שיחה עם דימיטרי קנייבסקי (69), מהנדס מחקר בגוגל, היא אתגר דו-כיווני: קנייבסקי איבד את השמיעה כשהיה ילד, ומאז הספיק להעביר את חייו במקומות שונים בעולם - מרוסיה, לישראל, לגרמניה ואז לארצות-הברית. התוצאה היא לקות דיבור שמושפעת גם מחירשות, אבל גם מעירוב של מבטאים. ואם שיחה פנים-אל-פנים היא אתגר, ריאיון אולפן הוא בגדר משימה בלתי-אפשרית. כדי לקיים אותו, קנייבסקי הגיע עם תיק עמוס בגאדג'טים: מכשירים ניידים, לפטופ, כבלים, מתאמים וחיבורים שונים - כל הטוב שיש לטכנולוגיה להציע - כדי לאפשר תיווך מיטבי של המצב שעבור רובנו הוא הכי מובן מאליו שיכול להיות, שיחה בין שני אנשים.
צפו בריאיון המלא עם דמיטרי קנייבסקי
(אבי חי)
כדי "לשמוע", קנייבסקי נעזר בשירות Live Transcribe של גוגל, שמתמלל עבורו בזמן אמת את בני שיחתו. אבל האתגר האמיתי הוא לאפשר לאחרים להבין אותו - ואת זה הוא עושה באמצעות מערכת שהוביל בעצמו את הפיתוח שלה - Euphonia, לצד אנשי מחקר ופיתוח בגוגל ישראל - בהובלת פרופסור יוסי מטיאס, סגן נשיא בחברה. מדובר במערכת שמסוגלת לפענח את קולו הייחודי של קנייבסקי, ולתמלל את מה שהוא אומר בזמן אמת. "יופוניה היא מערכת מבוססת טכנולוגיית זיהוי קולי, המיועדת לאנשים שהדיבור שלהם בלתי מובן - כמו חולי ALS, לקויי דיבור ולקויי שמיעה, או אנשים שעברו שבץ", אומר קנייבסקי, "אנשים מקליטים קטעי קול שלהם מדברים, ואלה נשלחים לעיבוד על-ידי רשת נוירונים מלאכותית. מתוך הקטעים נוצר מודל אקוסטי בענן, ואז מכניסים אותו ישירות למכשיר הטלפון של המשתמשים, ומכאן והלאה כל העיבוד נעשה על גבי המכשיר עצמו".
המערכת, שפועלת כיום רק במסגרת מחקרית, הוצגה לראשונה במהלך כנס המפתחים השנתי של גוגל בחודש מאי האחרון. היא פותחה כחלק מתוכנית AI for Good של גוגל, לצד טכנולוגיות אחרות למטרות נגישות - כמו Live Caption ו-Live Relay המיועדות גם הן לשימוש בעיקר על-ידי לקויי שמיעה. "לאנשים בגוגל שעובדים על הפרויקטים האלה יש חוש אמפתי מאוד מפותח", אומר קנייבסקי, "הרבה מהפרויקטים האלה התחילו במטרה לסייע לעובדי גוגל והפכו בהמשך למוצרים שמשרתים מיליונים בכל העולם".
עבור קנייבסקי, ד"ר למתמטיקה בהשכלתו, יופוניה היא פיתוח משנה חיים. "המערכת הזו, שמאפשרת לאחרים להבין אותי, יחד עם Live Transcribe שמאפשר לי להבין אחרים, שינו את החיים שלי לחלוטין", הוא אומר בהתרגשות, "זה איפשר לי למשל לדבר עם הנכדות שלי בפעם הראשונה, כשקודם לכן לא יכולתי להבין אותן מבלי תיווך של הבן שלי או אשתי. יופוניה גם מאפשרת לי היום להעביר הרצאות ופרזנטציות בכל מקום. החלום שלי הוא לחזור לתחום המתמטיקה, להרצות ולדבר עליו, וזה יכול להתאפשר עכשיו בזכות הטכנולוגיה".
הגירה, אנטישמיות והתעמלות אמנותית
החיים לא חסכו ממנו אתגרים. קנייבסקי מספר כי כילד חירש, למד בעיקר לקרוא שפתיים והשתלב במסגרות לימודיות עם ילדים חירשים. את הדוקטורט במתמטיקה עשה באוניברסיטת מוסקבה כמעט כנגד כל הסיכויים. "באוניברסיטה היה תלוי שלט שאמר שעיוורים וחירשים לא מורשים להיכנס", הוא מספר, "ההורים והמורים שלי נאלצו להיאבק כדי שאוכל לקבל אישור". ואם זה לא מספיק, גם עובדת היותו יהודי לא בדיוק פתחה עבורו דלתות. "המשטר הסובייטי לא איפשר לי ללמוד לדוקטורט בגלל שאני יהודי", הוא אומר, "האנטישמיות הייתה מאוד מורגשת, והיה בלתי אפשרי למצוא תעסוקה. אבל לצד זה קיבלתי ברוסיה גם המון דברים טובים. כילד, הייתי הולך לחוגים ומסגרות בחינם, זכיתי בתחרויות ופגשתי דמויות משמעותיות כמו הקוסמונאוט יורי גגארין, ואלוף השח-מט באותה תקופה. כך שרוסיה גם נתנה לי המון הזדמנויות".
בשנת 1979 עלה לישראל, "בתקופה שבה זה היה בלתי חוקי", לדבריו. "אבא שלי תמיד רצה שנעשה עלייה, אבל אני מאוד חששתי - כי ידעתי לקרוא שפתיים רק ברוסית וידעתי שיהיה לי מאוד קשה עם העברית", הוא מספר. "בנוסף, כבר התחלתי את לימודי הדוקטורט שלי במוסקבה. המצב שלי השתנה כשפגשתי את אשתי לעתיד, לה כבר היה אישור לעלות לארץ. התאהבתי והרגשתי שאיתה אני יכול לעשות את המעבר הזה, אז החלטתי להצטרף אליה. הייתי צריך להמתין 10 חודשים לאישור. זמן קצר לאחר שהגעתי לישראל, הסובייטים הפסיקו לתת אישורים, אז אני מרגיש בר-מזל שהספקתי".
בישראל הספיק לחיות במשך כארבע שנים, לפני שהקריירה האקדמית שלו הובילה אותו הלאה, לגרמניה ומשם לארצות-הברית. אחותו היא אירינה ויגדורצ'יק, המאמנת של נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית. "אחותי, אירינה, בעצם יצרה את התחום של התעמלות אמנותית בישראל מאפס", אומר קנייבסקי, "היא עלתה לארץ בגיל 13 וכבר הספיקה להתאמן במוסקבה, ופה היא הצליחה להקים נבחרת נפלאה".
אבל כאמור, הקריירה האקדמית דרשה ממנו להמשיך הלאה. "בישראל, מדענים צריכים לעבוד תקופה מסוימת בחו"ל כדי לקבל משרה", הוא מספר. "תוך כדי, הבנתי שאני לא אוכל לנהל קריירה אקדמית, וחיים בכלל, בלי טכנולוגיה שתסייע לי בתקשורת. אז החלטתי לעבור לעבוד ב-IBM, שבאותה תקופה הייתה להם את טכנולוגיית הזיהוי הקולי המתקדמת ביותר. חשבתי שייקח לי משהו כמו חמש שנים כדי לפתח כלי טוב. אבל אז עברו עוד חמש שנים ועוד חמש שנים, ואחרי 25 שנה זה עדיין לא קרה. בסופו של דבר, זה קרה דווקא כשהגעתי לגוגל".
מה המסר שלך לאנשים שמתמודדים עם אתגרים דומים?
"יש לנו עכשיו טכנולוגיות מהפכניות שמאפשרות לאנשים לקויי שמיעה להשתלב בחברה. להורים היום יש הזדמנויות שלא היו בעבר עבור הילדים שלהם. זה קשה מאוד לקלינאי תקשורת ללמד חירשים לדבר בדרך שאנשים יוכלו להבין אותם. אבל זה קל יותר ללמד ילדים ואנשים חירשים לדבר כך שהמכונה תבין אותם, כך שקלינאים והורים צריכים להכיר את האפשרויות האלה. זה כמובן לא קשור לשפת סימנים, צריך להמשיך ולתמוך בלימודי שפת סימנים, זו עוד אופציה חשובה עבור לקויי שמיעה".
