האמא היהודייה, זאת שפעם רצתה שהילד יהיה רופא והילדה תהיה עורכת דין, החליפה לא מזמן דיסקט, אולי שירות ענן: בשנים האחרונות היא רוצה שהם יהיו בהייטק. כשמסתכלים על מה שקורה בהייטק בימים אלה, אולי כדאי לאמא היהודייה להיות יותר ספציפית, להתעקש שיהיו מהנדסי VLSI. עם המשכורות שמשלמים לחבר'ה האלה בישראל, ממש אין סיבה לרילוקיישן לעמק הסיליקון וכך אפילו יוכלו לבוא לארוחות יום שישי. Win Win.
ה-VLSI הוא שם כולל לכל הפעילויות שקשורות בתכנון שבבים ומעבדים, "צ'יפים" בלשון אנשי המקצוע, "סמיקונדקטור" או פשוט "סיליקון". בשדות הסיליקון של ישראל ניטשת עכשיו מלחמת כל בכל, כולם רוצים לעשות כאן VLSI: אינטל הכריזה על הקמת מרכזי פיתוח חדשים בירושלים ובחיפה ועל הקמת מפעל ייצור חדש לשבבים בקריית גת. מיקרוסופט מרחיבה את פעילות פיתוח השבבים שלה בישראל, אנבידיה האמריקאית שרכשה את מלאנוקס הישראלית מגייסת עכשיו עשרות עובדים. גם אמזון בונה מרכז פיתוח בישראל והיא מכשירה אנשי מקצוע. לפייסבוק יש תוכניות שטרם פורסמו להקים פה מרכז פיתוח שבבים, ואצל גוגל התוכניות הפכו ברורות כשגייסה את מנהל מרכז פיתוח השבבים החדש – אורי פרנק – הישר מתפקיד בכיר בו שימש באינטל. אין ספק, מלחמות הסיליקון בעיצומן.
משיחות עם מנהלים בכירים בתחום אפשר ללמוד על המשמעויות של סיר הלחץ הזה: המשכורות והתנאים הנלווים הולכים וגדלים: משכר התחלתי של 25 אלף שקל בחודש לשכר של 60 אלף שקל ויותר למהנדסים בעלי ניסיון. קשה מאוד להשיג אנשי VLSI טובים וקל מאוד לאבד את אלה שגייסת, וכל זה מוביל להרבה חששות: פרויקטים שלא ניתן לבצע כי אין די עובדים, חברות שמבטלות תוכניות לפעול כאן כי תנאי השכר מטורפים, וחברות סטארט-אפ ישראליות שבוחרות לפעול במדינות אחרות, פשוט כי לא יכולות להתמודד מול הכיסים העמוקים של גוגל, פייסבוק ואמזון.
משכורות חזיריות
לפי נתונים שהוכנו לבקשתנו על ידי חברת אתוסיה, המתמחה בהשמת כוח אדם בהייטק, בתעשיית הסמיקונדוקטור בישראל מועסקים כיום 38 אלף עובדים, רובם בתחומי הפיתוח וההנדסה. אינטל היא המעסיקה הגדולה בישראל עם 14 אלף עובדים, אחריה מלאנוקס (אנבידיה) עם 3,000 עובדים, אפל עם 1,100 עובדים ולאחריהן ווסטרן דיגיטל, מארוול, קוואלקום, ברודקום, טאואר, סמסונג, אמזון, סוני וגם וואווי (טוגה) עם מאות עובדים בכל חברה. לצד אלה פועלים גם סטארטאפים שמפתחים שבבים.
הנתונים של אתוסיה משקפים עלייה ברורה בשכר שנובעת מהגידול בביקוש: מהנדס VLSI שהשתכר נאה של 28,500 שקל בחודש ב-2019 יכול לצפות היום להשתכר 32,100 שקל בחודש. שכרו של מהנדס הטמעת תוכנה עלה בתקופה הזו מ-26,500 ל-31,000 שקל. צריך גם לזכור שהמספרים האלה ממוצעים. שכרם של הטאלנטים, המומחים בעלי הוותק, ממוקם כמה עשרות אלפי שקלים גבוה יותר, וגם שיעור הגידול בשכר גבוה יותר.
מולי אדן, מי שהיה מנכ"ל אינטל ישראל וסגן נשיא אינטל העולמית, מתאר איך מתרחש תהליך הזינוק במשכורות: "אני ראיתי תהליכים כאלה בארץ וגם בעולם: אתה מתחיל להיות חזיר ולהעלות את המשכורות ואז מה עושים האחרים? גם הם מתחילים להעלות משכורות. אז כולם גונבים עובדים אחד לשני והמצב מתאזן אחרי שנה כשכולם כבר גנבו בחזרה והעובדים חזרו לאותם מקומות עבודה ורק המשכורות גדלו ב-35-30 אחוזים. אתה מוצא פתאום שהמו"פ שלך מתחיל להיות לא תחרותי מול ארה"ב, כי מהנדס שלך יותר יקר ממהנדס בחו"ל".
"אנחנו רואים כניסה של אנשים מכיוונים חדשים: סיירות תכנות, חרדים, צבא. חסר להם רקע, אז משלימים אותו. בגלל שהתחום התרחב אז לא צריכים רק את 'השפיצים' אלא מאות אנשים במקצועות שלא דורשים מיומנויות גבוהות"
לפי הערכות שנשמעות בענף, שכר המהנדסים בישראל, שהיה ידוע שנים כשני בגובהו בעולם, כבר חצה את המחסום הזה והוא משתווה לשכר מהנדסים בעמק הסיליקון, שהיא המכה של עולם ההייטק. יש אפילו טוענים שבתחומים מסוימים יותר יקר להעסיק מהנדס בישראל מאשר בארה"ב.
השוק כמרקחה
מה גורם לטרפת השוק הזו, שפקדה את עולם הסיליקון הישראלי? יש כמה מגמות עולמיות, שגורמות לביקושים האדירים האלה לעובדים בישראל. אם פעם היו חלשו מעבדי אינטל על השוק העולמי, היום יש מגוון של מעבדים למגוון של משימות, בראשן מעבדים לטלפונים, מעבדים לבינה מלאכותית ומעבדים לשרתי ענן. כמויות שרתי הענן שהולכות וגדלות בקצב מטורף הביאו את חברות הענן כמו מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק ואמזון להחליט על פיתוח שבבים משלהן. בנוסף להן עשרות סטארטאפים מפתחים שבבים לשימושים נוספים. הביקוש לשבבי מחשב הוא ממש אין סופי.
אהרון אהרון, מי שהיה מנכ"ל רשות החדשנות ולפני כן מנכ"ל מרכז הפיתוח של אפל בישראל, מסביר שלא במקרה כל הביקושים העולמיים האלה מתנקזים אל ישראל: "אחד הדברים שלא השתנה בישראל, זה מדהים, שכל האקזיטים הגדולים היו בתחומי ה-VLSI: מלאנוקס, מובילאיי ועוד רבים. היכולות האלה קיימות בישראל כבר הרבה שנים אבל כמובן שיש מחסור ענק באנשים".
הענף מסוגל לספק את הביקוש הגדול הזה לעובדים?
"אנחנו רואים כניסה של אנשים מכיוונים חדשים: סיירות תכנות, חרדים, צבא. חסר להם רקע, אז משלימים אותו. בגלל שהתחום התרחב אז לא צריכים רק את 'השפיצים' אלא מאות אנשים במקצועות שלא דורשים מיומנויות גבוהות. התחומים העליונים נשארו אותו דבר. שם התחרות הקשה".
אז כל חברה יכולה לפתות כל בכיר לעבור אליה תמורת סכום מספיק גבוה?
"אני לא בטוח. כשאני הצטרפתי לאפל למשל, כולם חשבו שקיבלתי סכומים בשמיים אבל זה לא היה המצב בהתחלה. עבדתי אז כיועץ עצמאי והשכר שלי היה מאוד גבוה, סדר גודל של 200 אלף שקל בחודש, כך שירדתי לשכר מאוד צנוע באפל. למה? כי רציתי לעשות משהו שונה".
מנכ"ל חברת אימות השבבים וריסט (Veriest), משה זלצברג, אומר שלא זכורה לו רתיחה כזו: "שוק הסמיקונדקטור כמרקחה. אני לא חושב שבחיים היה דבר כזה, שבאמת תפס כותרות. השוק הישראלי תמיד היה חזק בתחום הזה, ובחודשים האחרונים עם כל ההכרזות על החברות החדשות יש מחסור גדול בטאלנטים. זה מתבטא גם במשכורות, גם בתפקידים, פינוקים, אבל יש גבול. ישראלי היא כמעט המדינה היקרה ביותר להחזיק בה כוח אדם בתחום הזה. אני מאמין שכוח האדם בישראל איכותי, אבל יש גבול כמה הדברים יכולים לעלות. כולם מרגישים קושי לגייס עובדים".
אדן אומר שהמצב הזה מוביל לתוצאות עגומות: "העובדה שיש מחסור ענק במספר המהנדסים אומרת, שיכול להיות שאנחנו משאירים הרבה פרויקטים על הצלחת ולא עושים אותם. אם אתה מסתכל על מספר הסטארטאפים החדשים - לפי נתוני SNC הוא ירד לחצי - ויכול להיות שזה בגלל שיש פחות אנשים שיכולים להקים סטארטאפים". זלצברג מעיד: "יש פחות פרויקטים שאנחנו יכולים לספק כי יש מחסור בכוח אדם. הלוואי שהיו לי יותר אנשים כי הייתי יכול לספק יותר פרויקטים".
אינטל עולה למתקפה
לאינטל יש הרבה זכויות על תחום פיתוח השבבים בישראל. בשנת 1974 היא היתה הראשונה להקים מרכז פיתוח שבבים בישראל, פשוט כי אחד הבכירים בה – דב פרוהמן – העדיף לחזור הביתה לירושלים. כל מי שתדבר איתו יסכים: אינטל בנתה את האקוסיסטם הישראלי בתחום השבבים. כמעט כל מי שהקים פה פעילות חדשה היה יוצא אינטל.
האחרון ברשימה הזו הוא אורי פרנק, מי שמונה רק לפני חודשים ספורים לתפקיד סגן נשיא תאגידי באינטל, אחת הדרגות הבכירות ביותר בחברה העולמית. פרנק היה מנהל ארגון הנדסה של אינטל בקבוצת הפיתוח Core & Client, אחראי על כ-2,000 עובדים בישראל, הודו וארה"ב. ובכל זאת בסוף מרץ הודיע בהפתעה על פרישה ומעבר לניהול מרכז פיתוח השבבים החדש של גוגל בישראל. כעת פרנק הוא סגן נשיא עולמי, אבל בגוגל.
המעבר הזה השאיר הרבה לסתות שמוטות ורגשות פגועים באינטל. "זה לא יאה", אומר לנו בכיר לשעבר באינטל, "יכול להיות שהוא קיבל הצעה שהוא לא היה יכול לסרב לה, אבל בכל זאת יש אתיקה ושאלה מתי עושים את זה ואם עוזבים ברגעי משבר". מגוגל סירבו להתייחס לגיוסו של פרנק לשורותיהם ובאינטל העדיפו להתעלם ממנו.
האירוע הזה תפס את אינטל באמצע מהלך ההתאוששות שמוביל המנכ"ל החדש פט גלסינגר, שכולל הקמת מפעלי ייצור שבבים בארה"ב ובגרמניה וגם הרחבה של מפעל הייצור ומרכזי הפיתוח בישראל. גלסינגר ביקר בישראל ביום הראשון השבוע ונפגש עם ראשי החברה בישראל כדי לדון בתוכניותיו.
"אני לא יכול להתחרות בתנאים של גוגל אבל אני יכול להתחרות דברים האחרים: צוות קטן ואיכותי, חדור מטרה, יותר אחריות, קידום הקריירה יותר, תחושה של אימפקט אמיתי"
אחד המשתתפים בפגישות היה רן ברנסון, סגן נשיא אינטל בקבוצת הפיתוח Core & Client, שהחליף את פרנק. "זה היה אתר המו"פ הראשון של אינטל בעולם שבו פט ביקר", אומר ברנסון, "והוא אמר שזה בגלל חשיבות הפרויקטים של מה שאינטל עושה פה. יש עכשיו תהליך בינוי מאוד משמעותי בישראל, בונים מפעל נוסף בקריית גת ומרכזי פיתוח בחיפה ובירושלים. ישראל משתלבת בכל התחומים שאינטל רוצה לפרוץ בהם קדימה, עם מכירות של 40 מיליארד דולר לשוק המחשבים ועם פיתוח ליבת המחשוב לשרתים".
יש לכם תוכניות גיוס עובדים שאפתניות. זה ריאלי בתנאי השוק הקיימים?
"זו אחת החוזקות של אינטל, שהיא מגייסת מהנדסים מאוד מוכשרים ודואגת להם להזדמנויות לאורך כל הקריירה. מספקים להם אתגרים הנדסיים וניהוליים, שזה דבר שמניע את רוב המהנדסים, מאפשרים להם להיות חלק מהעיסוק המרכזי של אינטל, לא משהו צדדי. ואם יש תחרות על סביבת העבודה, אז אנחנו מחדשים גם כאן ובונים בניינים חדשים שיתאימו למוד העבודה של 2025, הפוסט קורונה. המטרה היא להיות יותר אטרקטיביים לעובדים. זה כולל כמובן גם שכר. זה חלק מהתחרות בשוק העבודה וכשהשוק חם זה מייצר היצע וביקוש בתחום השכר".
מופעי ענק ושף במטבח
חברת אפלייד מטיריאלס הבינלאומית מפתחת מערכות לבקרת תהליך ייצור שבבים, כך שחברות השבבים הגדולות הן כולן לקוחות שלה. העובדים שלה, מנגד, מגיעים מאותה בריכת כוח אדם בדיוק ואפלייד מטיריאלס ישראל נזקקת למאמצים ויצירתיות כדי לעמוד ביעדי הגיוס הגבוהים שקבעה: 200 עובדים חדשים מעבר ל-1,700 הקיימים.
עופר גרינברגר, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל, אומר שהחברה אינה נתקלת בקשיים בגיוס העובדים: "טיפסנו למקום הרביעי בדירוג BDI בתור המעסיק האהוב במשק. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בעובדים, אבל חיים להודות שהשוק מאוד רותח ואנחנו עושים דברים שלא עשינו פעם. אנחנו גם עדיין נהנים קצת מ'האדים' של תקופת הקורונה, כשהעובדים מגלים נאמנות למעסיק שהיה נאמן להם בקורונה".
מה אתם עושים שלא עשיתם פעם?
"אתה צריך להיות הרבה יותר גמיש בשביל להיות אטרקטיבי לעובדים. אנחנו לא מפוצצים אותם בעוד סוגי קפה ולא עושים אירועים של מיליון שקל עם זמרים אלא משקיעים את זה בפעילויות של חיבור לקהילה, מעורבות חברתית. יוצרים תחושת ערך דרך זה. אנחנו לא יכולים באמת להתחרות בחברות עם כיסים עמוקים. ובכל זאת טיפסנו בדירוג מהמקום ה-11 למקום הרביעי וזה לא קרה בזכות מטבח שף כמו במיקרוסופט עם חיים כהן, או ועד עובדים שמנהל את העניינים בשביל העובדים כמו בתעשייה האווירית. אנחנו עושים את זה אחרת".
הרבה פעמים נשמעת הטענה שהמשכורות הגואות והמאבק על כל עובד מקשים על חברות סטארט-אפ בתחום השבבים לגייס את כוח האדם המקצועי שהן זקוקות לו. חברה כזו היא היילו (Hailo) אבל מנכ"ל החברה, אור דנון, דווקא חושב אחרת: "אנחנו מאוד נהנים מהאקוסיסטם הזה, העובדים שלי קיבלו את ההכשרה שלהם בחברות האמריקאיות. אז עם כל התחרות שצריך להתמודד בה, עדיין יש פה באר שאתה שותה ממנה. אם לא היו פה אינטל ואנבידיה, לא יהיה את הדור הבא של הסטארטאפים".
איך אתה משכנע אותם לעבור מאינטל אליך?
"הטיעונים לא השתנו. מי שמגיע לחברות כמו שלנו מהתאגידים, מה שמעניין אותם זה לקבל יותר אחריות, להתעסק ביותר תחומים, להוביל התמודדות עם אתגרים. אני לא יכול להתחרות בתנאים של גוגל אבל אני יכול להתחרות דברים האחרים: צוות קטן ואיכותי, חדור מטרה, יותר אחריות, קידום הקריירה יותר, תחושה של אימפקט אמיתי".
מלחמות הסיליקון
אינטל
אינטל, החברה הוותיקה והחזקה בישראל בתחום השבבים, מתכוונת לגייס בשנה הקרובה כאלף עובדים חדשים, תוך הקמת מפעל ייצור שבבים חדש ושני מרכזי תכנון בירושלים ובחיפה. ה"מגה-קמפוס" שהיא מקימה בחיפה נועד לאכלס 6,000 עובדים. כיום מעסיקה החברה 14,000 עובדים בישראל, 7,000 מהם בפיתוח.
גוגל
גוגל הודיעה לאחרונה כי תקים בישראל מרכז פיתוח שבבים. ההודעה על מינויו של אורי פרנק לנהל את המרכז, תוך שכנועו לעזוב תפקיד בכיר באינטל, מעידה על כוונותיה הרציניות. מרכז הפיתוח של גוגל יעשוב בפיתוח שבבים למיחשוב ענן, והוא צפוי להעסיק מאות עובדים בישראל. לגוגל כבר יש מרכזי פיתוח בחיפה ובתל אביב שמעסיקים כ-1,600 אנשי פיתוח תוכנה, בניהולו של יוסי מטיאס. גוגל נמנעה מלהשתתף בכתבה ולא אפשרה לשוחח עם פרנק.
אפל
אפל אינה חושפת דבר וחצי דבר על פעילות הפיתוח שלה בישראל, למרות שלפי ההערכות מדובר בתרומה משמעותית למוצרים של אפל, בהם שבב העיבוד המרכזי בחדש M1. ככל הידוע מדובר במרכז הפיתוח הגדול ביותר של אפל מחוץ לארה”ב, שמעסיק כ-1,500 מהנדסים ומתרחב בהתמדה. מנהל אפל ישראל הוא רוני פרידמן, בעצמו יוצא אינטל.
פייסבוק
לפייסבוק יש תוכניות רציניות לגבי הקמת מרכז פיתוח שבבים בישראל שיעסוק בתחום שרתי הענן וחוות השרתים. בעבר התפרסם כי עופר שחם מונה למנהל פיתוח השבבים במרכז הפיתוח בעמק הסיליקון. בתשובה לפנייתנו הגיבה דוברות פייסבוק העולמית: "בשלב זה אין לנו עדכונים לדווח עליהם, אך אנו ממשיכים לבחון אפשרויות להגדיל את פעילותנו בישראל ובשווקים נוספים מחוץ לארה"ב".
מיקרוסופט
מזה כשנתיים למיקרוסופט יש פעילות בישראל בתחום פיתוח השבבים. אוהד יאסין, מנהל פיתוח השבבים במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח (מרכז הפיתוח של החברה בישראל), אומר: "הפעילות שלנו ממוקמת בחיפה ומתמקדת בהעברת לוגיקה לסיליקון ייעודי במטרה לשפר את המערכת. זה חלק מהפעילות בחטיבת הענן אז'ור". פעילות שבבים נוספת של מיקרוסופט מתקיימת במסגרת מה שהיה הסטארט-אפ N-trig שהחברה רכשה ב-2015. לפי הערכות מיקרוסופט מעסיקה בישראל כ-150 מהנדסי שבבים ומתרחבת בהתמדה.
אמזון
הפעילות של אמזון בתחום השבבים בישראל מתרכזת בסטארט-אפ אנפורנה לאבס שרכשה ב-2015. החברה מפתחת כאן שורה של טכנולוגיות שבבים בתחום מחשוב הענן והשרתים.
סיסקו
פעילות פיתוח השבבים של סיסקו האמריקאית מבוססת על רכישת הסטארט-אפ הישראלי ליבה (Leaba) ב-2016. הטכנולוגיה היא בתחום שבבי התקשורת המהירה וחיבור שרתי מיחשוב ענן ורשתות תקשורת.
אנבידיה
אנבידיה, מהבולטות שבחברות פיתוח השבבים בעולם, שמובילה בתחום השבבים למערכות בינה מלאכותית, רכשה לפני כשנה את מלאנוקס הישראלית. החברה ממשיכה לפעול בישראל כשטכנולוגיית שבבי התקשורת המהירה של מלאנוקס היא חולייה מרכזית בפורטפוליו של אנבידיה. החברה הודיעה על כוונה לגייס 600 מהנדסים חדשים השנה.
מי עוד
רשימת החברות שמפתחות שבבים בישראל הולכת ומתארכת. ענקית שבבי הסלולר קוואלקום מחזיקה בישראל שני מרכזי פיתוח בהם היא מפתחת שבבים לטכנולוגיות מובייל בתחומים כמו תקשורת ה-5G, אבטחה וצילום. וואויי הסינית רכשה בישראל את חברת טוגה הישראלית והיא מפתחת כאן אחדות מטכנולוגיות השבבים המובילות שלה. סוני שרכשה את חברת "אלטייר", מפתחת שבבי תקשורת סלולרית, סמסונג מפתחת בישראל מספר טכנולוגיות. ואסור לשכוח את החברות הוותיקות כמו טאואר סמיקונדטור, ווסטרן דיגיטל, ברודקום, סינופסיס, קיידנס, מרוול, DSP Group ו- CEVA וחברות שמפתחות טכנולוגיות עבור תעשיית השבבים כמו אפלייד מטיריאלס ישראל, אורבוטק, קמטק ונובה.
