בחברת הסטארט-אפ אקסטנד (Xtend) פיתחו רחפני גיימינג מגניבים, שטסים במהירות 150 קמ"ש ומייצרים חוויות משחק חדשות עם משקפי מציאות מדומה (VR), שבאמצעותם הם רואים את עצמם מרחוק. לשם כך היו צריכים לפתח טכנולוגיה שמאפשרת להטיס את הרחפן מבלי לראות אותו, סוג של ממשק אדם-מכונה: טיסה אוטונומית עם קבלת הוראות מהמפעיל האנושי. אם זה נשמע מסובך, זה באמת ככה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
בחברת הסטארט-אפ אסיו (Asio) פיתחו "אינטואיציה מלאכותית" – חיקוי של דרך פיענוח הראייה של המוח האנושי, כדי לשפר את היכולת של מערכות אבטחה לזהות דברים חשודים ולהבדיל ביניהם לבין הרקע: גשם, ערפל, שקית שעפה ברוח, שועל תועה. כדי לעשות את זה הם משתמשים בשיטות ביומימיקה, פסיכולוגיה וקוגניציה ואפילו רשמו שני פטנטים. אם זה נשמע מסובך, זה ככה.
רחפני הגיימינג גוייסו למשימות צבאיות
(וידאו: Xtend)
בחברת הסטארט-אפ קנדיטק (Canditech) רצו למצוא פיתרון בתחום שיש בו כבר הרבה פתרונות: גיוס עובדים. בעולם שבו מאות מועמדים ניגשים לכל משרה הם רצו לעשות משהו חדש: להכניס את המועמדים לחוויית התפקיד החדש ואגב כך לבחון את יכולותיהם ואת האינטואיציות שלהם בתפקיד המוצע. וגם זה נשמע לא פשוט בכלל.
באיזה עולם שלוש חברות כאלה, משלושה תחומי עיסוק שונים ותחומי טכנולוגיה כה מרוחקים, היו יכולות להיפגש? כנראה בעולם שבו שירות הביטחון הכללי (שב"כ) מתעניין בטכנולוגיות חדשות ובמוחות היצירתיים שמאחוריהן. בשב"כ לא רק מתעניינים בטכנולוגיות אלא רוצים לדחוף קדימה את פיתוחן, ועושים את זה באמצעות מאיץ (אקסלרטור) שהביקוש להתקבל אליו עולה שנה אחר שנה. כאן, בשיתוף פעולה עם קרן TAU Ventures של אוניברסיטת תל אביב, צומחים כמה מהרעיונות הפוריים בישראל. וכן, יש מצב שהם יהפכו לכלים לביצוע משימותיו של השב"כ.
חברת אריום (Aerium) של יעד חן ואנטולי סלבקין מתמחה בפיתוח רחפנים, במקרה הזה בעלי טכנולוגיית מדחפים חדשנית ויכולות מיוחדות בתחום הסיבולת והקיבולת. חברת ויז'נרי (Visionary.ai) של אורן דבי ויואב טייב פתחה טכנולוגיית פיענוח צילומים שמאפשרת לזהות דברים שעין אנושית אינה יכולה: פנים מטושטשים, מספרי מכוניות מעורפלות, פרטים בתוואי שטח מרוחים. חברת דיטקט (DTect) של ליאור גרינברג מאפשרת לזהות אנשים לפי נתונים ביומטריים של תנועות הגוף שלהם, חברת סוניקרקר (SoniCracker) של אביב מילר מפתחת טכנולוגיה שמנתחת הקלטות קול ושיחות טלפון ומסוגלת לגלות דברים רבי-משמעות על האנשים שמדברים ועל כוונותיהם.
חוקי המשיכה
אם תהיתם, אלה כמה מהחברות שמשתתפות במחזור החדש, החמישי, של אקסלרטור השב"כ. אם תהיתם עוד קצת, אז כן – אפשר להפעיל את הדמיון ולהניח למה השב"כ מתעניין בטכנולוגיות שלהן, ואיזה שימוש הוא עשוי למצוא להן. אבל זה מקום טוב להגיד את מה שבשב"כ טוענים: השוק העולמי, שעשוי להיפתח בפני החברות האלה בזכות הדחיפה והמשאבים שניתנים באקסלרטור השב"כ, הוא מוקד המשיכה המרכזי של התוכנית, לאו דווקא ההתגייסות למשימות אכיפת החוק.
אפשר היה להבחין במגמה הזו בכל שלוש החברות שבהן שוחחנו עם המייסדים. אסיו היא דוגמה טובה. ערן פרג וראובן סבי בסיוע צוות בכיר של מומחי בינה מלאכותית ומדעי המוח פיתחו את טכנולוגיית הביומימיקה שלהם כדי לבנות ראייה ממוחשבת מסוג חדש, שמחקה את הדרך בה המוח האנושי מזהה תופעות חריגות כשהוא רואה אותן וכך לצמצם את התרעות השווא. הם חשבו על מערכות לאורך גדרות או בתוך מפעלים אבל אז נתקלו בהזמנה של השב"כ להגיש מועמדות לאקסלרטור.
"הם שאלו אותנו - כל הסיפור שלכם, אפשר לעשות אותו בעולם הנמלים?", מספר פרג, "לא תכננו את זה, אבל אמרנו - בואו ננסה. וראינו שהמערכת נותנת תוצאות מדהימות". וכך החברה העבירה את המיקוד שלה לפיענוח צילומים ממצלמות בתוך נמל, ולזיהוי תנועות משאיות, עובדים, אורחים, מיקום מכולות, וכל הדברים שקורים במים, נגיד כתמי נפט או ספינות לא מורשות.
"פתאום גילינו עולם ענק שאף אחד בעולם לא נתן לו פתרון", אומר פרג. אסיו חתמה על הסכם למתן שירותים עם השב"כ בנמלים בישראל, ובכך היתה הראשונה מבין החברות בפרויקט. אבל זה רק הקצף שעל הגל כי עם הניסיון שנצבר בינתיים החברה מסיימת כעת תהליך גיוס וחתימת הסכם אסטרטגי עם קרן בינלאומית וכעת מדברים שם על הסכמים בדרך עם כמה מהנמלים הגדולים בעולם.
בחברת אקסטנד הדברים קרו קצת אחרת. אביב שפירא, המנכ"ל והמייסד הוא יזם הייטק ותיק. כמי שהקים את חברת Replay והביא אותה לאקזיט מרשים לחברת אינטל, הוא לא ממש היה צריך אקסלרטור עבור החברה הנוכחית שלו. התוכנית המקורית היתה מכוונת לעולם הגיימינג: "כמו בריפליי, החזון היה לאפשר לאדם לחוות מציאות מרוחקת באמצעות ממשק ה-VR ותוכן בתלת-ממד", הוא אומר, "באקסטנד אנחנו מאפשרים לאדם לחוות את המציאות באמצעות ממשק אדם-מכונה, אם זה רובוט או רחפן, שאליו אני מתחבר עם משקפי VR ותנועות גוף. עשינו משחק שבו אתה מטיס רחפן ב-100 קמ"ש ועושה דברים כיפיים".
אבל הנה המציאות האמיתית חודרת לזו הווירטואלית. ב-2018 תופעת בלוני התבערה בעזה הדאיגה את צה"ל והוא חיפש פתרונות. אקסטנד ניגשה להאקתון שאורגן והציעה להפיל בלונים ועפיפונים באמצעות רחפנים שיתנגשו בהם. הפתרון אומץ מיידית ונמצא בשימוש עד היום, וביחד איתו נולדה טכנולוגיה חדשה: הפלת בלונים, עפיפונים וגם רחפנים באמצעות רחפנים.
מה לכם, חברת גיימינג, ולמשימות צבאיות?
"בשלב הזה אתה מחפש התאמות לשוק בכל כיוון. כשצה"ל עשה את ההאקתון, אמרנו 'בואו ננסה גם הגנה".
הטכנולוגיה הזו הפכה ללהיט בעולם הצבאי. הצבא האמריקאי קנה מאקסטנד מאות מערכות ליירוט רחפנים, ובאקסטנד הבינו שהשוק הצבאי הטקטי יכול לשלם כנראה הרבה יותר מעולמות הגיימינג, למרות שהמרחק ביניהם לא רב. ככה נולדו עוד שתי טכנולוגיות: רחפנים לסילוק פצצות שהולכים ותופסים את מקומם בצה"ל גם במשימות כאלה וגם במשימות משלוחים טקטיים. הטכנולוגיה השלישית מגניבה אפילו יותר: רחפן להטסה בתוך מבנים, שמייצר בתוך שניות תמונה תלת ממדית של המבנה בתוכו הוא טס, מזהה בני אדם ואיומים אחרים, והכל באמצעות הטסה ממרחק בטוח, עם שילוב של טיסה אוטונומית והכוונה על ידי אדם.
החיבור לאקסלרטור של השב"כ נוצר במקרה, באמצעות קרן טאו ונצ'רס שהשקיעה באקסטנד ואירחה אותה במשרדיה. "בעזרת השב"כ התחדדה אצלנו ההבנה שאין אפשרות להחליף אדם במכונה, לא בחמישים השנים הבאות, אבל אפשר להעצים את האדם, לייצר לו חליפת איירון-מן סביבו שתאפשר לו לעשות דברים מרחוק", אומר שפירא. אפשר לדמיין הרבה שימושים שהשב"כ יכול למצוא לרחפנים של אקסטנד, אבל מה שמפתיע הוא שמבחינת החברה מדובר היום במשהו משני, כשהשוק האמיתי שלה - שהתגלה בזכות השב"כ – הוא השוק הביטחוני הבינלאומי, ופוטנציאל הגידול שם אינסופי.
החיבור של קנדיטק לשב"כ אפילו יותר מפתיע. המייסדים, גיא בראל וניר דברת, הכירו את ייסורי גיוס העובדים מתפקידים קודמים שלהם בהייטק. "אנחנו גם בני דודים אז ארוחות שישי היו מוקדשות לאיך יכול להיות שככה זה עובד", אומר דברת, "אתה פותח פוזיציה ואתה מקבל בין 20 ל-300, לפעמים 400 קורות חיים. ואתה אומר להביא את הטובים ביותר לריאיון במשרד ואתה יודע שאתה מפספס המון אנשים שהיו יכולים להיות מאוד מתאימים".
"השב"כ מהווה חסם כניסה מבחינת סטארטאפים מסוימים אבל גם הזדמנות מבחינת אחרים. יש כאלה שלא רוצים לגעת כי הם לא רוצים 'לזהם' לעצמם שווקים ביטחוניים בהמשך ויש כאלה שרואים בזה יתרון אדיר"
הפיתרון שלהם הוא "לסמלץ" את המשרה בפני המועמד בעודו יושב בביתו, לעשות הדמיה של איך נראה יום בחיי עובד במשרד הזו בחברה. הסימולציה מכילה מצבים יומיומיים שבהם היא מאתגרת את יכולותיו וגם מזהה את היכולות הבולטות שלו בכל התחומים. הרעיון תפס חזק, החברה מדווחת על לקוחות בולטים בישראל ובעולם. אבל השב"כ?
אומר בראל: "אנחנו עובדים בדרך כלל עם עולמות הסטארט-אפ והשירותים המקצועיים, אבל כשראינו את האקסלרטור, ואנחנו שנינו קמ"נים ומכירים היטב את התחום, חשבנו שזה Win win win". השב"כ, שנמצא במקרים רבים בתחרות עם השוק הפרטי, יפעיל מערכת לסימלוץ התפקידים שלו, המועמד לעבודה, שאולי מתלבט לגבי השב"כ, יוכל לחוות את התפקיד שמוצע לו, וה-win הגדול מכולם – קנדיטק תוכל להראות שהיא יודעת לסמלץ גם תפקידים בתחומי האכיפה והביטחון, רק תחשבו על הדמיית יום בחיי איש שטח בכפר פלסטיני בגדה. או אפשר לקחת קטעים מפאודה.
העבודה של ע' מהשב"כ שונה ממרבית התפקידים בארגון. ע' הוא מנהל החדשנות בשירות, ומי שהגיע לתפקיד אחרי שנים רבות בתחומי המבצעים. ראש השב"כ נדב ארגמן מכתיב בשנים האחרונות מגמה ברורה של אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, גם בתחומי איסוף ועיבוד הנתונים על תושבי ישראל ותושבי השטחים, וגם בתחומי המבצעים ממש. אחת הפעילויות שנולדה כתוצאה ממדיניות זו היא "הגראז'", שבראשה עומד ע'.
"הבעיה היום היא שהטכנולוגיה לא רואה בשוק הביטחוני כשוק מטרה", הוא אומר, "החברות מכוונות לעולמות ה-AI, VR, הפרסום, הרשתות חברתיות והטכנולוגיה עוקפת אותנו. הגראז' נועד להיות בקשר רציף עם העולם החיצוני, עם חברות הסטארט-אפ בשלבים המוקדמים, בשלבי גיוס השקעות seed (סבב השקעות ראשוני בחברה - ט.ש) ועוד קודם. כאן עושים דברים נחמדים ורמת הבשלות היא כזאת שאתה יכול להשפיע על המוצר והכיוון".
עכשיו צריך לחשוב איך גורמים לסטארטאפיסטים שחושבים על יוניקורן ואקזיט לחשוב גם על ביטחון ישראל. אחת האפשרויות היא להראות להם שהשב"כ הוא מקום מצוין להוכיח את הטכנולוגיה שלהן, לבנות פרויקטים של POC (הוכחת הרעיון). הוסף לכך את תקציב בגובה 50 אלף דולר שהמדינה נותנת להם בלי לדרוש שותפות, את הקשרים אצל לקוחות פוטנציאליים ואת התמיכה של מומחים ומנטורים, ואת האפשרות שהשב"כ אולי יהיו לקוח שלהם בסוף, וקיבלת חבילה די אטרקטיבית.
אפשר להניח שיש לא מעט סטארטאפיסטים שלא מעוניינים בקשר עם השב"כ?
ע': "השב"כ מהווה חסם כניסה מבחינת סטארטאפים מסוימים אבל גם הזדמנות מבחינת אחרים. יש כאלה שלא רוצים לגעת כי הם לא רוצים 'לזהם' לעצמם שווקים ביטחוניים בהמשך ויש כאלה שרואים בזה יתרון אדיר. אנחנו עובדים על זה, שהערך שאנחנו נותנים יהיה ולידציה איכותית ושומרים על קשר עם בוגרי התוכנית כדי לעזור להם בגיוס משקיעים, לחשוף אותם לשווקים חדשים ולשותפים אסטרטגיים בעולם".
איך מתנהל הקשר עם החברות שבאקסלרטור?
"אנחנו מציירים איתם את תמונת ניצחון הרצויה עוד לפני שהם מתחילים: 'בעוד ארבעה חודשים בדמו-דיי עם הנהלת הארגון ואנשים מהתעשייה אתם מדגימים X'. ומאותו רגע הצוות רץ ביחד, עוברים חיתוכי מצב איתי אישית ועם הצוות של טאו, כדי לוודא שהם לא מתבדרים ומגיעים להצגת היכולת. במחזור הזה כל השישה יגיעו לקו הסיום, עשינו עכשיו חיתוך מצב והם הולכים להציג דברים מאוד יפים".
באילו תחומים אתם מתעניינים?
"AI, עיבוד תמונה, רחפנות, רובוטיקה, סייבר הגנה וסייבר התקפה, סלולר, הכנסנו השנה HR (משאבי אנוש). ההתמחות שלנו היא בטכנולוגיה דו-שימושית, שהשימוש העיקרי הוא אזרחי, אבל בהסטה קטנה היא יכולה לפתור כאב משמעותי בארגון. למשל Canny AI שלא השתמשנו בהם, שעושים התאמת דיבור לשפתיים וכיוונו לעולמות הולו ונטפליקס. אבל זה יכול לשמש להגנה מדיפ פייק או ליצירת דיפ פייק. זו דוגמה קלאסית לדו-שימושיות שאנחנו מחפשים".
יותר ממאה פניות בכל מחזור
מהחיבור עם טאו ונצ'רס נראה שכולם מרוצים. השב"כ נותן את המסגרת האקסלרטור של התוכנית ואת התמיכה במפתחים. טאו מנהלת את אירועי ההזמנה לתוכנית וגם חתומה מול אלה שהתקבלו על כל המחויבויות כלפיהם. בכל מחזור יש יותר ממאה פניות, מהם נבחרים בסופו של דבר שישה. ע' אומר שמתוך 33 סטארטאפים שהשתתפו עד היום בתוכנית, 32 עדיין פעילים ועם 13 יש התקשרות המשך, כלומר שהשב"כ משתמש בטכנולוגיה שלהם.
קרן ההשקעות טאו וונצ'רס היא חלק ממגמה עולמית של אוניברסיטאות מובילות כמו MIT, סטנפורד, בברקלי, שמקימות זרועות השקעה. נמרוד כהן, מייסד ומנכ"ל, מסביר: "למה אוניברסיטה מקימה קרן השקעות? זה גם רצון לנצל הזדמנות עסקית וגם מיתוגית – מאוד חשוב לאוניברסיטה למתג את עצמה כחדשנית ויזמית, וגם לתמוך ולייצר סטארטאפים. קורים המון דברים טובים בסביבה של אוניברסיטה – טכנולוגיות, סטודנטים, בוגרים – ואנחנו יכולים לזהות דברים לפני אחרים".
טאו וונצ'רס גייסה עד כה 20 מיליון דולר ממשקיעים בחו"ל ועד כה השקיעה ב-17 חברות בשלבים מוקדמים. השידוך עם השב"כ התחיל כבר בתחילת דרכה של הקרן: "חברות הסטארט-אפ לא חושבות בדרך כלל לפנות לשב"כ. אבל אותנו זה עניין כי זה נותן לנו גושפנקא שכנראה שאנחנו בסדר, וזה גם מייצר לנו דיל פלואו - אנחנו רוצים לראות חברות, ופעמיים בשנה פותחים מחזור חדש, וככה עוד חברות עוברות לנו מול העיניים וחברות שנכנסות למחזור אנחנו לומדים להכיר אותן יותר לעומק".
