"אנשים מתים, למי אכפת מפרטיות עכשיו?", "מי שלא משקר בתחקיר האפידמיולוגי ולא מפר תנאי בידוד - לא אמור להיות מודאג", "אם יש לכם פייסבוק אתם ממילא במעקב" ו"עושים את זה בטייוואן - להם זה עובד": בשעות שחלפו מאז הודיע נתניהו על הכוונה המסוכנת להחיל אמצעי פיקוח, ניטור ומעקב טכנולוגיים כנגד אזרחים חולי קורונה, הלך הרוח הציבורי הכללי מקבל בהבנה מדאיגה את המציאות החדשה בצל המלחמה למיגור הנגיף.
מתוך הצהרת נתניהו, אתמול
(משרד רה\"מ)
קבלה בהכנעה של מצב כזה היא תוצאה ישירה של עשור של כלכלת מעקב: אנחנו לא יכולים בלי הטלפון החכם - אמצעי מעקב שנמצא לכל אחד מאיתנו בכיס; מאפשרים לענקיות הטכנולוגיה להמשיך ולהתעשר על בסיס המידע שנאסף עלינו; מאשרים תנאי שימוש דרקוניים בקליק; מתעוררים לכותרות על פרצות אבטחה שלוש פעמים בשבוע; מצהירים באדישות "אין לי מה להסתיר", ו"מקסימום יראו לי פרסומת שיותר מתאימה לי". אז מה בעצם ההבדל?
1. ההצהרה של נתניהו אמש לא הכילה מידע קונקרטי או תוכנית פעולה מסודרת. כמו ביחס לשאר הנושאים שעל סדר היום בחסות הקורונה - תחבורה ציבורית, יש או אין? מהם בדיוק מקומות עבודה חיוניים? מה קורה עם תשלומי מיסים? מה נעשה כדי לחזק את מערכת הבריאות? - גם בנושא של פיקוח באמצעים טכנולוגיים, קיבלנו בעיקר פירורים, שמובילים כל הדרך לטייוואן. באילו אמצעים טכנולוגיים מתכוונים להשתמש? האם כנגד החולים בלבד או גם המבודדים? האם המעקב נעשה בדיעבד או בזמן אמת? מי יקבל גישה למידע? מי אמון על האכיפה? המעקב ייעשה בהסכמה? והכי חשוב: מי דואג לאיזונים ולבלמים אל מול שאלת הפגיעה בפרטיות? מהלך חסר תקדים שכזה כנגד אזרחים מוכרח להגיע עם מנה גדושה של שקיפות, ייעוץ משפטי ומומחיות טכנית. בתגובה להצהרה, שוגר היום מכתב מטעם מומחי פרטיות, חוקרי רשת וטכנולוגיה ומשפטנים, בהם פרופ' קרין נהון, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר וד"ר ענת בן-דוד, בדרישה לקבל תשובות והבהרות לעצם המהלך, למשמעויות שלו ולמידת החוקיות שלו.
2. מצבי חירום לאומיים הם כר פורה להחלת אמצעים אנטי-דמוקרטיים. כמו בפירמידת צרכים - קשה לחשוב על זכויות ערטילאיות כמו הזכות לפרטיות, כשכולם עסוקים בהישרדות. אבל דווקא עכשיו מוכרחים לזכור שמדובר בכדור שלג הרסני, שמרגע שניתן לו אור ירוק - לא ברור איך יתגלגל. כשהסכר נפתח כבר קשה להחזיר את הגלגל לאחור. אפשר להציץ רגע מעבר לים ולחשוב על ארצות הברית, שעשור וחצי אחרי 11 בספטמבר המשיכה לנהל מעקבים אזרחיים מקיפים בניסיון למנוע את מתקפת הטרור הבאה. אלא שבריכת ה"חשודים" הלכה וגדלה, וכללה עוד ועוד מעגלים, עוד ועוד אמצעים טכנולוגיים, האזנות וחדירה לפרטיות.
3. בלתי אפשרי לנתק את המהלך מהאיש שהכריז עליו: נתניהו הוא ראש ממשלה המואשם בפלילים, ומשבר הקורונה כבר השיג לו דחייה ניכרת של ההליך המשפטי. לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית אתם נוהרים לקלפי, העובדה הזו מציבה סימן שאלה מהותי על כל החלטה שמתקבלת - כולל החלטות שתכליתן פגיעה קשה בדמוקרטיה כמו מעקב אזרחי באמצעים דיגיטליים.
4. נתניהו הוא גם חובב טכנולוגיה מושבע. בשנה החולפת ראינו מקרוב כיצד הוא יודע לנצל את כל האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותו - לטובת קמפיינים מוטרפים. רק לפני חודש עסקנו בהרחבה בסכנות של שימוש באפליקציית "אלקטור" בידי מפלגת הליכוד, בדליפות המידע הקשות ממנה, בחשיפת המידע של כ-6.5 מיליון אזרחים בעלי זכות הצבעה לכל דורש. שמענו חבר צוות בקמפיין מתרברב ביכולת לנטר מצביעים בטווח של 15 מטר. גם אז, למדינה לא היו כלים להתמודד עם הפגיעה בפרטיות, חוק הבחירות המיושן לא מכיל שום התייחסות לטכנולוגיה, ופרשת "אלקטור" התמסמסה כלא הייתה.
5. בחזרה לרמזים על טייוואן. מדובר במדינה למודת ניסיון בהתמודדות עם מגפות. את הלקחים ממיגור הסארס ב-2003 היא מיישמת עכשיו בהצלחה מרובה. הצעדים האלה כוללים גילוי פרו-אקטיבי באמצעות הרבה מאוד בדיקות לגילוי הנגיף, מילוי שאלונים רפואיים באפליקציה ייעודית והשקעה בחינוך ציבורי. הממשלה לא נשענת על מינויים זמניים, ואף אחד שם לא עסוק בפוליטיקה. יש מרכז בקרה שלם שמוקדש למאבק בנגיף, ועקרונות הפרטיות נשמרים. האמצעים הטכנולוגיים שנמצאים שם בשימוש הם רק חלק קטן מפאזל שלם של היערכות, והפאזל כולו מוכיח את עצמו. אפשר לקחת הרבה מטייוואן, לא מוכרחים לרוץ ולהכריז על שימוש באמצעים סודיים של השב"כ.
6. לכולנו יש מה להסתיר. לא מוכרחים להיות עבריינים מועדים כדי להבין את הזכות הבסיסית לפרטיות, ולרצות להגן עליה. הצעדים שעליהם הכריז נתניהו לא מוכרחים להיות גזירת גורל. הציבור צריך להשמיע קול ברור כנגד הפעלת אמצעי מעקב על אזרחים, ויפה שעה אחת קודם. עם המאגר הביומטרי (עוד מתנה אזרחית נאה מטעם ממשלת נתניהו) לא הצלחנו, אולי את הסיפור הזה עוד נוכל להציל.
