת לגייס עובדים בקצב מהיר. "כל העולם הזה התחיל עם מרכזי נתונים ועכשיו אתה רואה זליגה לחברות שלא היית מאמין שהן בכלל נוגעות בזה”, הוא מוסיף.
עיתוי מושלם
סיפורה של הבאנה לאבס הוא סיפור קצר, שארך כשלוש שנים בלבד. החברה פיתחה טכנולוגיה מצוינת שלפחות לפי נתוניה עולה בהרבה על המתחרות, ונהנתה מעיתוי מושלם של כניסה לשוק שנמצא בתנופת התרחבות, עם שחקן רעב שרוצה להוביל אותו במהירות. הבאנה הוקמה ב-2016 על ידי המנכ"ל דוד דהן וסמנכ"ל המו"פ רן חלוץ (בנו של הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ) ובהובלתו של היזם הסדרתי אביגדור וילנץ, שהיה המשקיע הראשון בחברה ושימש כבתפקיד היו"ר שלה. וילנץ עומד מאחורי הסטארט-אפים המצליחים גלילאו (שנמכרה בשנת 2000 למארוול ב-2.7 מיליארד דולר) ואנאפורנה לאבס (שנמכרה ב-2015 לאמזון ב-370 מיליון דולר).
המייסדים אספו מהנדסים בעלי ניסיון עשיר בחברות שבבים ישראליות כמו DSP Group, CEVA, פריימסנס ועוד. לאתר שנתיים מתחת לרדאר החברה הציגה את הטכנולוגיה שלה ולא התקשתה לגייס כ-120 מיליון דולר בשלושה סבבי גיוס מהירים. כיום היא מעסיקה 150 עובדים באזור התעשייה בקיסריה, בתל אביב, בסן חוזה בקליפורניה, בבייג’ינג בסין ובגדנסק בפולין. בשנה הקרובה תכננה לגייס עוד 50 עובדים. כעת נראה שיצטרפו לכוחותיה הרבה יותר.
סלומון אומר שההצלחה רשומה על שמו של וילנץ: "אביגדור, בפעם השלישית עושה פה הימורים מדהימים, ובתעשייה חייבים לו הרבה מאוד. הוא מהמר בגדול והוא גם מצליח". וילנץ, שהוכיח את החוש העסקי שלו מספר פעמים בעבר, ידע לאורך השנים גם לשלב שיקולים ערכיים בהחלטות העסקיות. חברת גלילאו שהיה בין מייסדיה, התגאתה כי בכוונתה להתרחב ולהפוך מובילה עולמית מאזור הגליל בישראל. ובהתבטאות נדירה בכנס השנה הוא התייחס לענקיות אפל, אמזון וגוגל, ואמר: “הן חברות רעות. למרות שבעוונותיי אני גם מסייע להם ומחזק אותן, אני מחפש חברות שיילחמו בהן".
אחת המשקיעות המשמעותיות בחברה היתה אינטל קפיטל, זרוע ההשקעות של אינטל, וכבר בעת ההשקעה ההיא עלתה השאלה מדוע אינטל משקיעה בחברה שלכאורה מתחרה בה, לאחר שב-2016 רכשה את חברת נרוונה (Nervana) ופיתחה בארץ מעבד בינה מלאכותית. השבוע נתנה התשובה הברורה לשאלה.
ישראל היא קניון הטכנולוגיות החביב על אינטל, ובין השאר היא רכשה כאן את DSPC ב-1999 תמורת 1.6 מיליארד דולר, מוביליאן ב-2003 תמורת 10 מיליון דולר, קומסיס ונאוקלאוס ב-2010, טלמאפ וגרפטק ב-2011, ריפליי ב-2016 וכמובן מובילאיי שנרכשה ב-2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר. בכל העסקאות עלתה השאלה למה אינטל, על אלפי מהנדסיה, לא מייצרת את הטכנולוגיה בעצמה.
סלומון אומר שהבאנה מביאה יכולות שחסרות מאוד לאינטל: "כשאתה מסתכל על סל המוצרים של אינטל, היא חברת מעבדים מדהימה, אבל מעבד ה-CPU לא יעיל בתחום ה-AI. בתחומים כמו זכרונות, מובייל או מודמים, אינטל ניסתה לסגור את הפער באמצעות רכישות, אבל לא הפכה להיות דומיננטית. יש לאינטל המון כסף, אבל לשנות את ה-DNA של החברה זה נורא קשה, ולכן הם חייבים להכניס חדשנות".
אינטל היא ענק שמתנועע בכבדות. הסרבול בקבלת ההחלטות הביא אותה לפגר בשוק העיקרי שלה, שוק המעבדים למחשבים אישיים, עד שהצטרפה לטכנולוגיית ה-10 ננומטר. היא גם החמיצה את ההזדמנות להוביל את עולם מעבדי המובייל והשאירה את השוק לקואלקום ולמתחרות אחרות. האיטיות הזו עלולה היתה לגרום לאינטל להשאיר את שוק הבינה המלאכותית ל-Nvidia. כדי להימנע מכך אינטל היתה מוכנה לשלם כל מחיר, תרתי משמע.
עומדים לפני התנגשות
הקרב בין אינטל ל-Nvidia הוא הסיפור האמיתי פה, והוא נמשך כבר שנים לא מעטות, מאז השתלטה אינטל על שוק הכרטיסים הגרפיים ודחקה את רגליה של המתחרה. לפני כמה חודשים התחוללה מערכה נוספת, כש-Nvidia גברה על אינטל בתחרות על רכישת חברת מלאנוקס הישראלית.
כרטיסי העיבוד הגרפי (GPU) שפיתחה Nvidia היו עלולים להיעלם באבק’ ההיסטוריה אילמלא התגלה להם שימוש חדש ולא צפוי, כמעבדים לתמיכה בבינה מלאכותית. השוק הצומח במהירות איפשר לה לזנק במכירות ולהפוך למובילת שוק מול עיניה הנדהמות של אינטל. עכשיו אומרת אינטל את דברה, מנסה להטות את הכף בחזרה לכיוונה. אומר סלומון: "החבר’ה האלה עומדים להתנגש עוד פעם כפי שהתנגשו בעבר. אני חושב שמה שאינטל עשתה כאן, זה לנסות ולצמצם פערים. אם אתה קורא לאן אינטל הולכת, היא מנסה להגדיל את השוק שלה ואת האטרקטיביות שלה, ולהיות בכל מקום שהיא יכולה להיות בו".
ביוני השנה הודיעה הבאנה על השקת מעבד גאודי (Gaudi), שמטרתו לתמוך באימון בינה מלאכותית, תהליך שדורש משאבים עצומים. לפי הנתונים שהציגה הבאנה, היכולת של גאודי גבוהה פי ארבעה מזו של מעבד ה-GPU המקביל של Nvidia, שדגם חדש שלו יצא לשוק ממש באותו זמן. המעבד השני של הבאנה הוא מעבד הסקת המסקנות גויה (Goya), שנכנס לשימוש בשלב שבו רוצים להשתמש בבינה המלאכותית כדי להבין מידע על בסיס האימון שקדם לתהליך.
האם הטכנולוגיה של הבאנה תצליח להתמודד מול Nvidia? אומר סלומון: "בהבאנה יש אנשים סופר מוכשרים, אבל אני חושב שאסור לזלזל ביכולות של Nvidia. עדיין יש פה מערכת, שנבנתה לאורך הרבה שנים, חברה מאוד אגרסיבית שרצה מאוד מהר, ויש יתרון למוביל השוק". מוסיף דנון: "אני חושב שעוד קצת מוקדם לומר, ההצלחה תלויה בכמה טוב תצליח החברה להשתלב בנקודות האחיזה של אינטל בשוק השרתים, כדי למנף את זה. אבל את הבסיס הטכנולוגי הבאנה בהחלט מביאים".
חברת Nvidia נמנעה מלהשתתף בכתבה זו.